שיעורי הבית שהטילה עלי פגע.

שני אנגלים ופולני אחד.

 

הראשון הוא דאגלס אדאמס. צר לי שאת כה כרוכה אחריו, ומסונוורת עד שאינך מבחינה בשכיית החמדה שבקרבתך (אני, אם לא ברור). כבר הזכרת אותו לא פעם, ונפשי מצולקת מקנאה. הרי לצורך הקונסמציה עימו תהיי חייבת לעלות השמיימה, ומי יתקע לידך כי שם טוב יותר מן החיים הגשמיים ועתירי החומר והבשר שיש לנו כאן? גונב לאזני שתדרשי לנהוג שם כמלאך, וככל שידיעתי מגעת, אין לך דבר עם התנהגות מלאכית.

 

השני הוא, אני מניח, מאהבה של ליידי צ'טרלי. איני זוכר את שמו ואני מתעצל לחפש, אך אני מקווה כי לכך כיוונת, ומכאן גם עלה הרעיון במוחה של אוסי להסתייס כתגמול לפרשיותי עם המשרתות.

 

הפולני, ויש לי בכך גאוות עדה, הוא יוזף קונראד, שהתפקר וחצה את הקווים אל שורות הסאכסונים והרמז הוא לורד דג ('ים) הנפלא.

 

לא ציינת ולו ברמז מה הפרס. התפקירי את גופך למעני? האוכל לחלל, ולו במעט, את תומתך? אינני מהלך בגדולות ואסתפק בפרס הצנוע שהזכרתי זה עתה.

 

ולכל מעריצי קונראד, ידיעות אחרונות הפיק ומפיץ בחינם בערב יום כיפור את הנובלה של קונראד "לב האפילה" (לב המאפליה באחד התרגומים שלפני הנוכחי), בתרגומה של משפחת לפיד. איני יודע מה טיב התרגום, אך הספר ראוי, ומתאים לחשבון נפש עבור הללו שידירו רגליהם מבית הכנסת.

 

גמר חתימה טובה.

דגיגון.. היא תפקיר גם תפקיר.. אל תאתגר אותה! אני שמחה לראות שעוד כוחך גדול להרים כפפות..

 

באשר ללחישות נשיות בפייב או'קלוק, תנוח דעתך, אין דיסקרטית ממני, ובאשר לעלי תלתן הרי שדווקא העלה ההוא (של הסייס) היה עלה מרובע שכידוע מביא רוב טובה לבעליו לא משנה היכן הוא נתקע.

 

חתימה טובה לשניכם ולכולם.

 

 

אנוכי, מלב המאפליה.

צטט: דג זהב מנוקד 2008-10-07 09:09:14

שיעורי הבית שהטילה עלי פגע.

שני אנגלים ופולני אחד.

 

הראשון הוא דאגלס אדאמס. צר לי שאת כה כרוכה אחריו, ומסונוורת עד שאינך מבחינה בשכיית (אכן שכיית חמדה הנך, אך יותר מדויק, מתוקף היותך יצור שוכן מים, דג מנוקד - שחיית חמדה) החמדה שבקרבתך (אני, אם לא ברור).

 אך אל תידג, דג, מקומך בליבי מובטח, ומאחר שפיקפקת באיכיותי המלאכיות, הרשה לי להזכיר לך  את קיומם של מלאכי חבלה. כך שדי בעובדה שנשאת חן בעיני , להבטיח את מקומך גם בגן עדן, מתוקף הטיעון - שסבלת דייך מהמפגש ולו וירטואלי, עמי, על אדמה. 

כבר הזכרת אותו לא פעם, ונפשי מצולקת מקנאה. הרי לצורך הקונסמציה עימו תהיי חייבת לעלות השמיימה, ומי יתקע (מי בכלל ביקש, שיתקע - לידי??) לידך כי שם טוב יותר מן החיים הגשמיים ועתירי החומר והבשר שיש לנו כאן? גונב לאזני שתדרשי לנהוג שם כמלאך, וככל שידיעתי מגעת, אין לך דבר עם התנהגות מלאכית. ועל זה, נתתי כבר תשובה מספקת, לעניות דעתי. רק אוסיף, שלו מר אדאס לצידי, גם אם הייתי מלאכית ברה, הייתי מיד הופכת לדג טורף 

 

השני הוא, אני מניח, מאהבה של ליידי צ'טרלי. איני זוכר את שמו ואני מתעצל לחפש, אך אני מקווה כי לכך כיוונת, ומכאן גם עלה הרעיון במוחה של אוסי להסתייס כתגמול לפרשיותי עם המשרתות.

 ד.ה. לורנס פרח מזכרונך??? אבל התשובה אכן נכונה. בעניין הפרסים - תאלץ להממשיך לקרוא

 

הפולני, ויש לי בכך גאוות עדה, הוא יוזף קונראד, שהתפקר וחצה את הקווים אל שורות הסאכסונים והרמז הוא לורד דג ('ים) הנפלא.

קבל שתי נקודות על תשובה יותר מוצלחת מזו הנכונה. אני כיוונתי להנריק סנקביץ', שאת ספרו "בישימון וביער עד" הזכרתי ברמז, כי הישימון הקונסומטי הוא מה שאתה מציע  לקוני-אוסי, ולעומתו ניצב יער הע,ד שמזמן לה מלורס הנמרץ

 

לא ציינת ולו ברמז מה הפרס. התפקירי את גופך למעני? האוכל לחלל, ולו במעט, את תומתך? אינני מהלך בגדולות ואסתפק בפרס הצנוע שהזכרתי זה עתה.

תוכל רק, אם תרצה , לחלל את טומעתי. אני יותר חשבתי שזה יהיה בבחינת העונש על תשובות לא נכונות. ולצערי, חטאך הזעיר בעניין קונראד לא מצדיק עונש כה חמור, כקינסומי. 

 

ולכל מעריצי קונראד, ידיעות אחרונות הפיק ומפיץ בחינם בערב יום כיפור את הנובלה של קונראד "לב האפילה" (לב המאפליה באחד התרגומים שלפני הנוכחי), בתרגומה של משפחת לפיד. איני יודע מה טיב התרגום, אך הספר ראוי, ומתאים לחשבון נפש עבור הללו שידירו רגליהם מבית הכנסת.

צר לי . אני לא אוהבת לצפות ב "אפוקליפסה עכשיו" בצורת אותית , משום מה , הולקירה של ואגנר לא נשמעת שם כל כך טוב. והערה לסיום , דג, יש לי הרגשה שמאחורי ריף המילים היפות עד מאד, נחבא דג של מים מלוחים מאד. :-)

 

 

 

 

כמה הערות טרחניות:

   

אוסי, באשר לעקבות הנותרים בשיטוטים, הסירי דאגה מליבך, יש מוצא. התנתקי (או אל תתחברי), בתפריט הראשי-אנשים, במשני-כל האנשים. מעתה ואילך את יכולה לחקור באנשים כאוות נפשך על פי כינוי או כל קריטריון חיפוש אחר ולגלות, למשל, אם הם בני 61 ונשואים, בלא שיעלה אפילו גרגר אבק אחד בנתיבי השיטוט. בהצלחה.

   

תלתן בעל ארבעה עלים נשמע לי כמו משולש רבוע. על כן תלתן אחוריים שכזה ראוי שיכונה ארבעתן, או רבוען.

      זה לא ד.ה.לורנס שפרח מזכרוני, אלא שמו של הגנן המפריח גן, ואישה כבודה. כדי שלא תכזבי ותתחמקי מן הפרס שהבטחתי לעצמי, אף ווידאתי ששמו הוא אכן זה שהצהרת עליו. הגנן זכה בפרס, ואני המתאמץ שבעתיים לא אזכה? 

אם את, פגע, מסרבת להעניק את הפרס שחשקה בו נפשי, ומונעת עצמך ממני, אתנחם למצער בכך שחסכתי לעצמי חטא. אלא שלאחרונה חטאים רבים מידי נחסכו ממני, ואני די מודאג.

    

אשר ללב האפילה, משום מה רבים מדביקים את הסיפור אל האפוקליפסה. בדקתי את שתי היצירות. נכון שיש מוטיבים שאומצו על ידי  קופולה, אך אין בין השניים גזירה שווה. הספר מעמיק יותר, טורד יותר.

      

אם את חושקת במוזיקה של ואגנר, הסרט אינו הדרך להאזנה. כדג בקי במים, אני יכול לזמזם באוזנך את הפתיחה של ההולנדי המעופף לעת קונסמציה. אך אם תעדיפי את ואגנר תחתי (אנא, המנעי מלעוט בחשיפת שיניים על הביטוי הזה, אני יודע שהוא מזמין), אין לך אלא להטיס עצמך לביירוית ולעמוד למבחן אל מול הרינג – טבעת הניבלונגים. שיעור בהשרדות בחווית המיתולוגיה הגרמנית.

       

אשר לטיבי, אם יותר לי לבחור בין סביבה של מים שפירים, למותפלים, למטופלים, למסוננים, לקולחין, למלוחים, אם יותר לי, אני מעדיף אותם מפולפלים.

      

         צום קל.

 צטט: דג זהב מנוקד 2008-10-07 18:40:09

 אך אם תעדיפי את ואגנר תחתי (אנא, המנעי מלעוט בחשיפת שיניים על הביטוי הזה, אני יודע שהוא מזמין),

 

 

      

       

 

 אבל דג! אתה יודע שאין בי תא אחד שיכול להתעלם מהזדמנות שכזו. איך אפשר להתאפק?! זאת ממש התאכזרות לשמה. מי יתן את מותי , תחתך(חחח)

לוקחת חלק מהאחריות על הסטייה מהנושא , ועל כל סטייה באשר היא, בעצם, ומציעה כנסיון לתיקון את "לחיות כדי לספר" של מרקס. גבריאל קרציה מרקס. אני שותפה לאהבתה של אוסי ל"מאה שנים" ולזו של הדג, לסיפור המופלא ההוא עם הסבתא , אבל את הספר הזה צלחתי רק מתוך התקוה שסוף סוף בכל זאת יקרה שם משהו מעניין . מעבר לזה, לא יודעת אם זה הוא, או - לא אני, אבל אי אפשר להתמצא שם - לא בזמנים, לא במקומות ועד סוף הספר לא הצלחתי להבין אם הוא בא ממשפחה ענייה מאד - או עשירה מאד, או שניהם. ככל הנוגע לי , הוא היה יכול למות, לפני שסיפר את זה.

מזדהה איתך על מאה שנות בדידות

אומנם זה היה לפני הרבה שנים

אבל זנחתי את הספר באמצע

כל מה שזכור לי ממנו זה שלכל האנשים בו קראו באותו השם,

ובשלב כלשהו הכל הפך אצלי בראש לסלט אחד גדול

אולי שווה לנסות לקרוא שוב... אבל יש עוד כל כך הרבה ספרים

שאני אני לא טורחת

 

עוד ספר שלא הבנתי מה המהומה,

אולי לא ספר מופת, אבל סדדרת ספרים שהיתה די פופולארית אני חושבת

קראתי באנגלית אז אני מביאה את השם באנגלית

The No.1 ladies' detective agancy

של Alexander McCall Smith

 חביב לא יותר, פשטני מאוד

זאת למרות הסקרנות האדירה והאהבה שלי לכל מה שנוגע לאפריקה

 

באופן כללי- ספרים של פאולו קאולו

קראתי כמה, לא אבדוק עכשיו אילו. אף אחד לא עשה לי את זה.

 

לצערי הרב... רצ"ב מס' ספרים שלא הצלחתי לסיים לקרוא:

• האמן והמרגריטה שאני יודעת שהוא מדהים אבל אני חוששת שצריך ממש לשלוט בקונטקסט בשביל להבין
• יוצאים לגנוב סוסים - היה נחמד, קראתי עד האמצע וזהו
  
• גנבת הספרים - לצערי, לא הצלחתי לעבור את שלשת העמודים הראשונים
  
• שליחותו של הממונה על משאבי האנוש
• אחרון חביב שלמרות הכל אני בכל זאת מנסה היום שוב (בפעם השלישית) : סיפור על אהבה וחושך
• ממליצה להתרחק ממיכל שלו : רחמים לא הבנתי כלום מהספר הזה

צטט: pazitgo 2008-10-09 08:39:57

לצערי הרב... רצ"ב מס' ספרים שלא הצלחתי לסיים לקרוא:

• האמן והמרגריטה שאני יודעת שהוא מדהים אבל אני חוששת שצריך ממש לשלוט בקונטקסט בשביל להבין
• יוצאים לגנוב סוסים - היה נחמד, קראתי עד האמצע וזהו
  
• גנבת הספרים - לצערי, לא הצלחתי לעבור את שלשת העמודים הראשונים
  
• שליחותו של הממונה על משאבי האנוש
• אחרון חביב שלמרות הכל אני בכל זאת מנסה היום שוב (בפעם השלישית) : סיפור על אהבה וחושך
• ממליצה להתרחק ממיכל שלו : רחמים לא הבנתי כלום מהספר הזה

 

ראית! אוסי!!!

האמן ומרגריטה!!!

עכשיו את מרגישה את מה שאני הרגשתי כאן, שיצאו על דאגלס אדאמס?

את "גנבת הספרים" קיבלתי תחת האזהרה ש"את ממש חייבת לקרוא!", גם אני לא צלחתי את עשרים העמודים הראשונים וכל השאר כנראה ימשיך לצבור ריבית ... ו"סיפור על אהבה וחושך".....אהבתי. מה לעשות? 

 

 

יקירתי,

 

תעברי את ההתחלה של 'גנבת הספרים' , תחרקי שיניים, אין לך מושג כמה זה ישתלם לך בסוף..  אחד הנהדרים ביותר שקראתי לאחרונה.

 

צילה של הרוח.

אני מודה במידה גדולה של חוסר פירגון התחלתי ובכך שקראתי אותו על אפי וחמתי-וזה כבר חומר לסיפור נפרד.....רק ארמוז שהובטח לי ליווי לספר שלא יצא לפועל....:)

אבל למרות שהביקורות הפרטיות שקיבלתי נעו בין תדהמה מהולה בהערצה וגילגולי עיניים עפופי תענוג,אני לא אהבתי.

הבנתי את הראש של סאפון מהרגע הראשון.עלילה שדוהרת בחוסר מקוריות לכיוון סוף ,שברור שיהיה מעתיק נשימה.כאילו...

יש קטעים שבהם אפילו אני נכנעתי לתיאורים הנוגעים של דמויות מסוימות,אבל,כפי שניתן לראות,הותירו בי בסופו של דבר לא יותר מציניות רעה.נלחמתי עם עצמי בכדי לסיים אותו.

אולי לא הוגן מצידי,אולי לא אוביקטיבי.בכל מקרה ,יש לי לב ונשמה והוא לא הצליח "לקנות" אותי .

 

צילה של הבטחה שלא מומשה - הייתי משנה את השם,אם מישהו היה מותיר לי...:)

או- צל הרים כהרים....ותעצרו אותי בבקשה כי זה עלול להמשיך.........:) 

 

 

והערה חשובה-

על כל הדברים שנאמרו כאן על מרקס.

טוב נו....אתם יודעים מה שמי.......

:)

 

 

 

 

יש ערימה ענקית של ספרים שהפכו להצלחה ענקית ומשום מה לא מצאתי בהם תובנה, עניין או הנאה.

 

הנה חלק מהם:

 

"באדולינה" של גבי ניצן (קראתי את הספר בחג). מזמן לא נתקלתי בספר בעל תוכן כל כך אוילי  עם ניסיון להעביר מסרים פשטניים של התפתחות אישית תחת גיבוב של שטויות.

 

"התפסן בשדה השיפון" של סלינג'ר. אחרי כמה עשרות עמודים הפסקתי לקרוא אותו. היה פשוט משעמם.

 

"זן ואמנות אחזקת האופנוע." של פירסינג. קיבלתי עליו דווקא המלצות גרועות ובכל זאת החלטתי לתת לו צ'אנס. לא התחברתי אליו בשום מובן. זה היה מבחינתי בזבוז זמן לקרוא אותו.