ברצוני לשתף את עמיתיי האדריכלים והמהנדסים בקהילה זו במפגש מעניין ופורה שהתקיים החודש פרי יוזמת "ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל" (ארגון המונה 1,000 משרדי תכנון המעסיקים 15,000 עובדים)  
ואלה 15 הדברות של ניהול סיכונים ורווחיות במשרדי תכנון ע"פ ג'והן בקנר,

נשיא ומנכ"ל חברת Bachner Communication, Inc, 

אשר משמש כמנכ"ל ארגון ASFE:  

1. דע מה אתה באמת עושה.

2. דע מה לקוחותיך ונציגיהם באמת רוצים.

3. טפח צוות עובדים מיומן, למד אותם מה שהם ממש צריכים לדעת. חנוך אותם.

4. המנע מסביבת עבודה שתלטנית.

5. למד לתקשר בצורה אפקטיבית.

6. דע שהסיכונים נמצאים ביחס הפוך לגודל הפרויקט ודרגת הסיבוך שלו.

7. טפח תרבות ארגונית המדגישה את החשיבות של בחירת הלקוח והפרויקט, ומנה אחראי לכל בחירה.

8. חנך את הלקוח.

9. דע את הגורמים הנפוצים לתביעות ולסכסוכים ואת החשיבות של תהליך ניסוח החוזה.

10. הכן חוזים טובים.

11. הכן צוותי-התערבות לפרויקטים.

12. במקרה של תקלה, בדוק מה באמת קרה, על חשבונך אם צריך (זה יהיה כך בכל מקרה...)

13. השתתף בפעילות של ארגונים חיצוניים קשורים.

14. מה שעולה חייב בסופו של דבר לרדת. היה נכון.

15. האמן במורשת המקצועית שלך, בחשיבות העבודה שאתה עושה, ובעצמך (אם אתה לא מאמין בעצמך, מי כן?)

מוזמנים לעיין, ליישם ולהגיב ...   

בברכה, אדר' עדנה מור, יו"ר תא הצעירים / ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים.

היי עדנה 

"

6. דע שהסיכונים נמצאים ביחס הפוך לגודל הפרויקט ודרגת הסיבוך שלו."

את זה לא הבנתי. הייתי חושב שההיפך הוא הנכון?

 

צטט: אבישי_ 2009-01-29 00:25:19

היי עדנה 

"

6. דע שהסיכונים נמצאים ביחס הפוך לגודל הפרויקט ודרגת הסיבוך שלו."

את זה לא הבנתי. הייתי חושב שההיפך הוא הנכון?

 

 היי, אבישי,

גם אני חשבתי כמותך עד אשר הגעתי לסדנה החד פעמית שהעביר כאן ג'והן בקנר.

 

לפי דבריו המסתמכים על סקרים שערך "ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים" בארה"ב (אותו הוא מנהל) , מתברר כי ככל שפרוייקט קטן יותר, הסיכוי לתביעה מקצועית גדול יותר.

 

הסיבות לכך נובעות מכך שבד"כ אם משרד מתכנן מס' פרוייקטים, ברוב המקרים ייתן את כובד המשקל לגדולים ולרווחיים שביניהם ולא יעניק מספיק תשומת לב לקטנים שביניהם. הוא יעדיף להשקיע יותר במקום שבו הרווח משמעותי יותר. עקב כך עלולות להיווצר תקלות בפרוייקט הקטן שבעטיים תוגש תביעה.

 

בפרוייקט קטן (לדוגמא, וילה פרטית) ארכיטקט/מהנדס עובדים מול יזם פרטי שבד"כ אינו בקי בתחום הבנייה (המצב משתפר כאשר קיים מנהל פרוייקט ומפקח בפרוייקט) התולה את תקוותיו בצוות המתכננים ובאותה עוצמה גם עלול להאשימם בשבוש הראשון שיקרה.

 

"תשומת הלב לפרוייקט" - הכוונה היא בעיקר לכמות ולאיכות העובדים השכירים במשרד הממונים מטעמו. בעל המשרד יעדיף למנות מי מעובדיו הפחות מנוסים והיותר זולים לעבודה כזו, ועלול לשלם על כך ביוקר ברגע שתוגש תביעה נגד משרדו.

 

בקנר גם הזכיר תביעות שהוגשו בארה"ב נגד ארכיטקטים/מהנדסים שביצעו עבודה כ"טובה" שביקשו מהם.

ברוב המקרים ה"טובה" הזו עלתה להם בכאב ראש ובפרידה מהון עצמי .

עדנה,

תודה על ההבהרה מאירת העיניים. אם בסיכון שבתביעה מדובר, סביר גם שבפרויקט גדול הכיסוי הביטוחי יהיה תפור כדבעי.

אבישי

--

צטט: אבישי_ 2009-01-30 13:11:48

עדנה,

תודה על ההבהרה מאירת העיניים. אם בסיכון שבתביעה מדובר, סביר גם שבפרויקט גדול הכיסוי הביטוחי יהיה תפור כדבעי.

אבישי

 כל הסדנא עסקה בנושא החשיפה לתביעות משפטיות על בסיס חשד לרשלנות מקצועית...

אין ספק שככל שהפרוייקט מורכב יותר , שמים לב לכל פרט ופרט בכפוף לחשיבותו.

 

ביחס לניהול סיכונים, ממליץ להקים מערכת בקרה בארגון, אשר מבטיחה הן לפרויקטים הקטנים והן לפרויקטים הגדולים תוצאה איכותית יותר בתהליך התכנון והפיקוח.

צטט: juvali 2009-02-03 22:50:37

ביחס לניהול סיכונים, ממליץ להקים מערכת בקרה בארגון, אשר מבטיחה הן לפרויקטים הקטנים והן לפרויקטים הגדולים תוצאה איכותית יותר בתהליך התכנון והפיקוח.

בהחלט מומלץ. מתאים, לדעתי, למשרדים גדולים דיים...

 

 "8. חנך את הלקוח."

 

 ככל הנראה תמיד אהיה אמביוולנטי לתפיסה זו, מצד אחד אנו חושפים בפני הלקוחות ידע רחב וראייה שונה ביחס למה שהיה רגיל אליו, מאידך גיסא, הלקוח מגיע עם מטען של ידע וטעם אישי שעלינו להתחשב בו וליצור קישור, או גישור. נכון הדבר כי אנו בעלי הידע למלאכה אך בפועל מדובר ביצירה שאמורה להיות בשימוש הלקוח.

 הענף עליו אנו יושבים ניחן בתפקידים שונים שהם מעבר למלאכה עצמה, תסכימי עימי שעלינו להיות גם פסיכולוג, חבר, בוכלטור, מגשר ועוד, רשימת ה'תפקידים' הנלווים ובכללה ה'מחנך' יוצרת במעצבים לא פעם תחושה כי התפקיד הוא רחב יריעה עד כי קשה מאד לכמת אותו...

 עלינו להנמיך מעט בחשיבותנו ולהביט נכוחה כי אנו בסה"כ בעלי מקצוע בתחום מסויים, כן, כן, ממש כמו כל אחד אחר וכל ה'תפקידים' הנוספים

אינם 'אקסטרות' אלא חלק אינטגרלי למקצוע.

 לכן, לא הייתי משתמש במינוח 'לחנך את הלקוח' אלא 'לידע את הלקוח', אין זה מתפקידי להיות לו מחנך, אולי מורה... אופס, עליתי על עוד תפקיד

צטט: יוסי קאלו 2009-02-17 12:35:11

 

 "8. חנך את הלקוח."

 

 ככל הנראה תמיד אהיה אמביוולנטי לתפיסה זו, מצד אחד אנו חושפים בפני הלקוחות ידע רחב וראייה שונה ביחס למה שהיה רגיל אליו, מאידך גיסא, הלקוח מגיע עם מטען של ידע וטעם אישי שעלינו להתחשב בו וליצור קישור, או גישור. נכון הדבר כי אנו בעלי הידע למלאכה אך בפועל מדובר ביצירה שאמורה להיות בשימוש הלקוח.

 הענף עליו אנו יושבים ניחן בתפקידים שונים שהם מעבר למלאכה עצמה, תסכימי עימי שעלינו להיות גם פסיכולוג, חבר, בוכלטור, מגשר ועוד, רשימת ה'תפקידים' הנלווים ובכללה ה'מחנך' יוצרת במעצבים לא פעם תחושה כי התפקיד הוא רחב יריעה עד כי קשה מאד לכמת אותו...

 עלינו להנמיך מעט בחשיבותנו ולהביט נכוחה כי אנו בסה"כ בעלי מקצוע בתחום מסויים, כן, כן, ממש כמו כל אחד אחר וכל ה'תפקידים' הנוספים

אינם 'אקסטרות' אלא חלק אינטגרלי למקצוע.

 לכן, לא הייתי משתמש במינוח 'לחנך את הלקוח' אלא 'לידע את הלקוח', אין זה מתפקידי להיות לו מחנך, אולי מורה... אופס, עליתי על עוד תפקיד

היי, יוסי,

כוונתו של באקנר אינה לחנך את הלקוח מן ההיבט של טעם אישי,סגנון עיצוב וכיו"ב.

כוונתו היא בהיבט העסקי.

בסדנה הוא נתן דוגמה נחמדה וידועה של 2 זירות התרחשות מקבילות.

בזירה א' פונה לקוח לאדריכל ומבקש, שיתכנן בעבורו פרוייקט בלו"ז מצומצם ובתקציב מוגבל.

האדריכל מציע לו פתרון ה:10/10/10 דהיינו 10 שבועות תכנון, 10,000דולר עלות בצוע ו:10,000 ש"ח שכ"ט תכנון.

אחרי ויכוחים קשים נעתר האדריכל לבצע הכול תמורת הסדר ה: 8/8/8 כלומר : 8 שבועות תכנון, 8,000דולר עלות בצוע ו:8,000 ש"ח שכ"ט תכנון.

בזירה ב' מתנהל ויכוח זהה, אך שם האדריכל מתנהל טוב יותר וזוכה בהסדר ה:12/12/12 כלומר משיג 12 שבועות תכנון, 12,000דולר עלות בצוע ו:12,000 ש"ח שכ"ט תכנון.

בסופו של דבר בזירה א' חולפים 9 שבועות עד שהאדריכל מסיים את מלאכתו בפיגור, עלות הבצוע חורגת ל:9,000דולר והוא מבקש תוספת שכ"ט 1,000 ש"ח. הלקוח מרוגז והאדריכל מתוסכל.

בזירה ב' מסיים האדריכל ב:11 שבועות את התכנון, מוזיל את עלות הבצוע ל:11,000דולר ומוכן להוריד את שכה"ט שביקש בגין הפחתת הוצאות ל:11,000ש"ח. הלקוח מאושר והאדריכל מרוצה .

זה סיפור סמבולי שבו באקנר השתמש, אך ממחיש את השלכות גישות התנהלות שונות מול לקוחות...

בברכה,

עדנה.

עדנה, במה הסיפור המקסים קשור לעניין חינוך הלקוח?

מדברייך אני מבין כי הערכה עצמית ומיקוח על מחיר 

קשורים לשיטתו ל'חינוך הלקוח'...