ביום שני, ה-2.6.08, בשעה 19:30, יתארח דויד גרוסמן בחנות סטימצקי בגן העיר תל-אביב, בחגיגה לכבוד מכירת 40,000 עותקים  מספרו אישה בורחת מבשורה. המחבר יחתום על ספרו. גם קוראים שכבר רכשו את הספר מוזמנים להגיע לאירוע, מצוידים בספר שלהם, לקבלת חתימה.

משתתפים:
ד"ר חנה הרציג
דויד גרוסמן
שירה: רונה קינן

סטימצקי גן העיר, אבן גבירול 71, תל-אביב, טלפון 03-5279123. 

הכניסה חופשית.

תודה, איזה כיף!

רונה קינן ודוד גרוסמן ביחד... מעולה.

מאז שקראתי את אישה בורחת מבשורה

אני לא מצליח למצוא עניין ברומאנים אחרים.

אתמול נכנעתי באמצע משאלה אחת ימינה.

לפני כן הרמתי ידיים אחרי מאה עמודים ברומאן אחר.

אני לא יודע מה זה בדיוק מכונן,

אבל הספר הזה הוא אחד השיקופים הכי מדהימים

שקרו בשנים האחרונות כאן אצלנו. 

צטט: רוני דונביץ' 2008-05-26 20:24:08

מאז שקראתי את אישה בורחת מבשורה

אני לא מצליח למצוא עניין ברומאנים אחרים.

אתמול נכנעתי באמצע משאלה אחת ימינה.

לפני כן הרמתי ידיים אחרי מאה עמודים ברומאן אחר.

אני לא יודע מה זה בדיוק מכונן,

אבל הספר הזה הוא אחד השיקופים הכי מדהימים

שקרו בשנים האחרונות כאן אצלנו. 

מאד אהבתי את התגובה הזאת, כי פעמים רבות קרה גם לי, שנכנעתי באמצע ספר... - נושא לדיון חדש- שאולי קשור גם לתופעת סינדרום העדר.

לגבי גרוסמן- טרם הספיקותי... (אני מדלגת כרגע בין איזה שמונים ספרים....) וטרם הספיקותי לקרוא גם את "הזמן הצהוב". נדמה לי שעיינו בזה בתיכון, ובכל אופן זוכרת רק כמה דברים במעורפל.

לא אגיע לצערי למפגש המעניין הזה,

אבל אשמח אם תשאלו אותו שאלה אחת במקומי-

שמאד מסקרנת אותי-

מר גרוסמן, כסופרים רבים (זה אופייני יותר לסופרים ולא למוסיקאים- נקודה מעניינת)- מרבה לבקר, ופעמים רבות בצורה מאד בוטה וקשה, את נבחרי הציבור הישראלים, כמי שאינם פועלים למען השלום וכיו"ב

אותי כאזרחית קטנה, זה מקומם! כי זה בדיוק משקף את אותה הגישה- של לדבר לדבר ולדבר,

ולא לעשות דבר!

זה מאד מקומם, כי לדבר ולהתבונן מהצד זה מאד מאד מאד קל,

להצטרף למפלגה, להעז ולהבחר לפריימריז, ללכת לבחירות

ואז - קדימה-

להתחיל ולעשות ולפעול

ולא לדבר-

אין יותר קשה מזה!

אין!!!

אז נשמח לראות את מר גרוסמן בפוליטיקה, מביא לנו סוף סוף- הוא ולא אחר-  את המציאות האידיאלית המתוקנת לה הוא מייחל כל כך!

אשמח אם תעבירו לו את שאלתי. תודה!

צטט: עדנה כהן קדוש 2008-05-29 14:02:40

 

מר גרוסמן, כסופרים רבים (זה אופייני יותר לסופרים ולא למוסיקאים- נקודה מעניינת)- מרבה לבקר, ופעמים רבות בצורה מאד בוטה וקשה, את נבחרי הציבור הישראלים, כמי שאינם פועלים למען השלום וכיו"ב

אותי כאזרחית קטנה, זה מקומם! כי זה בדיוק משקף את אותה הגישה- של לדבר לדבר ולדבר,

ולא לעשות דבר!

זה מאד מקומם, כי לדבר ולהתבונן מהצד זה מאד מאד מאד קל,

להצטרף למפלגה, להעז ולהבחר לפריימריז, ללכת לבחירות

ואז - קדימה-

להתחיל ולעשות ולפעול

ולא לדבר-

אין יותר קשה מזה!

אין!!!

אז נשמח לראות את מר גרוסמן בפוליטיקה, מביא לנו סוף סוף- הוא ולא אחר-  את המציאות האידיאלית המתוקנת לה הוא מייחל כל כך!

 

אשמח אם תעבירו לו את שאלתי. תודה!

השאלה הזו שחוזרת בוורסיות כאלו ואחרות בכל כך הרבה מקומות מראה על איזו בעיה של הציבור בחוסר האבחנה בין איש רוח לבין פוליטיקאי.

מאיש רוח מצפים שיתן את הקוד המוסרי. שיגיד. שיצעק. שישא נאומים שיתנו לאומה איזה עמוד שדרה וחזון (בעיקר בימים אפלים של חוסר מנהיגות ויאוש)

לא יותר.

בטח לא כדאי שיקח על עצמו תפקיד לא לא. כלומר ללכת להתפלש בגועל של המפלגות, בועדות המסדרות, בפריימריז  וכו'.

בן גוריון למשל היה מכנס אנשי רוח, יוצרים וסופרים כדי להתייעץ איתם ולשמוע את דעתם שהביאה את הפן המוסרי והערכי של החיים ונתנה את הניתוח המוסרי של הצעדים הפוליטיים. ההחלטות המדיניות והחברתיות היו שלו.

ככה זה צריך להימשך.

ועוד משו.

אני למשל, ממש לא אשמח לראות את דויד גרוסמן בפוליטיקה.

אבל לא תהיה מאושרת ממני אם ימשיך לכתוב ולהעשיר את חיי וחיי רבים בספרים שלו, וגם ככה מדי פעם יביע את דעתו על חושך המצב.

כוכבית שלי

מה פתאום את מפרסמת את המידע הזה.

אוי ואבוי.

חשבתי שנהייה בצוות מצומצם ולהרגיש אותו קרוב קרוב.

צטט: סיג 2008-05-29 20:54:57

כוכבית שלי

 

מה פתאום את מפרסמת את המידע הזה.

 

אוי ואבוי.

 

חשבתי שנהייה בצוות מצומצם ולהרגיש אותו קרוב קרוב.

חחח. אני לא מגיעה. הלימודים במקום ראשון עכשיו.

אבל את מוזמנת למסור לו דש.

אוווףףףףף איתך

צטט: תלתלית 2008-05-29 22:41:23

 

צטט: סיג 2008-05-29 20:54:57

כוכבית שלי

 

מה פתאום את מפרסמת את המידע הזה.

 

אוי ואבוי.

 

חשבתי שנהייה בצוות מצומצם ולהרגיש אותו קרוב קרוב.

חחח. אני לא מגיעה. הלימודים במקום ראשון עכשיו.

אבל את מוזמנת למסור לו דש.

היי אסתי ותודה על תגובתך.

 אני עדיין לא מסכימה איתך

כי יש כבר בארץ הרי איזה מיליון ומשהו הוגי דעות, כל אזרח שני כאן יודע מה צריך לעשות, מתי לעשות, איך לעשות,

ורק הוא כמובן-

הוא ולא אחר-

הוא, הוא הצודק-

דיבורים אינם משרתים את האחדות ואת הצורך הדחוף של מדינת ישראל בקצת יותר אהבת חינם,

דיבורים משרתים רק את הפילוג ואת המחלוקות,

שבענו מדיבורים ומהוגי דעות, כולם הפכו ליועצים ולמביני דבר (וכן, פוליטיקאים באמת אוהבים להקיף את עצמם באנשים כאלה- ולבסוף מחליטים לבד, ואת ההפך הגמור...)

כשאתה מגיע לארבעים אלף אנשים (ולמעשה זה פי עשר)- תראה כמה כוח יש לך באמת! נצל את הכוח הזה במעשים! ואם כבר בדיבורים- אז בדיבורים על אחדות, על התלכדות! ולא בהטפות מוסר, כי זה מאד מקומם. בסדר, כולנו רוצים שלום,

אבל איך נגיע לשם הלכה למעשה?

ארגון ארבע אימהות הוציא אותנו מלבנון,

אז אם מר גרוסמן מאמין במעשים ולא בדיבורים- ישנן דרכים רבות לשחרר את הקיטור, אולי לאו דווקא בהצטרפות לפריימריז (ומה רע בזה? ע"ע שלי יחמוביץ'- עכשיו היא מבינה כמה זה קשה, ומה היו השגיה באמת?)

בברכה, ושבת שלום.

צטט: st_s 2008-05-29 17:19:50

ועוד משו.

אני למשל, ממש לא אשמח לראות את דויד גרוסמן בפוליטיקה.

אבל לא תהיה מאושרת ממני אם ימשיך לכתוב ולהעשיר את חיי וחיי רבים בספרים שלו, וגם ככה מדי פעם יביע את דעתו על חושך המצב.

גרוסמן יודע היטב את הדרך.

הוא לא יודע לנהוג.

צטט: עדנה כהן קדוש 2008-05-30 08:40:23

היי אסתי ותודה על תגובתך.

 אני עדיין לא מסכימה איתך

כי יש כבר בארץ הרי איזה מיליון ומשהו הוגי דעות, כל אזרח שני כאן יודע מה צריך לעשות, מתי לעשות, איך לעשות,

ורק הוא כמובן-

הוא ולא אחר-

הוא, הוא הצודק-

דיבורים אינם משרתים את האחדות ואת הצורך הדחוף של מדינת ישראל בקצת יותר אהבת חינם,

דיבורים משרתים רק את הפילוג ואת המחלוקות,

שבענו מדיבורים ומהוגי דעות, כולם הפכו ליועצים ולמביני דבר (וכן, פוליטיקאים באמת אוהבים להקיף את עצמם באנשים כאלה- ולבסוף מחליטים לבד, ואת ההפך הגמור...)

כשאתה מגיע לארבעים אלף אנשים (ולמעשה זה פי עשר)- תראה כמה כוח יש לך באמת! נצל את הכוח הזה במעשים! ואם כבר בדיבורים- אז בדיבורים על אחדות, על התלכדות! ולא בהטפות מוסר, כי זה מאד מקומם. בסדר, כולנו רוצים שלום,

אבל איך נגיע לשם הלכה למעשה?

ארגון ארבע אימהות הוציא אותנו מלבנון,

אז אם מר גרוסמן מאמין במעשים ולא בדיבורים- ישנן דרכים רבות לשחרר את הקיטור, אולי לאו דווקא בהצטרפות לפריימריז (ומה רע בזה? ע"ע שלי יחמוביץ'- עכשיו היא מבינה כמה זה קשה, ומה היו השגיה באמת?)

יש אולי מיליון הוגי דעות אבל יש גרוסמן אחד.

ומכאן אני תוהה איך הגעת להמשך התיאוריה שלך על כך ש"גרוסמן מאמין במעשים ולא בדיבורים", אחרי שאת פיתחת את התיאוריה על הכוח שיש בידיו אחרי 40,000 קוראים ולכן  הוא צריך לנצל את זה ולעשות מעשה וכו'...

אז עוד פעם:

גרוסמן הוא סופר. גדול. ככזה הציבור רוצה לשמוע את דבריו. לא רק בתחום הספרות אלא גם בתחום המוסרי. (אגב, בעניין הזה הרחבתי באיזו כתבה שלי על תופעת אשה בורחת מבשורה ואמה בורחת מבחירה - ממליצה לך לקרוא. אולי תמצאי בזה עניין)

לכן היתה ציפיה כזו לדבריו בעצרת ההיא ולכן גם נאום החלולים שלו הכה כל כך הרבה גלים.

עכשיו הוא אמר את דברו בספר.

את שאר העבודה אנחנו צריכים לעשות.