מוּזָה /  אדמיאל קוסמן

         .

שִֹפְתֵי הַיָּד שֶלָּהּ מַעֲבִירִים בִּי
קֶצֶףְ, חַלְחָלָה, 

          .

בְּסַךְ הַכֹּל רִפַּדְתִּי
אֶת הַקֵּן, בַּעֲבוּרָהּ,
כְּהַתְחָלָה.

      .

אָז בּוֹאִי,
בּוֹאִי הִנֵּה,
סַעֲרַת-הַנֶּפֶש הַגְּדוֹלָה.

                    .
(אדמיאל קוסמן מתוך "משבי הרוח" י"ט חורף התשס"ו)

אדמיאל קוסמן כאן בקפה.

הוא משורר ענק ובעיקר פילוסוף דגול.

השיר רוב, נהדר. מצומצם עד ללא רווח. מדוייק.

תודה :)

נפלא~

אוהבת את שיריו.

תודה על ההנאה לשבת

כשלמדתי אצלו קורס באוניסרסיטה, היה לי כ"כ מרתק.... כל שיעור היתה חוויה מעוררת מחדבה ועניין. זאת עוד לפני שהכרתי את שיריו. מאז שהתחלתי לקרוא את שיריו, כל שיר מרטיט מחדש. איזה דיוק אבחנה וכניסה לדקויות הרגשות !!!

תודה שהבאת לנו שיר לו.

אכן מדוייק.

שיר נפלא

יאללה שבוע טופ

}{שטוטית ושטוטה גם:)

כמה נפלא. להתיחס לסערת הנפש כאל בת זוג שיש לרפד את הקן עבורה.

עוד פן מרתק של זוגיות מיצירתו של אדמיאל קוסמן.

מי מלבדו יכול להתייחס בעדינות רבה כל כך לזוגיות, תהה אשר תהה.

לאה הרפז

איזה שיר מרגש, מקורי ומלא אהבה...

שמחתי להכיר אותו

לראשונה.