עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    כאן נולדתי

    37 תגובות   יום שני, 30/3/09, 18:44

    לא להאמין שהורי החליטו לעזוב את המקום היפה הזה. כאן בעצם נולדתי. ממש על יד האגם המדהים הזה גרנו ואימי היתה לוקחת אותי לאגם להאכיל ברווזים. 

    חלק של ברלין שאתם אולי לא מכירים. Grunewald , Halensee. מערב ברלין

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/4/09 14:35:


      כן.. יכול מאוד להיות. השאלה היא מהו מקור המצב הנפשי הזה? חייב להיות לו איזשהו בסיס ( אלא אם כן זה עיניין גנטי :))

       

        5/4/09 13:36:

      לי נראה ש"זרות" זה מצב נפשי ,שלא בהכרח קשור לזכרונות ילדות או למציאות אובייקטיבית בכלל.

      אני גם מרגישה אאוטסיידרית רוב הזמן.

        4/4/09 14:58:
      עליתי לארץ בגיל 6 אבל זה לא ההתרפקות על זיכרונות טובים ( גם) של שם אלא בעיקר הזעזוע מקבלת הפנים שקיבלתי בארץ. כעולה חדשה היה לי ממש קשה להיקלט כאן ואילו זכרונות שרודפים אותי עד היום. במשך שנים הייתי ה" זרה" אז ככה אני מרגישה גם היום.. זרה. לעומת זאת בגרמניה מעולם לא הרגשתי " זרה" אלא חלק ממשהו. אולי אם הייתי חיה שם כבוגרת הייתי חווה דברים אחרים אבל אילו הן החוויות שלי. חוויות טובות וזכרונות טובים ממקום שהוא בעצם אחד המקומות הנוראיים ביותר בעולם. ליהודים.
        4/4/09 14:42:

      באיזה גיל עליתם ארצה?

      זה מעניין ,אני גם לא נולדתי בארץ ,אבל באנו לכאן כשהייתי מאוד קטנה ,ואני מרגישה ישראלית לגמרי. אפילו שפת האם שלי היא עברית ,למרות שאני דוברת הונגרית.

      ביקרתי פעם אחת בבודפשט ,וזה היה מעניין אנתרופולוגית (תמיד חשבתי שרק מבוגרים מדברים הונגרית ,ופתאום ילדים בגינה מדברים את השפה..), אבל זה רחוק ומנותק ממני לחלוטין.

      אני כן מרגישה קשר להונגריות המבוגרות בתל-אביב ,עם הסיגריות ,הקול המעושן, והרמי. הן בהחלט חלק מנוף ילדותי וגם צילמתי הרבה משחקי רמי סוערים  (הן שולפות אקדחים ויורות במשחק :)).

        3/4/09 08:57:

      תודה לכם. על התובנות ועל הסיפורים המעניינים.
        3/4/09 06:26:


      מקום מדהים למראה ... אפשר לאבד את השפיות מול היופי של הטבע

      גרמניה היא מדינה עם הבדלים עצומים בין יופי של הטבע לבין עבר שחור של העם שעד היום הדור הצעיר סובל מזה

      (*)

        3/4/09 01:18:

      הצלחתי ללכת פעמיים לאיבוד עם חברה ואופניים בברלין. פעם אחת בטירגארטן ופעם שנייה בוולקספארק ב- wedding בצפון ברלין.

      אבל בגן הזה לא הספקתי ללכת לאיבוד... ברלין גדולה, לא נגמרת וירוקה.

        3/4/09 01:00:

      כשהייתי בת 12 או יותר זו היתה הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל עם הורי לקרובי משפחה שגרו שם . אנחנו גרנו בדירה בליצרבורגן שטראסה או שם דומה זה היה ליד הקה וה אן מן מרכז קניות ענקי. זה היה הרבה לפני ששברו את החומה וברלין היתה כמו ניו יורק קטנה אנשים מכל העולם גרו שם והיה שם מאוד שמח זה היה בתקופת שלפני החג מולד שם בדצמבר וירד אפילו שלג. היתה אוירה חגיגית  משכרת והכל היה צבעוני בשילוב אדום כהה קטיפתי הדבר היחידי שהעיב זה כשהבטתי מבעד לחלון החוצה ובבית ממול בדירה שמולי היתה אשה בסביבות גיל חמישים שכל הזמן ניקתה את החלון במטלית אבל זו היתה כנראה אמתלה להציץ לשכנים והיא הביטה בי במבט מפחיד וחשדני שעשה לי הרגשה של "את לא מפה  מה את עושה כאן" זה כמובן משהו סובייקטיבי אבל מאוד לא נעים כאלו שעוקבים אחריך ואז קצת נבהלתי.

      וגם נדהמתי כש חשבתי שכל הגרמנים מאוד מתורבתים אבל כשהלכנו למסעדות מידי פעם שמעתי מישהו ג'ינג'י עם עור ורדרד משהק  הייתי המומה איך לא אומרים ולא מעירים על כזה חוסר נימוס אבל אז מישהי מקומית אמרה באנגלית שזה לא משהו יוצא דופן אחרי ארוחה דשנה וכוס בירה.

      העיר עצמה מאוד מאוד יפה והיה בה מעין קסם.

        2/4/09 18:43:

      הגרמנים - עד כמה שניתן להכליל- מנומסים והדור הצעיר סובל בגלל זכרונות השואה והסרטים שכל העולם גדל עליהם.."אבות אכלו בוסר."גרמניה מספקת לנו תמיכה פוליטית,כסף הרבה כסף., צוללות גרעיניות..להמשיך ?

      חייתי שנים רבות בקרבם באיזור אחר Aachen ,סה"כ ברלין היא אי באמצע מזרח גרמניה לשעבר. אבל אחכ' העדפתי את פריז...אם רק היה אפשר לערבב את שני העמים היה טוב יותר..

        2/4/09 15:38:

      הגרמנים על פני השטח הם אדיבים וחלקם משכילים

      וברלין היא ללא כל צל של ספק אחת הערים המגניבות בעולם

       

      אבל לדעתי אמך עושה אידיאליזציה מסויימת. 

      מתחת לפני השטח יש שנאת זרים ושנאת יהודים אנסטנקטיוית. 

       

      הכל טוב ונעים עד שבאה שאלת היהודים. האנטלקטואלים הגרמנים מאד כועסים על היהודים שהעזו 

      לשרוד. השמאל היום יותר מזדהה עם הפלשטינים והאירנים מאשר עם היהודים. 

       

      הגרמנים היום, בעיקר בברלין הם פתוחים ומצחיקים וזורמים ובעצם מנסים להתנגד לאימג' שנוצר בגלל הנאצים 

      אני אפילו לא מתחיל לדבר על הסקין.הדז. 

      אבל באמת שטוב בארץ. לא מושלם ולא מושלג אבל טוב.

       

       

        1/4/09 23:42:

      מסכים.

      הרבה יותר קל להיות נחרץ וחד משמעי, ולחשוב דיכוטומית, מאשר לקבל שהמציאות מורכבת מהרבה ניואנסים. החוויה שלי כישראלי בגרמניה היתה להיקרע בין תחושות סותרות. מצד אחד חוסר היכולת לקלוט, אלא רק להרגיש עצב עמוק וזעם למראה מרבדי השיער האנושי הגזוז בביתנים באושוויץ, והתמונות של המנפטות בהן יצרו ממנו גרבי צמר לחיילים. ומצד שני לראות פרוייקטי הנצחה מרגשים ביזמה מקומית של אמנים וילדי בית ספר, (גרמנים למרבה הפלא...) כמו אבני המדרכה הקטנות והמוזהבות בפתח חלק מהבניינים , אשר נושאות שמות של דיירים יהודיים לשעבר ומה שעלה בגורלם.

      מצד שני, אני חושב שההשוואה של חיילי צה"ל בעזה לנאצים נגועה בדיכוטומיות ובצרות אופקים לא פחות גדולה. ברמה האנושית- כואב ומזעזע לראות אנשים ובודאי ילדים, נפגעים פיזית ונפשית, וחיים באימה מתמדת, כשברקע כתובות מתלהמות כדוגמת "כשהחץ יכה - כל אם ערביה תבכה" - ולדעת שאתה חלק מזה. עם זאת, נדהמתי לגלות כי במהלך עופרת יצוקה, העסיק צה"ל 120 "קציני קישור אוכלוסין" בתוך עזה. שתפקידם היה , כל אחד באיזור עליו הופקד, להכיר את האנשים הגרים שם, ולדאוג לצרכים חריגים . לדוגמה: עצירת אש של גדוד, ופתיחת "מסדרון" שיאפשר לילדה חולת הסרטן מבית מסוים או לזקן הבודד מבית אחר - לצאת לקבלת טיפול רפואי או לחבור לבני משפחתם.  

      לא פשוט...

        31/3/09 20:22:

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-03-31 15:01:29

      צטט: daniela orvin 2009-03-31 14:48:24

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-03-31 14:21:12

      לא הייתי רוצה לחיות במקום שבו חיים גרמנים.

       

      לא יודעת.. חייתי בין גרמנים היה דווקא מאוד נעים ונחמד הרבה יותר מאשר לחיות בין ישראלים. זה קצת מתייפייף  לטעמי. במיוחד לאור מה שקורה בעזה. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שם בתבל שלא היה רוצים לחיות במקום בו גרים ישראלים. לא הייתי עושה כאילו הכללות לגבי הגרמנים. במיוחד לא לגבי הדור שחי שם היום. הם מרגישים רגשות אשם עמוקים לגבי מה שקרה ולכן הם גם נוהגים מאוד באיפוק לגבי כל הזרים שחיים שם היום. אני חושבת שזה העונש הכי גדול שלהם- מה שקורה עכשיו בגרמניה לעומת זאת בארץ לא פחות קל לעולים חדשים קבלת הפנים הישראלית היא מאוד מכוערת ואם גילו נגדי אנטישמיות זה היה דווקא בארץ ולא בגרמניה. אבל לא הייתי רוצה להכנס לזה ממש לעומק. אני מאוד רגישה לגבי הנושא הזה- כיהודיה שנולדה בגרמניה.

       

      אגב, זאת בדיוק הסיבה שהורי חזרו לארץ בסופו של דבר אחרי שהות של 12 שנה בגרמניה. אמא שלי לא רצה לגדל את הילדים שלה בגרמניה בגלל הסיבה הזו. היא די מתחרטת על כך היום..

      אני רק יכול לחזור על התחושה שלי.

       

      זה ענין הכי אישי תחושתי בעולם.

       

      ואני חושב שלהשוות את ישראל של עזה לנאצים, זה בעיני חילול השם וזילות האסון של העם היהודי והעולם כולו. באמת ובתמים (ואני לא איבדתי איש בשואה).

       

      כן..התכוונתי לכתוב ושכחתי להוסיף שזכותך לחשוב מה שאתה רוצה כמובן

      אבל זו התחושה שלי וזו גם זכותי לחשוב ככה. כמו שאני רואה את זה העם הגרמני בזמן השואה היה במצב פסיכוטי ( " הפסיכולוגיה של הנאציזם" ז'אן ז'ראר בורשטיין) . אני מאמינה בכל ליבי שהעם בישראל נמצא כרגע במצב פסיכוטי גם הוא אך על כך יכתבו בעוד 50 שנה ( אם נהיה כאן בכלל) היסטוריונים ופילוסופים.

      ואני דווקא איבדתי אנשים בשואה. ומשפחתי ניצולת שואה..אני חושבת שעם למוד שואה היה צריך להיות הרבה יותר סובלני כלפי איבוד צלם אנוש ברמה זו או אחרת- שזה מה שקורה עכשיו בעזה לאזרחים שם. אי אפשר להגיד כל הזמן " תראו מה קרה לי" אבל שזה מגיע לאנשים אחריםלהיות אדיש/ מתכחש למצב/ להפגין חוסר רגישות  והרבה אכזריות. זה פתטי ולא אמין ואני בטוחה שכך אנחנו גם מצטיירים בעיני העולם כולו.

        31/3/09 20:00:

      צטט: החיידק הידידותי 2009-03-31 14:56:40


      תגידי, אם אני מתחתן איתך, אני מקבל אזרחות ויכול לעבור לגור שם ליד האגם?

       

      ברור :)

        31/3/09 15:01:

      צטט: daniela orvin 2009-03-31 14:48:24

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-03-31 14:21:12

      לא הייתי רוצה לחיות במקום שבו חיים גרמנים.

       

      לא יודעת.. חייתי בין גרמנים היה דווקא מאוד נעים ונחמד הרבה יותר מאשר לחיות בין ישראלים. זה קצת מתייפייף  לטעמי. במיוחד לאור מה שקורה בעזה. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שם בתבל שלא היה רוצים לחיות במקום בו גרים ישראלים. לא הייתי עושה כאילו הכללות לגבי הגרמנים. במיוחד לא לגבי הדור שחי שם היום. הם מרגישים רגשות אשם עמוקים לגבי מה שקרה ולכן הם גם נוהגים מאוד באיפוק לגבי כל הזרים שחיים שם היום. אני חושבת שזה העונש הכי גדול שלהם- מה שקורה עכשיו בגרמניה לעומת זאת בארץ לא פחות קל לעולים חדשים קבלת הפנים הישראלית היא מאוד מכוערת ואם גילו נגדי אנטישמיות זה היה דווקא בארץ ולא בגרמניה. אבל לא הייתי רוצה להכנס לזה ממש לעומק. אני מאוד רגישה לגבי הנושא הזה- כיהודיה שנולדה בגרמניה.

       

      אגב, זאת בדיוק הסיבה שהורי חזרו לארץ בסופו של דבר אחרי שהות של 12 שנה בגרמניה. אמא שלי לא רצה לגדל את הילדים שלה בגרמניה בגלל הסיבה הזו. היא די מתחרטת על כך היום..

      אני רק יכול לחזור על התחושה שלי.

       

      זה ענין הכי אישי תחושתי בעולם.

       

      ואני חושב שלהשוות את ישראל של עזה לנאצים, זה בעיני חילול השם וזילות האסון של העם היהודי והעולם כולו. באמת ובתמים (ואני לא איבדתי איש בשואה).


      תגידי, אם אני מתחתן איתך, אני מקבל אזרחות ויכול לעבור לגור שם ליד האגם?
        31/3/09 14:48:

      צטט: דמוסתנס הנואם 2009-03-31 14:21:12

      לא הייתי רוצה לחיות במקום שבו חיים גרמנים.

       

      לא יודעת.. חייתי בין גרמנים היה דווקא מאוד נעים ונחמד הרבה יותר מאשר לחיות בין ישראלים. זה קצת מתייפייף  לטעמי. במיוחד לאור מה שקורה בעזה. אני בטוחה שיש הרבה אנשים שם בתבל שלא היה רוצים לחיות במקום בו גרים ישראלים. לא הייתי עושה כאילו הכללות לגבי הגרמנים. במיוחד לא לגבי הדור שחי שם היום. הם מרגישים רגשות אשם עמוקים לגבי מה שקרה ולכן הם גם נוהגים מאוד באיפוק לגבי כל הזרים שחיים שם היום. אני חושבת שזה העונש הכי גדול שלהם- מה שקורה עכשיו בגרמניה לעומת זאת בארץ לא פחות קל לעולים חדשים קבלת הפנים הישראלית היא מאוד מכוערת ואם גילו נגדי אנטישמיות זה היה דווקא בארץ ולא בגרמניה. אבל לא הייתי רוצה להכנס לזה ממש לעומק. אני מאוד רגישה לגבי הנושא הזה- כיהודיה שנולדה בגרמניה.

       

      אגב, זאת בדיוק הסיבה שהורי חזרו לארץ בסופו של דבר אחרי שהות של 12 שנה בגרמניה. אמא שלי לא רצה לגדל את הילדים שלה בגרמניה בגלל הסיבה הזו. היא די מתחרטת על כך היום..

        31/3/09 14:36:

      צטט: talishia1 2009-03-31 14:19:31


      מכירה את המקום (: מקסים.

      חייתי תקופה מסויימת בברלין. אהבתי מאוד את איזור wansee המקסים,

      אבל כל תמונות הסטילס משם הללכו פארש....

       

      אז הנה תמונות שיזכירו לך.. אחלה שיש כאן מישהו שמכיר את המקום!

       

        31/3/09 14:21:
      לא הייתי רוצה לחיות במקום שבו חיים גרמנים.
        31/3/09 14:19:


      מכירה את המקום (: מקסים.

      חייתי תקופה מסויימת בברלין. אהבתי מאוד את איזור wansee המקסים,

      אבל כל תמונות הסטילס משם הללכו פארש....

       

        31/3/09 12:41:

      צטט: בדלי 2009-03-31 11:11:36


      לא ייאמן! צילומים מושלמים

      במיוחד הרציף, הסירה, השביל

      סיפור מעניין יש לך, ודרך לבטא רגשות

      כוכב גדול!

       

      תודה רבה רבה שרון. יש לי חבר טוב שטוען שאני והמשפחה שלי חייבים סופר צמוד. יש מצב שהוא צודק :)

        31/3/09 12:35:

      צטט: dafna's 2009-03-31 07:05:56


      ב2001 רגע לפני נפילת התאומים, הייתי בניו יורק, ביקרתי חברי ילדות (ללא חצקונים וללא קול מתחלף כמו שעזבתי אותם) ומאורלי חברתי ביסודי ביקשתי - קחי אותי לבית שלי. רוצה לראות את ה1611 על הדלת...

       הבניין עבר שיפוץ וכל מה שזכרתי מהילדות שלי החליף צבעים אפילו ה1611 היה בפונטים אחרים. ואז ירדנו לרחוב היהודי שהפך לרחוב של הסינים ואורלי אמרה "יופי, סושי"

      אז זה הילדות שלי. בטון. אין ירוק. שלך מלאת זכרונות מדהימים שהופכים לתמונות קסומות.

      אני מאוהבת בנוסטלגיה.

      צילומים מרהיבים! צוללים לדמיון האישי שלך.

      אז נולדת בניו יורק.. גם עיר ששווה להוולד בה :). גם הבית שאני גדלתי בו עבר שיפוץ אבל שיפוץ יפה כמו שגרמנים יודעים לעשות .. גם אני די התאכזבתי שהבית לא נשאר כמו שהוא היה לפני 30 שנה. אם את זוכרת בתערוכה שלי היתהת תמונה של עץ עם גג של בית.. זה הגג של הבית שבו גדלתי בברלין. בגלל שהוא עבר שיפוץ ולא הרגשתי שהוא חלק ממני יותר ולכן הרגשתי צורך להראות רק את הגג שלו ולא את כולו. ביקרתי שם גם בחצר האחורית של הבניין. הגן נראה ממש קסום - אליו יותר התחברתי. חזרתי אחורה בזמן ו דימיינתי את עצמי שוכבת שם על שמיכה ביום קיץ חמים כשאמא שלי משחקת איתי ואבא שלי מצלם אותי ( יש לי את התמונות- האמת שאבא שלי צלם לא רע). צילמתי בגן הזה די הרבה. כנראה שזה יהיה פוסט המשך לפוסט הזה.

       

        31/3/09 12:26:
      זה מרתק בעיניי כמה חתימה שלך יש בתמונות. כמובן שהחתימה גם מעניינת ואסטתית.
        31/3/09 12:24:

      צטט: אמית הרמן 2009-03-30 23:23:21


      את הפריימים השלישי והרביעי אני הכי אוהב. הכל כלכך ירוק וכלכך אי שם, כזה. שני בתים יש לך, ירוק וכחול לבן :-)

       

      חח.. כן :)

        31/3/09 11:11:


      לא ייאמן! צילומים מושלמים

      במיוחד הרציף, הסירה, השביל

      סיפור מעניין יש לך, ודרך לבטא רגשות

      כוכב גדול!

        31/3/09 07:05:


      ב2001 רגע לפני נפילת התאומים, הייתי בניו יורק, ביקרתי חברי ילדות (ללא חצקונים וללא קול מתחלף כמו שעזבתי אותם) ומאורלי חברתי ביסודי ביקשתי - קחי אותי לבית שלי. רוצה לראות את ה1611 על הדלת...

       הבניין עבר שיפוץ וכל מה שזכרתי מהילדות שלי החליף צבעים אפילו ה1611 היה בפונטים אחרים. ואז ירדנו לרחוב היהודי שהפך לרחוב של הסינים ואורלי אמרה "יופי, סושי"

      אז זה הילדות שלי. בטון. אין ירוק. שלך מלאת זכרונות מדהימים שהופכים לתמונות קסומות.

      אני מאוהבת בנוסטלגיה.

      צילומים מרהיבים! צוללים לדמיון האישי שלך.

        30/3/09 23:23:

      את הפריימים השלישי והרביעי אני הכי אוהב. הכל כלכך ירוק וכלכך אי שם, כזה. שני בתים יש לך, ירוק וכחול לבן :-)
        30/3/09 23:10:
      יש מצב כזה.. לפעמים נקלעים בפריים רוחות רפאים :) וגם הפוטושופ עוזר קצת בהחייאת המתים
        30/3/09 22:39:


      עוד מהפוסט הקודם שלך, עם הילדים שעושם פרצופים למצלמה, ראיתי את הירוק העוצמתי הזה.

       

      בהחלט מקום יפה להיוולד לתוכו *

       

      איזו סוג של מצלמה את משתמשת, במצלמה שמחייה מתים ?

        30/3/09 20:14:

      צטט: ליאת z 2009-03-30 20:00:08


      מאוהבת בירוקים שלך

       

      תודה מותק :) איזה כיף!

        30/3/09 20:11:

      צטט: michael-ballak 2009-03-30 19:41:47

      רואים על התמונות שאת אוהבת את המקום.

      בטח אוהבת. לקח לי שעות להגיע לשם מזל שהגרמנים מאוד אדיבים כשרואים מישהו מתסובב תוהה עם מפה וישר מתנדבים לעזור.

      כך שהייתי מאושרת שבכלל מצאתי את המקום ואז כשהגעתי.. הייתי בהלם טוטאלי מהיופי השלווה והמסתורין שאפף את המקום. אני חייבת לחזור לשם ולצלם עוד. יש משהו די קיטשי בתמונות אבל לא ממש איכפת לי כי המקום הזה הוא חלק ממני. הוא ככ אני ( למרות שאני לא קיטשית) וגם לא באתי מצויידת במספיק סרטים ( אף פעם אין לי מספיק סרטים..) כי צלמתי גם בבית שגרנו בו. בית דירות קטן ומדהים שגרו בו אמנים רבים ביניהם פסנתרן וזמרת אופרה כושית אלכוהוליסטית שטענה שבגלגול הקודם שלה היא היתה חזן יהודי. היא אגב היתה עושה לי בייביסיטר מדי פעם.. אתה קולט איזה חיים היו לי כבר בגיל שנה? :)

       

        30/3/09 20:03:

      צטט: שושוארז 2009-03-30 19:32:10

      מדהים...................חיוך

       

      תודה :) אכן מקום מדהים!

        30/3/09 20:01:

      צטט: ישראל 2009-03-30 19:16:55

      הגירוש מגן עדן

      תמונות מדהימות 

       

      הגירוש מגן עדן.. ענק! וככ נכון. היום בדיעבד אמא שלי די מתחרטת על כך.מעניין איך חיי היו נראים אילו לא היינו עוזבים את גרמניה..שונים לגמרי אני בטוחה.

      תודה!

        30/3/09 20:00:

      מאוהבת בירוקים שלך
        30/3/09 19:41:
      רואים על התמונות שאת אוהבת את המקום.
        30/3/09 19:32:
      מדהים...................חיוך
        30/3/09 19:16:

      הגירוש מגן עדן

      תמונות מדהימות