עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6881)

    sari10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז פורטון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סש"ע
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לירן ז
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    mr.unicorn
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שחר_קליין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עו"ד וע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יסינראל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    משפטים מתוך ספרים שהתאזרחו בביתנו

    13/8/08 00:53
    10
    דרג את התוכן:
    2009-04-20 22:06:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אני מניחה שאוהבי ספר יודעים בדיוק במה מדובר. כוונתי לשלל האימרות, המשפטים, המושגים והביטויים, מתוך ספרים אהובים, שעם הזמן הופכים לחלק בלתי נפרד מחייה של כל משפחה. נדמה לי שספרי ילדים, אולי בגלל שמקריאים וקוראים אותם אינספור פעמים, תופסים להם אחיזה איתנה במיוחד בשיח המשפחתי.

     

    הנה כמה משלנו:

     

    "אבל אל תטריח את עצמך בנוגע ללחם" - פו הדוב מנסה להיות מנומס כששפן מציע לו דבש או שמנת מתוקה ללחם. "גם וגם" הוא אומר "אבל אל תטריח את עצמך בנוגע ללחם". אצלנו זה משפט שנאמר כשמבקשים 'תוספת של עוד', וממש כמו פו לא רוצים להראות רעבתנים מדי.. ('פו הדב' - א.א. מילן)

    "ואז נגיד כולנו 'אהה' - מילה רבת משמעות שאמורה היתה להאמר אחרי שקנגה תגלה שרו, הגור האהוב שלה, נחטף והוחלף בחזרזיר. אז כשלא ממש ברור מה עושים אחרי פעולה מסוימת ונשאלת השאלה: "נו, ומה אחר כך?"  - "אז נגיד כולנו 'אהה'" באה התשובה. (כנ"ל).

    "הוגשה גם דיסה מאתמול אך מכיוון שאיש לא חפץ בה, החליטה מומניאמא לשמור אותה לארוחת הבוקר של מחר" - תופעה שזוכה בדרך כלל לגינוי חריף מצד כולם, חוץ מהטבח/ית. ('משפחת החיות המוזרות' - טובה יאנסן)

    "יפה שקיעת שמש ללב עצוב" - משפט שנאמר בכל פעם שהשמיים מוורידים במיוחד במערב. ('הנסיך הקטן' - אנטואן דה סנט אכזופרי).

    "עוד שנה והמעיל כאילו, עוד יותר יפה אפילו" - אמא מסרבת למסור פריט לבוש, שבמקרה הטוב, הגיע זמנו לשמש כסמרטוט לניגוב ידיים אחרי חיטוט במנוע המכונית.  ('גלגוליו של מעיל' - קדיה מולדובסקי).

     

    וזוהי רק ההתחלה...

     

    ואצלכם?

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "משפטים מתוך ספרים שהתאזרחו בביתנו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    13/8/08 02:13
    4
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-13 02:13:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    אצלנו אחד מהמשפטים השכיחים במשפחה הוא השאלה "הנאים החדרים בעיניך?" (המילה "חדרים" מתחלפת במילות הקשר למציאות היומיומית שלנו כמו "מתנה", או "ארוחה" וכו') והתשובה בדרך כלל מובאת כהקנטה, "נאים, אך אֵם המשפחה (או לחילופין, אב המשפחה, או האח, הבן, האחות, הבת וכו') - אינה נאה בעיניי", והתשובה בדרך-כלל, "אם כן, אל תשב/י איתנו", או ברהיטות-יתר: "אז לך לחפש לך אמא אחרת"...

    הציטוט  מ"דירה להשכיר" של לאה גולדברג.

    וגם זאת רק ההתחלה, המשך יבוא כי יש עוד...


    --
    אנשים שונים זה מזה אך שווים זה לזה
    (גרפיטי ברחוב הירקון)
    13/8/08 13:43
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-13 13:43:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    .... והמעיל זהב פרוויים..... חור אחד אני נתתי לחתול אשר אהבתי

    חור שני אני נתתי לחתול אשר שכחתי

     והיתר חור מול חור

    תקבלו לפי התור.

     

     

    איך הזכרת לי פתאום מופתע

     

    ומפו הדוב כמעט כל הספר בנוי ממשפטים של לעולם


    --
    דני
    13/8/08 18:41
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-13 18:41:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    "מי שמשקר - אזור להאמין לו..." מתוך "עשיו" של מאיר שליו

     

    רונית גוליק, ציירת, מאיירת www.rona.co.il

     


    --
    רונית גוליק
    13/8/08 18:42
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-13 18:42:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ..."אסור להאמין לו"

     

    כמובן.


    --
    רונית גוליק
    14/8/08 10:02
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-14 10:02:19
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לא התעקמה לי הכף

    מאיר שלו (פוטנלה)


    --
    If you think education is expensive try ignorance
    16/8/08 20:23
    0
    דרג את התוכן:
    2008-08-16 20:24:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    מאיר שלו הוא באמת מקור נפלא לאמרות כאלה:

     

    "לא ככה, ככה!" ב'פונטנלה' - איך צריך לעשות דברים.

    "כמה עולה מלא?" - כשממלאים לך רק חצי כוס. (הנ"ל).

     

    וכמובן כשמרגישים חולים מאוד אומרים: "אני סובל מהכל , כולל תשניק סוסים" - ג'רום ק. ג'רום ב'שלושה בסירה אחת, מלבד הכלב" מונה את כל הפגעים מהם הוא סובל על פי האלף בית.

     

    ומישהו עם ידיים שמאליות שעושה המון רעש - "הוא ממש הדוד פודג'ר!" - (הנ"ל).

    17/8/08 08:15
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-17 08:15:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    על כל חתול שמשתרבב לשיחה: "אפרפר כזה, עם שפם" ("מעשה בחתול ושוטר", מ"י שטקליס)

     

    וכששואלים "איך יודעים" - "אם רואים שהוא נרגז, זה סימן שהוא אווז. הם רואים שהיא נרגזת - זה סימן שהיא אווזת" ("עוץ לי גוץ לי", שלונסקי)

     

    ועוד, לא זוכרת כרגע. אולי אחזור.

     

    יופי של שֶׁזֶר!

     

     

    18/8/08 08:27
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-18 08:27:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין


    בתזמורת של קרילוב - בא הזמיר ואומר (בתרגום חנניה ריכמן)::

    שבו כרצונכם, אם כך או כך,

    מכם תזמורת לא תצמח.

     

    נאום האחריות של פיטי ופוט ב"עלילות מיקי מהו" מאת שלונסקי. אבל אני לא זוכר את זה בעל-פה. עמוד 138.

     

    החדשות בהתחלת "עוץ לי גוץ לי". אפשר למצוא את זה באינטרנט.

     

    הרבה דברים מתוך "הילד הזה הוא אני" ו"גם הילד הזה הוא אני". אפשר למצוא כמה באינטרנט.

     

     

    18/8/08 09:24
    0
    דרג את התוכן:
    2008-08-18 09:28:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     מנחם, עשית לך חיים קלים..

     

    מה אלה ההפניות? שנבחר בעצמנו? אבל הזכרת לי שורות שימושיות מאוד מה'ילד הזה הוא אני' של יהודה אטלס. כששואלים מה תרצו ליום ההולדת, התשובה היא: "חולצה יפה אפילו מיוחדת / אף פעם אל תיקנו לי ליום ההולדת". וכשאיזה אירוע  לא יצא לפי הציפיות: "מרוב שאני מקווה / תמיד זה יוצא לא שווה". וכשהילדים היו קטנים היינו מדקלמים בין הדמעות: "רחוק מהבית קבלתי מכות / מילד אחד והתחלתי לבכות....(לא זוכרת..) הבכי נחלש / ראיתי את אמא / התחיל מחדש.

     

    ומקרילוב אני בעיקר זוכרת את : "באין זמיר, גם עורב ציפור שיר".

     

     

    צטט: מנחם דונש 2008-08-18 08:27:37


    בתזמורת של קרילוב - בא הזמיר ואומר (בתרגום חנניה ריכמן)::

    שבו כרצונכם, אם כך או כך,

    מכם תזמורת לא תצמח.

     

    נאום האחריות של פיטי ופוט ב"עלילות מיקי מהו" מאת שלונסקי. אבל אני לא זוכר את זה בעל-פה. עמוד 138.

     

    החדשות בהתחלת "עוץ לי גוץ לי". אפשר למצוא את זה באינטרנט.

     

    הרבה דברים מתוך "הילד הזה הוא אני" ו"גם הילד הזה הוא אני". אפשר למצוא כמה באינטרנט.

     

     

     

     

    19/8/08 12:14
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-19 12:14:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אין!

    את מעלה את השאלות הכי שוות !

     

    ככה

    בילבי עוברת ליד חנות שעל חלונה שלט "אתם סובלים מנמשים"?

     היא נכנסת לחנות, פונה אל המוכרת, ואומרת לה

    "לא!"

    "מה 'לא'?" שואלת המוכרת 

    "לא. אני לא סובלת מנמשים" 

    "אבל יקירתי" ענתה לה המוכרת "הלוא פניך מכוסים בהם"

    "כן" אמרה בילבי ,אבל אני לא סובלת מהם"

     

    בהשאלה, אנחנו משתמשים בזה בכל פעם , למשל כששואלים אחד מאיתנו , נאמר, אם אנחנו סובלים מפיצול אישיות...

     

    כשאני נכנסת למצבי מצוקה מתוך לחץ משימות רב מדי, אני טוענת ש"מקפיצים אותי". זאת, מתוך אהדה גדולה  לגישת הפאסיב אגרסיב של איה. פו מצא אותו יום אחד צף (בקושי) בנהר. (הציטוט מהזכרון, סליחה על אי הדיוק)

    "אתה שוחה?" שאל אותו בידידותיות 

    "לא! הוקפצתי!" ענה איה בעגמומיות

    "קפצת?"

    "לא! הוקפצתי!"

    "דחפו אותך?"

    "הוקפצתי, אמרתי לך! אני עמדתי לתומי על גדות הנהר והרהרתי הרהורים עגמומיים, כשלפתע הופיע טיגר  בדילוגים, נבהלתי והוקפצתי ישר למים!"

     

    את אליס, ביני לבין הבן שלי- יוצא, שמשפט פה משפט שם, בערך כל שבוע אנחנו מצטטים את כל הספר.

    אבל את הקטע הזה, יותר מכל (עם הטיות ושימושים שונים בעלי אותו עקרון)

     

     "איני יכולה להאמין לזאת" קראה אליס

    "זה משום שאינך מתאמנת מספיק" ענתה המלכה. "אני, בגילך, כבר יכולתי להאמין לפחות בשישה דברים שלא ייאמנו - וזאת עוד לפני ארוחת הבוקר!"

    (והאמת היא, שאצלי בבית צריך להתאמן מאד כדי להאמין - שתהיה בכלל ארוחת בוקר...)

     

    בקטע של התנהגות, להבדיל ממה שאומרים אצלנו, אני והילדים הכי מושפעים מסרטים מצויירים

    למעשה, אם לא הייתי שם איתם בחדר הלידה, הייתי משוכנעת שהם צויירו בקפידה על ידי האנימטורים של האחים וורנר. ואה. אז הנה עוד אחד! גב' רוג'ר רביט :"אני לא רעה, אני רק מצויירת ככה..."

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    19/8/08 13:23
    0
    דרג את התוכן:
    2008-08-19 13:24:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    וואלה..

     

    גילגי (כך אני הכרתי אותה) לא רק לא סובלת מנמשים, היא נהנית מהם. ואם יש משחה שיכולה להוסיף לה אז שישלחו אליה כמה צנצנות.

    ה'הוקפצתי' באמת ענק. לדעתי זה התירוץ האולטימטיבי לכל פעולה. "זה לא אני, זה פופטיץ" (מ'זהו זה').

    וכשנותנים לך מתנה פרקטית את אומרת באופן אוטומטי, כמו איה, "אני תמיד שמחה לקבל צנצנת מועילה".

    ולסיום, לא תאמיני (אבל אם תכנסי ללינק שבסוף תגובתי תראי שאני דוברת אמת),

    על כרטיס הביקור שלי כתוב "להאמין בששה דברים בלתי אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר"..

     

    ותודה, גם.

     

    צטט: pega doll 2008-08-19 12:14:51

    אין!

    את מעלה את השאלות הכי שוות !

     

    ככה

    בילבי עוברת ליד חנות שעל חלונה שלט "אתם סובלים מנמשים"?

     היא נכנסת לחנות, פונה אל המוכרת, ואומרת לה

    "לא!"

    "מה 'לא'?" שואלת המוכרת 

    "לא. אני לא סובלת מנמשים" 

    "אבל יקירתי" ענתה לה המוכרת "הלוא פניך מכוסים בהם"

    "כן" אמרה בילבי ,אבל אני לא סובלת מהם"

     

    בהשאלה, אנחנו משתמשים בזה בכל פעם , למשל כששואלים אחד מאיתנו , נאמר, אם אנחנו סובלים מפיצול אישיות...

     

    כשאני נכנסת למצבי מצוקה מתוך לחץ משימות רב מדי, אני טוענת ש"מקפיצים אותי". זאת, מתוך אהדה גדולה  לגישת הפאסיב אגרסיב של איה. פו מצא אותו יום אחד צף (בקושי) בנהר. (הציטוט מהזכרון, סליחה על אי הדיוק)

    "אתה שוחה?" שאל אותו בידידותיות 

    "לא! הוקפצתי!" ענה איה בעגמומיות

    "קפצת?"

    "לא! הוקפצתי!"

    "דחפו אותך?"

    "הוקפצתי, אמרתי לך! אני עמדתי לתומי על גדות הנהר והרהרתי הרהורים עגמומיים, כשלפתע הופיע טיגר  בדילוגים, נבהלתי והוקפצתי ישר למים!"

     

    את אליס, ביני לבין הבן שלי- יוצא, שמשפט פה משפט שם, בערך כל שבוע אנחנו מצטטים את כל הספר.

    אבל את הקטע הזה, יותר מכל (עם הטיות ושימושים שונים בעלי אותו עקרון)

     

     "איני יכולה להאמין לזאת" קראה אליס

    "זה משום שאינך מתאמנת מספיק" ענתה המלכה. "אני, בגילך, כבר יכולתי להאמין לפחות בשישה דברים שלא ייאמנו - וזאת עוד לפני ארוחת הבוקר!"

    (והאמת היא, שאצלי בבית צריך להתאמן מאד כדי להאמין - שתהיה בכלל ארוחת בוקר...)

     

    בקטע של התנהגות, להבדיל ממה שאומרים אצלנו, אני והילדים הכי מושפעים מסרטים מצויירים

    למעשה, אם לא הייתי שם איתם בחדר הלידה, הייתי משוכנעת שהם צויירו בקפידה על ידי האנימטורים של האחים וורנר. ואה. אז הנה עוד אחד! גב' רוג'ר רביט :"אני לא רעה, אני רק מצויירת ככה..."

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    19/8/08 14:20
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-08-19 14:20:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אוסינג 2008-08-19 13:24:08

    וואלה..

     

    גילגי (כך אני הכרתי אותה) לא רק לא סובלת מנמשים, היא נהנית מהם. ואם יש משחה שיכולה להוסיף לה אז שישלחו אליה כמה צנצנות.

    ה'הוקפצתי' באמת ענק. לדעתי זה התירוץ האולטימטיבי לכל פעולה. "זה לא אני, זה פופטיץ" (מ'זהו זה').

    וכשנותנים לך מתנה פרקטית את אומרת באופן אוטומטי, כמו איה, "אני תמיד שמחה לקבל צנצנת מועילה".

    ולסיום, לא תאמיני (אבל אם תכנסי ללינק שבסוף תגובתי תראי שאני דוברת אמת),

    על כרטיס הביקור שלי כתוב "להאמין בששה דברים בלתי אפשריים עוד לפני ארוחת הבוקר"..

     

     

    נכון !
    היא היתה אז גילגי (שם שהחליף בתבונה רבה את השם המקורי - פיפי).
    כשהביאו את הסרט  שינו את שמה לבילבי, כדי שהדיבוב  יסתדר עם תנועות השפתיים).
    ועכשיו יש לי קצת צמרמורת
    כי המשפט הזה בדיוק  - היה כתוב לי כרטיס הביקור של הסטודיו הראשון שלי !

     



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "משפטים מתוך ספרים שהתאזרחו בביתנו"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה