עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6881)

    אהוד אמיר.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גילהסטחי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א.A
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    rayshc
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    kobi345
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מיכל a
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גי'זל28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מכבית- coach...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עו"ד וע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    להפריד את הטוב מהרע, העולם המושלם של ז'ול ורן

    8/4/08 00:44
    8
    דרג את התוכן:
    2012-11-02 12:45:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    האם ניתן להפריד לחלוטין את הטוב מהרע? ניסיון כזה מתואר ב-"דוקטור ג'קל ומר הייד" הקלאסי של רוברט לואיס סטיבנסון. וב-"כתר הדרקון" של אורי אורלב מתואר ניסיון שאפתני אף יותר - אנשים יצרו בני אדם שחלקם רק טוב, וחלקם רק רע, והם חיים בשתי ממלכות נפרדות. שתי הממלכות יכולות היו להתקיים כך לנצח, אך דבר מה בלתי צפוי מתרחש, מערבב את הטוב והרע ויוצר סיפור מתח וסיפור אהבה מרתק במיוחד.

     

    לא שאני משווה את עצמי לאורי אורלב, אך גם בספרי "זמן להתחיל לחיות" מופיע סיפור על רעיון להקים עיר שכולה טוב, עיר מושלמת ללא רוע. בעת שכּתבתי אותו חשבתי על ספריו של אורוול, ועל כתיבתו של קארל צ'פק, אבל בתקופה האחרונה נזכרתי בספר שהכי השפיע עליי בכתיבת הסיפור הזה, ספר שקראתי בנעוריי.

     

    "הירושה הגדולה" (בתרגומים אחרים: "ירושת המיליונים", "קריית שטן") הוא בעיניי אחד הספרים המרתקים ביותר של ז'ול ורן, ואחד מספרי המתח המעולים שקראתי מימיי. ירושת ענק מתחלקת בין שני אנשים: צרפתי וגרמני. מי שמכיר את ז'ול ורן ודאי כבר יודע שהצרפתי מייצג את כל היפה והחיובי, והגרמני – את תמצית הרשעות. הצרפתי משתמש בכסף כדי לבנות עיר שכולה טוב, והגרמני –עיר שכולה רוע.

     

    ידוע שז'ול ורן חזה בספריו את הצוללת, הטיסה לירח, ועוד. ובספר הזה, אפשר לומר שז'ול ורן חזה – ותיאר בבהירות – מנהיג גרמני אכזרי בעל שגעון גדלות, שונא דמוקרטיה וחופש, שבטוח שהגרמנים הם עליונים, שרוצה להשתלט על העולם, ומשקיע את כל המשאבים רק בכך... בעיר הגרמנית אין פרחים, ה-"תושבים" הם למעשה עבדים שעובדים כל שעות היממה עד שהם מתים, גם הילדים עובדים, תנאי החיים שלהם הם המינימום האפשרי, אנשים מתים כל הזמן מעבודה או מרעב... החיים בעיר הגרמנית נשמרים במעטה סודיות, וכל העבודה הנעשית שם תכליתה אחת – לבנות תותח ענקי, הגדול ביותר בעולם, הכוח הצבאי הגדול ביותר בעולם, במטרה להשתלט על העולם, והתותח מכוון בראש ובראשונה לעבר העיר הצרפתית, סמל הטוב והטוהר, ומה שהמנהיג הגרמני הכי מתעב.

     העיר הצרפתית... הקורא מדמה כעת לעצמו עיר עליזה של חופש... ובכן, לא בדיוק. אולי להפך. האם ז'ול ורן חזה גם את שגעון הבריאות השוטף כיום את העולם? בעיר הצרפתית חיים חיי בריאות מושלמים. שלטונות העיר מקפידים מאוד על אכילה נכונה, שינה בזמן, חיים בריאים ומסודרים, עיסוק בספורט. בספר החוקים של העיר מוסבר מדוע אסור להכניס שטיחים לבית – במיוחד שטיחים "שעירים", זה עלול לגרום למחלות... עוד כתוב בספר חוקי העיר שהריהוט בבית צריך להיות פשוט, זכורות לי המילים "שלושה ארבעה כסאות", ולמעשה בספר החוקים של העיר רשום בדיוק מה צריך להיות בכל בית, כך שכל הבתים נראים, בעצם, בדיוק אותו הדבר.

    הילדים בעיר הצרפתית כולם שוקדים על לימודיהם, כולם אוהבים ללמוד, כולם בריאים ומוצלחים, זהירים, כתם על הבגד נראה משהו נורא בעיניהם. אם מישהו אינו נקי מספיק (ואמות המידה שלהם מאוד מחמירות...), הם מוקיעים אותו, ואף אינם מסוגלים להיות במחיצתו. כך גם לגבי מי שאינו אוהב ללמוד. הקורא המשתאה מגלה אט-אט שלתושבי העיר אין כל אפשרות למחשבה חופשית או לחריגה כלשהי מהחיים הבריאותיים, המושלמים והמהודקים. כל פרט בחייהם מוכתב להם מגבוה. אין בעיר הזאת מקום לקבלה או לחמלה כלפי החלש או אפילו ה-"לא מושלם".

     

    נזכרתי בספר הזה רק בתקופה האחרונה, אבל ההשפעה שלו על משהו בראיית העולם שלי הייתה קיימת כל הזמן. ואני מצרף כאן את הסיפור שכּתבתי, שהזכרתי בתחילת הדיון. מקווה שתיהנו. 

     

     

     

    (c) כל הזכויות שמורות לליאור דגן 

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "להפריד את הטוב מהרע, העולם המושלם של ז'ול ורן"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    8/4/08 09:32
    3
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 09:32:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ליאור, ממש לא זכרתי את כל הפרטים האלה, בספר שקראתי בילדותי - מזמן לא עבר תחת ידי, יש להודות, והיה אחד הספרים האהובים שלי, זכור לי במיוחד סופו האיום של הרודן הגרמני... אבל המציאות עלתה על כל דמיון כמובן, גם על דמיונו המדהים של ז'ול ורן...

    וביחד עם הסיפור שלך - המקסים כשלעצמו - הרעיון ברור: אנחנו לא יכולים לשחק את אלוהים. אי אפשר לבנות עולם בתוך עולם ולחשוב שהוא יהיה טוב יותר.  נדרשת עזות-מצח לא קטנה (תכונה שיש לבני האדם בשפע ממנה, יש להודות) כדי לחשוב שאנחנו יכולים לשפר במשהו את העולם שלא אנחנו בראנו. אנחנו יכולים לשפר רק את עצמנו.

    אני חושבת שאיוב כבר נתן את התשובה המופלאה והמעמיקה ביותר לשאלת השאלות - מדוע יש סבל וצער בעולם. וגם אני, יום אחד כששטפתי כלים במטבח סתם כך, הבנתי שאכן העולם שלנו הוא הטוב מכל העולמות האפשריים.

    8/4/08 16:43
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 16:43:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יאללה - לא מספיק לככב ולברוח, רוצים גם לשמוע מה דעתכם!!
    8/4/08 16:44
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 16:44:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    סיפור מקסים כתבת.

    אנשים רבים רוצים לשפר ולשנות את העולם.

    רבים מהם, בגלל הדברים שהם עברו, חושבים שהם כבר יודעים טוב גם מה נכון לזולתם וכך הם פועלים. זה פשוט לא עובד. המחשבה שאתה יודע טוב יותר מהאחר מובילה להרס, כמעט תמיד.

    הניסיונות לכבוש את העולם היו תמיד "הניסיון להביא תרבות לעולם פרימיטיבי".

    ככל ש"פתרון סופי" שכזה הוא יותר מקיף, כך סובלים יותר וכך מובלט הרוע הקיים ומוחלף ברוע חדש ואכזרי יותר.

    אז חשבתי על פתרון... צריך לקחת את כל אלה שחושבים שהם יודעים איך לנהל את העולם ולשים אותם בכלובים ממוגנים...

    קורץ

    נראה לכם?

     


    --
    למצוא את הקוסם שבך...
    אוֹרי אשכנזי OMG
    http://www.OriMaGic.com
    8/4/08 17:49
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-08 17:49:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היין והיאנג, השחור והלבן, לא סתם משולבים יחדיו.

    הטוב הולך עם הרע, היפה עם המכוער וכך הלאה.

    הרעיון ליצור הפרדה מעלה המון שאלות שהן לא מוסריות, ומכאן שהטוב הופך לרע - זאת בשל אי המוסריות שקיימת בעצם השאלה - להפריד.

    מעבר לכך - אלמלא היה הצד השני, אלמלא ההפך לא היינו יודעים מה זה טוב, מה זה רע. אם לא היה יפה לא היינו יודעים מה זה מכוער ולהפך.

    עצם קיומנו תלוי בשניות הזאת שהולכת ביחד.

    הרבה ספרות איים וספרות פנטסטית עוסקת בהפרדה הזאת שבין הטוב לרע, נקודה מעניינת בספרים הללו שהיא שהטוב (כביכול) שקוע כל כך בעולמות רוחניים ולמידה, עד כדי כך שהוא הופך לנבדל וחסר ישע מצד אחד. מצד שני אנו רואים כי לא חסרים תככים גם שם.

     

    לא צריך ללכת לסיפורים כגון שלך (שהיה חמוד, אגב) או של אחרים - המציאות הוכיחה את השאלה. היטלר ניסה ליצור גזע עליון, לצורך כך הוא השמיד את כל מי שלא עמד בקריטריונים: את המפגרים, את ההומואים, את הצוענים, את היהודים...

     

    מכאן - שעל מנת לחיות אנו זקוקים לשני צידי המטבע.

     

     


    --
    א.ב.ל. היו שלום ותודה על הדגים
    9/4/08 11:35
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-09 11:35:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: רונתי 2008-04-08 09:32:16

    ליאור, ממש לא זכרתי את כל הפרטים האלה, בספר שקראתי בילדותי - מזמן לא עבר תחת ידי, יש להודות, והיה אחד הספרים האהובים שלי, זכור לי במיוחד סופו האיום של הרודן הגרמני... אבל המציאות עלתה על כל דמיון כמובן, גם על דמיונו המדהים של ז'ול ורן...

    וביחד עם הסיפור שלך - המקסים כשלעצמו - הרעיון ברור: אנחנו לא יכולים לשחק את אלוהים. אי אפשר לבנות עולם בתוך עולם ולחשוב שהוא יהיה טוב יותר.  נדרשת עזות-מצח לא קטנה (תכונה שיש לבני האדם בשפע ממנה, יש להודות) כדי לחשוב שאנחנו יכולים לשפר במשהו את העולם שלא אנחנו בראנו. אנחנו יכולים לשפר רק את עצמנו.

    אני חושבת שאיוב כבר נתן את התשובה המופלאה והמעמיקה ביותר לשאלת השאלות - מדוע יש סבל וצער בעולם. וגם אני, יום אחד כששטפתי כלים במטבח סתם כך, הבנתי שאכן העולם שלנו הוא הטוב מכל העולמות האפשריים.

    אני מודה שאני חוטא לא מעט בעזות המצח הזאת שאת מדברת עליה,

    וההבדל בין לשפר את סביבתנו לבין לשפר את עצמנו - לא תמיד ברור.

     


    --
    ליאור דגן - למידה בראייה אחרת
    www.liordagan.com
    9/4/08 11:45
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-09 11:45:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: ת תח תחמ תחמן מיומן 2008-04-08 16:44:05

    סיפור מקסים כתבת.

    אנשים רבים רוצים לשפר ולשנות את העולם.

    רבים מהם, בגלל הדברים שהם עברו, חושבים שהם כבר יודעים טוב גם מה נכון לזולתם וכך הם פועלים. זה פשוט לא עובד. המחשבה שאתה יודע טוב יותר מהאחר מובילה להרס, כמעט תמיד.

    הניסיונות לכבוש את העולם היו תמיד "הניסיון להביא תרבות לעולם פרימיטיבי".

    ככל ש"פתרון סופי" שכזה הוא יותר מקיף, כך סובלים יותר וכך מובלט הרוע הקיים ומוחלף ברוע חדש ואכזרי יותר.

    אז חשבתי על פתרון... צריך לקחת את כל אלה שחושבים שהם יודעים איך לנהל את העולם ולשים אותם בכלובים ממוגנים...

    קורץ

    נראה לכם?

     

    מה שאתה אומר מזכיר לי את המקרה של הסוסה מולי ב-"חוות החיות" של אורוול.

    לאחר שבעלי החיים השתלטו על החווה, הם רצו למחוק את כל הסממנים של שלטון בני האדם. אחד מהם - הסרטים האדומים שנהגו לקשט בהם את הסוסה מולי בעת היריד. הסוסה מולי, ילדותית וגנדרנית, לא הבינה מדוע בעלי החיים רוצים לקרוע את הסרטים היפים שלה. הסבירו לה - הסרטים זה סמל לכך שבני האדם שעבדו אותנו, הציגו אותך לראווה, את צריכה להרגיש מושפלת שקישטו אותך בסרטים, כאילו את סתם קישוט... הסוסה לא מבינה את הדברים כלל, ובשעת טקס קריעת הסרטים היא אומללה מאוד. בעלי החיים צוהלים ושמחים, כאילו בשבילה, אך אינם שמים לב כלל לאומללותה. לאחר זמן בורחת הסוסה מולי מהחווה, והיא נראית כשהיא רתומה לעגלה, מקושטת בסרטים, מנענעת בראשה בשמחה ובגאווה...

    וככל שהסיפור נמשך, מתברר, שהסוסה הילדותית, שלא הבינה את הסיסמאות הגדולות, צדקה למעשה - כי כזכור, שליטי החווה החדשים, החזירים, שעבדו את בעלי החיים האחרים והפכו להיות בדיוק כמו בני האדם.


    --
    ליאור דגן - למידה בראייה אחרת
    www.liordagan.com
    10/4/08 09:27
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-10 09:27:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לא אמרתי שלא צריך לשפר את הסביבה. בהחלט צריך.

    אבל למה צריך לשפר את הסביבה?... כי בני האדם קלקלו אותה...

    את העולם לא צריך לשפר. העולם מושלם. מה שאנחנו עושים זה לקלקל אותו כל הזמן. ברגע שמוציאים משהו מאיזון, צריך לעבוד קשה כדי למצוא איזון חדש.

    ואני חושבת שבגלל נוכחותם של בני האדם העולם כבר לא מתנהל "אוטומטית", ובגלל זה הוא טוב יותר, כי זה כבר יותר מעניין. הגורם האנושי - הוא הסיבה והתכלית ל"כל זה", והדרך שבה נצליח למצוא פתרונות לכל מה שעוות ונחמס ונכתש ואבד  - תוסיף הרבה רבדים (ברוח החתימה שלך) להיסטוריה של הקוסמוס.

     

    11/4/08 12:18
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-11 12:18:07
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: אור72 2008-04-08 17:49:16

    שבין הטוב לרע, נקודה מעניינת בספרים הללו שהיא שהטוב (כביכול) שקוע כל כך בעולמות רוחניים ולמידה, עד כדי כך שהוא הופך לנבדל וחסר ישע מצד אחד. מצד שני אנו רואים כי לא חסרים תככים גם שם.

     

     

    אני מאוד רוצה להתייחס לנקודה הזאת שאת מעלה.

    לפי התפיסה שלי, לכל דבר צריך להיות פן מעשי כלשהו. אפילו זעיר. אם ה-"טוב" מתמצה בהישקעות בעולמות רוחניים ואין לכך כל קשר לעולם ה-"אמיתי", הרי שבעיניי אין זה טוב אמיתי, ולמעשה אין זה ולא כלום.

    תרשי לי "לזרום" עם מילותייך ולהיזרק לכיוונים אחרים לגמרי:

     אני רוצה להתייחס לזיהוי של טוב עם חוסר ישע - לפעמים אנו אומרים על מישהו - "הוא טוב מדי, נותן שיתעללו בו". זוהי תפיסה שגויה בעיניי - מי שנותן שיתעללו בו לא עושה זאת מתוך טוב לב אלא מסיבות אחרות לחלוטין (אני מדבר על כך בהרחבה אצלי בבלוג בפוסטים 4-6).


    --
    ליאור דגן - למידה בראייה אחרת
    www.liordagan.com
    11/4/08 22:40
    0
    דרג את התוכן:
    2008-04-11 22:41:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הי ליאור ותודה על הדיון המעניין. הסרט "הכפר" של הבמאי של "החוש השישי", נדמה לי ששמו שמאלאן, עוסק בדיוק בנושא הזה. ממליצה לך מאד לצפות בסרט.

     

    ועכשיו זהירות - ספוילר. מי שרוצה לראות את הסרט, שלא יקרא את התיאור שאביא.

     

    הכפר מוקף ביער. הסיפורים מספרים שביער ישנן מפלצות איומות, ולכן אסור לחלוטין לצאת מהכפר ליער. יש גם כל מיני כללי התנהגות שנועדו לא להרגיז את המפלצות. מדי פעם המפלצות מתעוררות וגורמות לבהלה וכל מיני נזקים.אנשי הכפר חיים באופן מנותק לגמרי, ללא כל קידמה, באופן פשוט ותמים לגמרי. הבעיה מתעוררת שאחד מתושבי הכפר נפצע וצריך באופן דחוף תרופה. התרופה (בעצם מדובר באנטיביוטיקה רגילה )קיימת בעיר שנמצאת מעבר ליער. אם הוא לא יקבל את התרופה הוא ימות. חברתו רוצה לסכן את חייה ולצאת להביא את התרופה. לאחר שהיא עוברת ביער וכו' וכו' מסתבר שכל ה"כפר" הזה הוא בעצם שטח אדמה בתוך שמורת טבע בארה"ב. קבוצה של מייסדים, שחוו בצעירותם את האלימות המאפיינת את חיינו, מחליטים לעשות מעשה ולהקים כפר שכולו "טוב". מאחר שהוא מנותק לגמרי מהעולם אין בו כל רוע. לצורך כך הם "יצרו" את המפלצות, אשר מהוות למעשה את החיץ בין ה"כפר" ובין העולם.

     

    11/4/08 23:22
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-11 23:22:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: אורלי ר. 2008-04-11 22:41:48

    הי ליאור ותודה על הדיון המעניין. הסרט "הכפר" של הבמאי של "החוש השישי", נדמה לי ששמו שמאלאן, עוסק בדיוק בנושא הזה. ממליצה לך מאד לצפות בסרט.

     

    הסרט הזה מזכיר לי את "המופע של טרומן", אחד הסרטים האהובים עליי ביותר.

    טרומן חושב שהוא חי בעולם האמיתי, אבל אינו יודע שהכול מזויף, כל האנשים סביבו הם שחקנים וניצבים, הוא חי באולפן טלויזיה ענק, כל כך ענק שאי אפשר לראות את קירותיו. הוא אינו יודע שכל חייו מתועדים ומצולמים, ונצפים על ידי מיליוני צופי טלויזיה.

    אני רוצה להתמקד בקטע אחד , שבו מפיק תכנית הטלויזיה מואשם שהוא כולא את טרומן ועושה לו עוול. המפיק משיב: בחוץ יש גם שקרים, הונאה, העולם בחוץ לא טוב יותר.

    בעולם שטרומן חי בו - אין פשע, אין אונס, אין רצח. טרומן חי חיים בטוחים. הוא לא יכול להידרדר לעוני. הוא לא יכול לעבור התעללות משום סוג.

    אני לא זוכר אם המפיק שאל זאת או שאני חשבתי על כך: האם לא היינו רוצים שאנו  , או ילדינו, יחיו בעולם העטוף והמוגן הזה? האם לא היינו רוצים לחיות ב-"כפר" הזה בסרט של שמאלאן? אני נזכר גם בשיר "מדינה קטנה" של להקת כוורת...


    --
    ליאור דגן - למידה בראייה אחרת
    www.liordagan.com
    12/4/08 17:56
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-12 17:56:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מעניין, עברנו מדיון שנתעורר בעקבות ספר, לדיון על סרטים...

    לא ראיתי את "הכפר" - אולי אראה בעקבות ההמלצה. ראיתי גם ראיתי את המופע של טרומן, והיתה לי הרגשה ברורה שזה בעצם משל לכולנו על העולם שאנו חיים בו, הכביכול "אמיתי" ובכל זאת -- כמה מאתנו באמת חורגים אי פעם בחיינו מן המסלול הנוח שהתוו לנו הרגלינו, משפחותינו, החברה וכו' -- ובאמת מוכנים לזנק אל הלא-נודע?כמה מאתנו בכלל מודעים לכך שקיים עולם אחר מזה שמוכר לנו?

    13/4/08 08:11
    0
    דרג את התוכן:
    2008-04-13 08:17:46
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     צטט: liordagan 2008-04-11 12:18:07

     

    צטט: אור72 2008-04-08 17:49:16

    שבין הטוב לרע, נקודה מעניינת בספרים הללו שהיא שהטוב (כביכול) שקוע כל כך בעולמות רוחניים ולמידה, עד כדי כך שהוא הופך לנבדל וחסר ישע מצד אחד. מצד שני אנו רואים כי לא חסרים תככים גם שם.

     

     

    אני מאוד רוצה להתייחס לנקודה הזאת שאת מעלה.

    לפי התפיסה שלי, לכל דבר צריך להיות פן מעשי כלשהו. אפילו זעיר. אם ה-"טוב" מתמצה בהישקעות בעולמות רוחניים ואין לכך כל קשר לעולם ה-"אמיתי", הרי שבעיניי אין זה טוב אמיתי, ולמעשה אין זה ולא כלום.

    תרשי לי "לזרום" עם מילותייך ולהיזרק לכיוונים אחרים לגמרי:

     אני רוצה להתייחס לזיהוי של טוב עם חוסר ישע - לפעמים אנו אומרים על מישהו - "הוא טוב מדי, נותן שיתעללו בו". זוהי תפיסה שגויה בעיניי - מי שנותן שיתעללו בו לא עושה זאת מתוך טוב לב אלא מסיבות אחרות לחלוטין (אני מדבר על כך בהרחבה אצלי בבלוג בפוסטים 4-6).

    ליאור

    אני חושבת שיש מילה שמגדירה את מה שאתה מחפש והיא : אוטופיה. אך התשובה נמצאת בגוף המילה, היות ופירוש המילה הוא: המקום הטוב שלא קיים.בכל המקרים שדיברו על יצירת טוב, התחילו מהנקודה שלך. השאלה היא לא מה קורה עם הדור הראשון שיודע מה זה רע, או הדור השני ששמע על הרע. השאלה המהותית היא מה קורה עם הדורות שלא נתקלו במושגים ובשבילם המושגים השליליים בגדר אגדה.

    קיימת בעיה עם החיפוש אחר הטוב. בני האדם אינם "לוח ריק", אינם "tabula rasa" והיות ואינם כאלו, אופיים קובע את הלכותיהם. אני אקח אותך לעולם הראשון הטוב - גן עדן. הכל היה שם טוב, יחד עם זאת יצר האדם חיפש אחרת, יצר האדם ביקש לדעת ובכך נוצר המקום המעורב. יותר מאוחר היה ויכוח בין שני אחים שהוביל לרצח, על בסיס קנאה. שני האחים היו שונים זה מזה, לכל אחד היה אופי משלו.אפשר להתייחס לסיפורים הללו כאל תשתית הדת שלנו, אפשר להתייחס אליהם כאל מיתוסים - אבל איך שלא נסתכל עליהם, יש כאן משל לאנושות. האדם הנו יונק מורכב, שונה זה מזה ולכן קשה להתייחס אליו כאל משהו זהה.

    מעבר לכך אני לא חושבת שאפשר לצמוח למעלה אם לא יודעים מה עומד מולנו - היינו, אני חוזרת - בשביל להיות טוב אני חייבת לדעת מה זה רע. 

    לגבי האדם שמתעללים בו בגלל שהוא טוב - לא מסכימה איתך. בחברה שלנו יש אנשים שמתייחסים לטוב ולתמימות שהן תכונות חיוביות בזלזול גמור. ולא פעם דורכים על האנשים הללו. האדם עצמו לא אומר - אני טוב אז אני אתן שידרכו עלי. אבל החברה אומרת הוא טוב ורך לב אז אפשר לרמוס אותו. וזה הניואנס שצריך לשים לב אליו.


    --
    א.ב.ל. היו שלום ותודה על הדגים


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "להפריד את הטוב מהרע, העולם המושלם של ז'ול ורן"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה