זה מתחיל להיראות כמו בית. מדפים שמתמלאים ספרים, כוס קפה שחור על השולחן במרפסת, שמש נעימה ששוטפת את הסלון בצהריים מבעד לתריסים המוגפים למחצה. משהו נפתח בנשמה שלי מאז שעברנו לכאן. לא רוצה לצאת בהצהרות וכאלה, אבל משהו באמת ...

בסוף הוא באמת היה טוב אלינו, היקום הזה. מצאנו בית. גדול, מרווח, משופץ יחסית, מבודד יחסית, עם חצר גדולה ועל שפת הפארק שאני הכי אוהבת באזור. רק מה, בעוד שנה נצטרך לפנות אותו. הולכים להרוס שם הכל ולבנות חדש. התנאי הזה הוא ...

בינתיים עוד לא התחלתי אפילו לארוז למעבר. קצת קשה כשלא ברור לאן ומתי. מסתמנת איזו דירה חמודה מבין כל הסחלה הנדל"ני והנצלני שראינו עד עכשיו אבל היא תתפנה רק באוקטובר. מה אוקטובר. אני בקושי יודעת מה אני הולכת לעשות מחר בבוק...