עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מי אני בכלל

    ארכיון

    מוסיקה שאני אוהבת

    21 תגובות   יום חמישי, 28/2/08, 19:00

    אני אוהבת מוסיקה. גדלתי בבית שכולו סבב סביב מוסיקה. אבא שלי היה תקליטן חובב בשנות ה70-80 ואני בעצם גדלתי על מוסיקה שחורה פאנק ודיסקו.כשלקחו אותי מבית החולים הביתה בעריסה אמא שלי כל הזמן ביקשה מאבא שלי להנמיך את המוסיקה והוא היה אומר לה :
    " שתתרגל".. הייתי נרדמת לצלילי באסים במרתף כי לאבא שלי היהשם  דיסקוטק קטן .כל הלילה הוא היה עורך ומקשיב למוסיקה. ואני הייתי לפעמים מצטרפת ומקשיבה איך הוא עורך מוסיקה על הטייפ סלילים שלו.. גם מסיבות הוא היה עושה. בבתמצווה שלי גירשו אותי למעלה למיטה בסביבות 10 כשהמבוגרים חגג עד אור הבוקר. ודוד טופז וירדנה ארזי וטוני פיין מרשת ג היו מגיעים.

     

    בגיל 6 כבר התחלתי לנגן על פסנתר והייתי מצויינת הסתבר שיש לי שמיעה אבסולוטית וזה בא לי מאוד בקלות. עד לאותם קונצרטים בהם התחלתי לנגן . מתסבר שיש לי פחד קהל נוראי ולא יכולתי להמשיך לנגן יותר. הפחד ככ השתלט עלי שלא נהנתי מעצם ההופעה ומה הטעם לעשות משהו שאתה לא אוהב?.

     

    בגיל 14 התחלתי להתעניין כבר במוסיקה אחרת. התקליטים הראושנים שלי היו the smiths - the queen is dead

    kate bush -האוסף ( אחכ היו לי את כל האלבומים שלה)

    Pixies ו-

    Europe

    אני זוכרת שישבתי וחיכתי לאמא שלי במספרה של וידל ששון איפשהו באירופה ולפתע הם השימעו את ה smiths ואני נדפקתי לגמרי.. הייתה לי התגלות.

     

    כל תקופת הניעורים שלי שמעתי מוסיקה באינטנסיביות. לא היו לי ממש חברים ומוסיקה ולימודים זה כל מה שהיה לי. הייתי מקשיבה לתוכנית של יואב קוטנר בגלי צהל ורושמת את כל הלהקות שהוא היה משמיע ואחכ הייתי מבקשת מההורים שלי שיקנו לי את האלבומים הללו כשהם נסעו לחול (אז עוד לא ממש היה איפה לקנות אותם- סהכ זו הייתה מוסיקה די נדירה)

     

    החלום שלי היה להיות עורכת מוסיקאלית בגלי צהל אבל מאחר וידעתי שהסיכויים שלי קלושים אפילו לא נגשתי למבחנים. בגיל 18 החלטתי שאני רוצה ללמוד לנגן על תופים. הלכתי לארל'ה קמינסקי. הוא בחן אותי ורצה להקפיץ אותי לכיתה של מתקדמים אך אמר שאני חייבת סט תופים משלי בשביל זה וההורים שלי לא הסכימו.

     

    כשהתשחררתי מהצבא התחלתי לעבוד בחנויות תקליטים. עבדתי בדיסק סנטר, בחנות קטנה בהרצליה ששמה היה " מה נשמע" וקצת באוזן בירושלים ( ממש לפני שהם סגרו את מחלקת המוסיקה שם). אני חייבת להודות שזו העבודה שהכי נהנתי ממנה. אין כמו לעבוד במוסיקה חבל רק שמשלמים 8 שקל לשעה.

     

    בגיל 24 פרשתי מעסקי המוסיקה מצאתי לעצמי כיוונים אחרים. אך אני עדיין מקשיבה באדיקות למוסיקה בתחומי האלקרנטיב והאלקטרוני. אני חייבת להודות שהסיבולת שלי למוסקיה מסוגים אחרים ( והכי - שירים בגלגלצ) שואפת לאפס. כשאני נכנסת לפאב שהמוסיקה אינה לרוחי אני ממש מתחילה לסבול ורוצה לברוח. מוסיקה תמיד תבוא לי בקלות. אני לא ממש מבינה למה לא המשכתי בכיוון המוסיקה. אולי בגלל שלא ממש הצלחתי מעולם ליצור מוסיקה ו" ליצור" מבחינתי זה הדבר האולטימטיבי. הצלחתי בסופו של דבר לצור במדיום אחר. אני עדיין חולמת לעשות מוסיקה אלקטורנית במחשב אך לא מוצאת לזה פנאי. יום אחד..

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/6/08 16:41:

       

      צטט: גיל.ר. 2008-06-29 16:03:41

      "בגיל 24 פרשתי מעסקי המוסיקה מצאתי לעצמי כיוונים אחרים. אך אני עדיין מקשיבה באדיקות למוסיקה בתחומי האלקרנטיב והאלקטרוני. אני חייבת להודות שהסיבולת שלי למוסקיה מסוגים אחרים ( והכי - שירים בגלגלצ) שואפת לאפס. כשאני נכנסת לפאב שהמוסיקה אינה לרוחי אני ממש מתחילה לסבול ורוצה לברוח. מוסיקה תמיד תבוא לי בקלות. אני לא ממש מבינה למה לא המשכתי בכיוון המוסיקה. אולי בגלל שלא ממש הצלחתי מעולם ליצור מוסיקה ו" ליצור" מבחינתי זה הדבר האולטימטיבי. הצלחתי בסופו של דבר לצור במדיום אחר. אני עדיין חולמת לעשות מוסיקה אלקטורנית במחשב אך לא מוצאת לזה פנאי. יום אחד.. "

       


      ארמדילו באחד העם! בר שכונתי עם מוסיקה משובחת.

       

      תענוג אמיתי!

       

       

       

       

      האמת שגם בארמדילו על דיזנגוף יש מוזיקה לא רעה .אבל הייתי פעם באחד העם ואכן לא סבלתי :)

        29/6/08 16:03:

      "בגיל 24 פרשתי מעסקי המוסיקה מצאתי לעצמי כיוונים אחרים. אך אני עדיין מקשיבה באדיקות למוסיקה בתחומי האלקרנטיב והאלקטרוני. אני חייבת להודות שהסיבולת שלי למוסקיה מסוגים אחרים ( והכי - שירים בגלגלצ) שואפת לאפס. כשאני נכנסת לפאב שהמוסיקה אינה לרוחי אני ממש מתחילה לסבול ורוצה לברוח. מוסיקה תמיד תבוא לי בקלות. אני לא ממש מבינה למה לא המשכתי בכיוון המוסיקה. אולי בגלל שלא ממש הצלחתי מעולם ליצור מוסיקה ו" ליצור" מבחינתי זה הדבר האולטימטיבי. הצלחתי בסופו של דבר לצור במדיום אחר. אני עדיין חולמת לעשות מוסיקה אלקטורנית במחשב אך לא מוצאת לזה פנאי. יום אחד.. "

       


      ארמדילו באחד העם! בר שכונתי עם מוסיקה משובחת.

       

      תענוג אמיתי!

       

       

       

       

        6/3/08 00:24:

      קראתי את הבלוג שלך, כולל ההוא עם "אין לי מילים"......

      ראיתי את הצילומים המדהימים שלך.

      אני מוסיקאי ויוצר ואני בטוח שאם היית מנסה היית מצליחה גם במוסיקה. והרי כתבת בעצמך, שיש לך שמיעה אבסולוטית.

        3/3/08 15:37:

       

      צטט: ה. 2008-03-03 15:19:29

      יש משהו בדבריך אבל כאחת שאוהבת להקשיב לשיר אחד בלופים נראה לי שאין לי זכות לענות

       

      מה זאת אומרת? לשמוע שיר אחד בלופים אינסופיים - זו הדרך היחידה להקשיב לו כמו שצריך. בערך בפעם המאה מפסיקים לשמוע, ומתחילים להרגיש אותו.

      מחייך

        3/3/08 15:19:

      יש משהו בדבריך אבל כאחת שאוהבת להקשיב לשיר אחד בלופים נראה לי שאין לי זכות לענות

       

      מה זאת אומרת? לשמוע שיר אחד בלופים אינסופיים - זו הדרך היחידה להקשיב לו כמו שצריך. בערך בפעם המאה מפסיקים לשמוע, ומתחילים להרגיש אותו.

        3/3/08 13:04:

       

      צטט: aviram meir 2008-03-02 11:50:34

      יצירה אמיתית מגיעה מאותו מקום, מוזיקה, צילום, כתיבה...

      מכיר את הלבטים האלה מקרוב.. ויתרתי על מוזיקה בעצמי

      אולי פעם...

      מסכימה איתך

        3/3/08 13:04:

       

      צטט: hilander 2008-03-01 22:49:49

      הממ... good point

      מה שבטוח, שהרבה יותר קל להגיע לקונצנזוס לגבי מה "לא איכותי" מאשר מה כן.

      בכל מקרה הנושא קצת יותר מורכב בשביל דיון כאן :)

       

      צטט: daniela orvin 2008-03-01 16:56:50

      אני דווקא חושבת שיש איזשהו קונסנזוס סביב מהי " איכות". כמו שיש קונסינזוס סביב יופי..נכון שלכל אחד טעם משלו אבל עדיין נראה לי שאיכות נקבעת עלי ידי מביני עיניין.. אינטלקטואלים ומבקרים ( שאמורים להיות אינטלקטואלים) ככה זה בימינו לגבי אמנות.

       

      נכון

        2/3/08 11:50:

      יצירה אמיתית מגיעה מאותו מקום, מוזיקה, צילום, כתיבה...

      מכיר את הלבטים האלה מקרוב.. ויתרתי על מוזיקה בעצמי

      אולי פעם...

        1/3/08 22:49:

      הממ... good point

      מה שבטוח, שהרבה יותר קל להגיע לקונצנזוס לגבי מה "לא איכותי" מאשר מה כן.

      בכל מקרה הנושא קצת יותר מורכב בשביל דיון כאן :)

       

      צטט: daniela orvin 2008-03-01 16:56:50

      אני דווקא חושבת שיש איזשהו קונסנזוס סביב מהי " איכות". כמו שיש קונסינזוס סביב יופי..נכון שלכל אחד טעם משלו אבל עדיין נראה לי שאיכות נקבעת עלי ידי מביני עיניין.. אינטלקטואלים ומבקרים ( שאמורים להיות אינטלקטואלים) ככה זה בימינו לגבי אמנות.

       

        1/3/08 17:00:

       

      צטט: joe harris 2008-02-29 21:27:20

      הפיקסיז היו (ועדיין) אהבה גדולה גם שלי. לגבי הסמית'ס אני מודה שמעולם לא קלטתי את הקטע שלהם עם השירים שנשמעו לי תמיד כמו אותו שיר בביצועים מעט שונים ויותר מזה אני יכול להגיד שהכרתי אנשים שכמוני לא קלטו את הקטע של הסמית'ס אבל יום אחד עברו איזו הארה ופתאום הפכו למעריצים שלהם ובאותו רגע הם הפסיקו להיות מובנים עבורי וכל נסיונותיהם לשכנע אותי שלא באמת מדובר בביצועים שונים של אותו שיר עלו בתוהו.

      איך אתה יכול להגיד דבר כזה על הסמיתס "??? מחייך

      יש משהו בדבריך אבל כאחת שאוהבת להקשיב לשיר אחד בלופים נראה לי שאין לי זכות לענות

        1/3/08 16:56:

       

      צטט: hilander 2008-02-29 15:06:01

       הממ... הגישה שלי קצת שונה.

      אני מאמין שמוזיקה טובה, כמו ציור, תמונה, סרט (במובן של film ולא movie) לא יכולה, ולא אמורה להיות כבולה בשלשלאות של סגנון מסויים.

      מה שמדהים באמנות על שלל צורותיה זה שלפעמים את פשוט רואה/שומעת/קוראת משהו, ומרגישה שהלב מחסיר פעימה, זה נוגע בך עמוק בפנים בצורה שאי אפשר להסביר במילים, וגורם לך להרגיש משהו שונה ומיוחד.

      אני למשל יודע בדיוק איזו מוזיקה אני צריך לשמוע כדי להיכנס למצב רוח שאני רוצה להיות בו, או לצאת ממנו.

      לגבי הסטנדרטים, אני תמיד מעדיף ליצור לי את הסטנדרטים של עצמי אז באוסף מוזיקה שלי אפשר למצוא כמעט הכל, מקלאסי, אריות איטלקיות, אופרה, פלמנקו, רוק, בלוז, mettal, פסקול של סרט, יצירה של Cirque du Soleil ועוד ועוד ועוד ועוד...

      לגבי האם הטעם המגוון שלי הוא גם מצויין או איכותי את מוזמנת לבקר בבלוג וב- playlist שלי ולהחליט בעצמך :-) 

      בכל מקרה, "איכות" זה משהו מאד סובייקטיבי. 

       

       

      צטט: daniela orvin 2008-02-29 14:40:27

       

       

       

      גם כאילו שאין להם העדפה אך גם התכוונתי לכאילו שיש להם טעם יותר מדי אקלקטי.. דעתי וזו רק דעתי שצריכה להיות איזושהי התמקצעות והתמחות במוסיקה שאוהבים. לא יכול להיות שתאהב את הכל. כמו שלא את כל הסרטים תאהב ( אני למשל לא סובלת סרטים אמריקאים דביקים ומעדיפה סרטים זרים). מבחינתי בהרבה מקרים למי שיש טעם אקלקטי אז גם אין לו ממש העדפה. יש גם מקרים שונים שנתקלתי בהן שבטעם המגוון היה ממש מצויין אבל נדירים הם הללו

      לפי דעתי יש סטנדרטים למוזיקה ויש מה שנקרא מוזיקה איכותית (אמנות גבוהה) ומוזיקה לעם _ אמנות " נמוכה")

       

      אני דווקא חושבת שיש איזשהו קונסנזוס סביב מהי " איכות". כמו שיש קונסינזוס סביב יופי..נכון שלכל אחד טעם משלו אבל עדיין נראה לי שאיכות נקבעת עלי ידי מביני עיניין.. אינטלקטואלים ומבקרים ( שאמורים להיות אינטלקטואלים) ככה זה בימינו לגבי אמנות.

        29/2/08 21:27:
      הפיקסיז היו (ועדיין) אהבה גדולה גם שלי. לגבי הסמית'ס אני מודה שמעולם לא קלטתי את הקטע שלהם עם השירים שנשמעו לי תמיד כמו אותו שיר בביצועים מעט שונים ויותר מזה אני יכול להגיד שהכרתי אנשים שכמוני לא קלטו את הקטע של הסמית'ס אבל יום אחד עברו איזו הארה ופתאום הפכו למעריצים שלהם ובאותו רגע הם הפסיקו להיות מובנים עבורי וכל נסיונותיהם לשכנע אותי שלא באמת מדובר בביצועים שונים של אותו שיר עלו בתוהו.
        29/2/08 15:06:

       הממ... הגישה שלי קצת שונה.

      אני מאמין שמוזיקה טובה, כמו ציור, תמונה, סרט (במובן של film ולא movie) לא יכולה, ולא אמורה להיות כבולה בשלשלאות של סגנון מסויים.

      מה שמדהים באמנות על שלל צורותיה זה שלפעמים את פשוט רואה/שומעת/קוראת משהו, ומרגישה שהלב מחסיר פעימה, זה נוגע בך עמוק בפנים בצורה שאי אפשר להסביר במילים, וגורם לך להרגיש משהו שונה ומיוחד.

      אני למשל יודע בדיוק איזו מוזיקה אני צריך לשמוע כדי להיכנס למצב רוח שאני רוצה להיות בו, או לצאת ממנו.

       

      לגבי הסטנדרטים, אני תמיד מעדיף ליצור לי את הסטנדרטים של עצמי אז באוסף מוזיקה שלי אפשר למצוא כמעט הכל, מקלאסי, אריות איטלקיות, אופרה, פלמנקו, רוק, בלוז, mettal, פסקול של סרט, יצירה של Cirque du Soleil ועוד ועוד ועוד ועוד...

      לגבי האם הטעם המגוון שלי הוא גם מצויין או איכותי את מוזמנת לבקר בבלוג וב- playlist שלי ולהחליט בעצמך :-) 

      בכל מקרה, "איכות" זה משהו מאד סובייקטיבי. 

       

       

      צטט: daniela orvin 2008-02-29 14:40:27

       

       

       

      גם כאילו שאין להם העדפה אך גם התכוונתי לכאילו שיש להם טעם יותר מדי אקלקטי.. דעתי וזו רק דעתי שצריכה להיות איזושהי התמקצעות והתמחות במוסיקה שאוהבים. לא יכול להיות שתאהב את הכל. כמו שלא את כל הסרטים תאהב ( אני למשל לא סובלת סרטים אמריקאים דביקים ומעדיפה סרטים זרים). מבחינתי בהרבה מקרים למי שיש טעם אקלקטי אז גם אין לו ממש העדפה. יש גם מקרים שונים שנתקלתי בהן שבטעם המגוון היה ממש מצויין אבל נדירים הם הללו

      לפי דעתי יש סטנדרטים למוזיקה ויש מה שנקרא מוזיקה איכותית (אמנות גבוהה) ומוזיקה לעם _ אמנות " נמוכה")

       

        29/2/08 14:40:

       

      צטט: hilander 2008-02-29 14:34:43

      טעם מוזיקלי של אנשים בהחלט מעיד המון על אופיים.

      אני מניח שהתכוונת לכאלו ששומעים "הכל" במובן שאין להם שום העדפה ולא חשוב להם איזו מוזיקה הם שומעים, ולא לכאלו שיש להם טעם מגוון, אקלקטי ופתוחים לכל הסגנונות והטעמים :-)

       

       

      צטט: daniela orvin 2008-02-29 10:14:51

       

      מסכימה איתך לחלוטין. בדרך כלל זה אילו ששומעים " הכל" ( מונח שמעצבן אותי- זה לגבי אילו שאים להם טעם אישי) מאוד חשוב לי למשל מה הבן זוג שומע כי זה אומר לי הרבה עליו אולי גם בגלל זהלא ממש הסתדר לי עם בן זוג בתקופה האחרונה כי לאף אחד מהם לא היה טעם מוזיקאלי אישי משלהם.

       

       

      גם כאילו שאין להם העדפה אך גם התכוונתי לכאילו שיש להם טעם יותר מדי אקלקטי.. דעתי וזו רק דעתי שצריכה להיות איזושהי התמקצעות והתמחות במוסיקה שאוהבים. לא יכול להיות שתאהב את הכל. כמו שלא את כל הסרטים תאהב ( אני למשל לא סובלת סרטים אמריקאים דביקים ומעדיפה סרטים זרים). מבחינתי בהרבה מקרים למי שיש טעם אקלקטי אז גם אין לו ממש העדפה. יש גם מקרים שונים שנתקלתי בהן שבטעם המגוון היה ממש מצויין אבל נדירים הם הללו

      לפי דעתי יש סטנדרטים למוזיקה ויש מה שנקרא מוזיקה איכותית (אמנות גבוהה) ומוזיקה לעם _ אמנות " נמוכה")

        29/2/08 14:34:

      טעם מוזיקלי של אנשים בהחלט מעיד המון על אופיים.

      אני מניח שהתכוונת לכאלו ששומעים "הכל" במובן שאין להם שום העדפה ולא חשוב להם איזו מוזיקה הם שומעים, ולא לכאלו שיש להם טעם מגוון, אקלקטי ופתוחים לכל הסגנונות והטעמים :-)

       

       

      צטט: daniela orvin 2008-02-29 10:14:51

       

      מסכימה איתך לחלוטין. בדרך כלל זה אילו ששומעים " הכל" ( מונח שמעצבן אותי- זה לגבי אילו שאים להם טעם אישי) מאוד חשוב לי למשל מה הבן זוג שומע כי זה אומר לי הרבה עליו אולי גם בגלל זהלא ממש הסתדר לי עם בן זוג בתקופה האחרונה כי לאף אחד מהם לא היה טעם מוזיקאלי אישי משלהם.

       

       

        29/2/08 10:15:

       

      צטט: הילה דהן 2008-02-29 01:02:17

      מקסימה את...(חכי חכי.זה יבוא..

      תודה הילה

        29/2/08 10:14:

       

      צטט: shaikey 2008-02-29 00:43:11

      ראשית, כאוהבת מוזיקה, ממליץ לך לראות את הסרט "קונטרול" שמשחק בקולנוע דיזינגוף, למטה בסנטר. סרט שמגולל את חייו הטרגיים של סולן להקת ג'וי דיויז'ן. צילום מרגש, פשוט תפסתי את הראש כמעט מכל פריים. סרט אמיץ, מעורר, מדכא וממריץ.

      שנית, מוזיקה אומרת המון על האדם ששומע אותה. יתר על כן, העולם בעיניי מתחלק לשני סוגים אנשים: א. האקטיביים - אלו שבוחרים את המוזיקה שלהם, שמחזיקים באיי-פוד מפוצץ באלבומים, או ערמות של דיסקים ואפילו ותקליטים ישנים. ב. הפאסיביים - אלו שמשמיעים להם  ואין להם ממש טעם אישי.

      אני כבר לא הולכת הרבה לקלונוע אבל אם אתה ממליץ אלך לראות  ( כשיהיה לי זמן.. אוף)

       

      מסכימה איתך לחלוטין.  בדרך כלל זה אילו ששומעים " הכל" ( מונח שמעצבן אותי- זה לגבי אילו שאים להם טעם אישי) מאוד חשוב לי למשל מה הבן זוג שומע כי זה אומר לי הרבה עליו אולי  גם בגלל זהלא ממש הסתדר לי עם בן זוג בתקופה האחרונה כי לאף אחד מהם לא היה טעם מוזיקאלי אישי משלהם.

       

        29/2/08 10:08:

       

      צטט: אדמ. 2008-02-28 23:39:35

      דניאלה, אף פעם לא מאוחר, גם אני נתקלתי בסירוב מהוריי אבל בשלב מאוחר יותר בחיי הגשמתי, מצאתי זמן כי זה הדבר שהכי העשיר והפעים אותי, לכן ממליץ למצוא זמן  ולהנות!!

      גם אני עבדתי כמה שנים טובות כמנהל חנות יד שניה של תקליטים ודיסקים בת"א, אכן כייף אבל עכשיו החיים קוראים ליותר...

      ממש הנאה לנשמה  ליצור מוסיקה במחשב לכן ממליץ שוב למצוא זמן !

       

      סופשבוע נהדר +__+

      אני גם נהנית משמיעה וחיפוש דברים חדשים  תמיד בעד הדברים האיזוטרים. להקות שעדיין לא הוציאו אפילו אלבום- אני עוקבת אחריהם וכשהם כבר יותר מפורסמים אני מאבדת עיניין ראה רדיוהד, סמשינג פאמפקינז אפילו פ.ג. הרווי- אמנם אני מעריכה אותם מאוד אך איכשהו לאחר אלבום 1-2 הם כבר לא מעניינים אותי יותר

      אני אשתדל למצוא מתישהו זמן.. לפחות זה בתיכנון :)

      סופשבוע נעים גם לך

        29/2/08 01:02:
      מקסימה את...(חכי חכי.זה יבוא..
        29/2/08 00:43:

      ראשית, כאוהבת מוזיקה, ממליץ לך לראות את הסרט "קונטרול" שמשחק בקולנוע דיזינגוף, למטה בסנטר. סרט שמגולל את חייו הטרגיים של סולן להקת ג'וי דיויז'ן. צילום מרגש, פשוט תפסתי את הראש כמעט מכל פריים. סרט אמיץ, מעורר, מדכא וממריץ.

      שנית, מוזיקה אומרת המון על האדם ששומע אותה. יתר על כן, העולם בעיניי מתחלק לשני סוגים אנשים: א. האקטיביים - אלו שבוחרים את המוזיקה שלהם, שמחזיקים באיי-פוד מפוצץ באלבומים, או ערמות של דיסקים ואפילו ותקליטים ישנים. ב. הפאסיביים - אלו שמשמיעים להם  ואין להם ממש טעם אישי.

        28/2/08 23:39:

      דניאלה, אף פעם לא מאוחר, גם אני נתקלתי בסירוב מהוריי אבל בשלב מאוחר יותר בחיי הגשמתי, מצאתי זמן כי זה הדבר שהכי העשיר והפעים אותי, לכן ממליץ למצוא זמן  ולהנות!!

      גם אני עבדתי כמה שנים טובות כמנהל חנות יד שניה של תקליטים ודיסקים בת"א, אכן כייף אבל עכשיו החיים קוראים ליותר...

      ממש הנאה לנשמה  ליצור מוסיקה במחשב לכן ממליץ שוב למצוא זמן !

       

      סופשבוע נהדר +__+