עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    שיטת הכוכבים

    1 תגובות   יום שישי , 18/5/07, 11:53

    מאת משה גלעד, הארץ.

    בניגוד לרוב מדינות אירופה, כבר יותר מעשור אין בישראל שיטה אחידה לדירוג בתי המלון. האם דירוג כזה ייטיב עם הענף ועם התיירים או אולי דווקא יפגע בתחום ההפכפך?

    למלון "אספניה" בברצלונה שני כוכבים. לפי אתר האינטרנט הוא נראה מבטיח מאוד: אולם כניסה מפואר, עיצוב בסגנון המודרניסטה ומיקום פנטסטי, מטרים ספורים מהרמבלה. למרות הפער בין המראה, ההיסטוריה והמיקום המצוינים לבין הדירוג הנמוך, פיתחנו ציפייה לפינוק בסגנון תחילת המאה הקודמת. כאשר פתחנו את דלת חדר 409, נאנחנו והבנו שמעניקי הכוכבים ידעו על מה הם מדברים. החדר היה צר, דחוס, לא מהודר בשום צורה ומעודד יציאה לבילוי ממושך בעיר.

    כוכבים, יהלומים או כל דירוג אחר שמקבל בית מלון אמורים להתאים את רמת הציפיות של האורח לתמורה שהוא מקבל. בעזרת הדירוג וניסיון העבר הנוסע יודע למה לצפות כאשר מבטיחים לו חדר במלון שדירוגו שני כוכבים, לעומת חדר במלון ארבעה כוכבים. הוא יכול לדעת מה שטח החדר שיקבל, מה יהיה האבזור, מה בדיוק יציע המלון, כמה מסעדות יפעלו בו ואם יהיו בו בריכת שחייה או חניון.

    בישראל, בניגוד לרוב מדינות אירופה, אין דירוג מוסכם ורשמי של בתי מלון. המצב המוזר הזה נמשך כבר יותר מעשור, מאז בוטל הדירוג של משרד התיירות. במצב כיום, המלונות מאמצים לעצמם דרגה שנראית להם מתאימה, או שגורמים חיצוניים כמו סוכנים או מדריכים, שאינם מוסמכים לכך ואין לדעת את מידת אמינותם, קובעים. העוסקים בתחום מסכימים שאין טעם לפתח כיום דירוג מחודש של המשרד הממשלתי. השאלה היא אם צריך בכלל דירוג חדש ואם כן, מי הגוף שאמור ליצור ולאכוף אותו.

    מעוות את התמונה

    שר התיירות היוצא, יצחק הרצוג, תומך ביצירת דירוג חדש ואמין לבתי המלון בישראל. בדצמבר 2006 מינה הרצוג ועדה שאמורה לבחון את תחום השירות לתיירים בישראל ולהמליץ גם על הפעולות הדרושות בדירוג המלונות. לדברי הרצוג, אין כוונה ליצור דירוג של משרד התיירות. עידן זה, הוא אומר, חלף מן העולם. לעומת זאת, "יש לתת לצרכן תמונה אמיתית של המוצר שהוא מקבל. תייר שמחפש חדר במלון בישראל מקבל את הרושם המוטעה שיש כאן דירוג, והמציאות שונה. התיירים מקבלים תמונה לא נכונה". הפתרון הנכון, לדעת הרצוג, הוא שילוב גורמים חוץ ממשלתיים, בעיקר חברות דירוג דוגמת אלה שפועלות בשוק ההון. הוועדה שמינה נמצאת עדיין בתחילת עבודתה.

    כלי חשוב לתייר

    אחדים מהעוסקים בתחום התיירות דווקא לא מתלהבים מדירוג חדש. שמואל צוראל, מנכ"ל התאחדות בתי המלון בישראל, סבור כי זו גישה ארכאית. "יש כיום הרבה מאוד בתי מלונות שמתמחים בפלחי תיירות שונים: עסקים, נופש, ספורט ספא וכדומה. יהיה קשה ליצור דירוג אחיד שיענה על הצרכים של כולם. המידע על כל מלון זמין היום הרבה יותר מבעבר. כל אורח יכול להיכנס לאתר של המלון באינטרנט ולברר, גם ללא שיטת הכוכבים, מה בדיוק הוא עתיד לקבל במלון. דירוג עלול רק לעוות את המידע הזה. ממילא יש דירוגים שונים. הרשתות הגדולות של בתי המלון, למשל, מדרגות את עצמן".

    עודד ניב, מנכ"ל המלון הירושלמי "בית קטן בבקעה" שבו 30 חדרים, סבור דווקא שדירוג מוסכם יעזור: "העדר דירוג תומך בהעלאה לא מוצדקת של מחירים בענף. אנחנו, כדי למכור בחו"ל, דירגנו את עצמנו כבעלי שלושה כוכבים. רק בדרך זו הלקוח מבין על מה מדובר. רק כך אפשר למכור בעזרת מנועי חיפוש בינלאומיים כמו 'אקספדיה'. העדר הדירוג משרת כביכול את המלונאי, אבל למעשה אנחנו נפגעים מכך".

    ניב מסביר שדירוג חדש צריך להיעשות בידי גורם חיצוני שיתווה סטנדרטים ברורים. "אם יהיה סטנדרט אנחנו נתאמץ כדי לעמוד בו. זה לטובת הצרכן".

    לעומתו סבור יונתן הרפז, מנכ"ל התאחדות בתי המלון בירושלים, השימוש באתרי האינטרנט פותר את הבעיה: "בכל אתר יש תמונות ומידע שבעזרתם יכול הלקוח להבין מה הוא מזמין. ההשוואה עם בתי מלון אחרים אמנם לא אחידה, אבל בעשור האחרון התברר למלונאים שזה לא מפריע".

    ההשוואה המתבקשת היא עם האופן שבו מדורגים בתי מלון במדינות אחרות בעולם. מחקר שנעשה באיחוד האירופי בשנת 2004 העלה שבכל מדינות היבשת, חוץ מפינלנד ונורווגיה, יש דירוג רשמי ומקובל של המלונות. רק בשבע מבין 21 המדינות שהשתתפו במחקר ההשתתפות בדירוג אינה חובה. ב-14 האחרות חייבים בתי המלון להשתתף בדירוג כדי לזכות ברישיון.

    בחצי מן המדינות באירופה הגוף המדרג שייך להתאחדות בתי המלון הארצית. בחלק מהמדינות זה נעשה כפעילות משותפת של הרשויות הממשלתיות (משרד התיירות, לשכת התיירות) עם המלונאים.

    בשווייץ, אחת המדינות הראשונות בעולם שדירגו מלונות באופן מקצועי, הקימה התאחדות בתי המלון גוף דירוג נפרד ועצמאי, שמקפיד גם לבדוק את העמידה בסטנדרטים. מרטין בק, מנהל השיווק בגוף השווייצי שנקרא Hotelleriesuisse, מבהיר שיש קריטריונים ברורים שעל פיהם מדרגים את המלונות ומעניקים להם בין כוכב אחד לחמישה. "יש אצלנו הפרדה", מבהיר בק, "בין האנשים שקובעים את הסטנדרטים האחידים לבין האנשים שאוכפים אותם. האוכפים פועלים בשטח ויודעים בדיוק כמה מטרים רבועים צריכים להיות בחדר במלון ארבעה כוכבים. זה לא ניתן לשיקול דעת או לוויכוח. 70 מלונאים מקצועיים בוחנים את המלונות ברחבי המדינה ויש במערכת הזאת אמון גמור של הסוכנים וכל האחרים".

    בארצות הברית הדירוג המוכר ביותר נעשה בידי מועדון המכוניות האמריקאי AAA. מייקל פטרון, ממנהלי הארגון, מבהיר את שיטת הדירוג והפעלתה: "אנחנו מעסיקים 65 מומחים לתיירות במשרה מלאה, שתפקידם לסייר ולבחון את המלונות. קריטריונים זהים נבדקים בנוגע ל-32 אלף בתי מלון, מוטלים ואכסניות בארצות הברית, בקנדה, במקסיקו ובאיים הקריביים. הם ממיינים את בתי המלון ומחלקים להם 'יהלומים' לפי חמש דרגות. יהלום אחד יקבלו המלונות הזולים ביותר ואילו חמישה יהלומים יקבלו המלונות היקרים ביותר".

    ומה יהיה בישראל? מרטין בק סבור שכדאי ליצור דירוג חדש לבתי המלון בישראל. היתרון הגדול של הדירוג טמון, לדבריו, בתחרות עם מדינות אחרות: "הרי כל תחרות היא על בסיס השוואתי וכרגע אי אפשר להשוות את המלונות בישראל עם מדינות אחרות. מי שמתבונן כמוני מבחוץ מקבל את הרושם שהמלונות בישראל חוששים מדירוג שלא יחמיא להם, והחשש הזה לא מחמיא כלל לתיירות בישראל".

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/5/07 11:59:
      הכתבה מאת משה גלעד מהעיתון הארץ

      פרופיל

      alonsadot
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין