עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6878)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אסנת גזית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ford-forcus
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שיחה עם עצמי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Richard Smit...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מיה'לה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כל אחד מסוגל לרצוח.

    14/6/08 10:09
    2
    דרג את התוכן:
    2008-08-07 20:57:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כל אחד מסוגל לרצוח זו המסקנה של ג'ונתן ליטל ב"נוטות חסד". ספר לא קל לקריאה, 900 עמודים של מונולוג. קצין נאצי מסביר בו את הסתגלותו למלאכת ההרג. לא ענק מבחינה ספרותית אבל מעניין אנתרופולוגית. סופר צעיר (יהודי) מנסה ומצליח להיכנס לעורו של נאצי.בין השורות נשמעות אמירות מוכרות: "אם אני לא אהיה פה יהיו פה גרועים ממני" וגם:"פקודות יש למלא. נזכרתי במונולוג של מפעיל שופל ישראלי בעזה, חייל סדיר שמספר על ההנאה העצומה לראות בית נעלם בלחיצת כפתור. לתדהמתי מצאתי עצמי מבין את סוג הריגוש שלו. הקריאה בספר דומה לחווית הקריאה בדוד גרוסמן: שאיננו מושלם ספרותית אבל מרתק כמסמך של אב שכול המנסה לפענח (דרך אישה דווקא) את תחושותיו בצל השכול.

    השלכות "נוטות חסד" ברורות. והסופר ביטא אותן בראין ל"מוסף הארץ": אני יכולתי להיות נאצי, גם אתם, גם אני. ומה איתכם? 

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כל אחד מסוגל לרצוח. "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    14/6/08 11:35
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-06-14 11:35:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    האמת? הכי בקלילות. תחשוב על זה:

     

    מערכת שמחפשת אנשים הרוצים להתקדם.

     

    מערכת המתגמלת יפה על ביצועים.

     

    מערכת בה אתה די חופשי למימוש רצונותייך (פעם מזמן רצית את התמונה בבית של הילדה מהכיתה, עכשיו בשם החוק אתה רשאי לקחת את התמונה).

     

    מוזיקה סבירה למי שאוהב מוזיקה צבאית.

     

    עלייה ברמת החיים.

     

    פחות מתחרים לא הוגנים, כלומר התחרות היא בין שווים.

     

     

    ורגע של רצינות, מקום המפלט של אותם פקידים בכירים היה בעיקרו ארגנטינה. משפחתו של אבי הגיעה לארגנטינה במסגרת מפעל ההתיישבות של הברון הירש (ולחשוב שרוטשילד עשה מפעל מקביל בארה"ב...), מישהו באמת יכל להבחין בין השינדלר היהודי לשינדלר הנוצרי?

    למה ישראל לא פנתה לארגנטינה בדרישה לערוך בה חיפוש יסודי של כל אותן נשמות רעות?

     

    משפחתו של אייכמן חזרה לגרמניה, רוצה לומר המשפחה דאגה לשמר את הכסף. למה ישראל לא הוציאה צו גורף על כל הבנקים בשוויץ וגרמניה. למה לא היו בישראל רואי חשבון שהתמחותם היחידה היא בעשיית צדק על ידי ישיבה בבנקים בשוויץ וגרמניה ואיתור כספי הנאצים וחלוקם בין הניצולים?

     

     

    14/6/08 15:48
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-06-14 15:48:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני רוצה לקרוא אותו, אך מלאת חשש.

    מעט הציטוטים ממנו שקראתי היו לי מאד קשים. מאד מאד.

    14/6/08 15:57
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-06-14 15:57:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אבל כל בני-האדם הם מפלצות, בלבם.

     

    מה חדש בזה? 


    --
    מוטב לגמור ברגע את החיים, מאשר לפחד אפילו רגע.
    רק האהבה, מעל לכל!! ורק אורגיות, יביאו השלום.
    14/6/08 16:04
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-06-14 16:04:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    חשוב, לדעתי, להתייחס יותר לספרות כפי שהיא באה לידי ביטוי בספר מאשר לשאלה העקרונית באשר ליכולת לרצוח. הספר מנסה להוכיח שגם אנשים נורמטיביים לכאורה שקולים עלולים להיסחף בכך. יש צדק באמירה שהשיטה הכלכלית היום מעודדת דריכה על גוויות בדרך להצלחה אבל התיאורים בספר חורגים מפוליטיקה של מישרד.

    זהו ספר קשה לקריאה, ארוך, כב להחזיק ביד, עמודים לא מחולקים לפרקים וגם לא לפיסקאות.

    הקריאה בספר כזה פותחת דיון אחר לגמרי שנושאו: למה קוראים? למה להקדיש (בהערכה גסה) שש או שבע שעות לטקסטים שאנשים מחברים?

    14/6/08 18:29
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-06-14 18:29:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אם פתחת דיון על האם כל אחד יכול לרצוח, אז תלוי בהקשר.

    לא נראה לי שכל אחד יכול להפוך למצי, לשנות את הגישה שלו,

    אך מצד שני, בהמשך לספר של דוסטויבסקי "חטא ועונשו" הרצח היה קל, הביצוע היה קל

     

    התוצאות והמחשבות לאחר מכן הנה הבעיה האמיתית, איך אפשר לחיות עם במצפון שלך בשלום לאחר שביצעת רצח כלשהו?

    14/6/08 18:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-06-14 18:58:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    ליטל מתייחס לסוגייה בספרו ומראה שאחד ממפקדי הגיבור אכן לא עמד בעומס הנפשי וקרס. סביר להניח שהוא לא לבד, שהיו מפקדים נוספים שאושפזו בבתי חולים פסיכיאטריים, שהנפש ניצחה את הראש.

     

    צטט: אריקסון34 2008-06-14 18:29:05

     

    התוצאות והמחשבות לאחר מכן הנה הבעיה האמיתית, איך אפשר לחיות עם במצפון שלך בשלום לאחר שביצעת רצח כלשהו?

     

    15/6/08 22:17
    0
    דרג את התוכן:
    2008-06-15 22:28:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אריאנה מלמד לא מסוגלת לגמור את הספר. יותר מזה, היא משוכנעת שאסור היה לתרגמו לעברית... 


    "20 שנה אני כותבת על ספרים, ואת "נוטות החסד" לא הצלחתי לקרוא עד תום. הגועל, התיעוב והזעם גברו עלי. זאת, אם כן, אינה רשימת ביקורת. כאלה עוד ייכתבו על ידי אנשים שיכולים לגייס למשימה הזאת יותר שוויון נפש מכפי שיכולתי אני.‬

    אדם מביא איתו לכל ספר את עולמו ואת חיי הקריאה הקודמים שלו. כשאואה מתפייט על אודות נער יהודי שהוא פסנתרן מחונן מאזור צ'רנוביץ, כשהוא מתבונן בו שוב ושוב בתאווה, אני חושבת על אמא שלי, ילידת העיר צ'רנוביץ, שסיפרה לי פעם מה היה בעיניה הנורא מכל: מבטו של אוברשטורמבנפיהרר אחר, שהיה נעוץ בה כשעמדה עירומה מולו ל"אינספקציה".

     

    אמי, קורבן משעמם, היתה אז בת ‭.16‬ תיאור המבט במילותיה הוביל אותי למאות ספרים שניסו להסביר את הפנומן הנאצי, למאות ספרים אחרים של קורבנות וניצולים, למדף המבהיל בגודלו של ספרים על מלחמת העולם השנייה שאני מחזיקה בבית לגמרי מרצוני.

     

    ולכן לא יכולתי לקרוא, ולכן גם חשבתי שאסור לי לקרוא שמא תדבק בי לרגע אמפתיה לאואה הזה"....


    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3555729,00.html

    7/8/08 20:57
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-07 20:57:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ג'ונתן ליטל מתחיל את הספר עם התזה הזאת שלו או במילותיו הוא:

    "אני חושב שמותר לי לקבוע כעובדה שהוכחה על ידי ההיסטוריה המודרנית, שבמכלול של נסיבות נתונות, כולם - או כמעט כולם - עושים מה שאומרים להם לעשות; ואני מצטער מאוד, אבל קלושים הסיכויים שדווקא אתם היוצאים מן הכלל, לא יותר משהייתי אני."

    רק שלטעמי הוא די נכשל בהוכחת התיאוריה הזאת בסופו של עניין, וכשאתה מסיים את הספר אתה זוכר את דמותו של אוברשטומבנפיהרר מקסמיליאן אואה לא ככל אחד אלא בהחלט עם מאפיינים חריגים - הומוסקסואל בעל נטיות פרוורטיות עם רקע של מערכת יחסים סדו מזוכיסטית עם אחותו התאומה, שמגיע בסופו של דבר לרצח הקרובים לו ביותר (דווקא לא יהודים כי הוא לא הרג יהודי אחד במהלך קרוב לאלף עמודים).

    ואגב, מעניין שחודשיים אחרי הספר הזה, יצא בארצנו הקטנטונת תרגום לספרו של מולינה "שבת" ׁׁ(שיצא ב2001 ורק עכשיו תורגם לעברית) שמדבר על כך שכל אחד יכול להיות קרבן.



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כל אחד מסוגל לרצוח. "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה