עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הרושם של רותם

    על תרבות וכל מה שטוב - קולנוע, מוזיקה, אוכל, ספרות, תיאטרון

    0

    סאמר טיים

    ביקורת על "500 ימים עם סאמר"

    סאמר טיים

    12

    סרטים  

    15 תגובות   יום רביעי, 11/11/09, 21:46

    מתי בפעם האחרונה ראיתם קומדיה רומנטית ולא חשבתם שמזלזלים באינטליגנציה שלכם? כלומר בואו נגיד זאת בפשטות- מתי ראיתם קומדיה רומנטית חכמה ומתוחכמת? נראה לי שמעט מדי ובכל מקרה כבר הרבה זמן לא (ולא, לא באמת חשבתם ש"האמת המכוערת" הוא סרט חכם, נכון?, נכון גם ההצעה לא, טוב ששאלתם). תודו!

     

    לרוב הקומדיות הרומנטיות יש את אותו שטיק קבוע שהוא בד"כ סיפור סטייל נער פוגש נערה, נער מתאהב בנערה, נער מאבד נערה וכן הלאה. כך בדיוק גם בסרט החדש 500 ימים עם סאמר, על אף שהמספר אומר כבר בהתחלה שזהו לא סרט אהבה שגרתי (מה שנכון ועוד תיכף נדבר על כך, אל תדאגו..). כאן יש לנו סוג של היפוך תפקידים קטן ומבריק (רק חבל שהוא לא הולך עד הסוף) יעני קומדיה רומנטית פוסט מודרניסטית (פשש הגזמתי הא?) שאם בכל סרט הבחורה היא זאת שמנסה להשיג את הגברבר החתיך בתחבולות כאלה ואחרות ואומללה כשהיא נזרקת, קבלו את הגבר החדש - טום (ג‘וזף גורדון לוויט המקסים) אדריכל מתוסכל שעובד בכתיבת כרטיסי ברכה. היש נחות מזה? יום אחד, כמו באגדות, עולמו משתנה עם הגעתה של סאמר למשרד. אבל סאמר הזאת (זואי דשנל, גם זמרת אינדי מוצלחת וגם שחקנית מהממת עם עיניים מהפנטות) היא לא בקטע של מערכות יחסים רציניות, היא בקטע של ידידות (ב-ס-ד-ר), פאן ואהבה חופשית. בלי הגדרות ובלי סיבוכים. כמובן שטום מתאהב בה בשניה, מה זה מתאהב? סמרטוט לרגליה...כך נע הסרט קדימה ואחורה במהלך 500 הימים בהם סאמר משחקת אותה הרד טו גט וחייו של טום נעים בין אושר עילאי לחיים בביבים הרגשיים.

     

    טוב אז אולי אתם תגידו "גבר שמתרסק מרוב שהוא אוהב. אין כאן משהו שלא ראינו קודם", יכול להיות. אבל אין ספק שהיוצרים שעברו על כל שטיק ידוע, ראו איזה סרט או שניים בחייהם ויעידו כמה וכמה סצנות מופתיות (פשוט כך ומתי ראיתם סצנה מופתית בקומדיה רומנטית?)- האחת הסצנה הרומנטית עד כאב בחנות איקאה, השניה המסכים המפוצלים המראים את אותה הסצנה אבל פעם אחת את הציפייה ופעם שניה את המציאות, כואב כמה שזו סצנה יפה. עוד רגע קולנועי ממותק ומושלם הוא סצנת הריקוד של טום בפארק לאחר הלילה הראשון עם סאמר. סצנה מופתית אחרונה היא ההומאז` לסרטי איכות בשחור לבן, מצחיקה מצחיקה (שמעתי פה מחווה לאינגמר ברגמן והבוגר??). נקודת החולשה בעיני היא דווקא הסוף, שלא הולך עד הסוף עם הלך הרוח העוקצני של הסרט וחבל (אבל לא נקלקל יותר מזה).

     אין ספק שזה סרט של הפוך על הפוך- מן קומדיה רומנטית שהיא אמנם אמריקאית אבל בריטית במלוא מובן המילה- אם בצילום ובלוק של הסרט, אם בשימוש בפסקול המעולה (ביננו, סרט עם סמית`ס בפסקול יכול להיות סרט בינוני או רע? בחייכם!) ובעיקר בהומור המחוספס והלא דביק המאפיין קומדיות רומנטיות לרוב (לכן יש מצב שחובבי/חובבות אותן קומדיות מוכרות עשויים/עשויות להתאכזב כאן).

    אז אם מתחשק לכם איזו קומדיה קלילה חצי חמצמצה אבל משודרגת, מצחיקה וצינית אבל לא מזלזלת בצופה, רומנטית אבל לא דביקה, עם משחק מצוין של שני הכוכבים הראשיים, פסקול משובח (המציע גם את רגינה ספקטור, איאן בראון, דובס, הקלאש, פייסט ואפילו קרלה ברוני), עיצוב מושלם וכמה סצנות משובחות וחכמות המעלות אותו מדרגה אחת מעל הקומדיות הרגילות והמוכרות. נערי האינדי יאהבו בטוח. לכו לראות!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/11/09 18:46:

      אם שקלתי לכתוב ביקורת על הסרט הזה, הרי שלא מצאתי צורך אחרי שקראתי את הביקורת הקולעת שלך.

      הסרט הזה קנה אותי קודם כל בגלל הפסקול המעולה.

      זואי דשאנל היא חציו של הצמד SHE & HIM שאף עושה קאבר לשיר של הסמית'ס please please let me get what i want .

      גם בן זוגה החמוד בסרט ג'וזף גורדון לוויט לובש חולצות טי שוות במיוחד כמו זו עם הסמל של האלבום Unknown Pleasures  של joy division.

        23/11/09 10:45:

      מבטיחה לנסות שוב....

       

      האמת לא הצלחתי לעבור את תחילת הסרט ויצאתי ממנו.

       

      אולי ... כי זה היה יום סרטים :)))))

        21/11/09 06:54:


      צודק בכל.

      אבל לא רק.

       

        17/11/09 20:41:


      בגדול אני לא ממש בן אדם של קומדיות רומנטיות. אך יש שתיים שלעולם ישארו אצלי בלב.

      הראשונה מסיבות מובנות - "פשוט מאוהבת"  - (למי שלא הבין- אומה תורמן ומריל סטריפ המדהימות)

       

      והשני- שאולי יפתיע - "הצד שלו, הצד שלה". אמנם הסרט עצמו  לא מעולה אבל הסוף שלו שובר כל תבנית של קומדיות רומנטיות (זהירות, סופיילר) כשבסוף הבחור והבחורה לא חוזרים זה לזו.

       

      ורותם, מה עוד חדש? כתבת נהדר

       

       

        16/11/09 10:32:

      יופי של ביקורת.

      גם אני מאוד אהבתי את הסרט :-)

      אורית. 

        15/11/09 23:53:


      דייי באמת יש דבר כזה?

      קשה להאמין אבל אני סומכת עליך אז

      *

      ותראה מה אני כתבתי פעם על הנושא

       http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659300&blogcode=11277270

       

        14/11/09 22:18:

      תכננתי ללכת לסרט, ועכשיו נתת לי עוד פוש קטן חיוך

      שבוע מעולה לך 

        14/11/09 21:17:

      קומדיות רומנתיות טובות לשעות מסיימות ביום, או למוזה מסויימת :-)

        13/11/09 17:00:


      נשמע מגניב.

      אני בהחלט "סאקרית" של סרטי קומדיה רומנטיים.

      אני רק מקווה שעכשיו אחרי שהרמת לנו את הציפיות

      הסרט יעמוד ב"מבחן הביקורת". נעמי

        13/11/09 11:21:


      חייבת לומר שאינני חובבת את הז'אנר שמוגדר כ"סרטי בנות לגיל 16..."

       

      אבל בהחלט שכנעת אותי לראות  : )

       

      אשוב עם תובנות...

       

        12/11/09 17:51:


      קומדיה רומנטית אני בעד...

      לך *

        12/11/09 09:27:

      צטט: חנן הראל 2009-11-12 09:26:01

      וואלה?

      אשכרה קומדיה רומנטית ששווה לראות או שרק אם הדייט שלך לא חובבת קישלובסקי וקן לואץ ואתה ממש חייב להשכיב אותה?

      אני חושב שגם וגם...חלק ב' יעבוד בטוח!

       

        12/11/09 09:26:

      וואלה?

      אשכרה קומדיה רומנטית ששווה לראות או שרק אם הדייט שלך לא חובבת קישלובסקי וקן לואץ ואתה ממש חייב להשכיב אותה?

        12/11/09 00:42:
      אהבתי מאוד את הביקורת.
        11/11/09 23:11:

      דוקא ראיתי לא מעט סצינות מופתיות בקומדיות רומנטיות.

      הבעיה היא בדיוק מה שאתה מציין כחולשה של הסרט- בדרך כלל לא יודעים לסגור את הסיפור באותה הרמה בה הוא התחיל.

       

      אבל אחלה, אני אראה את זה.

      אני גם חובבת את זואי דשנל.