עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    The Distressed Polish Vixen

    המקום פו אפרוק עולי על סרטים, מסעדות וכל דבר מזדמן שיצא לי לחוות. לטוב ולרע כאחד (לרוב לרע.. כן לרוב לרע).

    פוסטים אחרונים

    עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

    0

    אהבה, חתונה, נישואין - מוות. חיכיתי לשלב של המוות.

    1 תגובות   יום רביעי, 24/8/11, 02:31

    הסרט "אהבה, חתונה, נישואין" מספר על בחורה צעירה (מנדי מור) אשר חייה נראים ללא רבב. היא נישאת לבחיר ליבה המסוקס (קלן לוץ) ועובדת כפסיכולוגית מתחילה אך בעלת קליניקה משלה. כל בועת חייה המושלמים של הגברת מתנפצת כליל למשמע העובדה כי הוריה מעוניינים להתגרש ומאותו רגע ואילך זונחת היא את חייה המופלאים במטרה לסייע להוריה שאיבדו דרכם.

     

    מההתחלה ועד הסוף (המר עבור התאים האפורים המעטים ששרדו בראשי) הדמויות בסרט לא עוברות שום סוג של תהליך, שום סוג של התבגרות ושום סוג של התפכחות, ממגוון התהליכים המצופים מדמויות ראשיות בסרט רומנטי. זאת תודות למשחק העלוב והמחריד של מנדי מור, אשר כשחקנית מורכבת ממניירות ותו לא. אותן מניירות אשר עשו אותה חביבה בסרטי העבר הפכו אותה לתפלצת בעלת העוויתות שתרצד על גבי מסך הקולנוע שתצפו בו. מהבעות הפנים וכלה בפעירה החוזרת ונשנית של העיניים, כל הסרט פיללתי לאלוהי הוליווד שכף רגלה של הבחורה לא תדרוך עוד בסט צילום לעולם. הזלזול שחוויתי באמצעות המשחק שלה לא שווה לכל צורת עלבון או  קלס אחרת שחוויתי בחיי (ויש לציין כי בתחום הזה נסיון יש בשפע) - מור יורקת על הצופה את השורות שלה וגורמת לכל המאורע להרגיש כמו אילתור של קריאת ספר לקהל הרחב בתכנית של דפנה ודודידו.

     

    השחקן הראשי, לוץ, נראה מופתע עד מאוד בכל פעם שמגיע תורו לדבר בסרט ומועד כל פעם מחדש. הוא אמנם נעים לעיניים ואסתטי להפליא, אך גם תכונות נשגבות אלו לא מצילות אותו מן העובדה הפשוטה שהוא אפילו לא ניסה לשחק בכל צורה שהיא. הוא משמים ותפל במהלך כל הסרט. אפילו בסצנת השיא של הדמות שלו, שבה עליו להוציא את שעל ליבו בתור הבעל המוזנח והמתוסכל הוא לא מצליח לעלות את הדציבלים של הקול שלו, בטח שלא (חס וחלילה) לשנות הבעת פנים. אם הייתי נופל לתרדמת בכל פעם שהיה מופיע על המסך, רק אז אולי הייתי זוכר אותו מפני שהוא הופיע על הכרזה ועל כן הייתי מופתע לא לראותו. עדיף לא לראותו. כדאי לא לראותו.

     

    מעבר למשחק המזוויע של השחקנים המובילים, הקאסט התומך נגרר לביצת השפל התיאטרלי הזו. האם משחקת כאילו היא הולכת על גחלים בעוד להקת עקרבים צהובים שורצת לה על העכוז. האחות (יוצאת 'גוסיפ גרל' ג'סיקה זור) מצליחה להביא איזשהו גוון אותנטי לסיפור אך זה נשלל בן רגע כאשר אחד מחברי הקאסט האחרים פוצה פה ויורק החוצה את התסריט החומצתי שעליו מבוסס הסרט.

     

    ואם בתסריט החומצתי עסקינן - התסריטאים למעשה צדו והרגו כל קלישאת קומדיה רומנטית אפשרית ושמו אותן זו על גבי זו במערום של גופות קיטש המעלה צחנה של סכרת שכאשר מטפסת לאפו של כל אדם שדעתו עוד בו, יברח הוא על נפשו. הסרט נפתח בהצעת הנישואין של הבעל המצולמת ב"מצלמה ביתית" עבור הכלה. בעוד לוץ מגמגם במונוטוניות ואפאתיות שלא יביישו חתול בית המצוי במצב של השמנת יתר, חדי האוזן יבחינו בכך שה"נסיונות הכושלים" שלו להעלות בחכתו הצעת נישואין ראויה, כולן ככולן לקוחות משני מקורות אפשריים - האחד הוא סרטים מוצלחים בהרבה מזה, והשני הוא כרטיסי ברכה של מקדונלד'ס באף פחות משקל תשעים. כן עד כדי כך התסריט מחריד.

     

    המחשבה היחידה שחלפה במוחי בעודי צופה בזוועה הקולנועית הגדולה ביותר בהיסטוריית האנושות הייתה שאני חושק במה-שלא-עישן השחקן אשר משחק את אבי הכלה. אשר גם נכנע להטרוטופיה, הוא מתאים עצמו להגמוניה הכוללת ומשחק בצורה בלתי נסבלת לחלוטין.

     

    ובתור אדם שברוב חוויותיו כצופה קולנוע הפסקול מכריע את הכף בדיון האם הסרט היה ראוי או לא, לא הצלחתי לשים לב לנוכחותו של פסקול. שוב - תודות לתסריט הגועלי והמשחק שהתעלה עליו ברמת הגועל.

     

    העריכה והצילום לעומת זאת, כל כך גרועים וכל כך קלישאתיים עד שנראה כאילו עורכי וצלמי הסרט הבינו כי פנינת הרפש הזו שעליה הם עובדים לא ראויה להיות נצפית ע"י יצורים חיים והחליטו לצלם ולערוך בצורה הלועגת לשחקנים ולתסריט. נא לשים לב במיוחד באחת מהסצנות האחרונות כאשר מור ולוץ חולפים זה על פני זה ברכביהם ומבט כמיהה יוקד ומטריד מרוח על גבי פניה של מור (לוץ, גם פה, לא מצליח להביא את עצמו לכדי משחק של ממש), אם זה היה סרט סאטירי הייתי בוודאי אומר כי העריכה והצילום בסצנה זו היו משובחים. אך זו לא הייתה סאטירה לצערי, ועל כן הם היו חלק מהביבים שהם האלמנטים שהרכיבו את הזעזוע העמוק שנקרא "אהבה, חתונה, נישואין".

     

    במידה והייתי נופל בשבי, הייתי עוקר לעצמי את שתי עיניי לפני שהייתי מסכים לעמוד בעינוי של לצפות בתועיבה הקולנועית הזו ולו עוד פעם אחת. בוודאי אחד הסרטים הגרועים (אם לא המחריד שביניהם) שזכיתי לחזות בהם בחיי.

    דרג את התוכן:

    הציון שלי: 1 מתוך 5

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/11/11 14:38:
      היי, שמי הוא גברת asale, רווק. אני מחפש friend.i טובה להאמין שאתה יודע שחברים אמיתיים ומהימנים שווה לחפש, אני אשמח אם אתה מקבל את בקשת חבר שלי אני מוכן לספר לך עוד על עצמי לשלוח לך תמונות שלי, בבקשה אם אתה תהיה מוכן לקבל את בקשתי להשיב לי ישירות לכתובת הדואר שלי (asalejohnson@yahoo.com) כך אציג את עצמי לך, אני מחכה לתשובתך בקרוב. להודות ==================================================== Hi, My name is asale,Single lady. I am looking for a good friend.i believe you know that true and trusted friends are worth searching for, i will be happy if you accept my friend request as i am willing to tell you more about myself and to send you my photos, please if you will be willing to accept my request reply me directly to my mail address (asalejohnson@yahoo.com) so that i will introduce myself to you,i am waiting for your reply soon. Thank

      ביקורות נוספות

      עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

      פרופיל

      אוריאןפריזנט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין