עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6881)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רמז
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז פורטון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רן האחד
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    mr.unicorn
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גי'זל28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    michela29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מוטליס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    dmeir
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על ספרי שירה

    פורום זה מיועד לדיון בנושא ספרי שירה ומשוררים, \r\nאין לפרסם כאן יצירות אישיות.

    התכתבות עם שירים 1 - המקום שבו אנו צודקים

    20/8/08 18:45
    1
    דרג את התוכן:
    2008-08-26 15:59:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ספקות ואהבות עושים את העולם לתחוח...


    חריש 

     

    באת אלי

    בתוך ים הוודאות של חיי

    לחשת בי סימני שאלה

    גיששת בתוכי באפלה

    והטמנת

    משאלה 

     

    ואולי 

     

    מהספקות שזרעת לי בלב

    אם נמשיך ונתקרב

    יפרחו פרחים

    באביב

    הקרֵב 

     

     

    השיר הזה הוא סוג של התכתבות עם "המקום שבו אנו צודקים" של יהודה עמיחי.הוא נולד כשקראתי (שוב) את עמיחי (מן המקום שבו אנו צודקים / לא יצמחו לעולם / פרחים באביב. / המקום שבו אנו צודקים / הוא רמוס וקשה / כמו חצר. / אבל ספקות ואהבות / עושים את העולם לתחוח / כמו חפרפרת / כמו חריש...), ופתאום הבנתי אותו, לראשונה, לא בקונטקסט פוליטי, אלא אישי.  

     

    והבנתי, שגם באהבה, כמו בפוליטיקה, כמו בכל דבר, אין אמת אחת.

    אין נכון ולא נכון וברור ומוחלט.

    ושכל הטוּב והשפע והרכות,

    נולדים משאלות והיסוסים ופתיחות ונכונות.

    ושאני לא רוצה להיות צודקת, ולא צריכה וודאות, ולא רוצה לדעת מראש

    רק להרגיש, להתרגש ולשאול, ולצאת להרפתקה בלי לחשוש... 

     

    ואתם?..

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "התכתבות עם שירים 1 - המקום שבו אנו צודקים"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    21/8/08 13:24
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-21 13:24:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    שירק'ס, מה שיפה בנקודת המבט שלך, לדעתי, הוא שבאופן טבעי, כשאת מדברת עליה את מדברת פחות על עובדות ויותר על רגשות. את לא מדברת על העולם, אלא על איך את מגיבה לו; את מספרת על הדבר היחידי שהוא לגמרי בשליטתך, ובמקרה גמור הוא הדבר היחידי שבאמת מעניין אותך באינטראקציה טובה – את.
    עבורי, העלה השיר של עמיחי מהאוב את זיכרון ספרה של בתיה גור "אבן על אבן", שקשה להתנער מהתחושה שהוא נכתב על מקרה אמיתי מאוד ספציפי וכואב (ומוכר לי היטב מהימים שבו הוא התרחש).גיבורת הספר עומדת אל מול דילמה טרגית שבצילה עליה לבחור בין החיים לבין הצדק.יש מקום כזה שבו אנו חייבים לבחור, מתברר. ומן המקום הזה שבו אנו מרגישים שאנו צודקים בחרה גור לצטט את עמיחי: "לעולם לא יפרחו פרחים באביב". המאבק של גיבורת הספר הזה בהחלט מעורר הערצה בעיניי, כי המשמעות שלו היא שיש דברים ששווה ללכת בשבילם עד הסוף. ואם אני לוקחת את דברייך, הרי שבשביל האהבה שחשת, את חשה ותחושי בעתיד - שווה ללכת עד הסוף, כי התחושות וההתרגשות הן שלך ולפעמים לא צריך לנתח כל דבר, אלא באמת לחיות את מה שאת חשה באותו רגע נתון.

     

    26/8/08 15:59
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-26 15:59:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: snow6247 2008-08-21 13:24:39

     

    שירק'ס, מה שיפה בנקודת המבט שלך, לדעתי, הוא שבאופן טבעי, כשאת מדברת עליה את מדברת פחות על עובדות ויותר על רגשות. את לא מדברת על העולם, אלא על איך את מגיבה לו; את מספרת על הדבר היחידי שהוא לגמרי בשליטתך, ובמקרה גמור הוא הדבר היחידי שבאמת מעניין אותך באינטראקציה טובה – את.
    עבורי, העלה השיר של עמיחי מהאוב את זיכרון ספרה של בתיה גור "אבן על אבן", שקשה להתנער מהתחושה שהוא נכתב על מקרה אמיתי מאוד ספציפי וכואב (ומוכר לי היטב מהימים שבו הוא התרחש).גיבורת הספר עומדת אל מול דילמה טרגית שבצילה עליה לבחור בין החיים לבין הצדק.יש מקום כזה שבו אנו חייבים לבחור, מתברר. ומן המקום הזה שבו אנו מרגישים שאנו צודקים בחרה גור לצטט את עמיחי: "לעולם לא יפרחו פרחים באביב". המאבק של גיבורת הספר הזה בהחלט מעורר הערצה בעיניי, כי המשמעות שלו היא שיש דברים ששווה ללכת בשבילם עד הסוף. ואם אני לוקחת את דברייך, הרי שבשביל האהבה שחשת, את חשה ותחושי בעתיד - שווה ללכת עד הסוף, כי התחושות וההתרגשות הן שלך ולפעמים לא צריך לנתח כל דבר, אלא באמת לחיות את מה שאת חשה באותו רגע נתון.

     

     

    תודה..

    הכתיבה שלי באמת לא מתיימרת להיות משהו שהיא לא.

    היא רק ניסיון ללכוד רגעים, תחושות, מבטים,

    בתוך המילים...

     

    ועוד יותר תודה על התוספת שלך -

    הדוגמא שהבאת מקסימה ומרגשת, וממחישה ומחדדת את הרגשות והמחשבות שעליהם כתבתי בצורה חזקה במיוחד, ולוקחת אותם עד הקצה...

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "התכתבות עם שירים 1 - המקום שבו אנו צודקים"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה