עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6880)

    til4
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    cassiopeia
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אריאל דר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מוטליס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הרחקמהמוןמתה...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יפיתארז
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שולה ניסים
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על ספרי שירה

    פורום זה מיועד לדיון בנושא ספרי שירה ומשוררים, \r\nאין לפרסם כאן יצירות אישיות.

    יש חיה כזו, ספרות נשים?

    14/7/07 04:04
    0
    דרג את התוכן:
    2007-12-29 13:17:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אסתי זרקה את הכפפה, אז אני מרימה. בדיון על רחל איתן, איכשהו גלשנו לכתיבה של נשים. האם כתיבה של סופרות שונה מכתיבה של סופרים?

     

    הנה משהו שכתבתי על הנושא.

     

    ואני לא מדברת על השוואות קנטרניות, בנוסח מי טוב יותר, גברים או נשים, וגם לא להיכנס יותר מדי עמוק לשיח הפמיניסטי, על ההבדלים המולדים בין גברים ונשים. אלא כמו שזה, בענייני כתיבה.

     

    מה דעתכם?

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "יש חיה כזו, ספרות נשים?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    14/7/07 10:56
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-14 10:56:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    כתבתי על הרקע של השיח התרבותי וסוגיות שהוא מעלה בפורום על רחל איתן. לא יודעת איך להעביר לכאן

    14/7/07 17:03
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-14 17:03:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ריקי, פשוט תעשי קופי פייסט של התגובה מרחל איתן הנה.

     

    אסתי, היי, נענתי להזמנה. מתה לשמוע את דעתך.  לאן נעלמת?

     

    וחברים, ובעיקר חברות, מה לא מעניין אתכם הנושא הזה?


    --
    יעל ישראל
    14/7/07 18:14
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-14 18:14:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זה בדיוק לב העניין. קול אחר ושונה אינו דווקא הקול המגדרי, גם של שחורים, זרים, אנשים מהפריפריה, מיעוטים מיניים. מבחינה הסטורית תחילת  הדיון הזה במאבקי שנות השישים בארצות הברית שעסקו בזכויות ובחלוקת משאבים (זה נושק מאוד לנושא הדוק. שלי). מכאן,  נוצר הזרם התרבותי ששם את הדגש על הקריטריונים לחלוקה של משאבים על זהות שונה, ולא על מעמד(פרקטית מדובר במדיניות של אפליה מתקנת).. מכאן מתפתחות גישות תאורטיות: פמיניזם, פוסט-קולוניאליזם, תיאוריות קוויריות שמדברות על המבט השונה כתוצאה מהוויה אחרת, תרבות אחרת, הזדהות אחרת.זאת לעומת המבט האוניברסאלי שמייצג בעצם את הגבר המערבי הלבן (גם בנושאי משפט וכלכלה, אגב).

    אלא מאי,וכאן אני מתחברת לדיונים אחרים שעלו כאן  וגם מתווכחת עם ידידי הפוסט- מודרניסטים. צריך לשמור על קריטריונים כלשהם של איכות ואתיקה. יש היררכיות במוסר ולא כל הקרבנות שווים.לא כל אישה מהפריפריה היא סופרת טובה. כנ"ל באמנות, לא כל קשקוש אפריקאי הוא לאונרדו דה ווינצי'. לא יודעת אילו קריטריונים צריכים להיות, אבל זה לב המאבק היום בלימודי תרבות וסוציולוגיה.כל המאבקים בשדה התרבותי נסבים על השאלה מי יקבע את הקריטריונים של האיכות.

    בקיצור, תשומת הלב לקול האחר חשובה, הקול האחר מעניין ומרגש, אבל לא כל קול אחר הוא איכותי.האתגר הגדול כיום הוא לנסח מחדש את הקריטריונים של האיכות, הקומפוזיציה וכו'. רוב הפוסט-מודרניסטים אגב לא יסכימו איתי ויגידו שאני אשכנזיה מערבית מתנשאת. 

    14/7/07 19:47
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-14 23:26:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני מתלבטת

    התחבטתי בשאלה הזאת לפני כמה זמן, חזור וחבוט.

    נראה לי שהמסקנה שלי היא שאין כזה דבר.

    יש כתיבה שמעלה קולות אחרים מאלו של "ה(גבר)מערבי הלבן" שהיתה רווחת עד תקופה מסויימת, אבל אני ממש לא חושבת שכתיבה נשית זה השם המתאים (ריקי הסבירה זאת טוב יותר) ויותר מזה נראה לי שאולי בהתחלה, כשהקולות של ה"אחרים" התחילו להופיע, היה בזה משהו, אבל זה כבר מזמן עבר שלב.

    מבחינה אישית - בזמן קריאה אני ממש לא מרגישה בהבדל בין ספרים שכתבו נשים לאלו שכתבו גברים ולא רואה הבדל בין ספרים שגיבורותיהם נשים לעומת ספרים שגיבוריהם גברים.

    מבחינת "החיים" - עוד לא הצלחתי לזקק תכונה אחת שאני יכולה להגיד עליה שהיא נשית או גברית.  

    14/7/07 23:04
    0
    דרג את התוכן:
    2007-07-14 23:07:21
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לידידתי מלמעלה - ריקי,

     

    נכון, צריך למצוא קריטריונים חדשים שכן לא כל קול "אחר" הוא קול "איכותי, "אומנותי" - קולו של דה וינצ'י (אבל הוא היה המערבי הלבן...).

    חשוב אולי לשאול (שכן אני מפחד לטעון) שכל התפיסה ההיררכית מראשיתה שייכת לשיח הפטריאכלי אשר עיצב את התרבות; ונשים אשר מחפשות איכות אומנותית ייתכן וחוטאות בפטריאכליות מסויימת...

    מבלי לגלוש לפמיניזם,

    לא מועניין להרגיז אף אחד ומראש אני כבר מתנצל,

    אבל ספרות נשים טובה תמיד הוכרה כטובה עלידי הממסד הפטריאכלי (במוקדם או במאוחר) וספרות נשים אחרת - כזאת לא "איכותית" -, הושתקה כמו שבדרך כלל השתיקו את הקול הנשי...

     

    גיא

    14/7/07 23:11
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-14 23:11:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    נ.ב.

     

    חשוב להבחין בין:

     

    ספרות בהן הנשים גיבורות

    ספרות שנשים כותבות 

    ספרות נשים - ספרות שמתנגדת לשפה, תרבות ,וסדר שעוצב עלידי חברה הנתפסת כפטריאכלית.

     

    גם גברים כותבים ספרות נשים! 

    15/7/07 04:21
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-15 04:21:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: גיא אסל 2007-07-14 23:07:2לידידתי מלמעלה - ריקי,

     

    נכון, צריך למצוא קריטריונים חדשים שכן לא כל קול "אחר" הוא קול "איכותי, "אומנותי" - קולו של דה וינצ'י (אבל הוא היה המערבי הלבן...).

    חשוב אולי לשאול (שכן אני מפחד לטעון) שכל התפיסה ההיררכית מראשיתה שייכת לשיח הפטריאכלי אשר עיצב את התרבות; ונשים אשר מחפשות איכות אומנותית ייתכן וחוטאות בפטריאכליות מסויימת...

    מבלי לגלוש לפמיניזם,

    לא מועניין להרגיז אף אחד ומראש אני כבר מתנצל,

    אבל ספרות נשים טובה תמיד הוכרה כטובה עלידי הממסד הפטריאכלי (במוקדם או במאוחר) וספרות נשים אחרת - כזאת לא "איכותית" -, הושתקה כמו שבדרך כלל השתיקו את הקול הנשי...

     

    גיא

    נכון מאוד. רק צריך להיזכר בג'ין אוסטין ובאחיות ברונטה, שנחשבו רומן רומנטי במאה התשעה עשרה על ידי ההגמוניה הגברית. וזה קורה גם בימינו.

     

    דווקא על גברים הכותבים אישה אני לא מסכימה איתך. אן לא מסכימה בדרך כלל. בעיני, יש מעט מאוד סופרים גברים שכתבו טוב אישה, שממש האמנתי. פלובר הוא מהמעטים האלה. אבל עוז למשל, ממש לא. אני זוכרת שכבר בנערותי שקראתי את "מיכאל שלי", ולא האמנתי ממש לאף מילה.


    --
    יעל ישראל
    15/7/07 11:20
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-15 11:20:23
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    טוף, אז למרות שהעליתי את ההצעה לדבר על ספרות נשית וכו', נמנעתי מלהכנס לדיון הזה בעיקר מאחר ובאופן אישי אני סולדת מהחלוקה הזו לג'נדרים (בכל נושא. לא רק בספרות) וגם זה לא ממש מעניין אותי. (מודה ועוזבת)

    אבל פטור בלא כלום הרי אי אפשר אז אומר את דברי.

     

    אני אוהבת ספרות. ספרות טובה. נקודה.

    ומבחינתי זה ממש לא משנה מאיפה היא באה ועל ידי מי היא נכתבה.

    מצד שני אם יש דבר שמעלה את חמתי זו ההגדרה הזו "ספרות נשית" שבסופו של יום באה להחזיר את המין הנשי לסטריאוטיפ המחובר אליו, יענו מין אנושי ש"מחובר" לרגשות שלו ולכן היצירה שתבוא ממנו תהיה רגשנית, תדבר על אהבה ועל חיבוטי נפש בנושאי אהבה וזוגיות.

    ואני כבר רצה להקיא.

     

    אז אני יכולה להגיד שבין הסופרים הגדולים והנערצים ואהובים עלי באמת נמצאות נשים - טוני מוריסון ואלזה מורנטה - זה נכון.

    אבל הכתיבה שלהן מבריקה בעיני בגלל הדרך לספר את הסיפור, הסגנון, הכשרון, האמירה, הרבדים וכו'. שום קשר להיותן נשים (למרות שטוני מוריסון עצמה די פמיניסטית לוחמת)

    מסופרות המקור שלנו אני מעדיפה את אורלי קסטל בלום לא בגלל שום זיהוי נשי אלא בגלל כל האמירה והסגנון והתפיסה הקסטל בלומיות שהיא יצרה. זה הכל.

    ובתיה גור כותבת נפלא ספרות בלשית ואני התאהבתי בבלש אוחיון בגלל דרך סיפור הסיפור ובגלל תכונותיו ולא בגלל שלכותבת שלו יש חצאית או שדיים.

    וככה גם הספרות של רחל איתן ושל אליאונרה לב ושל סביון ליברכט ושל יהודית הנדל.

    פשוט ספרות טובה נקודה. מקורית. חזקה. מרגשת. נוגעת.

    הכל. רק לא קול נשי ולא ציפורים.

     

    לעומת זאת בז'אנר היצירה של הסופרות מהסוג הצרויות שלויות אני לא נוגעת גם אם יבטיחו לי שדקה אחרי שאני מסיימת את הספר יחזירו את כל השטחים.

    גם אני יש לי את הגבולות שליקורץ

    15/7/07 11:06
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-15 11:06:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שמחה שהתחיל דיון.

    לגיא- אני בעד ההגדרה "ספרות אחרת" -נשים, שחורים קווירית, כזו שמערערת על מבני הכח בחברה. איך עושים את זה ? לא יודעת. אני בעקבות המשפטנית הפמיניסטית מקינון אומרת שהיחסים החברתיים הם פטריארכליים/ מערביים/קולוניאליליסטיים  מיסודם ולכן גם המבט האמנותי. נכון שדה ווינצ'י מייצג את הגבר המערבי הלבן, אבל אני עדיין לא יודעת להתבונן אחרת. לכן אני מאמינה שהקריטריונים ישתנו במאה הנוכחית. המבט בצילומים של סנדי שרמן שונה לגמרי מהמבט בציורים/צילומים של גברים מהמאה התשע עשרה, והיא נחשבת אמנית מוערכת.

    בכלל, אני מאמינה שגם כדי לערער על הקריטריונים הישנים צריך קודם ללמוד אותם ולהבין. לא מאמינה בניסוח טבולה רזה בלי היררכיות. אני מסוגלת להתווכח עם גישות פוסט-מודרניסטיות בלשונן רק אחרי שניסיתי ללמוד אותן טוב.נגד כאלו שאומרים ש"הכל הולך", גם אם לפעמים זוהי עמדה נכונה כדי להתחיל דיון.

    גבר כותב על אישה? גם אני חשבתי על מאדם בובארי ועל אנה קרנינה. אולי כן באשר לחיבוטי הנפש שלהן, אבל הפתרון לקונפליקט שלהן היה להתאבד. וזהו העונש שהגברים בני המאה התשע עשרה, כמייצגי התרבות נתנו לנשים מורדות. הצהרתי על עצמי בסוף התגובה שהיא נאמרה מהמקום שלי ואני לא מתיימרת, גם אם אכתוב רומן, לדבר בשם גבר תל-אביבי או אישה מהפריפריה.חושבת שההוויה שלי והניסיון שלי קובעים את התודעה ודרך ההבעה שלי.

    ולאסתי, בסוד, גם אני לא הבנתי מה עשו מצרויה שלו ואת שרה שילה, להבדיל, אפילו לא ניסיתי לקרוא. אבל אם תגידי לי להוסיף את שמה לרשימת החובה שלי  מבטיחה שאציית.

    15/7/07 12:04
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-15 12:04:58
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: rickishir 2007-07-15 11:06:33

    גבר כותב על אישה? גם אני חשבתי על מאדם בובארי ועל אנה קרנינה. אולי כן באשר לחיבוטי הנפש שלהן, אבל הפתרון לקונפליקט שלהן היה להתאבד. וזהו העונש שהגברים בני המאה התשע עשרה, כמייצגי התרבות נתנו לנשים מורדות. הצהרתי על עצמי בסוף התגובה שהיא נאמרה מהמקום שלי ואני לא מתיימרת, גם אם אכתוב רומן, לדבר בשם גבר תל-אביבי או אישה מהפריפריה.חושבת שההוויה שלי והניסיון שלי קובעים את התודעה ודרך ההבעה שלי.

     

    לא מסכימה עם הקביעה הזו.

    אני גם ממש לא משתגעת על כל האבחנות של ראיה גברית וראיה נשית של המאה התשע עשרה או המאה העשרים.

    עניין ההתאבדות בדוגמאות שהבאת זה פועל יוצא מתוך הדמויות ומי שכותב מכיר את העניין הזה שאם נוצרת דמות עם בשר ואופי ותכונות היא כבר מובילה את הספר ואת הסיפור למקום שלשם היא מובילה ואין שום קשר למינו של הכותב. גם לא לדתו. או השתייכותו הלאומית.

     

    אני אגב, מוצאת את עצמי כותבת המון פעמים כשהדמות הדוברת היא גבר דבר שמעולם לא הייתי. מצאתי את עצמי יכולה לבצע את ההרחקה מהדמות ואת היציאה מתוכה בצורה הרבה יותר טובה כשהאני הדובר הוא גבר, או ערבי, או זקנה, או ילד. רק לא יאפית צפונית תל אביבית בגילי המתקדם.

    15/7/07 12:47
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-15 12:47:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    אסתי, נראה לי שנפתח דיון בשאלה קצת אחרת, עד כמה הסופר/ת מנותק/ת מההויה הסביבתית שלה, מהתרבות שהבנתה אותה, מערכי החברה שבתוכה היא חיה (אני משתמשת בכוונה לחילופין בלשון נקבה). האם אדם אינו נוף מולדתו?

    כפי שאת כותבת לדמויות יש חיים משלהן. אני לא כותבת , רק שואלת האמנם?האם הדמויות לא משקפות משהו מהמודע ומהתת-מודע של היוצר? האם הסופר הוא לא הדמות שיצר כמו שאמר פלובר: "אני הוא מאדם בובארי?".

    פותחת את השאלה הזו לדיון בין יוצרים. אני, רק ממעט הפסיכולוגיה שקראתי מסופקת בקשר לעמדת הסופר הצופה מהצד בעת שדמויותיו משחקות לפניו..חושבת שלפחות ברמת הת-מודע זה בלתי אפשרי.. בעיקר שואלת ותוהה..

     

    15/7/07 13:15
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-07-15 13:15:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שלום לכל המגיבות.

    אני ראיתי הרבה וקראתי המון, אני אולי המבוגרת שבכן, ולא מצאתי ספרות נשים מובהקת, תמיד נמשכתי לספרות טובה.

    מכיוון שבכל שנות קריאתי עוד לא מצאתי הגדרה ממצה לביטוי 'ספרות טובה' לא אפתח בדיון על כך.

    מאז ומתמיד סופר/ת מוכשר/ת תיאר את נפש האדם/אשה, וככל שהצליח לחדור לתוכה, כך גמלו לו קוראיו בתהליך קריאתם.

    רק מי שמגדיר את נפש האשה כשונה מנפשו של הגבר (וודאי שהוא חוטא גם בהכללות אחרות), יכול להגדיר את שונותה ו/או יייחודה של ספרות 'הנשים'.

    רק לאחרונה מצאתי עונג רב בתיאורו המפליא של א.ב. יהושע בספרו החדש 'אש ידידותית', דמותה של הגיבורה  דניאלה- אשה מבוגרת כבת 60, המתוארת באמצעות לבושה, תנועותיה, הרגליה, פעולותיה, אהבותיה, כמיהותיה ועוד ועוד, וכל אלה כל כך מיוחדים, כל כך מצריכים הבנה עמוקה של נפש אדם (במקרה זה ממין נקבה), ההנאה הרבה בתהליך ההיכרות עם דמותה של דניאלה , נבנה בעיקר מהפרטים הכל כך מדוייקים, ויחד עם זאת  כמעט פיוטיים. דווקא בפרטים הקטנים, מצאתי את הקשרים לרעיונות הגדולים, בעיקר לוויכוח החזק (אך הכ"כ לא דרמטי) בנושא האנושי-לאומי. כל אלה איפשרו לי בקלות לסלוח על כמה פגמים קלים ביצירה. 

    וזוהי רק דוגמא מספרות 'טרייה' ששורשיה נטועים לכל האורך.



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "יש חיה כזו, ספרות נשים?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה