עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6880)

    סש"ע
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    kimchid
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Zvi Hartman
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    revi ba
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    noami4u
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    באבא יאגה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ה-עדי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על ספרי שירה

    פורום זה מיועד לדיון בנושא ספרי שירה ומשוררים, \r\nאין לפרסם כאן יצירות אישיות.

    כל אחד והפרוורסיות שלו

    27/6/07 12:59
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-27 12:59:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הריח של הדפים החדשים כמו ממכר...

    הידיעה שהדמויות מלוות אותך ואפשר לשלוף אותן מן המדף בכל שעה..

    לי זה מזכיר את הימים בהם אני מנסה לעשות דיאטה

    ואז אני רוצה לאכול יותר מתמיד

    כי עצם הידיעה שהשוקולד במגירה ואני יכולה לאכול מתי שאני רוצה

    כבר מרגיעה אותי, ואז בא לי לאכול מידי פעם ולא כל היום מחייך

    אם הספר בספריה אזי תחושת החסר והרעב פשוט מטרידה אותי..

    כנראה שזו באמת התמכרות או מחלה.. טוב לדעת לפחות שאני לא לבד

    27/6/07 13:23
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-27 13:23:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: meraveli 2007-06-27 12:59:37

    הריח של הדפים החדשים כמו ממכר...

    הידיעה שהדמויות מלוות אותך ואפשר לשלוף אותן מן המדף בכל שעה..

    לי זה מזכיר את הימים בהם אני מנסה לעשות דיאטה

    ואז אני רוצה לאכול יותר מתמיד

    כי עצם הידיעה שהשוקולד במגירה ואני יכולה לאכול מתי שאני רוצה

    כבר מרגיעה אותי, ואז בא לי לאכול מידי פעם ולא כל היום מחייך

    אם הספר בספריה אזי תחושת החסר והרעב פשוט מטרידה אותי..

    כנראה שזו באמת התמכרות או מחלה.. טוב לדעת לפחות שאני לא לבד

     

     

    קבוצת תמיכה.

    זה מה שאנחנו צריכים לעשות ולפנות לתורמים כדי שיהיה מימון להתמכרות הבזבזנית הזולשון

    7/8/07 08:37
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-07 08:37:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: ע.ענת 2007-06-22 18:57:14

    מיושנים רדו מהגג

     

     

     

     

     

    נו, באמת !!

    קריאה מהמסך? לא תודה. זה כל כך לא אישי ובעיקר לא נוח. הרי אין כמו לקרוא ספר במיטה לפני השינה או בתנוחה משונה על הכורסה בסלון, אולי אפילו לבלות אתו זמן איכות רגוע בבית קפה. ובכן, לאחר אי-אילו ניסיונות מתברר שהעניין אינו גרוע כפי שאפשר לשער - למרות חסרונות מסוימים יש ל-ebooks יתרונות רבים ומגוונים כמו זמינות, עלות נמוכה יחסית ונגישות - גם לליקויי ראייה ולעיוורים.

    7/8/07 13:40
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-07 13:40:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    ספר חדש

     

    ספריות זה דבר נהדר מבורך וראוי וכן ירבו גם כן.

    אבל ספר חדש שהוא רק שלך ואת הראשון שמבתק את בתוליו, הגזמתי?

     זו חוויה אחרת מרגשת .עם השנים הפכתי לסוג של אוגר ספרים כילי ואפלולי.

     

    טוב לדעת שיש עוד נברנים שכאלה

     

    8/8/07 22:44
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-08 22:44:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: solix56 2007-06-22 18:36:34

    מיושנים רדו מהגג

    http://www.jnul.huji.ac.il/heb/digibook.html

    http://fax.libs.uga.edu/dbooks.html

     

    שלום סוליקב

     איזה יופי

     תודה

    שולמית


    --
    כל טוב
    שולמית
    9/8/07 00:07
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-09 00:07:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ומה עם החוויה של להיכנס (ככה, "על הדרך", "במקרה") לחנות ספרים גדושה מכל טוב, ולהתחיל לנבור ולחפש חברים חדשים? (כמעט כמו אינטרנט...).

     

    אין כמו תהליך הקניה של ספר חדש - הציפיה, הבחירה, וללכת איתו הביתה ארוז יפה, להשהות אותו כמה ימים על השידה העמוסה לעייפה (עד שאסיים לפחתו אחד משלושת- או ארבעת הספרים שנקראים בו-זמנית כרגע), ולדעת שאו-טו-טו הוא ייפתח, כריכתו תיסדק מעט וגם התוכן שבו יהיה שלי.

     

    ובמיוחד אני נהנית לראות את שני הקטנטנים האלה שגדלים אצלי בבית, שמתרגשים מחנות ספרים יותר משאר מחנות צעצועים, ומשתתפים בהתלהבות רבה בחדוות הנבירה, העיון עוד בחנות, והבחירה שלעולם אינה מושכלת, תמיד תלויית-רגש.

     

    9/8/07 21:40
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-09 21:40:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מוכנה להכיל כל הגדרה.

    פרווריסיות

    מחלת נפש

    מעבר לדירה בעקבות מצוקת דיור (לספרים)

    (אסתי, אם את מקימה קבוצת תמיכה, אנא רישמי אותי, אני בפנים ממזמן, גם בלי קבוצה וגם בלי תמיכה, למעט עמודי הספרייה התומכים הנאמנים של מדפי הספרים)

    ותמיד כשאני חוזרת עם שקיות של כמו מה- סופֶּר, רק שהן מלאות בספרים, (וגם אותם צריך להניח בקפידה, במקום...אבל אחר כך לשנות את המיקום עוד מלן ת'לפים פעמים :-) ) ומסתכלים עליי במבט מלא חמלה, כזו השמור לחולים בנפשם, ושואלים - מה יהיה. מה.

    אני עונה - תשובה לא של פרוזה אף לא של שירה, משהו פרוזאי לחלוטין -

    שאמר פעם חכם סיני - "הא לך לחם ופרח. לחם - כדי שיהיה לך איך לחיות, ופרח - כדי שיהיה בשביל מה", הפרח והספר, חד הם, לא כך ?

    ...

    הייתי בפגישה עם מאיר שלו.

    הוא אמר משפט שנושם בי כל רגע ובכל רגע מחדש -

    "אני כותב לקורא האחד. לזה שמבין"

    אני רוצהההההההההההההה  להיות הקורא האחד.

    זה שמבין

    את כל הספרים שיש

    את כל היוצרים שאפשר.

    ת ו ד ה...

    9/8/07 22:45
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-09 22:45:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
     

    אם במצוקת ספרים עסקינן ובשאלה "מדוע אנשים מוכרחים לקנות ספרים ולא להשאילם בספריה ציבורית"- אכן ספרים טובים יכולים להיות סוג של פורקן או קתרזיס ולכן מגיע להם מקום של כבוד אצלי בבית. לאלו מבינהם שמגיע. אני מצאתי פתרון אמצע שמעט יותר זול מלקנות ספרים מהניילון- לקנות ספר בחנות יד שניה, רבים מהם ממש חדשים ורק עם מעט פגם קל בכריכה או בכמה דפים, דבר שלא מונע את הכייף שבלקרוא ספר חדש עם הריח והניקיון שכרוך בדבר, מבלי לחשוב שהוא עבר לפני זה בכמה בתי שימוש של אחרים והשד יודע איפה עוד...

    בכל מקרה, אם מתגלה שהספר הוא לא מה שחשבתי- תמיד ניתן להחזיר או למכור חזרה לחנות ולקבל הנחה בקניית ספר "פגום" אחר.

    חוץ מזה, בנאדם אוהב לשמור ולהפגין בספריו שקרא בספריה משלו, בבחינת - הראה לי מי הם חבריך (שומע/קורא/אוהב לעשות בשעות הפנאי) ואגיד לך מי אתה.

     

    נועם


    --
    נועם י.
    9/8/07 23:24
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-09 23:24:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: נועם י 2007-08-09 22:45:20

     

    חוץ מזה, בנאדם אוהב לשמור ולהפגין בספריו שקרא בספריה משלו, בבחינת - הראה לי מי הם חבריך (שומע/קורא/אוהב לעשות בשעות הפנאי) ואגיד לך מי אתה.

     

    נועם

     

     

    שלום נועם וברוםך בואך.

     

    ולגבי הלהפגין שאמרת

    אני זוכרת את הימים של ילדותי, בהם כשהייתי הולכת עם ההורים לבתים של חברים שלהם היתה הסצינה של הכניסה לסלון בה האורחים היו נעמדים תמיד ליד הספריה ובודקים את הרכוש של בעל הבית. מעירים ומאירים על הספרים ועל הטעם הספרותי וכו'.

     

    היום כבר לא רואים את זה...

    מלבד הכניסה של אנשים לביתי כי אצלי עדיין הספריה בסלוןמתלבט

    9/8/07 23:34
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-09 23:34:32
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אצלי לא היו "מופעים" כאלו בילדותי. אולי בגלל שאני שייך בעברי לדור הולך ונכחד של עדות הסוציאליסטים

    (המקור) שדיברת עליהם בתחילת הדיון.


    --
    נועם י.
    10/8/07 12:57
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-10 12:57:15
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: נועם י 2007-08-09 23:34:32

    אצלי לא היו "מופעים" כאלו בילדותי. אולי בגלל שאני שייך בעברי לדור הולך ונכחד של עדות הסוציאליסטים

    (המקור) שדיברת עליהם בתחילת הדיון.

     

     

    גם אני באה מאותו הכפר

    ואצלנו בעדות הסוציאליסטים הרכוש היחיד והחשוב ובעל הערך שעליו שמרו ואותו טיפחו - היתה הספריה

    וגם מחלקת התקליטים והפטיפון שאחר כך הפך למערכת שלמה שבה השקיעו זמן ומחשבה איזה אמפליפייר ואילו רמקולים ואיזה טייפ ואיזו מחט וכו'

    10/8/07 13:29
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-08-10 13:29:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
     

    בכפר שלי דווקא הספריות המשותפות יותר פרחו. אבל לעומת זאת בהחלט זכורה סגידה מטורפת

    לכל נושא התקליטים והמוזיקה בכלל, שספגה השפעה גדולה מקהילת המתנדבים והמתנדבות מאירופה.

    אאחח..היו זמנים...

    אצלנו אבא שלי אפילו בנה תיבות מעץ לכל רמקול בכדי לשפר את איכות הסאונד. כשיצאו הדיסקים ואמא שלי, בתור אחת שמאוד אוהבת סדר ולזרוק דברים, מיהרה להעביר את התקליטים הנהדרים לקופסת קרטון ולמחסן. אני הצלחתי להציל כמה מהאהובים עלי מחידלון. עד היום הם שמורים לי בחדר הפרטי בבית, כשריד לאותה תקופת ילדות של שנות ה-80.

    האם נהייתי נוסטלגי? את יודעת מה אסתי? יש לי הצעה חדשה לדיון  - האם אנו נקשרים לספרים מהילדות מפני שהם היו בשבילנו בראשיתיים? איך הם נראים לנו היום?והאם ספרי הילדים של פעם היו מוצלחים יותר מאלו של היום?

    אני זוכר למשל את הספר "סיר הסירים של נפתלי" שהיום הוא מוקצה על ידי כל אנשי החינוך כספר לא חינוכי, ובתור ילדים הוא היה מודל לחיקוי. ספרים נוספים שזכורים לי לטובה מאותה תקופה - "הילד הזה הוא אני", "הצב של אורן", "היה פלוטו"- הלהיט ההיסטרי, שנלמד על ידי כל ילד בעל פה ועוד ועוד.


    --
    נועם י.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "כל אחד והפרוורסיות שלו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה