עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6775)

    לחפשולאבד
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    י ו נ י ת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מטין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דוקטורלאה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    * חיוש *
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אסנת גזית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ורד אוריאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היא ולא אחרת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    האם כל ספר ראוי להיות מונח על מדף הספרים של ילדינו?

    20/3/08 08:22
    0
    דרג את התוכן:
    2008-05-09 08:51:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ישנם ספרי ילדים שהפכו לקלאסיקה. האם הם באמת ראויים לקריאת ילדינו?

     

    רצו"ב קישורית לפרודיה שכתבתי על הספר: "שמלת השבת של חנה'לה"

     

    אשמח מאוד לתגובותיכם.

     

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=356161

     

    תמימלה ושמלת השבת

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "האם כל ספר ראוי להיות מונח על מדף הספרים של ילדינו?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    20/3/08 08:39
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-20 08:39:32
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי, תוכלי לפרט את הפוסט גם בקהילה?

    יהיה יותר נוח לשוחח ככה.

     

    20/3/08 09:02
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-20 09:02:15
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תודה תלתלית.

    למען הנוחות אני מעתיקה לכאן את הפוסט:

     

     

    תמימה'לה ושמלת השבת

     

    (כתבתי פרודיה על הסיפור "שמלת השבת של חנה'לה הקטנה" מאת יצחק דמיאל שווגר. בסיפור המקורי מסופר על חנה'לה שאימא תפרה לה שמלה חדשה לשבת.

    הילדה יוצאת החוצה ונזהרת לא ללכלך את שמלתה. היא פוגשת בדרכה איש עייף שלצדו שק פחמים. חנה'לה הטובה מציעה לו את עזרתה והיא נושאת עמו את שק הפחמים הכבד. לאחר שסייעה לו היא נוכחת ששמלתה התמלאה בכתמים שחורים. היא בוכה. הירח שרואה את מצוקתה הופך כל כתם שחור לכתם זוהר של אור.

    בסיפור יש עידוד לסייע לאנשים זרים ברחוב. האם הסיפור מתאים לימינו? האם אין בכך סכנה?)

     

     

    הייתה ילדה קטנה, תמימה'לה. תפרה לה אמא שמלת שבת חדשה, שמלה צחה כשלג, לבנה.
    והנה בא יום שישי. השמש כבר נטתה לשקוע. תמימה'לה התרחצה לכבוד השבת, לבשה את שמלתה הצחה ושמחה מאוד. שמחה היא, ושמחה אמא שלה.

    יצאה תמימה'לה מן הבית לטייל קצת, לשחק.

    ראה אותה עוזי, הילד מהכניסה השנייה, ורץ לקראתה בשמחה: "הי, תמימה'לה, את בטח הולכת היום לבית הכנסת, הי, הי..."

    אמרה תמימה'לה: "רואה אתה עוזי את שמלת השבת הלבנה שתפרה לי אמא?"

    צחק עוזי: "בטח שאני רואה, בגלל זה את לא תשחקי איתי עכשיו במחבואים?"

    "נכון, עוזי, עכשיו אסור לי לשחק במחבואים, כי אם אתחבא במקום קשה, השמלה תתלכלך לי."

    הלכה תמימה'לה הלאה, וראתה את עדי שבָה מגן השעשועים. ניגשה אליה תמימה'לה, החליקה בידה על שערותיה הגולשות ואמרה: "רואה את, עדי, את שמלת השבת החדשה והמבהיקה שתפרה לי אמא?"

    שמחה עדי ושלחה את ידה המלוכלכת מבוץ, אך תמימה'לה אמרה: "לא, עדי, עכשיו אסור: השמלה..."

    כך טיילה לה תמימה'לה, וגם שיחקה. וכשרצתה כבר לחזור הביתה, ראתה מרחוק איש יוצא ממכונית. והאיש עמד והסתכל סביב, כאילו איבד את הדרך.

    קרבה תמימה'לה והנה היא רואה איש מבוגר, ששערות שיבה מבצבצות מראשו המכוסה זיעה. התעייף כנראה האיש מאוד, והוא מתוסכל על שאינו מוצא את דרכו. והוא אומר: "גשי הנה, ילדה, שלום לך!"

    "שלום," עונה תמימה'לה, והיא ניגשת, מסתכלת ושואלת: "אפשר לעזור לך במשהו?" המורה בכיתה א' אמרה שמצווה גדולה לעזור לזולת.

    "כן," אומר האיש. "לא קל."

    "במה אפשר לעזור לך?"

    "יש לי באוטו חבילה שאני צריך למסור למישהו, אבל אני לא מוצא את הכתובת."

    "ומה הכתובת?" שואלת תמימה'לה.

    "שכחתי, את מוכנה לבוא איתי למכונית כדי לקרוא מה כתוב על החבילה?"

    "כן, בשמחה!" עונה תמימה'לה, שרוצה מאוד לעזור לזולת.

    "ומה שמך?" שואל האיש המבוגר כשהם הולכים לעבר המכונית.

    "שמי תמימה'לה." והיא שותקת רגע ואחר אומרת: "אתה מביט אל השמלה שלי? היא חדשה. אמא תפרה לי."

    "שמלה יפה," אומר האיש. "תתחדשי!"

    "תודה!" אומרת תמימה'לה. והם ממשיכים לצעוד עוד שעה קלה, והאיש אומר: "צריך למהר. השבת מתקרבת."

    והולך האיש בצעדים כבדים, ותמימה'לה מדלגת לידו.

    ואז הם מגיעים למכונית, והאיש פותח את דלת המכונית ואומר לתמימה'לה: "את מוכנה להיכנס למכונית ולקרוא את הכתובת שעל החבילה?"

    "בטח," אומרת תמימה'לה וקופצת לתוך המכונית. והאיש מצטחק.

    תמימה'לה רוצה לקרוא את הכתובת, ופתאום מרגישה שדלת המכונית נטרקת בחוזקה, והאיש הנחמד מפסיק להיות נחמד.

    תמימה'לה בוכה, בוכה, אבל שום דבר לא עוזר. אין איש שומע אותה.

    "עתה די, כבר עזרת, ילדה טובה את, עכשיו שובי הביתה," אומר האיש וזורק את תמימה'לה מהמכונית.

    חוזרת תמימה'לה. רגליה כואבות וליבה מר.

    אויה, אויה! מה זה?... הנה כתם אדום... והנה עוד אחד... והנה עוד ועוד... נתאדמה השמלה. נכתמה בדם.

    פרצה תמימה'לה בבכי, ויי, ויי, שמלת השבת הלבנה והצחורה... אמא תפרה לה, ורק היום לבשה אותה בפעם הראשונה, ויי... ואנה היא באה עתה? איך תשוב הביתה? איך תראה בצער של אמא... ויי, ויי... כבר ערב. החשיך. על האבן יושבת ילדה קטנה מכיתה א'. יושבת יחידה ובוכה, כי מר לה מאוד.

    ואז השקיף הירח מן השמיים אל תמימה'לה הקטנה. השקיף ושאל - שאל בלי קול, בלי מילים, רק תמימה'לה שומעת: "מה לך פה, ילדה? ולמה תבכי?"

    ולתמימה'לה קשה לדבר, והיא מראה באצבע על השמלה: "ראה, ירח... וזה מן האיש... הוא עשה לי כואב."

    והירח מביט ומזיל דמעה גדולה... והוא שואל שוב, שואל בלי קול, בלי מילים, רק תמימה'לה שומעת: "האם את מתחרטת, תמימה'לה, שעזרת לו, לאיש?"

    ותמימה'לה אומרת: "לא, א... אני לא מתחרטת... המורה שלנו בכיתה א' אמרה שצריך לעזור לזולת... אבל השמלה, שמלת השבת הלבנה... ואמא..."

    ואז אומר הירח (שכבר התפקח והתפכח מאז הסיפור על שמלת השבת של חנה'לה): "לא, ילדה! עשית טעות גדולה! אסור לעזור לאנשים שלא מכירים! יש גם אנשים רעים בעולם!"

    ותמימה'לה בוכה ובוכה, והירח, שמרחם מאוד על תמימה'לה, אומר: "אל תבכי, ילדה, קומי לכי לביתך. שמלתך תהיה יפה יותר..."

    והירח שולח את קוויו, קווי האור שלו. אך נגעו קווי האור בכתמים שעל שמלת תמימה'לה וראה זה פלא: הכתמים נעלמו, אינם... ובמקומם אור! הנה פה היה תו אדום, ועתה תו אור מזהיר... ופה הייתה נקודה של דם, ועתה נקודה מזהירה. וכך מתמלאת שמלתה של תמימה'לה המון נקודות מזהירות, כהמון נורות אזהרה. והן מתנוצצות, מזהירות - ותמימה'לה הולכת, מזהירה כולה, ולקראתה בדרך באה אמא שלה, באה ומדברת: "מי היא זאת?"

    ותמימה'לה שומעת, רצה לאמא ובוכה. אמא לא תכירנה, היא התבגרה בכמה שנים טובות...

    ותמימה'לה סיפרה הכול לאמא שלה.

    נכנסו הביתה, וכל החדר התמלא נקודות מזהירות משמלת השבת של תמימה'לה. אחרי הקידוש הלכה אמא עם תמימה'לה לחדר המיון בבית החולים, ובבוקר אמרה תמימה'לה "הגומל" בבית הכנסת, ואבא אמר שנולדה לו בת חדשה. הוא עלה לתורה וקרא לה בשם חדש: במקום תמימה'לה - בינה'לה.

     

     


    --
    אם אין אני לי מילו - לי
    20/3/08 11:55
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-20 11:55:15
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני חושבת שרבים מספרי הילדות ראויים וטובים לקריאה לילדים.

    חשוב לתת את ההסבר הנכון לילד בזמן הקריאה.

    במקרה של חנהלה ושמלת השבת מטרת הספר היא מתן עזרה, חשוב אולי להדגיש את שחשוב לעזור לחברים ומכרים ולהיזהר מזרים ברחוב...

    אגב,

    קראתי את מה שכתבת.. בקושי רב

    זאת לא פארודיה לצערנו..

     

     

    20/3/08 14:04
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-20 14:04:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: קרן דו 2008-03-20 11:55:15

    אני חושבת שרבים מספרי הילדות ראויים וטובים לקריאה לילדים.

    חשוב לתת את ההסבר הנכון לילד בזמן הקריאה.

    במקרה של חנהלה ושמלת השבת מטרת הספר היא מתן עזרה, חשוב אולי להדגיש את שחשוב לעזור לחברים ומכרים ולהיזהר מזרים ברחוב...

    אגב,

    קראתי את מה שכתבת.. בקושי רב

    זאת לא פארודיה לצערנו..

     

     

    לשון הטקסט לקוחה מסיפור המקור. כך שאם היה לך קשה לקרוא- צר לי. זה אינו הסגנון שלי אלא לשון הספר "שמלת השבת של חנה'לה". שיניתי רק מילים מועטות.

    פורים שמח


    --
    אם אין אני לי מילו - לי
    20/3/08 14:32
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-20 14:32:15
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אויש, יש סיפורים כל כך לא חינוכיים שזה איום ונורא.

    תמימה'לה היא דוגמה מאוד טובה - מחנכים את הילדים ללכת בחושך עם אנשים זרים ואפלים. ממש גרוע.

    יש גם סיפור שסיפרו לבתי בגן, "אגוז של זהב" של לוין קיפניס על שני ילדים עניים שלא היו להם בגדים חדשים לפסח ואז זקיין אחד (בדיעבד הוחלט בסיפור שהוא אליהו הנביא) פיתה אותם לבוא ליעד לבקתה נידחת ושם הם החליפו את בגדיהם הישנים בבגדים החדשים שחיכו להם שם.

    איום ונורא.

    קניתי לה את הספר לבקשתה, כי הוא סופר בגן. לא אמרתי דבר לגננת, אבל זה ממש מכעיס. ועוד איש נחמד כמו מחבר סביבון סוב סוב סוב, לכי תדעי


    --
    \"הכחול\" - התשובה הנשית למובי דיק
    http://www.aggas.co.il/
    20/3/08 15:08
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-20 15:08:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: רחל נפרסטק 2008-03-20 14:04:44

     

    צטט: קרן דו 2008-03-20 11:55:15

    אני חושבת שרבים מספרי הילדות ראויים וטובים לקריאה לילדים.

    חשוב לתת את ההסבר הנכון לילד בזמן הקריאה.

    במקרה של חנהלה ושמלת השבת מטרת הספר היא מתן עזרה, חשוב אולי להדגיש את שחשוב לעזור לחברים ומכרים ולהיזהר מזרים ברחוב...

    אגב,

    קראתי את מה שכתבת.. בקושי רב

    זאת לא פארודיה לצערנו..

     

     

    לשון הטקסט לקוחה מסיפור המקור. כך שאם היה לך קשה לקרוא- צר לי. זה אינו הסגנון שלי אלא לשון הספר "שמלת השבת של חנה'לה". שיניתי רק מילים מועטות.

    פורים שמח

    הקושי לא היה בלשון.. הקושי היה בתוכן...

    20/3/08 20:07
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-20 20:07:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: הדס מטס 2008-03-20 14:32:15

    אויש, יש סיפורים כל כך לא חינוכיים שזה איום ונורא.

    תמימה'לה היא דוגמה מאוד טובה - מחנכים את הילדים ללכת בחושך עם אנשים זרים ואפלים. ממש גרוע.

    יש גם סיפור שסיפרו לבתי בגן, "אגוז של זהב" של לוין קיפניס על שני ילדים עניים שלא היו להם בגדים חדשים לפסח ואז זקיין אחד (בדיעבד הוחלט בסיפור שהוא אליהו הנביא) פיתה אותם לבוא ליעד לבקתה נידחת ושם הם החליפו את בגדיהם הישנים בבגדים החדשים שחיכו להם שם.

    איום ונורא.

    קניתי לה את הספר לבקשתה, כי הוא סופר בגן. לא אמרתי דבר לגננת, אבל זה ממש מכעיס. ועוד איש נחמד כמו מחבר סביבון סוב סוב סוב, לכי תדעי

    הספר התאים כנראה לתקופה שבו הוא נכתב. כולם היו כנראה יותר תמימים אז.

    סיפור חדש כדוגמת זה - לא היה עובר היום.

    תודה!


    --
    אם אין אני לי מילו - לי
    20/3/08 20:09
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-20 20:09:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: קרן דו 2008-03-20 15:08:28

     

    צטט: רחל נפרסטק 2008-03-20 14:04:44

     

    צטט: קרן דו 2008-03-20 11:55:15

    אני חושבת שרבים מספרי הילדות ראויים וטובים לקריאה לילדים.

    חשוב לתת את ההסבר הנכון לילד בזמן הקריאה.

    במקרה של חנהלה ושמלת השבת מטרת הספר היא מתן עזרה, חשוב אולי להדגיש את שחשוב לעזור לחברים ומכרים ולהיזהר מזרים ברחוב...

    אגב,

    קראתי את מה שכתבת.. בקושי רב

    זאת לא פארודיה לצערנו..

     

     

    לשון הטקסט לקוחה מסיפור המקור. כך שאם היה לך קשה לקרוא- צר לי. זה אינו הסגנון שלי אלא לשון הספר "שמלת השבת של חנה'לה". שיניתי רק מילים מועטות.

    פורים שמח

    הקושי לא היה בלשון.. הקושי היה בתוכן...

    השתדלתי לעשות זאת בעדינות. רציתי להבהיר את הסכנה שבספר.

    מבקשת סליחה אם פגעתי בך.


    --
    אם אין אני לי מילו - לי
    21/3/08 01:07
    2
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-21 01:07:43
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אני נוטה לראות בביקורת המבקשת לבקר ולהגן על הילדים מפני תכנים ספרותיים גילוי של בורות.

    מתעורר בי גיחוך כאשר אני מעלה בדמיוני הורים הגוהרים מעל פסגות הספרות העולמית של ורן, סוויפט, דפו, טוויין, אדמס, גרים או לואיס קרול, מנסים לפדות את סוייר, פין וגוליבר, את סינדרלה, שלגיה,הנזל וגרטל ואת הכלבה הכושית של לאה גולדברג.

     

    אלו המחפשים דרכים לסמות את עיני ילדיהם יכולים לעשות זאת במגוון דרכים. אל להם לספק להם ספרים, שהם-הם תוכנם של החיים עצמם. הגשמיים, והגשמיים פחות. המצחיקים, ואלו המעוררים מיסתורין וחשד.

     

    קריאה חתרנית תוביל בוודאי לגילוי כל נוראויות העולם, אך עולם זה הוא שלנו, וסירוס תכנים ספרותיים קנוניים מהווה בוז וטיפשות. ספק אם ילד מסורס וחרד מפני ביטויים של שונות, ספק, מוזרות, גזענות וגסות, יוכל לבטא בגרות שיש בה תבונה, ביקורתיות, וגם, כמה נורא- מידה של זימה.

     

     

    21/3/08 06:43
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-03-21 06:43:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: אסף קינצר 2008-03-21 01:07:43

    אני נוטה לראות בביקורת המבקשת לבקר ולהגן על הילדים מפני תכנים ספרותיים גילוי של בורות.

    מתעורר בי גיחוך כאשר אני מעלה בדמיוני הורים הגוהרים מעל פסגות הספרות העולמית של ורן, סוויפט, דפו, טוויין, אדמס, גרים או לואיס קרול, מנסים לפדות את סוייר, פין וגוליבר, את סינדרלה, שלגיה,הנזל וגרטל ואת הכלבה הכושית של לאה גולדברג.

     

    אלו המחפשים דרכים לסמות את עיני ילדיהם יכולים לעשות זאת במגוון דרכים. אל להם לספק להם ספרים, שהם-הם תוכנם של החיים עצמם. הגשמיים, והגשמיים פחות. המצחיקים, ואלו המעוררים מיסתורין וחשד.

     

    קריאה חתרנית תוביל בוודאי לגילוי כל נוראויות העולם, אך עולם זה הוא שלנו, וסירוס תכנים ספרותיים קנוניים מהווה בוז וטיפשות. ספק אם ילד מסורס וחרד מפני ביטויים של שונות, ספק, מוזרות, גזענות וגסות, יוכל לבטא בגרות שיש בה תבונה, ביקורתיות, וגם, כמה נורא- מידה של זימה.

     

     

    תודה אסף על תגובתך המקפת.

     

    ראשית: איני בטוחה שהסיפור שהעליתי הוא קנוני באיזה קנה מידה.

    שנית: הספר לא עסק בזימה.

     

    הספר שאליו התייחסתי נועד לחנך. מטרתו הייתה לחנך ילדים לעזור. זה חיובי בפני עצמו, אלא שהדוגמה (הסיפור) שהובאה לצורך כך הייתה מפוספסת לדעתי. יש דרכים רבות לחנך לעזור לזולת מבלי שהילד הקטן יצטרך לשאת שק פחמים של איש זקן זר בחושך.


    --
    אם אין אני לי מילו - לי
    24/3/08 17:27
    0
    דרג את התוכן:
    2008-03-24 17:28:10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בתור אחת שלקחה קורס באקדמיה על "מסרים סמויים בספרות ילדים", אז התשובה היא לא.

    לא כל ספר אמור להגיע בסופו של דבר לילדינו. ואני במהלך הקורס, קיבלתי הרבה שוקים, הייתי בהלם מהמון ספרים שחשבתי שהם תמימים ובסופו של דבר נגלו לעיניי המסרים המזוויעים שלהם.

    כשלי יהיו ילדים, אני מתכוונת לבחון כל ספר וספר לפני שהם יקראו. ובמידה והם ירצו לקרוא ספר שאני לא אאשר, אני ארשה להם ואז אנתח להם אותו מנקודת מבטי ואסביר למה לא רציתי שיקראו אותו.

     

    25/4/08 19:36
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2008-04-25 19:36:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    צטט: מו-מו 2008-03-24 17:28:10

    בתור אחת שלקחה קורס באקדמיה על "מסרים סמויים בספרות ילדים", אז התשובה היא לא.

    לא כל ספר אמור להגיע בסופו של דבר לילדינו. ואני במהלך הקורס, קיבלתי הרבה שוקים, הייתי בהלם מהמון ספרים שחשבתי שהם תמימים ובסופו של דבר נגלו לעיניי המסרים המזוויעים שלהם.

    כשלי יהיו ילדים, אני מתכוונת לבחון כל ספר וספר לפני שהם יקראו. ובמידה והם ירצו לקרוא ספר שאני לא אאשר, אני ארשה להם ואז אנתח להם אותו מנקודת מבטי ואסביר למה לא רציתי שיקראו אותו.

     

    ואני מסכימה איתך מו-מו כחוקרת ספרות ילדים ונוער. לא כל ספר ילדים אני אניח על המדף בחדריהם. יש ספרי ילדים שהכריכה מאוד שיווקית ומפתה והתכנים עלבון לאינטלגנציה של הקוראים הצעירים. יש גם יחצ"ני הוצאה שמחפים תמורת תשלום נאות על איכויות ירודות של ספרי ילדים ונוער. לכן אני מחזקת את המחשבות שהעלית פה בדיון.



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "האם כל ספר ראוי להיות מונח על מדף הספרים של ילדינו?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה