עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6881)

    רז פורטון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    mr.unicorn
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איל נבו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גילהסטחי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Natalie S
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הילה ר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרון קדם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יסינראל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עו"ד וע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הספר הראשון מילדותינו אשר נחרט בזכרון..

    22/4/09 18:44
    19
    דרג את התוכן:
    2009-07-20 22:55:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    מכיוון שזו התקופה שבין יום זכרון למשנהו, הרי פינת האסקפיזם והנוסטלגיה לזכרון מסוג אחר. בואו נתחקה אחר ספר הילדות הראשון שנחקק בזכרוננו. אני יכולה למנות ספרים רבים: החל מ'בובה זיוה' ("ופתאום אימה ופחד /שני שדים קפצו ביחד") וכלה ב'סחרחרת פלא' של אנדה עמיר פינקרפלד ("כשדובון בלע סבון, טעים חריף מילא את פיו"). אבל את הספר שנחרט לי בזכרון יותר מכל ספר אחר נאלצתי לשחזר על פי צבעי העמודים והציורים שעליו. לאחר ניתוח עינים בגיל 4, שלאחריו שכבתי במשך שבוע בעינים חבושות, קבלתי במתנה ספר מופלא בצבעי פסטל ענוגים שנראה לי כמו מתנה מהפיה הטובה. היו עליו שרטוטים של תווים וציורי חיות עדינים, ושירים שידעתי לדקלם, עם הזמן, במסגרת המדור "יש לנו ילדת פלא במשפחה". עד מהרה אבד הספר ומלבד החוויה שנטמעה לא נותר דבר. במשך שנים השתוקקתי לדעת באיזה ספר מדובר, עד שלבסוף פניתי לאיתמר לוי שבקסמיו הצליח, לפי התיאור העלוב שנתתי לו, לזהות את הספר כ: "כך ישיר עולם צעיר" שכתבה לא אחרת מאשר לאה גולדברג הגדולה, יחד עם קטה יעקב שהלחינה את השירים. ההשראה לשירים היו ציוריו של אפרד איזינגר (מי מכיר? מי יודע?).

     היום הספר נמצא בספריתי, צבעי הפסטל הקסומים כבר דהו אבל הניחוח והאהבה נשארו..

     

    ומה הספר הראשון שנחרט בזכרונכם?

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הספר הראשון מילדותינו אשר נחרט בזכרון.."

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    22/4/09 20:02
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-22 20:02:24
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    הספר שהכי נחרט בזכרוני היה אסופה של סיפורים לילדים.

    אני לא יודעת מי כתב, ובאיזה הוצאה.

     

    הסיפור הכי זכור לי משם נקרא רונית הרשלנית. היה שם גם הדייג ודג הזהב, השועל והענבים ועוד.

     

    אני זוכרת את הגופן, את הציורים, את החריזה. המון דברים.

     

    לא הצלחתי לאתר את הספר הזה, כבר עברו מאז 25 שנה.

     

    אולי מישהו כאן יזהה.

    22/4/09 21:05
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-22 21:05:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    וואי... לא מכירה ולו אחד מאלו שהזכרת....

    הספר הראשון המשמעותי בחיי היה גם הספר הראשון שקראתי לבד, ברגע שלמדתי לקרוא. לקח, אמנם, שנה שלמה, אבל היה שווה את המאמץ: "כל מה שהיה, אולי, וכל מה שקרה, כמעט, לקרשינדו ולי" . דבורה עומר, כמובן. ושיו, עברה בי  עכשיו צמרמורת, כשהקלדתי את שם הספר. הוא היה הספר שחתם חוזה לכל החיים, ביני לבין הספרייה. אין כל דרך לתאר את העונג שגרם לי הספר מזה, מה גם שגם אני הייתי בחלקי ,מעין "חנל'ה חלמנל'ה" שצריכה לשוב מכוכב החלומות... החלק השני שלי היה לגמרי גילגי. הרבצתי לבנים וצחקתי על כולם.

    וכמו שאמרתי כבר בפורום אחר - "האינציקלופדיה להומור" ספר הספריה שהיו בכרטיסייה שלו חמישים שמות רשומים, וחצי מהם - השם שלי.  

    23/4/09 10:11
    3
    דרג את התוכן:
    2009-04-23 10:27:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הידד לאוסי על הרעיון.

    הפעלת עלי באחת את מכונת הזמן והעברת אותי לכיתה ב, דומני. לאורה טנא, המורה היקרה אשר עיקבותיה אבדו, אך נמסר לי כי סימני החיים תוססים בה. לה אני חייב את אהבתי לספרים אשר לא פגה וגם לא פסקה עד עצם היום הזה. בכל יום ששי היינו ישובים בשיעור האחרון, לאחר ששמטנו מטבע לקופסת קרן קיימת ולפני שנשולח הבייתה לפגרת השבת, והיקרה הזו הייתה קוראת לנו פרק מספר. הראשון היה ד"ר דוליטל. לאחר הפרקים הראשונים האצתי באבי, עליו השלום, לרכוש את הספר. מיהרתי לקרוא בו על הרפתקאותיו המופלאות של הדוקוטר עם גב גב החזיר, דב דב הברווז, פולינזיה התוכי, ועם דחיק סליק בעל שני הראשים שאותו המשכתי לחפש, בתמימותי, בגני החיות ובאנציקלופדיות. חזרתי אל הספר פעמים רבות, נפעם מההרפתקאות שעברו על הדוקטור באפריקה. מאז ואילך כל ספר שאני קורא הוא מסע מופלא עבורי במקום ובזמן, ומכאן צמחה בי כנראה גם תאוות שוטטות בארץ ובעולם. אפשר שפעם עוד אגלה את מקומה של מדמנה בגיא השלוליות, ואזכה להיוועד עם ד"ר "עשה מעט". 

    23/4/09 14:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-23 14:49:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עברו  יותר מדי שנים מאז קראתי את הספר הראשון. שמו אינו זכור לי. אך החויה של ההחלפה הראשונה בספריה, תלווה אותי תמיד.

    גרתי באותם ימים בתל אביב. לא כל רחובותיה היו סלולים  ומכוניות אימתניות לא נסעו.

    הלכתי לבד לספריה (אולי עם חברה בת גילי) וקבלתי ספר.

     

    בדרך הביתה, התישבתי על הדרך, קראתי את הספר עד סופו וחזרתי בריצה לספריה, כדי להחליף בספר אחר.

    Attached files:
    קובץ מספר 1 (jpg)

    --
    שלומית רפפורט-מירון
    קיבוץ בית ניר 79560
    אתר: http://www.s-broom.com
    23/4/09 14:57
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-23 14:57:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אכן הידד, יופי של רעיון לדיון.

    לי זכור "פרח לב הזהב" שהסעיר את דמיוני. כיום איני זוכרת כמעט דבר ממנו,

    נדמה לי שהוא מספר על בן המחפש תרופה לאימו החולה, את פרח לב הזהב.

    התמוגגתי ממנו, ואחר כך בגיל מאוחר יותר, זכורה לי "בת מונטסומה "

    כנתיב בריחה לעולם אקזוטי ומסעיר, שונה כל כך מחיי. אבל אני זוכרת את הדקלום הראשון בחיי,

     שאהבתי אהבת נפש, ושיבשתי אותו קשות: כושי כושי כושי נא/ הבובה שלי חולה/

     היא נפלה מהמיטה/ ושיברה לה את ראשה./ בא רופא דיבק אותה/ היא אמרה תודה רבה/ הוא

    אמר בבקשה/ כושי כושי כושי נא.

    כמובן שקולה של הבובה ענוג, ושל הרופא עמוק וסמכותי.

    עד היום אני נהנית המדקלום הזה.

     

    23/4/09 15:32
    1
    דרג את התוכן:
    2009-04-23 15:46:17
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ספר הילדות הראשון שנצרב אצלי בזכרון הוא "הבריחה הגדולה עם בילבי בת גרב."

     

    מדובר בספר יפיפה, שעוטר בתצלומים מהסדרה הטלויזיונית ששודרה בזמנו בארץ בתחילת שנות השבעים. עד היום תמונות מהספר שמורות אצלי בזכרון, כולל הכריכה, שם המתרגמת, שמות השחקנים שהופיעו בה ונופי שוודיה עוצרי הנשימה. ספר קליל, מבדר, מלא דימיון והרפתקאות.

     

    חבל שהוצאת "עם עובד" הפסיקה להוציא אותו ובמקומו קיימת מהדורה המלווה בציורים. אמנם זה לא כזה גרוע, אבל כידוע תמונה אחת שווה אלף מילים.

     

    כמה חבל שאסטריד לינדגרן, שכתבה את הספר והיתה לדמות נערצת בשוודיה ובחו"ל, מעולם לא קיבלה את פרס נובל עצמו אלא שלל פרסים מקבילים אחרים.

    23/4/09 15:55
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-23 15:55:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מתה על הרעיון שלך - לכתוב על הספר הראשון! מקסים !!

     

    בטח שאשתף ובשמחה. בשני ספרים.

    הספר הראשון שאני וזכרת מילדותי הוא "אינדי אינדי" - על ילד אינדיאני קטן שמאמץ סוס שהוא מוצא ביער. אני זוכרת עד היום את ציוריו המופלאים. ביום מן הימים אבקש מאיתמר שימצא לי אותו.

     

    הספר השני הוא ספר השירים האגדתי של אנדה עמיר שאותו הקריאו לי מליון פעם ולכן עד היום זה בערך הדבר היחיד שאני יודעת לדקלם בעל פה (חוץ מלוח הכפל).

     

    העותק המרוט שלי מתחיל בשיר "תפרו לקוף מעיל צהוב" כי הדפים שלפניו נעלמו עם השנים. מישהו יודע אילו שירים היו לפניו?

     

    מיכלי b 


    --
    מיכל בראון,
    בית ועוד בית
    http://www.michalbrown.co.il
    23/4/09 18:59
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-23 18:59:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אכן, דיון פורה וכיפי. גם אצלי חלפו שנים רבות מדי, ובכל זאת נדמה לי שמדובר דוקא בספר ידע- "האנציקלופדיה שלי בצבעים" זה, כנראה, הראשון בו קראתי באופן עצמאי, ואניגם זוכר שהסברתי לאחי, שעדיין לא ידע לקרוא. במשך השנים התאהבתי בספרים רבי, וקשר מיוחד יש לי להרפתקאות מקס ומוריץ בעיבודו של אורי סלע. היה לנו בבית התקליט בביצועו המקסים של יוסי בנאי זצ"ל, ועד מהרה ידענו את כולו בע"פ. לאחר שנים רבות רציתי שגם בתי תהנה ממנו, ולמזלי הרב הצלחתי למצוא את התקליט בספריית התקליטים ע"ש אילן ברונר בגבעת חיים, ואילזה ז"ל, אמו שניהלה אותה ללא לאות, העבירה אותו לקלטת. היה משעשע לראות את תגובתה של הילדה, שעכשיו היא כבר חיילת, שלא אהבה כשדיקלמתי את  הסיפורים יד עם יוסי. את הסיפור על מר תיש החייט אני נוהג להציג לעיתים בהזדמנויות שונות.

    שמה של החתולה שלי הוא טימפי, קיצור של טימפינטן, שהוא, כידוע, הגמד מאצו, רצו גמדים.


    --
    נדב שרי - מחבר הספר \"לוכד הפיהוקים\" ומעביר סדנאות \"קסם על קצה הלשון\"
    23/4/09 19:16
    1
    דרג את התוכן:
    2009-04-23 19:29:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    הייתי תולעת ספרים, וספרים רבים הוצגו והוקראו לי טרם שלמדתי לקרוא בעצמי. סיפורים מ"ספר הג'ונגל" (בגרמנית דווקא) הדייג ודג הזהב, ועוד.

    אבל הספר שאליו אני מתייחס, הוא (הם) ספרי דוליטל הרופא, כמובן, בהוצאת אמנות 1946. ושם עירו בתרגום ההוא - 'מדמנה-על-טיט-היוון'.

    אצל קרובת משפחה שלנו בת אביב היו שני ספרים בהם קראתי בכל פעם שביקרנו שם.

    פתגמים ומכתמים, של חנניה רייכמן.

    משלי קרילוב, למיטב זכרוני גם הם בתרגומו של רייכמן.

    24/4/09 00:52
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-24 00:52:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: מיכלי b 2009-04-23 15:55:34

    מתה על הרעיון שלך - לכתוב על הספר הראשון! מקסים !!

     

    בטח שאשתף ובשמחה. בשני ספרים.

    הספר הראשון שאני וזכרת מילדותי הוא "אינדי אינדי" - על ילד אינדיאני קטן שמאמץ סוס שהוא מוצא ביער. אני זוכרת עד היום את ציוריו המופלאים. ביום מן הימים אבקש מאיתמר שימצא לי אותו.

     

    הספר השני הוא ספר השירים האגדתי של אנדה עמיר שאותו הקריאו לי מליון פעם ולכן עד היום זה בערך הדבר היחיד שאני יודעת לדקלם בעל פה (חוץ מלוח הכפל).

     

    העותק המרוט שלי מתחיל בשיר "תפרו לקוף מעיל צהוב" כי הדפים שלפניו נעלמו עם השנים. מישהו יודע אילו שירים היו לפניו?

     

    מיכלי b 

    יווו, שכחתי לגמרי את אינדי אינדי, מאותה סדרה היתה גם יוקה השחרחורת. אני זוכרת את הציורים המקסימים במיוחד את העמוד האחרון שבו אינדי ישן לצד הסוס ושניהם עטופים באותה שמיכה.

     


    --
    רחלי הילאי
    24/4/09 01:06
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-24 01:06:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מגן הילדים אני זוכרת שני ספרים, אחד היה כנראה "שיר הגדי" שממנו אני זוכרת את הספור המקסים על המסע לאי אולי.

    מהשני אני כמעט לא זוכרת דבר מלבד ציור של בית, ככל הנראה על כרעי תרנגולת, ואם אינני טועה, זה היה סיפור על מכשפה, אולי בביאגה.

    ספר ילדים שאהבתי ועדיין אוהבת אהבת נפש הוא "מאה כלבים ואחד" של דודי סמית, שיצא בספרית דן חסכן (כמה הייתי מחכה לספרים האלו). כל קשר בין הספר לסרטים שנעשו בעקבותיו מקרי בהחלט.

    הספר רצוף אזכורי אוכל, ובגלל פרק בו כלב ספאנייל מארח את פונגו ופרדיטה לארוחת טוסט בחמאה ותה בחלב, למדתי לשתות ככה תה. כל פעם שהגעתי לפרק הזה הייתי מכינה לי גם כן וסועדת איתם.

    עוד ספר נפלא שיצא אחר כך בסדרת מרגנית הוא "גים ונהג הקטר".

    אני אעצור כאן...רגוע

    תודה אוסינג!
     


    --
    רחלי הילאי
    24/4/09 18:41
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-04-24 18:41:58
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    מממ... הגיוני מאוד שאני חוטאת להיסטוריה, כי קשה לי להאמין שאני באמת זוכרת את הספר הראשון שלי,

    אבל שני ספרים שישר קפצו לי לראש עכשיו הם "ספר הפילפילים", ו"שמוליקיפוד".

     

     ספר הפילפילים שמוליקיפוד

     

     

     

    וכמובן - 100 שירים ראשונים, 100 סיפורים ראשונים, פיץ העכבר, בארץ התווים, העץ הנדיב, ועוד רבים רבים...

     


    --
    עלינו לזכור שקיבלנו רק לב אחד ואם בו נשנא, באיזה לב נאהב?!


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הספר הראשון מילדותינו אשר נחרט בזכרון.."

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה