עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    לסגור מעגל בבליני

    13 תגובות   יום ראשון, 29/11/09, 07:48

    לא כל חיי עברתי מבית קפה למסעדה, מסרט להצגה. כן קצת קשה להאמין אבל פעם הייתי נער כפר ואני לא רוצה להגיד לכם באיזה מקומות אכלתי אז. שלא נדע. עת עברתי לעיר הגדולה וחגגתי בסמיכות לכך את יומולדתי הראשון בניכר החליטו חבריי הטובים דאז לקחת אותי לחגוג במסעדת גורמה תל אביבית אמיתית. ולא סתם תל אביבית אלא זו במיקום הכי רומנטי והכי קרוב לאיטליה שאצליח להגיע ביומולדת 27: לבליני. מיותר לציין שהיה ערב בלתי נשכח, הכי קיץ 2002.

     

    שבע וחצי שנים אחרי, לאחר קילומטראז' קטן במסעדה או שתיים, הגיע הזמן לחזור שוב אל בליני ולסגור מעגל עם הערב ההוא. אז כשהודיעו על ערב בלוגרים (יקרים אחד אחד) בבליני מיותר לציין ששמחתי והסתקרנתי לחזור לשם ולבדוק הכצעקתה.

    במבט ראשון, המראה החמים במרפסת הסגורה הזמין ממש לשכוח רגע מתל אביב שבחוץ (ואת ההפתעה/אכזבה בלגלות קפה קפה בסוזאן דלאל! די הרשתות משתלטות על העיר, אבל זה לפוסט אחר) ולהנות מערב על טהרת הפחמימות האיטלקיות.

     

     

    את מצעד המנות פתח דווקא הקוקטייל שעל שמו קרויה המסעדה- בליני. הבליני כעיקרון הוא קוקטייל על בסיס אפרסקים שנעשה לרוב עם יין קינוח כך שמדובר בקוקטייל מתוק מדי לרוב. כאן הוא היה על בסיס שמפניה ורום והיה עשוי כמו מרגריטה קפואה ובשבילי זה פתיח מצויין לערב הזה. כמובן ששכניי הלא-שתיינים הסכימו בשמחה (יש לציין) לתרום לי את הקוקטיילים שלהם וכך יצא שעל בטן ריקה מישהו שתה פה קצת יותר מדי. את המשך הערב העברתי מחויך קלות צוחקJ ושיכור כלוט?!

     

    מיד אחרי כל הבלינים המצויינים התחיל באמת מצעד המנות. ראשונות להופיע הפוקאצ'ות. אני זוכר במעומעם את הפוקאצ'ות ההן מלפני 7 שנים כחוויה. הפעם היה נראה כי הן קלויות מדי ואת העגבניות המיובשות בקושי הרגשתי. זה היה על גבול הצנים. כידוע, לחם אצלי הוא מרכיב מרכזי וחיוני בארוחה שכזאת, לכן אם אני אוכל רק פרוסה אחת סימן שיש כאן בעיה  צוחק.

     

    מיד אחרי הפוקאצ'ות הגיע לשולחן ריזוטו אנטריקוט (ופורטובלו). אני כל כך אוהב ריזוטו. יש במרקם המעט דייסתי הזה משהו כל כך מנחם וכל כך ים תיכוני שזו פשוט מנה אהובה. גם כאן המרקם של הריזוטו היה פשוט מושלם. הטעם קצת פחות. אחרי הטעימה הראשונה המוצלחת, השתרבב לו פנימה איזה טעם לוואי מוזר שלא ידעתי לשים עליו את האצבע (או את הלשון, אם תרצו) אז אמנם המשכתי לנשנש מהריזוטו אך זה לא הריזוטו שעליו פינטזתי. יחד איתו הוגשה גם צלחת יפה של פטריות פורטובלו ביין ולצידה לחם פרושוטו. גם כאן על הנייר יש את כל המרכיבים למנה מצוינת, אך בפועל הצלחה חלקית: הפטריה היתה מושלמת. מענגת. יצירתית. הלחם? שוב כמו הפוקאצ'ה- אכזבה. הלחם מעורר הציפיות שהיה יכול להיות ההברקה של הערב הגיע קר וקשה ופשוט לא מוצלח. חבל כל כך. מה קרה שם בגזרת המאפים?

     

     

    לצד שתי מנות אלה, כשאני כבר מתודלק היטב גם ביין, הגיעה מנה קלאסית שאף מסעדה איטלקית שמכבדת את עצמה לא יכולה בלי- האנטיפסטי. אותם ירקות קלויים מוכרים (בין היתר- כרובית, חצילים בטטה ואפילו שעועית שחורה) הוגשו כאן בנדיבות (בכלל מנות גדולות מאוד ונדיבות יש כאן בבליני) אך לא היה באנטיפסטי הזה כל שפיץ שייחרט בזיכרון או משהו לכתוב עליו הביתה. טעמתם כזה כבר.עד כה במנות הראשונות חשבתי שעל אף הכוונה הטובה והיצירתיות, משהו מעט פוספס בביצוע. ואז באו במנות העיקריות.

    הן כבר היו קולעות הרבה יותר ואני אתמקד בשתיים מתוך השלוש שהיו בעיני פשוט מצוינות. הראשונה שפחות דיברה אלי, על אף היותה שוב מנה מאוד יצירתית היא הסלטימבוקה, שזה באיטלקית אם לא ידעתם- קופץ בפה (האם מכאן באה המילה סאלטה?!). משם כזה אני מצפה למנה פיצוצית ממש, אך לא כך היה הדבר. גלילות סינטה העוטפות גזר על מצע פולנטה מרוכזת מדי היו די נחמדות וביננו ומי צריך בשר כשתיכף מגיעות פה הפסטות?ואז הגיעה הפסטה. הראשונה, פסטה ברוטב ציידים. פסטה פשוט מוצלחת וטעימה. פסטה רחבה וקצת קשה שהגיעה עם רוטב בקר מפתיע. קצת חמצמץ, קצת מתקתק, המון טעים. באופן מפתיע למרות שהייתי סקפטי ברוטב יש נגיעות מלפפון חמוץ שהוסיפו לו עקצוץ נעים וטעים. מנה מושלמת.

     

     

    אם חשבתי שהגענו לשיא, הגיע הניוקי. ניוקי זו מנה שקל מאוד ליפול בה אם לא מטפלים בה נכון וקל מאוד להצליח בה אם הרוטב הוא טוב. כאן גבירותי ורבותי, קבלו את מנת הערב. הייתי יכול לישון בצלחת הזאת מרוב שהתאהבתי. ניוקי כמהין. במילה אחת וואו. בשתי מילים: רוצה עוד! בשלוש: מנה מושלמת מאוד! אכן ניוקי מוצלח שלקח בהליכה ביד קשורה מאחורה את כל מנות הערב. חמישה כוכבים למנה הזאת!

     

     

    אחרי סיום מוצלח כזה, כשאני כבר מרופד היטב ומסוחרר קלות, הגיע הזמן לנוח מעט. אבל איפה?! תיכף הגיעה צלוחית ועליה שלוש כוסיות לימונצ'לו. לי זה היה קצת יותר מדי מתוק. עדיף לשמור את המתיקות הנ"ל לקינוחים.כמו כל מסעדה איטלקית גם כאן אי אפשר לוותר על הטיראמיסו. קלאסיקה זו קלאסיקה. טיראמיסו חביב, עדין וטעים (לי היה חסר מעט קפה בו, אני אוהב את הטיראמיסו שלי חזק!) סיום נעים לארוחה.
    עוד הגיע גם הבאצ'י- קינוח שוקולדי להתפאר. אם הטיראמיסו היה עדין מדי, הבאצ'י היה יותר מדי. המון שוקולד, נוגט ואגוזים עשו קינוח כבד מדי ומתוק מדי.

     


    אחרי כמות האוכל הנכבדה והיין הרב בבטני, הגיע הזמן ללכת הביתה ולהרשם לקבוצת תמיכה לחובבי פחמימות. בסך הכל ערב נעים וטעים עבר עלי עם חבריי הבלוגרים (חברים, צריך לעשות את זה יותר!) ובאשר לבליני, שמחתי לחזור שוב ולסגור מעגל. להבא אדע להתמקד במה שהם הכי טובים- במנות העיקריות וליתר דיוק: בניוקי המהמם שהדהד בראשי עוד הרבה אחרי שהארוחה נגמרה.

     

     

    תודה לבליני ולקפה על ההזמנה (כן חברים, הפעם הייתי אורח המסעדה).

     

     

    ותודה לטמיר משמנמנ.ים על התמונה היפה של בליני!

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/12/09 15:42:
      עוד חברה שלי כתבה על הבליני. אני מאוד אוהב את המקום הזה. כתבת יפה
        29/11/09 23:23:

      יופי של ביקורת. ממש אפשר לחוש את המקום ואת הטעמים.

      מפרגנת.

        29/11/09 20:24:


      חברים יקרים,

      תודה על תגובותיכם החמות!

        29/11/09 19:41:
      אהבתי :-)
        29/11/09 17:26:


      אתה כותב כל כך מקסים

      נהניתי לקרוא (:

      *

        29/11/09 17:15:


      לבליני יש נטייה להיות mindblowing בפעם הראשונה. איכשהו תמיד הפעמים שאחריה מאכזבות בהשוואה לראשונה... מעניין שכולם אומרים את זה.. :-)

      בפעם הראשונה שלי בבליני (כן, גם אצלי זו הייתה התל-אביבית ה"נחשבת" הראשונה) זכיתי בהצעת נישואין. בשניה סתם זכיתי בפסטה לא מלהיבה במיוחד :-)

       

      איריס (מקנאה באנשים שמזמינים אותם למסעדות!)

        29/11/09 16:19:

      צטט: הבורגנית מאלנבי 2009-11-29 09:59:39

      לישון בצלחת! איזו הגדרה נהדרת...תודה!

       

       

      אההה יש הרבה צלחות שרותם מוכן לישון בהן (הן לרוב איטלקיות...)

      רותמק'ה תודה

        29/11/09 16:11:

      תארת יפה...

      כשיש לנו סיבה לחגוג אנחנו הולכים לבליני...

      לך *

        29/11/09 11:29:


      תמיד כיף לקרוא אותך.

      ואני אשמח לשמוע איפה יש ריזוטו מוצלח, אני מאד אוהבת את המנה הזו ואין הרבה מקומות שעושים ריזוטו...

      *

      לישון בצלחת! איזו הגדרה נהדרת...תודה!
        29/11/09 09:46:

      צטט: שמן ושמנת 2009-11-29 09:44:35


      אחלה ביקורת.

       

      ממש כיף לקרוא! צוחק

       

      תודה רבה, אותו כנ"ל אתכם!!

        29/11/09 09:44:


      אחלה ביקורת.

       

      ממש כיף לקרוא! צוחק