עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6877)

    עו"ד וע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    the mentor
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גי'זל28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז מוסטנג
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    lioba
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צלם חובב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אודטה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גן עדן לאנשי...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אבישי ל.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    kimchid
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על ספרי שירה

    פורום זה מיועד לדיון בנושא ספרי שירה ומשוררים, \r\nאין לפרסם כאן יצירות אישיות.

    הים שאין לו סוף - בשירה, פרוזה וראי האמנויות

    15/9/08 08:12
    27
    דרג את התוכן:
    2016-01-09 17:00:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ ים שירה פרוזה ציור צילום שטוטי ]

    אנבל-לי / אדגר אלן פו

    תרגם מאנגלית:  זאב ז'בוטינסקי

    זה היה לפנים ולפני שנים,
    במלכות על ים ערפלי.
    שם דרה ילדה - שמה לא תדע;
    קראתי לה אנבל-לי.
    משא-לב אחר מלבד אהבה
    לא היה גם לה וגם לי.

    ילד הייתי, והיא ילדה
    במלכות על ים ערפלי;
    אך ידענו אהוב מכל אוהבים -
    אני ואנבל-לי;
    וראונו שרפי המרום בקנאה,
    וזעום זעמו לה ולי.

    זו הסיבה שהיה מעשה
    במלכות על ים ערפלי -
    רוח יצא מעבים, וצנן
    והמית את אנבל-לי
    ובאו הוריה, אחים, קרובים
    מבני אצילי גלילי
    ונשאוה ממני לקבר אפל
    במלכות על ים ערפלי

    אין כאשרנו בנוה שרפים -
    לכן זעמו לה ולי;
    היא הסיבה (זה ידוע לכל
    במלכות ים ערפלי)
    שרוח בלילה יצא מעבים
    והמית את אנבל-לי.

    אך ידעתי אהוב מכולם, מכולם
    שרבו שנותם מגילי
    ורבה חכמתם משכלי;
    ואין שרף או שטן בעולם
    ואין סער בים ערפלי,
    שיקרע או יגרע את הקו של זהב
    ביני ובין אנבל-לי.

    וירח מרום לי לוחש בחלום
    שירי זוהר על אנבל-לי;
    לי רומז כל כוכב בקרניו - עיניו
    כעיניה של אנבל-לי;
    אך בליל אפילה - עמדי היא כולה,
    ואנוח על-יד יונתי הכלה,
    בביתנו שלה ושלי -
    הוא הקבר על ים ערפלי.
                                 

    ''

     

     

    המוות יאה לו/אריאנה מלמד על מוטיב המוות ביצירתו של א.אלן פו 

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הים שאין לו סוף - בשירה, פרוזה וראי האמנויות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    15/9/08 14:00
    5
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-15 14:00:04
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    ידידתי

     

    שיר נהדר תרגום מפעים של זבוטינסקי.

    אגב ליוסי בנאי יש ביצוע מולחן לשיר זה

    גם נהדר.

     

    תודה שהבאת.

    16/9/08 02:15
    6
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-16 02:15:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ידידי משכבר הימים:)

     

    מכירה היטב את הביצוע של יוסי בנאי.

     

    ואכן תרגום מפעים לשיר מופלא כפי שכתבה אריאנה מלמד: בקישור שהכנסתי לפרק הראשון בדיון;

    "זה היה לפנים ולפני שנים, במלכות על ים ערפלי: כל מה שנחוץ לנו לכדי להתאהב ביצירה מן הקלסיקה העולמית הוא מתרגם טוב, ו"אנאבל לי" ו"העורב" של אדגר אלן פו, בתרגומיו המרהיבים של זאב ז'בוטינסקי, הם הוכחות חיות לכך שלשירה מצויינת באמת אין גבולות, אם מישהו יודע ללכוד את הרוח שבה, על כל אוושותיה הקטנות. "

     

    אני קוראת את השיר "אנאבל לי" מילדות מוקדמת והוא נמצא אצלי ברשימת ההקראות

    גבוה מאוד בדירוג השירה ר"ל אני מקריאה את השירים בקול רם כשאני קוראת בשירים

    שאני אוהבת:  שיר שתמיד מצית את הדמיון שיש בו מן הקסם והאגדה, המסתורין והחוויה,

    הקלאסיקה שבקלאסיקה של השירה.

     

    השיר באנגלית:

     

    It was many and many a year ago,
       In a kingdom by the sea,
    That a maiden there lived whom you may know
       By the name of ANNABEL LEE;--
    And this maiden she lived with no other thought
       Than to love and be loved by me.

    She was a child and I was a child,
       In this kingdom by the sea,
    But we loved with a love that was more than love--
       I and my Annabel Lee--
    With a love that the winged seraphs of heaven
       Coveted her and me.

     

    And this was the reason that, long ago,
       In this kingdom by the sea,
    A wind blew out of a cloud by night
       Chilling my Annabel Lee;
    So that her high-born kinsman came 

       And bore her away from me,
    To shut her up in a sepulchre
       In this kingdom by the sea.

     

    The angels, not half so happy in Heaven,
       Went envying her and me:--
    Yes! that was the reason (as all men know,
       In this kingdom by the sea)
    That the wind came out of a cloud, chilling
       And killing my Annabel Lee.

     

    But our love it was stronger by far than the love
       Of those who were older than we--
       Of many far wiser than we-
    And neither the angels in Heaven above,
       Nor the demons down under the sea,
    Can ever dissever my soul from the soul
       Of the beautiful Annabel Lee:--

     

    For the moon never beams without bringing me dreams
       Of the beautiful Annabel Lee;
    And the stars never rise but I see the bright eyes
       Of the beautiful Annabel Lee;
    And so, all the night-tide, I lie down by the side
    Of my darling, my darling, my life and my bride,
       In her sepulchre there by the sea--
       In her tomb by the side of the sea.

     

     

         ריקוד השחפים בים (אפרורי) ערפלי / שטוטית חורף 2006

     
    pic

     


    --
    משוטטת בשבילי החיים
    מתבוננת יותר ממשתתפת
    רוח שטות נסוכה בכל מהותי
    ולכן כינויי שטוטית
    תרכֹבת בין שיטוט לשטות
    16/9/08 08:13
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-16 08:13:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זאת אהבה !!!!!

    --
    נשים ממושמעות נכנסות לעיתים רחוקות להיסטוריה
    17/9/08 00:16
    4
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-17 00:16:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ה מ פ ר ש /מיכאיל לרמונטוב

    מָלבין מפרש יחיד, והוא בודד
    בכחול הים וערפִּלו.
    לחבל-ארץ זר מדוע הוא נודד?
    ומה נטש בארצו שלו?

    קופצים גלים, שורקת רוח
    נכפף התורן ונשחק.

    אבוי! לא אושר יחפש - להיות רגוע -
    לא מאושר הוא בורח למרחק!

    תחתיו - כחול כעין הזֹהר,
    מעל - עין שמש זהובה.
    אך הוא, מרדן, ישאף לסער,
    כאילו בסופה שלוה.

     


    תרגם מרוסית:  אריה ל. מוצקין

     

    מיכאיל יורייביץ' לרמונטוב (ברוסית: Михаил Юрьевич Лермонтов‏; 15 באוקטובר 1814 - 27 ביולי [1]1841) סופר רומנטי ומשורר רוסי. מכונה לעתים "משורר הקווקזים". לרמונטוב היווה את הנוכחות החשובה ביותר בשירה הרוסית בזמן שבין מותו של אלכסנדר פושקין למותו שלו ארבע שנים אחר כך, בגיל 26, בדו-קרב.

     

    תהילתו של לרמונטוב באה אליו לאחר שירו "מות המשורר", שנכתב לאחר מותו של "שמש השירה הרוסית", א. ס. פושקין, בדו-קרב. בשירו, לרמונטוב טען, כי לא היה זה דו-קרב אלא רצח, והאשים את הצאר ויועציו בתכנונו. השיר הטיל אשמה גם על החברה הגבוהה ברוסיה על שותפותה ברצח פושקין. 

     

    לא ניתן להציג את התמונה "http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/9f/Vrubel_Demon.jpg/280px-Vrubel_Demon.jpg" משום שהיא מכילה שגיאות.

       שד יושב בגן (1890), ציור של מיכאיל ורובל ליצירתו של לרמונטוב "שד".

     

    במהלך חייו פרסם לרמונטוב רק כרך דק של אוסף שירים (1840). שלושה כרכים, אשר קוצצו בידי הצנזורה, פורסמו שנה אחרי מותו. שיריו הקצרים נעים בין יצירות פטריוטיות זועמות כמו ארץ אבות ועד הערצה פנתאיסטית של הטבע החי (אני יוצא לבדי אל הדרך). לרמונטוב "הואשם" בכך שפיוטיו המוקדמים היו נגועים ילדותיות, מפני שעל אף שליטתו המיומנת ברזי השפה, היא פונה יותר אל צעירים מאשר אל הבוגרים. אולם האווירה הרומנטית של ההתפכחות הייתה אשליה שבה היה שקוע יתר על המידה בעצמו. הוא ניסה לנתח ולהביא אל האור את הסיבות העמוקות ביותר לאי שביעות הרצון המטפיזית שלו עם החברה ועם עצמו.

    שורשים פטריוטיים ופנתאיסטים בשירתו הביאו לתהודה בלתי צפויה בספרות הרוסית המאוחרת. בוריס פסטרנק לדוגמה, הקדיש את אוסף שיריו מ-1917 לזכר שיר אחד חשוב של לרמונטוב, שד. זהו שיר ארוך ובו כמה משורותיה היפות ביותר של השפה, אשר לרמונטוב שיכתב מספר פעמים עד מותו. השיר מהלל את הלהט של "הרוח האינסופית של האתאיזם" אל "עלמת ההרים", והוא נאסר לפרסום במשך עשורים. אופרה עשירה של אנטון רובינשטיין על נושא זהה נפסלה גם כן בידי צנזורים שסברו כי יש בה חילול הקודש.

    בזכות הרומן היחיד שכתב, לרמונטוב נחשב כאחד האבות המייסדים של הפרוזה הרוסית. גיבור דורנו הוא למעשה אוסף סיפורים תפור היטב הסבים סביב דמות יחידה, פצ'ורין. הסיפורים הקצרים קשורים בצורה מורכבת כך שהקורא יכול לעקוב אחר מעשיה השטחיים של הדמות ועד להבנת הפילוסופיה שלה ושורשי התנהגותה המסתורית לכאורה. מבנהו החדשני של הרומן עורר השראה במספר יצירות, כמו ברומן פנין (1955) של ולדימיר נבוקוב.

     

     נלקח מ ויקיפדיה - שטוטית


    --
    משוטטת בשבילי החיים
    מתבוננת יותר ממשתתפת
    רוח שטות נסוכה בכל מהותי
    ולכן כינויי שטוטית
    תרכֹבת בין שיטוט לשטות
    20/9/08 23:20
    3
    דרג את התוכן:
    2010-07-02 11:16:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היום:  20 בספטמבר -  יום הולדתו ה-85 של המשורר נתן יונתן ז"ל - (20 בספטמבר 1923)

     על שירתו, מקומה וחשיבותה (לקוח מתוך מונוגרפיה מאת פרופ' צבי לוז, באישורו ובהסכמתו*)

     

    במשך כל שנות פרסומה (1940 - 2004), שירת נתן יונתן עברה שינויים מרחיקי לכת, הן בפרוזודיה ובצורת השיר, הן בעיצוב הדיוקן הלירי, הן ביחסי הדובר לעצמו ולנמעניו והן בתפיסת הפונקציה השירית בכללותה. אך עם זאת, נותרו בה יסודות עקביים המתבטאים הן בצורה והן בתוכן:

    מבחינת הצורה שומר השיר היונתני על הבעתו הנקיה והבהירה. זהו יסוד מרכזי שמהותו שאיפה לקומוניקאטיביות, פתיחות לפני הקורא והליכה לקראתו מתוך הצורך בו. יונתן מסרב להסתגר במגדל-השן ולשורר לעצמו בלבד. שירתו מתנגדת לאיזוטריות, מתוך תפיסה שהשיר אינו שלם לעולם עד שהוא מעורר הד בלב הקורא.

    מבחינה תימאטית שומר שיריו של יונתן על התעניינות מרובה בחליפות-הזמן. זהו מרכזו התימאטי הקבוע, המייצר גם את הטון האופייני האלגי שלו.

    הריאליה היונתנית מתמקדת במספר מראות אופייניים: יסוד המים (ים ונחלים), יסוד השממה, הכפר והדרכים ובזמנים נבחרים - הערב והסתיו. עצם ההתמדה בהם במשך 60 שנות שירה מעידה על האותנטיות שלהם. יש התאמה רבה בין המראות הנבחרים לבין הזמנים הנבחרים - כולם משרים אותה תוגה מהורהרת ומשמשים חומרים לאותה תימאטיקה, ההגות בזמן............

     לא ניתן להציג את התמונה

    שוב החורף חורש את הים / נתן יונתן              

                                                                   
    שׁוּב הַחֹרֶף חוֹרֵשׁ אֶת הַיָּם                          
    לֹא שָׁכַחְנוּ כָּל מָה שֶׁהָיָה                 
    אַךְ נַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְשׁוֹרֵר.

    אִם נוּכַל כַּמּוּבָן אִם נוּכַל
    בֵּינְתַיִם דְּבַר-מָה פֹּה עָבַר
    וְשָׁרִים כָּאן בְּאֹפֶן אַחֵר

    הֵם הִרְחִיקוּ מְאוֹד. כֹּה לְבַד
    הִתְהַלַּכְנוּ בַּחוֹף הַלָּבָן
    בַּשָּׁעוֹת הַנּוּגוֹת בְּיוֹתֵר

    כְּשֶׁהַכֹּל כְּבָר יָשְׁבוּ לַמֵּחַם
    וְסָפְרוּ אֶת אָשְׁרָם הֶחָכָם
    וַאֲנַחְנוּ נָדַדְנוּ רָחוֹק

    בְּלִי קִנְאָה בְּעֵינַיִם פְּתוּחוֹת
    אֶל הַיָּם אֶל מַשַּׁב הָרוּחוֹת
    אֶל עִקְּבוֹת צְעָדֵינוּ בַּחוֹל.

    אֶל הַנַּעַר שֶׁבִּי הַתָּמִים
    שֶׁיִּמְצָא בְּאַחַד הַיָּמִים
    אֶת בְּגָדַי הַפְּזוּרִים עַל הַחוֹף.

    ''

     

    חופים / נתן יונתן

     

    חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
    ראיתי פעם חוף
    שנחל עזבו
    עם לב שבור של חול ואבן.
    והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
    להישאר נטוש ובלי כוחות
    ממש כמו חוף.

    גם הצדפים
    כמו חופים, כמו הרוח
    גם הצדפים הם לפעמים געגועים
    לבית שתמיד אהבנו
    אשר היה ורק הים
    שר לבדו שם את שיריו.

    כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.

    http://cafe.themarker.com/media/t/133/020/6/file_0_big.jpg

    צילום: שטוטית 
    ליונתן / שטוטית 14.3.2004

     

    איש יפה

    בלורית כאמיר,

    כסופה

    כשלג על הר חרמון.

    בחופים הילכת,

    ראשך בעננים,

    רגליך נטועות

    בארץ הזאת.

     

    דאית כנשר,

    בשבילי ארץ

    עֲקֵבות חרשת,

    נותרנו

    כערבות הבוכיות.

     
    © כל הזכויות שמורות לשטוטית


    ''

     


    --
    משוטטת בשבילי החיים
    מתבוננת יותר ממשתתפת
    רוח שטות נסוכה בכל מהותי
    ולכן כינויי שטוטית
    תרכֹבת בין שיטוט לשטות
    21/9/08 00:00
    2
    דרג את התוכן:
    2008-09-21 23:19:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    בפונדק קטן
    בני ברמן
    מילים: אהרון שבתאי
    לחן: בני ברמן


    בפונדק קטן בנמל קטן
    שם היין אדום ונוצץ
    בפונדק קטן הן ישבו שלושתן
    עם קברניט לו רגל מעץ

    ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
    עוד מחר תישאני ספינה אל הים
    אל הים הכחול עוד מחר

    האחת נשקה השנייה צחקה
    השלישית את שפמו תקצץ
    בפונדק קטן כך ישבו שלושתן
    עם קברניט ולו רגל מעץ

    ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
    עוד מחר תישאני ספינה אל הים
    אל הים הכחול עוד מחר

    אז לקח חתן מפונדק קטן
    האחת על אופנוע מעץ
    בפונדק קטן כך ישבו שלושתן
    עם קברניט ולו רגל מעץ

    ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
    עוד מחר תישאני ספינה אל הים
    אל הים הכחול עוד מחר

    בפונדק דומם אז נכנס קוסם
    והפך השנייה לה לנץ
    ונותרה בצד השלישית לבד
    עם קברניט ולו רגל מעץ

    ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
    עוד מחר תישאני ספינה אל הים
    אל הים הכחול עוד מחר

    התכעס קברניט אז על השלישית
    וכוסו בשולחן הוא ניפץ
    בפונדק קטן אז עם ראש מורכן
    הוא ישב רק עם רגל העץ

    ואמר הקברניט אין דבר אין דבר
    עוד מחר תישאני ספינה אל הים
    אל הים הכחול עוד מחר

    אל הים הכחול עוד מחר

    Attached files:
    קובץ מספר 1 (jpg)
    22/9/08 14:16
    4
    דרג את התוכן:
    2008-09-22 14:19:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לעונג לי להכניס לכאן עוד יצירה בנושא הים,

    רישום של גל מתנפץ שיצרתי לפני זמן רב.

    מקווה שימצא לכם חן בעיניים :)  .

    רמי

     http://cafe.themarker.com/view.php?t=609614&p=0

     

     

     

     

    נא ללחוץ פעמיים על הציור בעכבר שמאלי - להגדלה.

     

     


    --
    אתם מוזמנים לבקר ביצירותי הכתובות, ציורי, רישומי וצילומי, אולי גם להגיב :)...
    תודה
    23/9/08 02:35
    3
    דרג את התוכן:
    2008-10-04 10:53:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תודה לדרור:) על הצילום הנהדר

    תודה לרמיאב:) על הרישום שאני כלכך אוהבת

    .

    כ ש א מ ו ת  

    .

    כשאמות היום, מחר,

    השליכוני אל הים.

    לא קבר חשוך וצר

    לא קדיש, גם לא הספד.

    .

    כשאמות היום, מחר,

    קשרו מִשקֹלֶת לרגלַי,

    השליכוני אל הים

    ואצלול למעמקים.

    .

    © כל הזכויות שמורות לשטוטית 27.08.2006

     

    --
    משוטטת בשבילי החיים
    מתבוננת יותר ממשתתפת
    רוח שטות נסוכה בכל מהותי
    ולכן כינויי שטוטית
    תרכֹבת בין שיטוט לשטות
    26/9/08 11:54
    1
    דרג את התוכן:
    2008-09-26 12:14:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     ערב - חיים גורי

    זכור נא לי את השעה ההיא על פני הים.
    כי מי יזכרנה אם לא אתה שכה אהבת אותה.
    והשעה ההיא שתהיה ב?, תודה ל?
    על כי אתה חתום עליה עד בוא חליפת?
    ודע לך שגם הים האחרון שלנו זקוק עדיין
    לעוד אהבה אחת.
    לא פעם, כשיש לו זמן כאשר הוא לבדו, בהיאלם הרוח,
    הוא שואל על אודותיך: לאן נעלמת לו ומה שלומ?
    הרי נולדת בתל-אביב והיה לך ים אישי.
    והיתה לך שמש אדמה וכבדה
    וסירת מפרשים שנגעה בה בדרכה דרומה לאטה.
    והיו שם הגלים הארוכים שזכו בך תמיד ליחס מיוחד.
    כי הנה, לא ירחק היום ותקרא ללכת,
    להצטרף לשקט ולחשכה.
    מישהו אחר יאהב פה את שירו של טשרניחובסקי,
    שנתן בך את התוגה הפנתאיסטית
    ואת כלות נפשך.
    ויהיו גם לו שקיעות תשרי כאלה
    ואהבות שאולי יזכירו איכשהו את תועפות אהבתך

     

     

     

    ... צבע השרב

     


    --
    'בין הדומים והנבדלים קיים נצח מתכלה'

    צבע השרב.
    27/9/08 02:09
    4
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-27 02:09:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ידידתי היקרה, המשוררת והעורכת, צבע השרב:) תודה שהבאת לכאן את ערב של חיים גורי

    ואני אוסיף את שירת הים של חיים גורי שנלקח  ארבעה שירי ים מאת: חיים גורי

     

    שירת הים

    והגלים ההם עודם רמים ונשאים וגל יגבה מגל ושיא משיא נשבר
    כי רוח אלהים גדולה במיחד מניעה את הכבדים האלה
    ואני בלב הים האחרון היוצא אלי מדעתו

    ואני שם עד הסוף הטוב
    כי שוב נוסקים המים הרבים מתועפות נפערותם אל אב? השמים
    להפר גבולות לפגע אנושות במלכותם
    וכך הולכת ונמשכת לה החגיגה ההיא יוצאת מכלל שליטה
    ואני בה טרף קל למחשבות פוסידון שאינו יודע כלום על אודותי
    על האמור לבוא במצולתו
    ואין סמן לי שאוכל להתגורר ולו זמנית במעי הלויתן

    כי לא נביא אני לא בן נביא רק שחין המרחקים הארכים
    החותר בקראול הנמש? והמושב כסיזיפוס אל ראשיתם
    וכבר מארחים אותי בירק ובחשו? נחש בריח ונחש עקלתון
    ואף גדולי התנינים ההם באים ממרחקי המיתוס הקדום
    להיות אתי כאגדת עיני זרחן כמוה לא ראיתי מעודי

    ו
    שוב כמו ממעמקים קראתי יה אני קורא אל סכויי הפוחתים
    במשברי הקצף הנושאים דכים
    כאז בחרף הקשה בים כרתים המרגל בסערות במטבעים ובמתים
    הרחק מיפו נמל הבית ומסלע אנדרומדה הממתין לי
    כאשתי

                   לא ניתן להציג את התמונה "http://www.shin1.co.il/fimg/f190991418189.jpg" משום שהיא מכילה שגיאות.

                      נמל יפו תצלום: יעקב אגור

     

     על חיים גורי 

                         לא ניתן להציג את התמונה "http://tbn0.google.com/images?q=tbn:MQZOxB7a7bGNqM:http://www.photolight.co.il/photo/2007-02-27/53989.jpg" משום שהיא מכילה שגיאות.


    --
    משוטטת בשבילי החיים
    מתבוננת יותר ממשתתפת
    רוח שטות נסוכה בכל מהותי
    ולכן כינויי שטוטית
    תרכֹבת בין שיטוט לשטות
    27/9/08 07:30
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-27 07:30:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שטוטית

    אהבתי מאוד את אנאבל לי

    ביחוד מפיו של יוסי בנאי.

    תודה שהבאת.

     

     

     

     ואני הבאתי לך שיר קצרצר ותמיד מרגש

     

    חנה סנש- 

     

     

    אלי, אלי
    שלא יגמר לעולם
    החול והים,
    רשרוש של המים,
    ברק השמיים,
    תפילת האדם.

    החול והים,
    רשרוש של המים,
    ברק השמיים,
    תפילת האדם.
     

     

    4/10/08 02:52
    2
    דרג את התוכן:
    2008-10-04 03:01:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תודה ריקיל'ה:))

    .

    אכן השיר "הליכה לקיסרייה" או בפי העם "אלי אלי" תמיד מרגש.

    .

    קצת על: חנה סנש (1921־1944)

     

     

    חנה סנש ציור מאת פול אוסמן

     

    חנה סנש נולדה בבודפשט, הונגריה בי"א בתמוז תרפ"א, 17 ביולי 1921. אביה, בלא סנש (שמו האמיתי היה שמואל שלזינגר) היה סופר יהודי-הונגרי שנפטר בילדותה. חנה חונכה בהשראת אמה ובהשפעתה. היא פנתה מגיל צעיר ביותר לציונות וללימוד עברית. ב-1939 עלתה ארצה ולמדה בבית הספר לצעירות בנהלל. לאחר שנתיים הצטרפה לקיבוץ שדות-ים בקיסריה. בשלהי 1943 למדה אלחוטאות וצניחה במטרה לפעול מאחורי קווי האויב הגרמני באירופה. במארס 1944 יצאה לשליחותה וצנחה ביוגוסלביה על מנת לעבור את הגבול ולהגיע לבודפשט. במאי 1944 נכבשה הונגריה ותוך חיפושי דרכים, נתפסה ליד הגבול ההונגרי ונחקרה בעינויים. לבסוף הועברה לבית-הסוהר בבודפשט ושם הוצאה להורג בכ"א בחשון תש"ה, 7 בנובמבר 1944. עצמותיה הועלו ארצה ב-1950 ונטמנו בהר-הרצל בירושלים.
    חנה סנש החלה את כתיבתה בהונגרית בהיותה בת 13 וניהלה יומן. החלה לכתוב עברית עוד בטרם עלייתה ארצה ומ-1940 אף החלה לכתוב שירה עברית. שירה העברי האחרון "אשרי הגפרור" הוא מראשית מאי 1944. לאחר מותה יצא המחזה שלה "הכינור", מחזה מחיי הקיבוץ (תש"ו) ובאותה שנה הופיע הקובץ "חנה סנש, שליחותה ומותה" בעריכת משה ברסלבסקי (הקובץ יצא במהדורות רבות, מורחבות הכוללים גם את המחזה וכן תרגומים מהונגרית לעברית שתורגמו על-ידי אביגדור המאירי).

    ספריה:

    • הכינור : מחזה מחיי הקיבוץ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד - ועדת התרבות, תש"ו)
    • חנה סנש : חייה, שליחותה ומותה (עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, תש"ו) <מכיל מבחר הדברים שנמצאו בעזבונה ורשימות חברים על שליחותה ועל מותה; יצא לאור במהדורות רבות ומעודכנות>
    • ללא שפה : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ח) <חלק מהשירים תורגמו ע"י איתמר יעוז-קסט וחלק ע"י אביגדור המאירי>
    • יומנים, שירים, עדויות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1994) <משה ברסלבסקי ; ההדירה והביאה לדפוס ורדה בכור> <מהדורה מתוקנת ומורחבת של: "חנה סנש: חייה, שליחותה ומותה">
    • אלי, שלא יגמר לעולם : שירים ופרקי יומן (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2005) <ערך עוזי שביט>

    חנה סנש במדי הצנחנית 

    --
    משוטטת בשבילי החיים
    מתבוננת יותר ממשתתפת
    רוח שטות נסוכה בכל מהותי
    ולכן כינויי שטוטית
    תרכֹבת בין שיטוט לשטות


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הים שאין לו סוף - בשירה, פרוזה וראי האמנויות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה