[ דרורית סן, מסורת חייה ובועטת, ימים נפלאים, חשבון נפש, שירה עברית, חוויה אקטואליתרלוונטית, שברים נאספים, שופרות ]

 

דרורית סן / מתוך תפילה לימים נוראים

 

 

 

 

 

חיים גורי, רוני סומק, הרב מנחם פרומן ז"ל,

ישי ריבו, סיוון הר-שפי, ליאונרד כהן ז"ל

ועוד אחרים:

באסופת השירים;

"שברים נאספים לשירה",  

המאגדת שירה ישראלית

שמתכתבת עם תפילות הימים הנוראים.

בהוצאת "איתמר - סדרה לשירה"

 

 

אסופה היוצרת שיח עכשווי משותף

 

לזרמים שונים סביב הימים הנוראים.

 

לכל שיר נלווית התייחסות קצרה,

 

הערה והארה מזווית קריאה אישית,

 

במטרה היא להנגיש את השירים

 

לקהל הרחב

 

לתת ביטוי לאיזה נקודה המיוחדת, המצויה בשיר,

 

להבהיר את הקשר המיוחד

 

של השיר לסתיו ולימים הנוראים

 

ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משמעותי ורלוונטי

 

בעקבות השאלות והרעיונות שהשיר מעלה.

 

האסופה מתמקדת בשירה הישראלית המודרנית.

 

היא מכילה 70 שירים שנבחרו מתוך כמה מאות.

 

משוררים ותיקים וידועים לצד משוררים צעירים: 

 

יהודה עמיחי, חיים גורי, לאה גולדברג, זלדה,

 

יאיר הורוביץ, אריה סיון, אברהם חלפי,

 

ט. כרמי, ליאונרד כהן, טוביה ריבנר,

 

אגי משעול, רוני סומק, אדמיאל קוסמן,

 

רבקה מרים, אלמוג בהר, רפי ויכרט,

 

אמיר אור, אלחנן ניר, סיון הר-שפי,

 

אבישר הר-שפי, הרב מנחם פרומן ז"ל,

 

חמוטל בר-יוסף, מירון איזקסון,

 

חוה פנחס-כהן, ארז ביטון, בכל סרלואי,

 

ישי ריבו ועוד משוררים מוכשרים נוספים.

 

הימים הנוראים אמורים להיות מאחדים

 

ומחברים את כל שורות החברה הישראלית.

 

להפוך את כולם לשותפים לחוויה היהודית

 

הרואה בימים אלה ימים עם משמעות עמוקה

 

בעלי מטען רגשי המשליך על השנה כולה.

 

 

דרורית סן / תפילה לימים נוראים

 

המטרה להפוך את חוויות הימים הנוראים

 

לחלק מהשיח הישראלי.

 

להעניק משמעות רב-רבדית למטבעות לשון,

 

הן בשפה והן בניגונים וכד'

 

כמו למשל הביטוי "ימים נוראים"

 

לא ישמש רק לתיאור רצף אירועים קשה...

 

אלא התרחב למשמעויות שונות, רחבות בהרבה

 

מן המשמעות המצומצמת המקורית שלו.

 

וכן גם ביטויים כמו; "וידוי", "כפרה",

 

"חשבון נפש", "אשמנו בגדנו",

 

"מי במים ומי באש", "אבינו מלכנו" –

 

שכבר חרגו מזמן ממשמעותם המקורית

 

והיו לבני בית בשפה העברית בשלל הקשרים.

 

 

גם ביטויים מתקיעת השופר

 

כמו "תרועה" או "שברים"

 

נכנסו לעברית במשמעויות שונות. 

 

מאות שירים בשירה הישראלית המודרנית

 

מתכתבים עם חוויית הימים הנוראים,

 

הסליחות, התפילות,

 

התחדשות השנה וחשבון הנפש,

 

כותבים בחרו מתוך חוויה אישית פנימית

 

וחיבור למציאות הישראלית

 

את העניין הפרטי והקולקטיבי.

 

האסופה שיצא ממש בימים אלו מציגה

 

שירה מרעננת ומאפשרת קריאות חדשות בתפילה

 

ומפגש חדש ועכשווי עם חוויות החג.

 

כך החיבור למסורת קדומה הופך לחי, קרוב

 

ואפילו מסעיר.

 

 

דרורית סן / חוויה אישית עם אספקט קולקטיבי

 

 

השירה העברית מחברת

 

בין העבר למציאות הישראלית

 

והופכת את חוויית החג לאקטואלית-רלוונטית.

 

היא לוקחת את מושגי החג ואת הלשון התפילה

 

ומחברת אותם בדרכיה המרתקות למציאות חיינו...

 

 

למשל סיוון הר-שפי הופכת את הפיוט

 

"אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו-דופי ל... 

"אָהַבְנוּ. בָּגַרְנוּ. גָּדַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ יֹפִי..." 

מה יכול להיות יותר ישראלי, אופטימי ומבטיח מזה?

 

או השיר של נעמה הנקין ז"ל של 'שופרות';

 

http://cafe.themarker.com/post/2981226/