עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    מוזיקה קלאסית

      ברוכים הבאים לפורום המוזיקה הקלאסית של "קפה דה-מרקר". הפורום מיועד לאוהבי המוזיקה הקלאסית באשר הם. הפורום מיועד לשמש במה לדיונים, וחילופי דעות וחוויות בכל הקשור למוזיקה קלאסית.   ברכת ברוכים הבאים לכל אוהבי המוזיקה הקלאסית.  

    מוזיקה

    חברים בקהילה (1245)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מדלן גזיאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חיפוש בקפה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הזהרו מחיקוי...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שמיניית ווקא...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    פיראוס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    _eran_
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבי קירשטיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ר ו נ י ת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rebosher
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    ראשי-דיונים בנושאי מוזיקה קלאסית

    הפורום הראשי בקהילת מוזיקה קלאסית מוקדש לדיונים בנושאי המוזיקה הקלאסית בלבד. מופעים,קונצרטים וארועים מוזיקליים יש לפרסם אך ורק בפורום 'לוח מודעות'. תודה. הנהלת קהילת המוזיקה הקלאסית

    ה"תותח" של פגניני, והסודות של קרמונה

    29/1/09 19:02
    7
    דרג את התוכן:
    2009-09-17 00:20:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין



    Il Cannone - כך כינה פגניני את כינור הגוארנרי שלו, בשל עצמת הצליל שהפיק, ויתכן שהיתה בכך משום פניה בלשון מובנת לקהל בדור שידע את מלחמות נפולאון.
    את הכינור שרכש לימים פגניני בנה שנים קודם לכן ג'וזפה, בן למשפחת גוארנרי מהעיר קרמונה.
    ג'וזפה נהג לטבוע חותם ייחודי על הכינורות שבנה, בתוספת צלב רומי קטן. משום כך זכה לכינוי Del Gesu.
    מבין בניהן של שלוש משפחות בוני הכינורות של קרמונה לדורותיהן, del gesu זכור כאחד המובילים אם לא הגדול מכולם. הכלים שבנה עברו בירושה בין הכנרים הגדולים.
    גם חפץ ניגן על כינור שבנה ג'וזפה (לצד כינורות אחרים שהיו באוסף שלו).



    על דמותו של פגניני, וההשפעה שהיתה לקונצרטים שלו על בני דורו, יש אגדות שמן הסתם התחבבו על בני דורו, ועד תום המאה ה-19 כבר הפך הכנר-המלחין לדמות דמונית.
    דמון הוא לא היה יותר מאנשים בעלי אישיות אקסצנטרית (וגם בעלי כשרון יקר המציאות), לעומת זאת הוא היה איש עסקים ממולח. או לפחות נושא ונותן קשוח.
    את סרטו משנת 1989 "Paganini"  בנה השחקן והבמאי קלאוס קינסקי סביב ההילה של פגניני מחד, והילכותיו המוזרות לכאורה מאידך. קינסקי ואשתו דבורה הופיעו בתפקידי פגניני ואהובתו, ולא חסכו באמצעים על מנת לשוות לכמה מהסצנות צבע "עז" במיוחד.
    יש לשער כי הסרט הוא הקצנה, פנטזיות של הבמאי יותר מאשר עובדות הסטוריות. אבל נחמד להתרשם מן הסצנה הפותחת, המתארת בתמונה את התופעה החדשה (לזמנה) ששמה פגניני, בעת שהוא מנגן את החמישי מתוך קובץ 24 הקפריסים שלו : הנה כאן.

    הכינור יקר הערך שמור במוזאון העיר גנואה, עירו של פגניני.
    לפני 11 שנים נערך במסטריכט קונצרט מיוחד, לכבודו הושאל הכינור לשלמה מינץ, והוטס להולנד. יש בנמצא DVD המנציח את הארוע ואת ההכנות לקראתו.
    על תזמורת העיר לימבורג ניצח ישראלי אחר - יואל לוי, והשניים מדסקסים בעברית הכנות אחרונות בטרם נגינת הקונצ'רטו ה-1 של פגניני.
    מינץ אינו פגניני, הוא נשמע מינץ גם כשהוא מנגן על הגוארנרי. וגם אין לדעת אם היינו מסוגלים היום להנות מנגינתו של פ', שכן הסטנדרטים והאופנות משתנים מדור לדור בקצב מסחרר.
    אבל זו הזדמנות לגעת קמעא באגדה, ולהתרשם במידה מסוימת מהצליל של פגניני.

    להלן הקונצרט בשלמותו. זה לא נח שהוא מפוזר ע"פ כמה קטעים, וגם חבל שאין אפשרות להכניס וידאו embbeded לגוף ההודעה.

    http://il.youtube.com/watch?v=YMINHufcarQ&fmt=18
    http://il.youtube.com/watch?v=LH8uPo88PQA&fmt=18
    http://il.youtube.com/watch?v=EfRTqAq0Yog&fmt=18
    http://il.youtube.com/watch?v=hKpDNCF16uk&fmt=18
    http://il.youtube.com/watch?v=dAtGvgQkZdY&fmt=18

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "ה"תותח" של פגניני, והסודות של קרמונה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    29/1/09 19:08
    3
    דרג את התוכן:
    2009-01-29 19:15:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    כידוע, סטרדיוואריוס גוארנרי ואמטי היו מן המשפחות המפורסמות של בוני כלי קשת, שחיו בערים קרמונה וברשיה השוכנות בצפון אטליה, באגן הנקוז של נהר פו.
    את הצליל המיוחד של כנורות עידן "תור הזהב" של קרמונה (המאות ה-17 וה-18) לא הצליחו בוני הכנורות המאוחרים לשחזר. משהו הלך לאבוד.
    ואז נפוצה האמונה בדבר סוד כמוס עליו שמרו משפחות בוני הכנורות מכל משמר, ואשר ירד עימן אלי קבר ואבד לעד.

    היו שחפשו את הפתרון ביחסי המידות המיוחדים לפיהן נבנו הכנורות ; אחרים חיפשו בכתבים מן התקופה רמז לאופן הכנת הלכה המצפה את העץ ;
    בברה"מ החליטו פעם לנפץ את המיתוס.
    מדענים מן התחומים הרלוונטים פרקו כנור סטרדיוואריוס, בדקו את העץ ואיתרו את היערות מהם נלקח ומה היה סוג וגיל העץ בזמן שנכרת.
    הם הביאו למעבדותיהם ברוסיה חומרי עץ זהים מאטליה (ברשות השלטונות המקומיים, אני מניח) ובנו כנור סובייטי לתפארת.
    ואת פלא היצירה הזה הביאו לסמכות העליונה לעניני כנור  במדינה - דוד אויסטרך.
    בידו האמונה הפיק הכנר הדגול מספר צלילים, וזרק את הכלי המושקע לרצפה, לאות ולעדות  שהכנור  חסר כל ערך.
    אין בידי לאמת את הספור, אך הוא עולה בקנה אחד עם הגישה המסורתית המאדירה את הנושא.

    התאוריה על תנאי מזג אויר שהשפיעו על איכות העץ ממנו נבנה הכנור מעניקה מימדים מציאותיים יותר לתופעת הכנרות המפלאים ויוצריהם הפילאיים.
    במלים אחרות - הסוד הוא שלא היה שום סוד.
    מובן שהסטרדיווארים, הגוארנרים, האמטים וקולגות למקצוע היו אומנים גדולים ורבי כשרון.
    אבל היה להם כנראה גם מזל גדול  אשר העניק להם יתרון ברור על פני בוני כנורות בצרפת וגרמניה, שלא היו מומחים פחותים מאמני קרמונה.

     

    את הפרשה מסבירה תאוריה נוספת שככל הנראה משלימה את תאוריית "מזג האויר הקר", וזכורה לי מתכנית דוקומנטרית שעסקה בנושא.
    במאות ה- 16 וה- 17 היה העץ חומר יקר מאוד. באזור ונציה אסור היה לכרות עצים ביערות באופן פרטי.
    רק קבלנים שהוסמכו לכך במיוחד כרתו עצים ביערות שבהרים, והשיטו את קורות העץ כשהן ארוזות, דרך הנהרות לכוון ונציה.
    הצי הוונציאני קיבל כמובן עדיפות בחלוקת השלל לצורך בניית כלי השיט שלו, ורק לאחר שהשלטונות גבו את המיסים היו סוחרי העץ רשאים לקנות מן החומרים שנותרו לצורך חרושתם.
    עד שנסתיימו ההליכים הביורוקרטיים, וגם מחוסר מקום לאחסן את קורות העץ, היה החומר ששימש לבסוף את בוני הכנורות שקוע במשך שבועות רבים במים הקרים.
    ועל מנת לשמור על העץ היקר מפני מזיקים, הוא טופל במיני מינרלים כמנהג התקופה, וקרוב לודאי שנחשף גם לכמות לא קטנה של שפכים.

    למרבה ההפתעה מסתבר כי אמבטיה מרעלת כגון זו מחוללת פלאים בכל הקשור לתכונות התהודה של העץ.
    צליל הכנור שטבל כהוגן וספג את מי התעלות של חבל ונציה עולה לאין ערוך על כנור העשוי עץ מאותו חבל ארץ ומצופה לכה שמנונית של בוני כנורות המאוחרים.
    וכל זה נעשה בבתי המלאכה של קרמונה ללא תכנון מקדם אלא מכורח המציאות הפוליטית הכלכלית והטכנולוגית של התקופה.

    יתכן מאוד שבוני הכנורות הגדולים למדו את הנושא בדרכם, והבינו את משמעות הטבילה העכורה של העץ.
    מסבות כלכליות דאגו שהידע לא יפורסם. אבל לא היה בבתי המלאכה שלהם שום דבר פלאי.

    ואם בכל זאת נתעקש לחפש פלא בפרשת הכנורות מקרמונה, נוכל אולי לדמיין כי תגובת השרשרת שהתחוללה במרוצת הזמן, היא הנס הגדול :
    המצאותם ופירסומם של כלי הנגינה המשוכללים היתה (גם היא) מאיץ לכתיבת היצירות הגדולות לכנור, והמצאותן של אלה היתה מאיץ לעלייתם של דורות של כנרים דגולים.
    ואלמלא היתה הרבה מוזיקה טובה באויר, ספק אם היה מאיץ כלשהו להמצאת טכנולוגיית ההקלטות.
    ואילו אנחנו הצופים על כל אלה אחורה במרחק הזמן, לנו ניתנה הזכות להפוך ולהפוך בכל אלה, חומר למחשבה.

    29/1/09 23:14
    0
    דרג את התוכן:
    2009-01-30 14:13:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    סלח לי פטרושקה

    על ההשתפכות שעשויה (אולי), ככל שאני מכירך,

    להעלות סומק של מבוכת מה על פניך,

    אך במקרה זה, אני חייב לומר שבחו של אדם קבל עם ועדת באי הפורום.

    הפוסטים שלך , פטרושקה, לרבות זה האחרון, (כמו גם "אי המתים" ועוד ועוד..)

    גורמים לי הנאה רבה .

    הם מלאי עניין , מרתקים ותמיד בעלי ערך מוסף,

    הכתובים בשפה בהירה, קולחת ורהוטה .

    הם בעיני סוג מלאכת מחשבת

    המשלבת ידע, טוב טעם, חשיבה אנליטית,כשרון כתיבה וכושר אינטלקטואלי.  

     

    תענוג !!

     

    בראוו !!!

     


    --
    הכל - ברוח טובה.
    וילי
    30/1/09 04:53
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-30 04:53:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תודה.
    30/1/09 13:07
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-30 13:07:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פטרושקה יקר.

    אני קורא את כתביך בהתמדה ורוכש ידע חדש.

    חוץ מרכישת ידע הקריאה בדבריך מהנה הודות לסגנון הקולח והבהיר ויכולתך היחודית לכתוב בשפה עשירה וציורית  שלעולם אינה גולשת לג'יבריש האקדמי הנפוח מחשיבות עצמית ועמימות מחשבתית.

     

    תודה על השקעתך הגדולה ויישר כח!

    ...מברוק על התמונה. סוף סוף אני יכול להכיר את האדם שמאחורי הניק צוחק

     


    --
    מצטרף לדבריך ומחזקם
    30/1/09 15:39
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-30 15:39:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    או !

    טוב שבאת.

    30/1/09 15:41
    1
    דרג את התוכן:
    2009-02-01 15:24:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    על הדרך שבה הגיע לידי פגניני כנור ה-"גוארנרי - דל ג'זו",

    רווח סיפור הקשור לאהבתו להימורים, והתמכרותו להם,

    עד כדי סיכון שכרו מקונצרטים גם כאלה שטרם התקיימו...

     

    ...לפני קונצרט בליבורנו, הימר פגניני על כינור ה"אמאטי" שלו ו..הפסיד.

    סוחר עשיר בשם ליברון, השאיל לו כינור מאוספו הפרטי.

    אחרי הקונצרט, ניגש ליברון אל פגניני וביקש ממנו לשמור את הכינור לעצמו

    ובכך העניק הסוחר את הכינור לפגניני כמזכרת ולאות הערכה, אך ליברון

    התנה זאת בכך שרק פגניני ינגן בכינור זה.

    פגניני עמד בהבטחתו וניגן בכינור כל חייו, הוא ה"דל ג'זו"...

    והוא זה שבזכותו חדל להמר...:

    כמסופר,פעם הוצע לו סכום כסף גבוה מאד תמורת הכינור. כמעט נענה להצעה, אך

    לבסוף סירב והימר של שלשים הפרנקים האחרונים שלו - וזכה.

    וכדרכם של סיפרים עם "הפי אנד"...

    ארוע זה גמל סופית את פגניני ממכת ההימורים...

     

    את הסיפור מצאתי בספרו של נתן דונביץ - "וירטואוזים"

     


    --
    הכל - ברוח טובה.
    וילי
    30/1/09 19:28
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-30 19:28:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Hello my friend,

    I rarely comment on articles here in the cafe,
    but since this is a subject that is so dear to me
    as a violin maker I will make this an exception, 
    excuse me for not writing in Hebrew since i
    do not have  a Hebrew keyboard...  Just a few
    comments related to your article... It actually
    horrifies me to read this types of "scientific" articles,
    which serve no goal except to perpetuate the legend of
    quality of sound on instruments from a certain period,
    People need this mystical side of  life but unfortunately the
    real world,  which I hold a high opinion of does not function
    by these laws...
     
    You are making many claims as to the quality of
    sound of instruments resulting in certain treatments to
    the wood,  unless you are a violin maker yourself, I assume
    that you got these ideas from articles that you read, 
    In case these ideas come from excellent magazines like the
    Strad magazine you should also be sure to copy wisely,  they
    do not make direct links to effects on sound but more give this
    as general information to what has been done at that time
    as treatement on stringed instruments... Every violin maker
    that has really took his time searching for "the secret of strad "
    can tell you that  things are not as simple as they seem.
    Many instruments after  the time of strad and Guarnieri
    sound Excellent,  and there  are strads and Guarnieri's
    that don't sound too good! ( like the strad used by Oistrakh,
    this can be verified ;) ) !

    Modern instrument makers are making excellent instruments
    our days,  I imagine that you had probably seen the ARTE
    Documentary about the "secret of strad"... In it,  the
    most scientific experiment that I had ever seen concerning
    violins, They took in consideration all the parameters that are
    important to this subject including the Psychoacoustic aspect
    comparing 2 strads and some other violins,  including a Jacques
    Fustier Violin... The Jacques Fustier violin won the test easily,
    all the judges and violinists were shocked!  but this is not surprising
    at all... There are more real easily understood reasons to perpetuate
    the legend of strad, than  to why strads sound so incredibly good :) ...
    when you have so much $$$ in play.... the problem with historical
    instruments is that their notion of a Working tool for musicians and
    an artifact is very confusing.  If a violin costs 3,000,000 $
    does it sound 1000 times better  than a violin that costs 3000 $?
    for many people its difficult to understand that Sound has nothing to
    do with this these figures,  It is sad because I often see musician that
    waste astronomical amounts of money on names, when they are actually
    simply looking for a a good working tool...

    Now don't get me wrong,  Stradivarius is a Genius,  He revolutionized
    violin making and every living maker since him has been using him
    for inspiration.  The truth is that Stradivarius at that time was the
    biggest shop in Cremona producing exquisite instruments from
    first class materials, with the highest craftsmanship and aesthetic
    comprehension at that time.  Since he had many workers he
    could supply big commands for different courts in Europe, 
    and the best publicity a maker can have is his instruments
    being played,  hence Stradivarius became a mark known in
    every house hold....

    Sorry for if I'm too grim, and un mystical,  but I felt like sharing
    my uncommon point of view :)

    Yair
    30/1/09 19:56
    0
    דרג את התוכן:
    2009-01-30 20:16:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שלום יאיר,

     

    ראשית - אתה מוזמן לכתוב איתנו בנושאי אומנותך, ובכל נושא אחר.

     

    שנית  - אולי תוכל להעזר במקלדת וירטואלית עברית (ויש גם מאמר בנושא).

     

    ולעצם הענין - כתבתי על בוני הכינורות מתוך הזיכרון בעקבות תכנית ששודרה לפני שנים בערוץ המדע (נדמה לי).

    איני שייך לברנז'ה, כך שאין מקום מצידי להתווכח עם העובדות שמנית.

    אני יכול רק להעיר שבין הכנרים הגדולים יש כאלה שלא אהבתי את צלילם. אחד מהם הוא (למרות שמו הגדול) - יהודי מנוחין.

    הצליל שלו היה דקיק מאוד, ולא נשמע לי צלול כמו שאני אוהב. ואם אני לא טועה - את כינורו ירש יצחק פרלמן, וגם מהצליל שלו היו לי פעם הסתייגויות כלשהן הנוגעות לטעם האישי שלי בעניני צליל (איזו חוצפה מצידי לכתוב דבר כזה על פרלמן, אבל מה לעשות ? לא להגיד את האמת ?)

     

    לעומת זאת לכינור שמנגן עליו ג'ושוע בל (והיה שייך פעם להוברמן)  יש צליל זהב, ושמעתי אותו בקונצרט מנגן את צ'ייקובסקי. גם את הצליל של מינץ אני אוהב, ואת כינורו ירש מהנריק שרינג.

    ורפין כמובן מנגן על הכינור של סרסטה, ואת צלילו אני פחות אוהב.

    וחפץ הוא חפץ, והכנור "דוד" שלו נמצא במוזאון בסן פרנסיסקו. אז לא שומעים אותו היום הרבה.

     

    יש בידי DVD ובו מנגן אויסטרך את בטהובן. בנוסף יש גם ראיון בו הוא מסביר שהכינור שלו היה שייך לכנר הצרפתי מרסיק. למה אתה טוען שהוא לא טוב ?

     

    ** תיקון :  הכנר הבלגי מרסיק **

    31/1/09 00:08
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-31 00:08:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דומניקו 2009-01-30 13:07:39


    ...מברוק על התמונה. סוף סוף אני יכול להכיר את האדם שמאחורי הניק צוחק

     

     

    ישר כוח לפטרושקה שזיכה אותנו בתמונת זיו פניו, אבל אם יורשה לי לשאול - מה דוחף את רוב משתתפי פורום זה לשמור על אלמוניות ולהסתתר מאחורי ניק, כולל מנהל הפורום החדש (מצטרף לברכות) שאת שמו איננו יודעים?

     

    לאחר שישבתי על המדוכה, הגעתי למסקנה שראוי לשמור על אלמוניות במקרים מסוימים בלבד, למשל:

     

    1. המשתתף כותב גם בפורום אחר, והוא חתום שם על חוזה בלעדיות שלא מאפשר לו לכתוב בפורומים מתחרים.

    2. המשתתף הוא סוכן חשאי של ארגון סודי - הוא חבר בחוליה חדשה של המוסד שמטרתה לחטוף בחו"ל מוזיקאים שסירבו עד כה להופיע בישראל ולהביאם להופיע בהיכל התרבות, חיים או מתים.

    3. המשתתפים די ו-X7 הם בעצם יוסי ועינב בובליל, שרוצים להסתיר את היותם פרידמנים אוהבי מוזיקה קלסית.

     

    חוץ מהנ"ל באמת אינני רואה סיבות להשתמש בניק. אשמח אם מישהו יאיר את עיני.

     

     

    31/1/09 07:09
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-31 07:09:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כל זאת, ועוד -

     

    הנוהג המלווה את האינטרנט העברי  מאז היוולדו הוא שאין חובת הזדהות ברשת.

    זאת בלי קשר לייעודו של הפורום.

    אם חבר(ת) פורום חש נח יותר, מסיבותיו, לגלוש תוך שמירה על אנונימיות - יש לכבד את רצונו.

     

    נהלי קהילות "cafe" מחייבים מנהל פורום לפרסם תמונתו. 

    בפגישה פנים אל פנים אשמח להציג את עצמי, כמו הערב   בקונצרט של שול.

    ולצורך חילופי דברים שאינם ברומו של הפורום - למשל "מי הוא מי" - תמיד אפשר לשלוח מסר.

    31/1/09 09:47
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-31 09:47:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    איך איך איך גילת עלי שרולי??


    צעקהחיוך

    31/1/09 20:21
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-01-31 20:21:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    די,

    את ואני ו..דומניקו , הרי עונים על לפחות אחד

    מהקריטריונים ששרולי פרט..נבוך                                          

    איך הוא באמת עלה על זה???מופתע

     

    נו, אז לפחות "אלמוניותנו" קיבלה לגיטימציה...

    צוחקצוחק

     


    --
    הכל - ברוח טובה.
    וילי


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "ה"תותח" של פגניני, והסודות של קרמונה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה