עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    באינטרפרטציה אישית

    ארכיון

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      22/12/09 08:43:

    הי משה,
    אתה כל כך צודק!

    ממש איבד את הרגש.

    איפה הכתיבה היפה, האיכותית של פעם? שירים שנכנסו ללב ונשארו כנכסי צאן ברזל?

    ועם זאת אני מאמינה שזה ניתן לשינוי!

    0

    פסטיבל עשירים לילדים

    1 תגובות   יום רביעי, 16/12/09, 01:26

      בדרך לפסטיבל שירי הילדים עם האחיינים שלך אתה עובר ברוטשילד, על ספסל בצד הדרך יושב אדם ומנגן בכינור, הוא מציע את כל נישמתו כדי להרוויח מעט כסף שיוכל לחיות לפחות עד ליום הבא כשבאולם הקונצרטים הכי קרוב אליו מתקיימת ההופעה הטובה והמפוארת ביותר בעיר.פסטיבל שירי ילדים - הדרך הפשוטה להפגיש בין מוסיקה לבין הדור הצעיר , כך לפחות זה היה בזמננו , בתור ילד זה היה מרגש, מצחיק וסוער והשאיר בך את טעם הסופגניות עד לחג חנוכה הבא. העולם העכשווי כבר מזמן איבד את הרגש, מאחורי כל מופע מסתתר אינטרס כלכלי ומאחורי כל צליל מסתתר שקל או שניים , את השירים של הפסטיבל הזה כבר שמעת בדיוק לפני שנה ולפני שנתיים ,שמונה שירים חדשים שהילדים שלנו צריכים לעכל ולאהוב מסתכמים בחצי שעה בדיוק אך המומחים דואגים לעטוף אותם בצבעוניות , בסיפור מצחיק , באמנים שנשכחו ובמחרוזות של זמרים שנשכחו. הזמרים שנשכחו נועדו במיוחד להורים (או לדודים במקרה שלנו) , המפיק של האירוע דואג לכולם ובמיוחד לכך שגם בשנה הבאה נסתכל על רשימת המופיעים ונסמן לפחות שלושה שרק אנחנו מכירים והילדים שלנו לא שמעו את שמותיהם מעולם. העולם הכלכלי הצליח להפוך את מכונת השירים האנלוגית למכונת כספים דיגיטלית שמנתקת את הקשר בין תרבות מוסיקלית איכותית לבין הילדים שאמורים לספוג אותה. אתה מקשיב עכשיו למחרוזת של היוצרים הגדולים שהיו לנו פה בארץ, שהלכו לעולמם ומיד אחר כך נדחפת לאוזניך מחרוזת שירי חתונות מפי הזמר המזרחי הפעיל ביותר בארץ , עירבוב תרבויות מבורך אך גם לזה יש פתרונות ודרכים נכונות יותר , סיפור המסגרת לא הכי מעניין ואחרי שעה של מופע הילדים שלצדך מתחילים להשתעמם ולחפש חטיפים שהחביאו בתיקים למקרה הצורך. למרות הכל היה גם רגע מרגש אחד בפסטיבל כשאחד הזמרים זיהה בשורות הראשונות ילדה בכסא גלגלים ותוך כדי שירה ירד מהבמה וחיבק אותה ,הרגשתי שזה הרגע שבשבילו הגעתי וזה היה הדבר היחידי שהחזיר את התקווה לעתידו של פסטיבל השירים, רגע קטן עם אושר פרטי שהופך אירוע כלכלי לאירוע מעט אנושי. אחרי שעתיים של התקפת תרבויות, צלילים ורעש ילדים אתה מוצא את עצמך מול אותו הכנר בשדרה שעבר בנתיים לספסל מרוחק יותר , הוא ימשיך להאמין שהאמנות תביא לו את הכסף בעוד שהעולם הפיננסי מנסה ליצר אמנות.    

     

     

    והיה גם שיר אחד מקסים של דפנה דקל ששווה שמיעה

    http://www.youtube.com/watch?v=_uLhJygFYa8 

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      משה צ'יטיאת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין