עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6880)

    משה ,
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סש"ע
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Natalie S
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    aniat
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרון קדם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז פורטון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רק "רגע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    esty.d
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על ספרי שירה

    פורום זה מיועד לדיון בנושא ספרי שירה ומשוררים, \r\nאין לפרסם כאן יצירות אישיות.

    יעקב שבתאי

    14/6/07 13:18
    1
    דרג את התוכן:
    2007-06-20 14:07:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    במוסף סוף השבוע של הארץ, כתבה של אביבה לורי על יעקב שבתאי

     

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=870562&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0 

     

    אחד הכותבים היותר מוכשרים שהיו פה.

    לטעמי, אף פעם לא קיבל את הכבוד הראוי לו.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "יעקב שבתאי"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    14/6/07 13:28
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 13:28:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    איזה כייף.

    טרם פתחתי את המוסף אבל שימחת אותי עד מאוד.

    כמה אהבתי את הספרים שלו. זוכרת שאת ימי הראשונים בתל אביב העברתי בהליכה במסלולים שהגיבורים שלו עושים בסוף דבר ובזכרון דברים.

    וכמובן שחייבת לצרף את התמונה שלו שאחר כך גנבו בתחיה והפכו לסטיקר.

     

    ושימו לב לחולצה הכחולה עם השרוך הלבן שהיא עולה ועולה ועולה בעיקר על החתיכים של התנועה.

    14/6/07 13:34
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 13:34:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    וחייבת להעתיק את שורות הפתיחה הנפלאות לזכרון דברים:

     

    "אביו של גולדמן מת באחד באפריל, ואילו גולדמן התאבד באחד בינואר, ודווקא בשעה שנידמה לו שהנה, בכוח ההינתקות וההתכנסות, נפתח לו עידן חדש והוא מצא לעצמו ראשית תיקון באמצעות ה"בולוורקר" ואורח החיים המבוקר, ובעיקר באמצעות האסטרונומיה ותרגום ה"סומניום".

    14/6/07 14:56
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 14:56:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אסתירנה, איך את זוכרת מה כתבתי על יעקב שבתאי? כלום אני לא זוכרת.

    אני מניחה שכתבתי משהו על ההתפרקות, הפרגמנטים, הרסיסים, הסיאוב,  תל אביב בשנות השבעים. מותו של החלום. ספר דוחק ומחניק בלי אף סימן פיסוק, שמשאיר אותך בלי אויר, תרתי משמע.  פרידה גדולה ועצובה מכל החלומות, מהנעורים, מהחלום הציוני, מהחלום על אפשרות לאהבה.  תל אביב מפוררת, טקסט מפורר, אנשים מפוררים, אבל בניגוד לטקסטים הפוסט מודרניים שמפרקים הכל, ולא בונים משהו חדש,  הרסיסים של שבתאי מתלכדים לבניין מפואר ומאיר. מגדלור. וזו אולי הנחמה היחידה.  אין דבר שלם יותר מכל השברים האלה, שדרכם אפשר לקלוט אור, ואפילו להצית אש, כמו שלוכדים אור בשבר זכוכית ואש גדולה מתלקחת פתאום.

     

    את אותו פירוק אפשר למצוא גם בטקסטים "הפזמוניים" שלו, "אהובתי שלי לבנת צוואר" ובעיקר "בין ברושים יורד הערב".   לכאורה שיר רומנטי ומרנין,  אבל גם זו פרידה.  מהנעורים, מהחיים, מהעולם שהכרנו.  

    זה כל כך מדכדך, כל העניין הזה, אסתי,  שמיד בא לי להיכנס לאתר של קשת ולראות שוב את פרקי האודישנים של "כוכב נולד".

    14/6/07 12:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 12:18:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: לילי טיילור (שרון) 2007-06-14 14:56:11

    תל אביב בשנות השבעים. מותו של החלום. ספר דוחק ומחניק בלי אף סימן פיסוק, שמשאיר אותך בלי אויר, תרתי משמע.  פרידה גדולה ועצובה מכל החלומות, מהנעורים, מהחלום הציוני, מהחלום על אפשרות לאהבה.  תל אביב מפוררת, טקסט מפורר, אנשים מפוררים, אבל בניגוד לטקסטים הפוסט מודרניים שמפרקים הכל, ולא בונים משהו חדש,  הרסיסים של שבתאי מתלכדים לבניין מפואר ומאיר. מגדלור. וזו אולי הנחמה היחידה.  אין דבר שלם יותר מכל השברים האלה, שדרכם אפשר לקלוט אור, ואפילו להצית אש, כמו שלוכדים אור בשבר זכוכית ואש גדולה מתלקחת פתאום.

     

    אוף איך שאת שופכת אור על המעמקים האלו.

    אני הולכת לעשות חיפוש על הדברים שכתבת ואני רוצה לבקש אישור להכניס אותם ואת הדברים האלו לתוך מה שקרוי כאן "מאמר"

    חושבת שזה נורא חשוב.

    לנו שקראנו

    ולאלו שטרם ידעו את שבתאי.

     

    התיאותי?

    14/6/07 12:30
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 12:30:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    והנה הדברים של הגברת טיילור כפי שנרשמו לראשונה בפורום ספרים של ווי-נט ה-10.5.03:

     

    זרם התודעה הזה, העובדה שמדובר בנוף פנימי פרגמנטרי, ובמקביל

    הוא תבנית נוף המקום, ריאליסטי לחלוטין, עם שמות רחובות שאפשר לעשות בעקבותיהם מסע, ממש ככה, בתל אביב, ולדעתי יש טיילים אוהבי לכת ואוהבי ספרות (חשבתי שאנחנו פדלעות כורסה ובטטות, בדרך כלל. ללכת? בחום הזה? בלי התה והלימון והספרים הישנים? ותה עם לימון בחום הזה?) שעושים טיול לפי מפת הדרכים שמשורטטת שם ביד אומן. וכך הם משתקפים זה בזה, תל אביב המתקלפת שמאבדת את קיסמה האורבני לטובת ניכור עירוני מכוער, ונפש הכותב שתועה ברחובות ובסימטאות ומחפשת דבר מה שאבד. המסע, החיפוש, האובדן, מפת הדרכים של הנפש גם היא ריסיסים רסיסים של תודעה שהיתה פעם ליניארית ושלמה, כמוה כמפת הדרכים של תל אביב של ראשית שנות השבעים, שהיתה אמורה להיות חזון חילוני של "העיר הלבנה" מן ירושליים חילונית של מטה, עם חוף ים ובלי דם ספוג בכתליה, וצברים שנולדו מן הים מסתובבים בה שזופים ונוטפי טללים עבריים.
    החיים הם הדרך והאדם הוא המטרה, האמירה החלוצית הזאת של א.ד גורדון עוברת כאן בדיקה מחדש, מהי אותה דרך? ומה קורה לאלה שסוטים ממנה? ומה קורה לאלה שאינם מוצאים יותר את עצמם בין הרחובות והסימטאות האלה, שמסמאים אותם בבוהק, אותה עיר לבנה, אותו לובן טהור, הופך לבוהק מסמא של חום נורא בימים ולשלמת בטון ומלט וטיח מתקלף ומוות שאורב בכל פינה, בלילות.
    מופת. חבל שהולך ופוחת הדור, אבל לדעתי, הספר הזה יצלח את כל הדורות ואת כל פערי הדורות. תל אביב של היום זרה עוד יותר ומפחידה, ואפשר להזדהות עם איבוד המצפן בתוך רחובותיה המקופלים כמו צופן שאין איש רוצה לפענח, אפשר להזדהות איתה, ועכשיו בליל לשונותיה, פיליפינית ואמהרית ורומנית ותאילנאדית וניגרית ורוסית, לא ירחק היום ויתרסק מגדל בבל הזה לקרקע, ולמי יש כוח לאסוף את השברים. לא חגורת נפץ של מחבל תפיל את המגדל המפוקפק הזה, אלא אנחנו, שהולכים בין עמוד חשמל אחד למישנהו, ומסתכלים איך כל הפנסים שאלתרמן קשר להם זקן אדום, איך כל פנסי הרחוב מכבים את עצמם לדעת, כי בלי חשמל, הם לא מוצאים שום טעם. מישהו הפסיק את הזרם, בסניף המרכזי.

    14/6/07 13:12
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 13:12:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני כתבתי את כל זה? אני? ואוו. איך אומר הנוער "הבאתי אותה בחפירה חפירה".מגניב

     

    14/6/07 13:35
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 13:35:45
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: לילי טיילור (שרון) 2007-06-14 13:12:30

    אני כתבתי את כל זה? אני? ואוו. איך אומר הנוער "הבאתי אותה בחפירה חפירה".מגניב

     

    בהחלט.

     

    אז את מאשרת לי להכניס את הטקסט למה שקרוי "מאמר"?

    14/6/07 14:21
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 14:21:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    "לכתוב ספר זה כמו לטאטא את רחוב אלנבי במברשת שיניים מכיכר המושבות ועד לים"

    יעקב שבתאי

     

     

    מעניין מה הוא היה חושב למראה הקלות הבלתי נסבלת של הטקסטים שיוצאים היום.

    14/6/07 14:28
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 14:28:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אסתי..ציטוט מדהים לא הכרתי..אאמץ אותו..

    אגב- כיכר המושבות עד הים זה מתלול כלפי הים ...האינרציה עוזרת להגיע(מעודד משהו .)

     

     

    14/6/07 14:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 14:49:18
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: הארי שבחבורה 2007-06-14 14:28:20

    אסתי..ציטוט מדהים לא הכרתי..אאמץ אותו..

    אגב- כיכר המושבות עד הים זה מתלול כלפי הים ...האינרציה עוזרת להגיע(מעודד משהו .)

     

    עדיין. זה עם מברשת שיניים.

    ואצלי כבר מתבשל פוסט  יעקב ואני

    או איך התאהבתי ביעקב שבתאי

    סתתתתתתם.

     

    פוסט על יעקב שבתאי ועל המקום של הספרים שלו בחיי. (כולה שני ספרים - אבל אילו ספרים!)

    14/6/07 15:14
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 15:14:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    על משקל חדווה ואני...

    14/6/07 19:13
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2007-06-14 19:13:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    אין לי כח לקרוא הכתבה כרגע, כי מאוד עייפה (אחזור בהמשך), אבל זה הזכיר לי שכשהייתי בת 19, בן זוגי דאז קנה לי מתנה את הספר "זכרון דברים", שהיה מצד אחד מרתק, מצד שני מאוד מדכא.

    זה הזכרון שהוא השאיר אצלי (גם בן הזוג דאז).


    --
    Leave what they think, Live what you think


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "יעקב שבתאי"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה