ניסיתי לקרוא את "זן ואומנות החזקת האופנוע" וגם אני לא צלחתי אותו, אבל הספר שמחזיק אצלי את התואר הוא "התפסן בשדה השיפון" קראתי סיימתי והגעתי לאותה רייקנות אבל חשבתי שאולי לא הבנתי אז קראתי אותו שוב (ספר קצר אין בעיה לחזור ולקרוא אותו זה לא גוזל זמן רב) ולא גם בסוף הקריאה השנייה הגיעה הרייקנות אז כנראה שהוא לא עשה לי את זה

ועכשיו שאלה: יכול להיות שלפעמים זה בעיה בתרגום ? 

"חומריו האפלים".

הגעתי קצת מעבר לאמצע של "מצפן הזהב", ואני פשוט לא מסוגלת יותר. מעולם לא קרה לי שספר פנטזיה היה כזה עונש לקרוא עבורי. לא שנאתי אותו שנאה עזה, ולא מצאתי שם ולו דמות אחת להזדהות איתה ולהתעניין מספיק במה שקורה לה כדי להמשיך ולהיאבק בו. אני עדיין תוהה איך אפשר לכתוב ספר פנטזיה כ"כ עשיר לכאורה וכ"כ ריקני ומשעמם.

מישהו רוצה עותק אנגלית במצב בינוני?

חוץ מזה, נמנעת בכוונה תחילה מרבי מכר. עם הקלאסיקות זה טרם קרה לי (אולי בגלל שטרם הגעתי לכולן).

צטט: סמוג 2008-09-02 20:59:26

ניסיתי לקרוא את "זן ואומנות החזקת האופנוע" וגם אני לא צלחתי אותו, אבל הספר שמחזיק אצלי את התואר הוא "התפסן בשדה השיפון" קראתי סיימתי והגעתי לאותה רייקנות אבל חשבתי שאולי לא הבנתי אז קראתי אותו שוב (ספר קצר אין בעיה לחזור ולקרוא אותו זה לא גוזל זמן רב) ולא גם בסוף הקריאה השנייה הגיעה הרייקנות אז כנראה שהוא לא עשה לי את זה

 

ועכשיו שאלה: יכול להיות שלפעמים זה בעיה בתרגום ? 

בהחלט. אני פטרתי את טרי פראצ'ט (!!!) כמשעמם כשקראתי אותו בעברית.

לגבי "התפסן", הוא באמת אחד היותר קשים לתרגום, אם כי התרגום הרוסי שלו זכה לשבחים כמוצלח יותר אפילו מהמקור. למרות שגם לגבי המקור הדיעות מאוד חלוקות - חלק לא מתחברים בכלל וחלק מעריצים. קראתי את המקור לפני כמה שנים טובות, והזכרון שלי ממנו די עמום. יכול להיות שזה אומר משהו על הספר. יכול להיות שאני פשוט צריכה לקרוא אותו שוב, מנקודה אחרת בחיי.

חייבת לתקן אתכם תיקון קטנטן :

זה לא" אשתו של שומר הזיכרון ".

יש : "בתו של שומר הזכרון " ו  "אשתו של הנוסע בזמן ".

שני ספרים שונים שערבבתם .

לאיזה מהם התכוונתם שהוא לא קריא?

הראשון שציינתי -  לטעמי : כתוב  בצורה מאוד שטחית , אם כי סיפור העלילה מאוד נוגע ללב .

השני - לטעמי הוא ספר נהדר , אבל מי שלא מתחבר לבדיון בתוך מציאות לכאורה יומיומית - לא יאהב .

וצריך לקרא אותו פעמיים - כדי להצליח לעקוב אחרי כל המעברים בזמן של גיבור הספור .

אני אהבתי .

אני נשברתי באמצע "יער נורבגי" המהולל...

רונית גוליק, ציירת, מאיירת www.rona.co.il

איזה כייף של דיון, אני לא לבד !!!

כבר מזמן הבנתי ביני לבין עצמי שאני לא חייבת לקרוא מה שלא נעים לי, אפילו אם הוא ממש "נחשב"...

אבל לדבר על זה בפומבי, זה כבר שלב קדימה, שיש עימו הקלה רבה. 

אני שמחה להוסיף לרשימת הספרים שכולם "חייבים לקרוא", מספר ספרים שממש לא הייתי מסוגלת להמשיך:

1)  אהבה בימי כולירה - מרקס (שאגב פתחתי על כך דיון לפני 3 חודשים בדיוק וניסיתי להבין אם יש עוד כמוני)

2)  על העיוורון... ובכלל, ספרים של סאראמגו. לא מצליחה להתחבר כלל, אפילו להיפך

3)  אל תזוזי - מרגרט מצ'אנטיני. שנראה לי פרברטי בצורה חולנית.

ויש עוד..

תודה על השיתוף - איה הג'ינג'ית

אה, אני רואה שמישהו כבר עלה על הבילבול בין אשתו של וביתו של.

תלתלית אמרה "אישתו של" - קראתי אותו, אבל הוא ממש אינו ספר חובה. סיפור רומנטי
חביב עם טוויסט בדיוני מרגש. אבל בהחלט לא קלאסיקה ברמה של 100 שנים, אשר למעשה
אני רוצה לקרוא שוב.

זן ו...האופנוע הצליחו להתיש גם אותי. אני מצטרפת למועדון הנוטשים!

בנוסף סבלתי בקלאסיקת מד"ב ידועה בשם "עריצה היא הלבנה", סיימתי בכוח רק כדי לוודא
שלא אהבתי...

זה ספר מאוד פוליטי ותככני.

רשימת הקלאסיקות שלא הגעתי אליהם גדולה יותר מאלה שנטשתי באמצע... ויש שלא אגיע
אליהם לעולם.

אני מאוד אוהבת את כתיבתו של אמיל זולא , אך לא הצלחתי להתחבר לספרו "גן עדן לאישה".

בספר זה הוא מתאר כיצד חנויות הכלבו הגדולות שצמחו באירופה במאה התשע-עשרה דחקו את העסקים

הקטנים והמיטו עליהם חורבן.

אני מתארת לעצמי שזהו ספר שמעניין מאוד סוציולוגים, חוקרי תרבות וחובבי קניות למיניהם...

צטט: נערה במשקפיים 2008-09-03 01:37:26

צטט: סמוג 2008-09-02 20:59:26

ניסיתי לקרוא את "זן ואומנות החזקת האופנוע" וגם אני לא צלחתי אותו, אבל הספר שמחזיק אצלי את התואר הוא "התפסן בשדה השיפון" קראתי סיימתי והגעתי לאותה רייקנות אבל חשבתי שאולי לא הבנתי אז קראתי אותו שוב (ספר קצר אין בעיה לחזור ולקרוא אותו זה לא גוזל זמן רב) ולא גם בסוף הקריאה השנייה הגיעה הרייקנות אז כנראה שהוא לא עשה לי את זה

 

ועכשיו שאלה: יכול להיות שלפעמים זה בעיה בתרגום ? 

 

בהחלט. אני פטרתי את טרי פראצ'ט (!!!) כמשעמם כשקראתי אותו בעברית.

לגבי "התפסן", הוא באמת אחד היותר קשים לתרגום, אם כי התרגום הרוסי שלו זכה לשבחים כמוצלח יותר אפילו מהמקור. למרות שגם לגבי המקור הדיעות מאוד חלוקות - חלק לא מתחברים בכלל וחלק מעריצים. קראתי את המקור לפני כמה שנים טובות, והזכרון שלי ממנו די עמום. יכול להיות שזה אומר משהו על הספר. יכול להיות שאני פשוט צריכה לקרוא אותו שוב, מנקודה אחרת בחיי.

לגבי קריאה שנייה בתקופה אחרת את צודקת, יש ספרים שעשיתי את זה איתם ובאמת ראיתי דברים אחרים. לגבי התפסן אני לא בטוח שאני רוצה. אני נהנתי מטרי פראצ'ט בגלל הרעיון למרות שידעתי שהמקור הרבה יותר טוב אשתי קוראת אותו רק באנגלית ואת רובם יש לי בספריה אני חושב שאין לי עדיין את רמת הידע הנדרש על מנת להבין את הדקויות  איתן משחק פראצ'ט אבל אולי אני אנסה.

צטט: סמוג 2008-09-02 20:54:43

צטט: מיכאלה 2008-09-02 12:22:16

היי דג זהב מנוקד

 

קודם כל לא חשוב מה תכתוב, אני נהנית לקרוא אותך. 

 

תודה על ההזמנה המיוחדת.

 

מה שמוזר - כרגע לא עולה לי משהו מהסוג שאתה מתאר. אבל כן עולים לי מקרים הפוכים.

 

ספרים באמת אנונימיים, שאף אחד לא שמע עליהם, ואז אני קוראת, מרגישה שגיליתי אוצר, ואף אחד לא מבין...

 

 

ותאמין לי שזה לא ממש משנה, החוויה היא אותה חוויה...

 

 

בינתיים אני שוקלת להצטרף למועדון...

 

שירלי

 

 

 

 שירלי לספרים כאלה אני קורא ספרים שמצאו אותי

 

היי סמוג,

בדיוק!

גם אצלי קוראים להם ככה...

שירלי

צטט: למדנית 2008-09-03 16:43:53

אני מאוד אוהבת את כתיבתו של אמיל זולא , אך לא הצלחתי להתחבר לספרו "גן עדן לאישה".

 

בספר זה הוא מתאר כיצד חנויות הכלבו הגדולות שצמחו באירופה במאה התשע-עשרה דחקו את העסקים

 

הקטנים והמיטו עליהם חורבן.

 

אני מתארת לעצמי שזהו ספר שמעניין מאוד סוציולוגים, חוקרי תרבות וחובבי קניות למיניהם...

היי למדנית

קראתי את הספר הזה לפני מספר חודשים. לקח לי המוווון זמן לקרוא אותו. באמת ספר מאד לא קל.

בסופו של דבר השאיר אותי עם הרבה חומר למחשבה, וכמה תובנות מעניינות. ואפילו הפתעה - בפרק האחרון הוא נזכר להיות ממש רומן... אפילו סוחף.

כתבתי על הספר פה בקהילה באחת ההזדמנויות. אכן תיארתי אותו כמסמך סוציולוגי רב משמעות. אולי בגלל הרקע שלי בסוציולוגיה היה לי הכח להמשיך, אבל בהחלט לא הצטערתי, ואף ההפך.

מצד אחד, אני כל כך מבינה מה את כותבת. ומצד שני רוצה להגן על הספר הזה...  כמו שלקח לי הרבה זמן לקרוא אותו, נזקקתי אחר כך ל"תקופת צינון" עד שיכולתי לקרוא את הספר הבא.

ובתוך סבך התיאורים מצאתי המון חומרים שדיברו אלי מאד,  ורלוונטיים עד היום.

שירלי 

הרשימה שלי היא באמצע לא ארוכה ולא קצרה:

אישה בורחת מבשורה - כבר כתבתי

אישה משחוררת של אב יהושוע - נרדמתי בעשרה דפים ראשונים

מלכים ג - שלוש פעמים התחלתי ולא צלחתי

כל הספרים של מילן קונדרה, מאדאם בובארי, סיפורי דקמרון, ספרים של פאולו קוואלו, אלזה מורנטה