עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6878)

    אסנת גזית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    mr.unicorn
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    cassiopeia
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ford-forcus
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    קר אש
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Nana
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Manta Ray
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מיה'לה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    ספרים - ראשי

    על החיים ועל הספרות ועל מה שביניהם.

    וידויים: ספרים משובחים שלא אהבתם. הדייט שלא צלח

    23/9/08 10:20
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-23 10:20:19
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    נו, מלח אנגלי זה באמת פיתוי רציני (:

     

    אז נצעד. לא קלה היא לא קלה דרכנו..

    23/9/08 10:41
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-23 10:41:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    ממש ממש לא התחברתי: "ארבעה בתים וגעגוע"

    ו"סימנטוב"

     

    27/9/08 22:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-27 22:18:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דוטי 2008-09-02 15:43:58


    אדיר.....

     

    כבר בכותרת עלה לי ישר לראש "זן ואומנות אחזקת האופנוע", נוכחתי לדעת שלא רק אני חושב ככה על הספר.

     

    מעניין ומעודד צוחק

     

     אז אני כנראה שייך לסיקסטיז, כי אני מוצא בו תובנות של ילד מתבגר, במובן המפעים.

    נו, טוב, איש אינו מושלם.

    27/9/08 22:29
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-27 22:29:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אוסינג 2008-09-22 13:39:54


    דגיגוני היקר,

     

    הולך ומתבסס בי החשד ששנינו טיילנו פעם בגן אנגלי פורח, עם שמשיות תואמות ושובל קרינולינות נשרך מאחור. אתה בטוח שלא ארחתי אותך למסיבת תה בגינה עם כלי הפורצלן הדקיקים והמעוטרים שירשתי מסבתי, הדוכסית מסולסברי? אני אפילו זוכרת שדיברנו על תומס הרדי ומררנו ביחד על גורלה של טס. מזל שהתופינים הלבנים והקלים עם ריבת תות גינה היו מוצלחים כל כך, שלא לדבר על כריכי המלפפונים המעודנים שאמילי מטיבה כל כך להכינם.

     

    אתה צודק, גם אני דילגתי ב'טריסטם שנדי'. ובאשר למארקס, בוא נניח אותו בצד, אני בטוחה שפעם תחזור בתשובה. אני מקווה שאין לך טענות לז'ורז' אמאדו (בעיקר 'דונה פלור, כמובן, וליוסה ('הדודה חוליה והכתבן' מן הסתם) או שיש לך טענות לכל הלטינים מה שיגרום למשבר חמור ביחסינו אחרי שאך נחלצנו בעור שינינו מהמשבר הקודם..) .

     אני קורא אותך ואת הדג ומתפעם. גם אני בקרינולינה, נניח, גם אני טועם כריכי מלפפונים (חשיבותה של רצינות, אוסקר ויילד), גם אני עם עותק של נשים קטנות, ובכיתי כשאמי (? זה היה לפני שנים) נפטרה.

    מחזה שלם, שניכם.

    אני עוקב בשקיקה.

     

    28/9/08 07:12
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-28 07:12:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    זאת היתה באת, שנפטרה. גיל חובב מספר שמאז ניתק את יחסיו עם המימסד הדתי המיוצג על ידי האלוהות.

     

    ואנחנו כאן כדי לענג, נכון דגיגון?

     

     

    תודה ושנה שונה שתהיה לכולנו. (:

    28/9/08 10:16
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-28 10:16:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אוסי חביבתי,

    אין עלייך.

    אני כאן כדי להנות מהעולם שאת מקימה.

    ובחלומי, אנו מהלכים ביער האחוזה, אני לוחש לך דברי חוכמה כטוב שבגברים. את תולה בי עיניים פעורות לרווחה, תכולות כים, (או כל צבע אחר, איני מצליח לפענח מתוך תמונתך). עכשיו מגיע תורי להפגין גם גבורה לא מעטה. ממעבה היער עטים עלינו בני בליעל נושאי כוונות זדון שהס מלהעלותם על הדעת. אני ניצב בינך לבינם וענף ארז שנמצא לי באקראי משמש להניס חלקם והאחרים מתפתלים בכאביהם. הפראמדיק יזהה אחר כך שניים במצב בינוני ואחד קשה. עוד אני מתנשף מכובד המאמץ, והנה את מביימת התעלפות קלה, ומשתרעת לך על השביל. כמלווה ראוי, איני עושה צעד ביער בלא צלוחית טיפות הואלריאן שלי. מיד אני מספיג כמה מהם בממחטתך, ששמך רקום עליה, משיב לך את נשמת אפך, ונושא אותך בזרועותי אל תחנת העזרה הראשונה הממוקמת באופן קבוע ביערות המועדים. מיד אחר כך אני מאשפז עצמי במחלקה האורתופדית של בית החולים הקרוב, בשל כאבי גב תחתון, או בקע טבורי. האבחנה אינה ברורה. את נמלטת בשארית כוחותיך מתחנת העזרה ומבריחה אותי מנחת ידם של הרופאים. וכך אנו ממשיכים להציל זה את זו עד קץ הימים או עד שקיעת השמש. מה שבא קודם, או הזול מביניהם.

    לשנה הבאה, אני מקווה כי נשים קטנות יגיע לידי, ואשלח ידי אף בריקמה ובשיקום גרביים פעורות עקב.

    שנה טובה ומרובה בשמחות שתהיה לנו.

    28/9/08 10:17
    0
    דרג את התוכן:
    2008-09-28 10:21:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    שנה טובה ומרובה בשמחות שתהיה לנו.

    28/9/08 12:47
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-28 12:47:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    ירוק מנוקד בצהוב (צבע העיניים אני מתכוונת..)

     

    התמונה שציירת הייתה מלבבת בעליל, להוציא אולי ה'בקע הטבורי' - לא יודעת למה אבל משהו במצלול הטריד אותי וגם העובדה שאני גורמת לאביר שנושא אותי בזרועותיו ל'קילה'. גם ההנחה שאני מקשיבה לאיזשהו גבר בעיניים פקוחות לרווחה (מה שיהפוך את הבעתי לאהבלית בעליל), יהיו דברי חוכמתו אשר יהיו, לא ממש התקבלה על דעתי. לכל היותר אני יכולה להתבונן בו בעינים מצומצמות בריכוז מסוים. בכל מקרה העובדה שהנחת אותנו ביער (מצויד היטב) ולא בחורשת קק"ל מעידה על טעם טוב ומעודן. סאחה עליך, דרלינג..

    28/9/08 22:27
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-09-28 22:27:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אוסינג 2008-09-22 22:21:14


    סילבי,

     

    נסי את 'קורות הציפור המכנית', יש לי הרגשה שתהיה לך חוויה מתקנת אחרי 'יער נורבגי'..

    גם כאן, כמו 'במאה שנות בדידות' המיוחד בהם היא ההרגשה שאתה קורא משהו שונה. מישהו שהתחיל ז'אנר אחר. כמו שאמרתי אני, אישית, נותנת על זה נקודות.

     

    תודה אוסי. אני לא יודעת מה לעשות איתו כי ממש התאכזבתי מהספר שעשה כל כך הרבה רעש והוא גם נחשב הספר הכי ריאליסטי שלו.

    נראה.חיוך 

    2/10/08 00:03
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-10-02 00:03:43
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: נערה במשקפיים 2008-09-03 01:29:58

    "חומריו האפלים".

    הגעתי קצת מעבר לאמצע של "מצפן הזהב", ואני פשוט לא מסוגלת יותר. מעולם לא קרה לי שספר פנטזיה היה כזה עונש לקרוא עבורי. לא שנאתי אותו שנאה עזה, ולא מצאתי שם ולו דמות אחת להזדהות איתה ולהתעניין מספיק במה שקורה לה כדי להמשיך ולהיאבק בו. אני עדיין תוהה איך אפשר לכתוב ספר פנטזיה כ"כ עשיר לכאורה וכ"כ ריקני ומשעמם.


     

    מסכימה!!!

    צלחתי בקושי את הספר הראשון עם תחושת טעם לוואי של משהו שיש בו את כל החומרים הטובים , אבל התבשיל עצמו לא צלח. ישנה תחושת זרות שנשמרת לאורך כל הספר , ונותנת תחושה שהוא זר ומוזר

     אבל חייבת לומר , שהילדים שלי די התחברו אליו. 

    הגיוני שספר לא ימצא חן בעיני כל הקוראים . זה, עדיין לא הופך אותו ללא טוב. (כמו שהעובדה שאחד הוא "רב מכר" לא הופעת אותו לטוב, בד"כ - להפך)

    (דג, נראה לי שבקריאה שלך לאנשים, לפתוח את חרצובות לשונם, ממש עוררת פה את הטוקבקיסט שבאדם) ומתוך זה אני מוכרחה כאן לצאת בשיבחו של פירסינג. 

    כשפגשתי בזן ואומנות אחזקת האופנוע , לפני כמעט 30 שנה, בכלל לא ידעתי שהוא רב מכר. לא רק שנהנתי ממנו הנאה רבה,חלקים ממנו הולכים איתי עד היום. ומי שלא הגיע בו עד לסצינת ההר המרגשת, הפסיד! 

    זהו אחד הספרים שעלה בידם להשרות קסם אמיתי ומהרבה סיבות מגוונות. 

    אז הנה, כל אחד והטעם שלו 

    2/10/08 00:40
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-10-02 00:40:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: נינט77 2008-09-09 09:52:50

    אוי, אוי-יו-אוי... אנא, מהר והצטייד בבגד ים שכן דמעותי למקרא הודעתך שוטפות כעת את החדר ומתקדמות בגלים מאיימים אל עבר הלפטופ.בוכה

    כן, התמרמרתי, בטח שהתמרמרתי.  אני משערת שזה קשור לכך שקראתי את מאה שנים של בדידות עוד לפני שיצאו כל החקיינים המקומיים והמאיסו עלי את הז'אנר. הספר הופיע בעברית בתחילת שנות השבעים והיה למיטב ידיעתי יוצא דופן.ואז הופיעו הגרסאות המקומיות שלו... טוב, נו, לא חשוב.

    (אגב, אני לא מתכוונת דווקא ל"מוצרט לא היה יהודי" כשאני מדברת על חקיינים מקומיים. לא אזכיר שמות אבל ניחוחות החציר של העמק כמו גם ריחות הבישול שעלו ממטבחה של הסבתא בבוכרה כבר מזמן יצאו לי מהאף).

     

    זה בסדר, כולנו באותה סירה, ודאי שגם לי יש פלופים באמתחתי. אני חושבת שהכי בולט זה באמת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. השתעממתי קשות והנסיונות להצחיק אותי היו פשוט מעוררים רחמים. מצד שני, קשה להודות בזה, מישהו פתאום זורק "42" כתשובה לאיזו שאלה פלצנית ואז אני מחייכת במבוכה ומהנהנת במרץ, מרשימה את כולם בכך שגם אני  נורא מתפעלת מההברקה האינטרגלקטית הזאת.

     

     

     

     די!!!נו!!!!

    כאן אני כבר ממש לא יכולה לשתוק!!! (טוב, נו, זה לא שניסיתי בכלל..)

    אז , קודם כל , אם את מתכוונת קצת למאיר שלו , כחקיין של מרקס,  אני חושבת ש'מאה שנים של בדידות' פשוט נפלא , וגם , שבז'אנר הזה, ולפחות עבור קוראים ישראלים , מאיר שלו אפילו מתעלה עליו.

    (ואגב 'עשו', אחד המופלאים שבסדרת ה"מרקס" שלו - אותו התחלתי פעם , זרקתי בשאט נפש רק כדי לחזור שוב - ולהיקסם)

     

     אבל הסיבה האמיתית להזדעקות שלי כאן  היא להגנת דאגלס אדמס.

    איך זה בכלל אפשרי לכנות את הגאון המוחלט הזה "מעורר רחמים"?!! 

    אדמס היה הראשון (והיחיד) מבין כל כותבי המד"ב (כי הוא לא סופר מד"ב, בעצם) שהבין - שבהינתן לאנושות טכנולוגיה אולטימטיבית -  הם יעשו בה שימוש בשביל סקס ושטויות (ע"ע אינטרנט, למשל, שלא היה קיים כשהתחילו התסכיתים הראשונים של 'המדריך'). תוך כדי בדיחות של שורה אחת, הוא ניסח כלאחר יד את תורת הכאוס (ראי את המתמטיקה שעומדת מאחורי מנוע חוסר ההסתברות שנוסחה בבביסטרו איטלקי!) , הכניס את עיקרי אמונתו האגנוסטית בחן הומוריסטי קליל  (כמו למשל - ההוכחה לאי קיום האל על ידי דג הבבל - סיפור הומוריסטי מצחיק עד דמעות שבאמצעותו הסתלבט ממש כלאחר יד על כל אותן הוכחות תיאולוגיות (הוא קיבל חינוך קלאסי מצויין, בבתי ספר פרטיים באנגליה  - וזה מורגש אצלו בכל משפט)! וכל משפט שלו מצחיק, מלא דמיון,וכולו מורכב מביקורת על חולשות האנושות מנקודת מבט חמה, אכפתית ואוהבת, שמעמת אותנו עם טבע אדם , פגמיו ומוגבלות חשיבתו (לדוגמה אחת  - במסעדה שבסוף היקום  - ניגשת פרה/מלצרית  אל המסובים ומציעה להם לאכול מבשרה. כל החייזרים בוחרים נתח , חוף מבן האנוש. הוא עונה, לשאלתם מדוע לא הזמין :"אני לא מסוגל לאכול חיה שמציעה את עצמה!" על כך הפטיר החבר החייזר :" אתה מעדיף לאכול חיה שלא רוצה שיאכלו אותה"?) 

     

    הי! מכירים חיה , שהיא יותר מטומטמת מבת יענה?

    יש כזו - שכשהאויב שלה טומן את ראשו החול - היא חושבת שהיא לא רואה אותו...

    ושמעתם על הציפוי שהופך דברים לבלתי נראים? - הוא עשוי מ"בעיה של מישהו אחר" - זה לא הופך את האובייקט לבלתי נראה  - אבל אנשים חושבים שהם לא רואים אותו ...

    ועל  טיזר , שמעתם? ועל אנדרואיד עם מוח בגודל מנהטן שעדיין נותנים לו , כמשימה, לשמור על דלת , בלי כל כלי נשק, מפני טנק אימתני? ובעצם , שמקורנו לא מהקוף , אלא שאנחנו צאצאים של סניטרי טלפון שהחברה שלהם ניסתה להפטר מהם? ובאמת, שהתשובה לשאלת היקום , החיים והכל היא 42? וקראם אי פעם דיאלוג כל כך משעשע , שיוצא מפיו של לויתן זרע, שנולד/נורה  לחלל היקום בפתאומיות , כתוצאה ממנוע אי-הסתברותי, שהפך אותו מטיל ללויתן, כשהוא מנסה להסביר לעצמו את קיומו , תוך ניסיון להמציא שפה, עד הרגע שהדבר הגדול והידידותי הזה, כדור הארץ, מתנגש בו בעוצמה?

     

    אני לוקחת בחזרה את כל הסובלנות שהפגנתי כלפי טעמים שונים בקריאה. הי! לא לגעת לי באדמס! שמעתם!!!! ורוצו לקרוא!

     

    (זהו. נרגעתי קצת..)

    סליחה

    היו שלום , ותודה על הדג זהב מנוקד..

     

     

     

     

     

    2/10/08 01:16
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-10-02 01:16:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אוסינג 2008-09-22 13:39:54


    דגיגוני היקר,

     

    הולך ומתבסס בי החשד ששנינו טיילנו פעם בגן אנגלי פורח, עם שמשיות תואמות ושובל קרינולינות נשרך מאחור. אתה בטוח שלא ארחתי אותך למסיבת תה בגינה עם כלי הפורצלן הדקיקים והמעוטרים שירשתי מסבתי, הדוכסית מסולסברי? אני אפילו זוכרת שדיברנו על תומס הרדי ומררנו ביחד על גורלה של טס. מזל שהתופינים הלבנים והקלים עם ריבת תות גינה היו מוצלחים כל כך, שלא לדבר על כריכי המלפפונים המעודנים שאמילי מטיבה כל כך להכינם.

     

    אתה צודק, גם אני דילגתי ב'טריסטם שנדי'. ובאשר למארקס, בוא נניח אותו בצד, אני בטוחה שפעם תחזור בתשובה. אני מקווה שאין לך טענות לז'ורז' אמאדו (בעיקר 'דונה פלור, כמובן, וליוסה ('הדודה חוליה והכתבן' מן הסתם) או שיש לך טענות לכל הלטינים מה שיגרום למשבר חמור ביחסינו אחרי שאך נחלצנו בעור שינינו מהמשבר הקודם..) .

     

    אוסי והדג!

    אתם מחוללים אצלי פרצי צחוק רמים!!

    אני מקווה שלעולם לא תהיה כאן קונסומציה, כך שנמשיך לעד ליהנות מפורפוטומתח  שלא בא על סיפוקו! אצלכם, לפחות. מהמקום שבו אני נמצאת   - אין טענות...




    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "וידויים: ספרים משובחים שלא אהבתם. הדייט שלא צלח"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה