עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    כי ככה אני אמרתי!

    ארכיון

    0

    המלצת- תרמת - למען כפרי הנוער של SOS.

    12 תגובות   יום חמישי, 14/7/11, 14:52

    ''

    על הפעילות הברוכה של עמותת SOS כבר כתבתי בעבר, כשהם גייסו אותי(!) להכנס למטבח (!) ולאפות עוגה (!). על חוויותי מהפעילות ההיא ועל כפרי הנוער של SOS אפשר לקרוא בלינק  -

    http://cafe.mouse.co.il/post/2210571/

    הפעם הדרישה היתה קלה יותר- לבחור את ספר הילדות האהוב עלי ביותר.

    לרגל היציאה לחופש הגדול יזמה חברת Spreadit פעילות אליה נרתמה חברת סטימצקי, ובמסגרת זו הגולשים נכנסים לעמוד הפייסבוק http://www.facebook.com/soschildren.org.il , כותבים מהו ספר הילדים האהוב עליהם וסטימצקי תבחר בסופה של הפעילות את מאה הספרים אותם תחליט לתרום לכפרי הילדים.

    אז עצמתי עיניים וניסיתי לחזור לסוף שנות השבעים , כשלא היה אינטרנט, וספרים היו חלק גדול מחיינו, ובסוף גם בחרתי בספר שעד היום הכי מקסים אותי. לא בדיוק ספר ילדים, יותר ספר נערות. אני מתכוונת כמובן ל -

    ''

    אני לא יודעת אם יצאו מהדורות חדשות מאז שקראתי את זה כילדה, ואני מקווה שלא, כי השפה היתה כל כך מיוחדת, למרות שהיא ממש לא העברית המדוברת היום.

    ספרה של ג'ין וובסטר מתאר יתומה בשם ג'רושה אבוט שמתבגרת בבית יתומים ולמרות מצבה העגום , מתארת את החיים בחיוך ובהומור דק. הספר הוא בעצם יומן מכתבים שכותבת ג'רושה (שמדביקה לעצמה את הכינוי ג'ודי כדי להרגיש מחוברת יותר לסביבתה) לאדם אותו היא מכנה "אבא ארך הרגליים", שמממן את שהותה בקולג'. את הכינוי היא שואבת מכך שהפרט היחידי שהיא יודעת עליו הוא שהיא ראתה את הצל שלו, ונדמה היה לה שרגליו ארוכות מאד.

    לאורך הספר אנחנו מתבגרים יחד עם ג'ודי, רואים אותה משתובבת, מתאהבת, כועסת, עצובה ומתאוששת כי היא לא ממש יכולה להשאר עצובה יותר מדי זמן. הסיבה שהתחברתי לספר הזה, מעבר לתיאורים החיננים והמתוקים, היא כי כמו ג'ודי, גם אני מאד אוהבת לכתוב (ונראה לי שאם ג'ודי היתה קיימת היום, היא היתה אחלה בלוגרית :-) ) ואני אוהבת את התיאורים של ג'ודי היושבת על אדן החלון, מביטה החוצה לעבר העצים והגינה המקיפים את הבית, ושופכת מילים על דפי נייר צהובים, וכל זה תוך תאורי נוף ואווירה של אנגליה הקלאסית. (וכבר הזכרתי שאני מתה על מילים כמו "מצנפת עם סרטים" או "מרקחת גלמושים"?)

    ''

    (ציור מתוך הספר- ככה תארה ג'ודי את אבא ארך הרגליים כשניסתה לנחש את מראיהו).

    בקיצור ספר חינני ומתוק, אקטואלי גם עשרות שנים אחרי שנכתב.

    ומהו הספר שלכם? הכנסו לדף הפייסבוק של כפרי הילדים של SOS והמליצו. למען הילדים ולמען הנשמה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/11 19:44:
      כל הכבוד על ההרתמות לעזור לזולת...
        16/7/11 01:01:

      יוזמה מבורכת.

      כל הכבוד!

      שבת שלום שקטה ומהנה.

      לך ולכל משפחתך.נשיקה

       מגה אנימציות - פרחים להורדה

        15/7/11 17:55:
      **********************
        15/7/11 12:11:
      שושקה - איזה יופי של יוזמה כל הכבוד שבת ברוכה
        15/7/11 09:56:
      כל הכבוד.
        14/7/11 23:55:
      מרגש לדעת שחושבים גם על האחרים ומנסים לעזור ככל האפשר
        14/7/11 22:21:
      שוש כל הכבוד , יזמה ברוכה.
        14/7/11 18:48:
      יוזמה יפה בהנחה שסטימצקי תעניק ספרים טובים ולא מה שנשאר להם במלאי. לדעתי הם יכולים גם לממן בניית חדר תרבות לא?
        14/7/11 17:52:
      יוזמה יפה. אני לא חברה בפייסבוק אך מקווה שרבים יענו לבקשה וימליצו למען מטרה טובה.
        14/7/11 16:34:
      פרויקטנית תפארת
        14/7/11 15:53:
      שוש, כרגיל - פוסט מקסים! תודה רבה על ההירתמות הנוספת שלך לסייע לנו.
        14/7/11 15:22:

      *