עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    כי ככה אני אמרתי!

    ארכיון

    0

    "9 בכיכר".

    7 תגובות   יום רביעי, 6/5/09, 09:29

    דיזנגוף 79. ילדה בת שבע, אוחזת בידה של אמא ועיניה גדולות. "אמא, אני רוצה גלידה כזו" – גלידה שיוצאת ממכונה בקצה הרחוב, בבוטקה קטנה, עם קצפת ואננס וסירופ שוקולד וגם דובדבן. אמא, תוודאי שיהיה גם דובדבן. ישבתי בשקט כל הדרך הארוכה בקו האוטובוס 66 המהביל, וירדנו בתחנה של פרג' בפינת הרחוב, ועכשיו אנחנו הולכות ביחד ורואות חלונות ראווה, ובתי קפה, והמון אנשים שעושים את הפועל המשונה הזה "להזדנגף"? לא ברור אבל נראה נחמד. ואיזה שפה זו? אנגלית? צרפתית? גרמנית? תיירים. ומה זה הבנין הגדול הזה בקצה הרחוב, אחרי הכיכר? משהו שנראה כמו חוץ לארץ, עם חנויות ומדרגות נעות ,אמא, מותר לעלות שוב? אולי נמצא בחנות פוסטר של מייקל ג'קסון? אמא, את מבטיחה שנשוב לכאן?  דיזנגוף 89. נערה בת 17. יד ביד עם בחור, כבר מחלונות המונית משתקפים אורות הלילה. יורדים בכיכר ויושבים על ספסלי האבן כדי לצפות במחול האורות והמוסיקה של אגם שם למעלה. מעמידה פנים שלא שמתי לב שהוא הניח מאחורי את היד כאילו בלי כוונה. אחר כך הולכים לסרט בקולנוע חן ("מכסחי השדים"? מה זה הסרט הזה? הוא לא מצא כרטיסים למשהו יותר רומנטי?) ועוברים את הרחבה שעליה חבורה תוססת של צעירים מכל העולם. איזה קטע, יש שם בחור עם שיער ארוך, ובחורה עם קעקועים. אני בהחלט רוצה לשוב לכאן!. דיזנגוף 99. צעירה בת 27, עם ילד בן ארבע. שלא יכול כבר לחכות שאשחרר אותו ממושב הבטיחות, כדי להתחיל לרוץ לאורך הכיכר, במעלה ומורד המדרגות. כן, בסדר, אני אקנה לך המבורגר. אתה רוצה שקל בשביל המכונה? איזה חמוד, כן, זה עולה ויורד, אתה אוהב את זה נכון? תסתכל אלי חמודי, אמא רוצה לצלם. אל תפריע לאיש, הוא רוצה להאכיל את היונים. הנה, הוא מושיט לך חופן פירורים, שתזרוק ליונים והם יבואו לאכול, ואחר כך אתה תפרוץ בריצה ותבריח ענן של יונים מבוהלות כלפי מעלה. אתה צוחק. בוא, הבטחנו לסבתא שנחזור בזמן. אני מבטיחה לשוב לכאן. דיזנגוף 2009. אישה בת 37, עם בעיית חנייה. איפה אמרנו שהחניון הקרוב יותר נמצא? הנה. כמה עולה לשעה? לא עדיף שנמצא משהו עם תעריף יומי? בוא, ניסע לשם. גל חום נכנס מהחלון שנפתח ומנטרל באחת את המזגן. הנה, הפתק יוצא, שים אותו על הדשבורד, שבעל הבית ידע ששילמנו. כן, נכון, הוא ראה אותנו  בכניסה אבל אני לא סומכת על זה. מה אכפת לך לשים את זה שם? .מבט על מסך הטלפון הסלולרי. הילד שלח מיסרון "הלכתי עם חברים, לא יודע מתי אשוב". מסמסת בחזרה "יש לך מפתחות?" והצפצוף מיידע אותי ש"כן, הכל בסדר, אל תדאגי אמא". יש עוד קצת זמן עד הסרט, בואי נעשה סיבוב, רוצה? . כן, אני רוצה. והאורות של הרחוב עדיין מהבהבים באישונים, והתיירים? הם עדיין שם. ולפתע מאד מתחשקת לי עוגת שמרים ואנחנו חוצים את הכיכר ויורדים לסניף הסופרמרקט שפתוח 24 שעות, וקונים עוגה, ויושבים בכיכר ובוצעים ממנה חתיכות בידיים. טוב, לאן עכשיו? בכיכר כבר לא יושבים ה"פריקים". עכשיו יש מכירות חפצים יד שניה. גם אולסי פרי כבר לא מוכר המבורגרים בסניף המיוחד שהוקדש לכדורסל. אף אחד גם כבר לא משתמש במושג "להזדנגף" וקעקועים כבר הפכו למשהו נדוש.  ואני מתקשה להשלים עם השינויים. אולי כי אני מתקשה להשלים עם השינויים שחלים בי ומשתקפים ברחוב הזה, בעיר הזו. אבל אז אתה מסתכל עלי, אחרי שכבר הסתכלת עלי כמעט עשרים שנה, ואתה אומר לי "את יפה" , ואני מבינה שזכרונות הם מתוקים, אבל הם מתחדשים, ועכשיו לא פחות יפה מפעם. ואני גם מבינה שלא משנה אם אגיע לדיזנגוף באוטובוס מהביל ומאובק, או במכונית ממוזגת, אם אגיע לשוטטות עם חברות, או עם אהוב, או עם ילד, תל אביב – חיי שלובים בשלך.את בת מאה , ואני תיכף בת ארבעים, ושתינו עוד צעירות וחיות מאד,וכן, ברור שאשוב לכאן!.  
    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/5/09 17:23:

      צטט: ליאת z 2009-05-06 10:58:37

      למה שלא תעלי את זה בתחרות סיפורי תל אביב עם סטימצקי? זה אחלה סיפור

       

      http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1005057

       

       

      נכון

      צטט: כלכלנית-אני לא! 2009-05-10 09:21:18


      סיפור יפה,

      כתיבה מושכת

      להמשיך ולקרוא.

      נהניתי מאד

      ממש כיף!

      שבוע טוב!

       

      המון תודה!!

        10/5/09 09:21:


      סיפור יפה,

      כתיבה מושכת

      להמשיך ולקרוא.

      נהניתי מאד

      ממש כיף!

      שבוע טוב!

        6/5/09 15:48:

      אהבתי... מאוד מאוד מוכר. אני הייתי מהפריקים האלה בכיכר....
        6/5/09 13:11:


      סיפור חמוד מהחיים... לקח לי זמן להבין שהמספרים המשתנים הם השנים ולא מספרי הבתים ברחוב

      בכל מקרה זה נתן את התחושה של הליכה קדימה - במרחק ובזמן

       

      צטט: ליאת z 2009-05-06 10:58:37

      למה שלא תעלי את זה בתחרות סיפורי תל אביב עם סטימצקי? זה אחלה סיפור

       

      http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1005057

       

       

       


      זה אכן מה שעשיתי.... :-)
        6/5/09 10:58:

      למה שלא תעלי את זה בתחרות סיפורי תל אביב עם סטימצקי? זה אחלה סיפור

       

      http://cafe.mouse.co.il/view.php?t=1005057