עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    באינטרפרטציה אישית

    ארכיון

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      11/5/11 20:08:
    ביקורתי ציני אמיתי ! בדיוק כמו שצריך!!
      9/5/11 23:36:
    חג עצמאות מואר ושמח !
    0

    מכבים את הנרות

    2 תגובות   יום שישי , 6/5/11, 01:59

    אם המדינה היתה אישה היא בוודאי היתה אומרת שמספיקה לה עוגה, כמה נרות ואולי שיר או שניים ליום הולדתה. היא היתה מספרת על השנים הראשונות , על התמימות שהייתה לה כילדה שעוד יכלה לרוץ בשדות ולחפש חברים שינופפו לה לשלום.

     

     

    היא נולדה בשנת 1948 במשקל נמוך יחסית, על אדמה נקייה, מעוטרת בשני פסים כחולים, גדלה עם נוף לים התיכון שהלך ונעלם כשבניינים גבוהים החלו לכסות את האופק.  חגגנו לה בכל שנה בגן , בבית הספר, הקמנו לה צבא להגנה ומדי פעם הגיעה יונה לבנה שניסתה לבשר משהו אבל אף אחד לא ממש הבין אותה , השכנים ניסו ללכוד אותה , תושביה הבהילו אותה בהפגנות ובקריאות אך המדינה התעקשה. מדינה צמאה לשלום שלא עצרה לרגע.

     

     

    כאם היא דאגה לתרבות בניה, היא חינכה אותם ליצור מוסיקה, היא הכירה להם את יפה ירקוני ואת חווה אלברשטיין, אפילו ילדה את זהר ארגוב שיהיה קצת שוויון, בנתה להם תיאטרון , היה פה הומור ,היו שלושה גששים , נולדו בה סרטים , צ'ארלי וחצי , משה וחצי , חצי מנה פלאפל, גביע אירופה למכבי, הללויה באירוויזיון , קרן קיימת , יהורם גאון , הוקם בה הבית של פיסטוק , הייתה בה אפילו דירה להשכיר , אלתרמן כתב , סשה ארגוב הלחין, שירים, מילים , מלכים נולדו בה והופיעו בקיסריה, שם הרי גולן , אייל גולן, אריק איינשטיין וזהו זה.

     

     

    ארץ קטנה הופכת לאישה יפה שכולם רודפים אותה, מחכים לה בפינה , חוטפים את חייליה הטובים כדי שתיתן את עצמה במחיר הזול ביותר ואנחנו חוגגים לה שוב עם הזיקוקים הצבעוניים שהופכים למפגן מושקע ומסוגנן שמבריח אפילו את הכלבים המשוטטים ברחוב, קולות הנפץ מזכירים לנו שוב פיגועים שהיו והפחד שעוד יהיו, האור הגדול שמכסה את השמים והעשן שנשאר אחריו הם שמחה רגעית שאחריה לא נותר לה זכר . במקום עוגת יום הולדת, נרות ושירי מולדת המדינה מוצפת בבשר על האש כי אוכל תמיד משכיח הכל, הבמות מפוצצות בזמרים שרק אתמול היו במקום השלישי בכוכב נולד ובכאלה ששרים בסגנון ים תיכוני את מה שכתבו במקלחת יומיים לפני ההופעה.

     

     

    לרגע אנחנו שוכחים את מטרת החגיגות, ישנם מעטים שחוגגים עדיין למען הדגל והחזון. פעם היינו רוקדים במעגלים, עם הפנים כלפי החברים, היום אנחנו מתמקדים בעצמנו ומפנים את הגב. ממסיבה המונית שמאחדת הפכנו למסיבה פרטית רוויית אלכוהול. אנחנו כותבים עוד סטטוס היתולי ברשת חברתית, מחפשים להתפרסם בכל מחיר, נסחפים אחרי טלוויזיה מסחרית שאולי גם השנה תשדר לנו את "הלהקה" ו"גבעת חלפון" בתוספת שעה של פרסומות על חומוס שהוכן במיוחד ליום העצמאות.

     

     

    ביום אחד בשנה מגיע למדינה לנוח מאתנו אבל אנחנו מכבידים עליה. היא כבר לא צעירה, יש לה אפילו נכדים, היא מהלכת עם משקפי ראיה כדי שהדברים יהיו ברורים כמה שיותר, היא עדיין שרה מדי פעם שירי משוררים שמזכירים ימים אחרים , היא זוכרת את בניה שנפלו למענה , את אלה שמלווים אותה והפכו לקשים יותר ומנסה עדיין, בקושי רב, לכבד את כל יושביה.

     

     

    63 נרות יכולים להאיר מגדל שלם בלב תל אביב , וילה ענקית בהרצליה , את כל מליאת הכנסת ואת בית ראש הממשלה.  63 נרות לא יכולים להאיר את מי שאין לו או חסר לו, את מי שנלקחה ממנו עצמאותו ויושב בין הסורגים בארץ אחרת , 63 נרות לא יאירו את דרכו של עיוור , את ביתו של עני או את חייו של נכה . המדינה מכבה היום 63 נרות ואולי מתוך החושך הזה יצמח השוויון, הצדק החברתי והשלום שהיא כל כך רוצה בו.

     

    חג עצמאות שמח!

     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=23XwqbSZsnI

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      משה צ'יטיאת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין