מהמעט מאד הספרים העבריים שקראתי:

אני בוחרת ביעקב שבתאי: זכרון דברים (סוף דבר מחכה לי בספרייה עכשיו!) 

וגם את הכתיבה של

דולי סיטי והיכן אני נמצאת - של אורלי קסטל בלום. נמשכתי לאסוציאטיביות ולפיזור.

עשו של מאיר שלו - שירה כתובה באמצעות פרוזה.

כיף לקבל המלצות רבות כל כך 

100 חורפים של מיכל שליו.

המאהב- א.ב. יהושוע

וגרוסמן. כמובן.

ספר גדול בעיני, אך נשכח לצערי הוא "שדות מגנטיים" של עמליה כהנא כרמון. גם את "למעלה במונטיפר" שלה, אני מאוד אוהבת.

וכן גם את שני ספריה של רחל איתן: "שידה ושידות" ו"ברקיע החמישי."

מישהו זוכר אותן?

אלה שתי הסופרות הישראליות הכי אהובות עלי, גם בין הסופרים.

ואני מוסיפה גם את רות אלמוג, שורשי אוויר למשל..

צטט: יעל ישראל 2007-07-07 02:17:13

ספר גדול בעיני, אך נשכח לצערי הוא "שדות מגנטיים" של עמליה כהנא כרמון. גם את "למעלה במונטיפר" שלה, אני מאוד אוהבת.

 

וכן גם את שני ספריה של רחל איתן: "שידה ושידות" ו"ברקיע החמישי."

 

מישהו זוכר אותן?

 

אלה שתי הסופרות הישראליות הכי אהובות עלי, גם בין הסופרים.

גם אני תופסת מאוד מעמליה כהנא-כרמון. פעם אפילו למדתי אצלה כתיבה, והיא אישה מדהימה מכל בחינה.

ומעניין שאת מציינת באותה נשימה את רחל איתן. שני הספרים שלה מונחים אצלי על המדף בבית כבר כמה שנים. לאחרונה פתחתי את "שידה ושידות" כדי לקרוא סוף סוף, ולא צלחתי את ההתחלה... בטח עוד אשוב ואנסה.

וואו, איזו שאלה קשה.

אין סיכוי, אני בחיים לא אצליח לבחור ספר אחד!!

אבל אני רוצה לציין שני סופרים שמאז ומעולם אני חוזרת אל כתיבתם-

יצחק בשביס זינגר וסמי מיכאל.

העבד של יצחק בשביס זינגר

למרות שהוא נכתב ביידיש לדעתי זה אחד מהספרים הטובים ביותר בכלל. לא רק מהישראלים .

קודם כל שלום לכולם

עוד סיפור אהבה - יורם קניוק

קופסא שחורה - עמוס עוז

סוגרים את הים - יהודית קציר

הירח ירוק בואדי - דודו בוסי

בספרות בפרט ובאומנות בכלל אני די סולדת מהגדרת "הכי טוב"

אני מאוד אוהבת את "סיפור על אהבה וחושך"

ולגביי שירה- "פתוח סגור פתוח" של יהודה עמיחי.

להגיד שזה הכי טוב? לא חושבת שיש דבר כזה

"חיי נישואים" של דוד פוגל.

"זכרון דברים"

באמת יש כל כך הרבה ספרים טובים.

אציין כאלה שלא הוזכרו

"רומן משפחתי" של עדנה מזי"א.

"ודיוי" של יוכי ברנדס.

אמנם ציינו "מפריח היונים" של אלי עמיר - גרתי באותו שבוע על הגגות של בגדד עם ריח השוק שליד.

מאד באיחור ובכל זאת (שום דבר מקורי מלבד הצירוף שהוא שלי)

סוף דבר של שבתאי (משפט הפתיחה הטוב והמזעזע ביותר שאני מכיר)

מפריח היונים של עמיר (מאז ועד היום אני רוצה לבקר בבגדד)

חבלים של חיים באר (בגלל העוצמה של האמת ובגלל הסביבה שאבא שלי גדל בה)

כל דבר של יואל הופמן (בגלל )

ובשירה - דן פגיס, דן פגיס ודן פגיס.