עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הכי לא ממוקד!

    טרשת חברתית

    4 תגובות   יום שישי , 9/2/07, 20:36

    לפני שש שבע שנים בערך (אל תתפסו אותי במילה) שמעתי על אתר מדליק, קראו לו "חבר'ה".

    שמעתי שזה ממש שוס וכולם בפנים ואם אני מחפשת מישהו מהצבא או מהביתספר זה המקום

    למצוא אנשים שנעלמו לי מהחיים.

    נכנסתי, נרשמתי וחודש אחרי זה עשיתי קאמבק לאקס שלי (שזה כבר סיפור אחר).

     

    חבר'ה היה האתר הראשון מבחינתי שהראה לי כמה נפלא יכול להיות המכשיר הזה שנקרא אינטרנט.

    אז עוד חשבו שהאינטרנט ייעלם ושזו מן בועה כזו שתוך שנתיים שלוש תתאדה, גימיק. אחרי שנתיים

    הוגנבה לאוזניי שמועה, שיש אתר כזה מגניב ובו אפשר לפרסם מכל הבא ליד ומכיוון שבאותה תקופה

    התחלתי להשתייך לקבוצת האנשים שכותבים למגירה, פתחתי אותו. לאתר קראו "במה חדשה", פתח

    אותו איש יקר בשם בועז רימר ומטרתו היתה אחת ויחידה: לתת במה ליוצרים צעירים. מיד פתחתי שם

    כרטיס והכנסתי מונולוג קצר, אין דרך לתאר את ההתרגשות שאחזה בי כשהתחלתי לקבל תגובות על מה שכתבתי מאנשים זרים לגמרי.

     

    היום אני מקבלת הזמנות לאירועים מהחברים שלי ב"ilcu" מאשרת השתתפות, יודעת מה הולך

    ואפילו הלכתי לחבק כמה אנשים בשד' רוטשילד בהשפעת האתר, את ההגיגים שלי אני מעלה ל"dex"

    אם אני צריכה קישור דחוף אני נכנסת ל"delishes", את התמונות שלי אני שמה ב"flicker", כשאני צריכה וידאו לכתבה אני נכנסת ל"youtube", כשאני מחפשת זמרים חדשים אני פותחת לי ככה בקטנה את "myspace", כשבודד לי אני בודקת מה קורה ב"כפיות", אפילו עיצבתי לעצמי דמות אדמונית, שופעת חזה וחצי עירומה ב"second life" ועכשיו אני פה, ב"דה-מרקר קפה".

     

    אין ספק שאם הייתי תיכוניסטית בת 16 או פדופיל בן 60 הייתי כבר רשומה ב"שוקס"

    ואם היה לי קצת יותר זמן פנוי, כי נגיד הייתי מובטלת או מיליונרית,

    הייתי מכניסה את עצמי לעוד 5-10 רשתות בנושאים שונים.

     

    אין לי מושג מה יהיה בעוד נגיד, חמש שנים, לאן נגיע?

    יש לי כמה רעיונות בראש והאמת כולם קצת מפחידים אותי וקצת קוסמים לי.

    מדהים אותי לחשוב שלפני עשר שנים בכלל לא ידעתי מה זה אימייל

    וכשנסעתי לטיול הגדול של אחרי צבא עוד שלחתי גלויות אוויר בכתב יד

    (ממש כתבתי אותן והדבקתי בול).

     

    זה טוב? זה רע? איפה זה ייגמר, אם בכלל?

    תחשבו על זה רגע ותודיעו לי.

    אשמח לשמוע מה דעתכם על העולם הוירטואלי אליו התחברנו ומה יהיה בסופנו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/3/07 17:19:

      הדבר הטוב באינטרנט זו האפשרות לשמור קשרים, שזה בעצם הדואר האלקטרוני. באמצעותו הקשר שלי עם חברים מחו"ל קיים.

      עוד דבר טוב זה המידע הנגיש, במיוחד בנושאים בני זמננו. למשל את התזה שלי עשיתי על המדיניות החברתית של בלייר כלפי מהגרים. רוב החומר הממשלתי היה באינטרנט וזה היה מזל גדול כי אחרת הייתי צריכה לקבל הכל בדואר רגיל. חיסכון בזמן וכסף.

      אני אבל חושבת שבסופו של דבר -הצורך במגע האנושי, ושיחה פנים אל מול פנים, זה הדבר המנצח.

      בעצם גם אומנות, נכון שאפשר לראות "מוזאונים שלמים" דרך המסך, אבל אין כמו לראות את התמונות במציאות, או בתוך ספר עם איכות הדפסה אופטימלית.

      לגבי חיסכון בנייר, אני מדפיסה את רוב המידע שאני קוראת, יותר נוח לקרוא כתבה/מאמר מהנייר ולא ליד שולחן העבודה.

      אינטרנט בשבילי הוא בעיקר כלי עבודה, מידע, שירות.

        28/3/07 00:29:
      כותרת אלופה :)
        23/2/07 09:38:

      שלום רותמן

       

      גם אני מתלהבת מאינטרנט אך עדיין לא מנצלת אותו די הצורך. אלך בעיקבות ההצעות שלך ואנסה למצות את האפשרויות במקומות אלו. לא אכנס לחברה כי אינני מתגעגעת לעבר אלא לעתיד. מה שהיה היה, מבחינתי ( למרות שאני עוסקת גם ) בעבר ביצירתי. זמן רב נמנעתי מאינטרנט. הוא נראה לי " הרבה מדי" והינה ,אני מתמוגגת ממנו ( בלי עין הרע) אף כינראה לי שהחיים שלי עברו לאינטרנט ובזה עלי לטפל. אני פוגשת כל כך הרבה אנשים מעניינים ודורשי טוב וגם רעיונות למכביר שכנראה אצא מן הסגירות שלי. אגב גם אני בבימה החדשה אף כי לדעתי , איני מנצלת אותה די. אף פעם גם לא באתי למפגשים.

       

      ועתה לחיים האמתיים, יום שישי היום.

       

      שבת שלום

      שולמית

      אז אם הכל כל כך פשוט ונוח, מאפשר, נגיש, זמין, יש כנראה הרבה טוב. מצרכני מידע הפכנו להיות דרשני מידע ורובנו יוצאים נשכרים.יערות הגשם לא ייכחדו, מי שאוהב אנשים ימשיך להיפגש ולגעת, ומי שלא יישאר מול הצג. נמשיך לבדוק מוצרים בחנויות, להשוות מחירים בזאפ ולרכוש באינטרנט, אולי יוצעו לנו חוויות קנייה חדשות שטרם הכרנו.

      על דבר אחד אני מהמרת כרגע שאת חוש הריח לא נוכל להכיל באופן וירטואלי.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רותם צמרת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין