עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    קולנוע

    ברוכים הבאים לקהילת קולנוע. כאן ניתן לקרוא ולהחליף מידע על סרטים וביקורות. מידע, מדריכים ושאלות ותשובות בנושאי הפקת וידאו, צילום ועריכה ובנושאי לימודי קולנוע ותסריטאות. זהו בית לקהילות וידאו עצמאיות כמו פורום קולנוע חברתי-פוליטי.

    סרטים

    חברים בקהילה (3612)

    חנה סקרה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מסתכל סביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מתוקונת עם ס...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    . ארז .
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    HagitFriedla...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דימהקרופניקו...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    yang9600
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    .D.S
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבי קירשטיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    משהפשה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לעבור את הקיר

    15/1/17 08:46
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2017-01-15 08:46:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ לעבור את הקיר, רמה בורשטיין, נועה קולר, מיתוס הרומאנס ]

    לעבור את הקיר

    בשני סרטים ישראליים שנעשו לאחרונה (ע"י בימאיות נשים, ועל קבוצות לא הגמוניות), טקס החתונה נמצא במרכז. ב"סופת חול" (עלית זקצר) הסרט מתחיל בטקס חתונה של האב עם אשה שנייה, צעירה מאשתו הראשונה, ומבוגרת אך במעט מבתו, ומסתיים בנישואי שידוך של הבת לגבר שהאב בחר, משיקוליו שלו. (לבת לא ניתן להינשא לאהוב לבה מהשבט השכן). וב"לעבור את הקיר" (רמה בורשטיין) לאחר שהארוס שלה אמר לה בארוחת טעימות לקראת החתונה שהוא אינו אוהב אותה, מיכל לא מתפשרת על נישואים איתו, מזמינה אולם וממשיכה בהכנות לחתונה, כולל מדידת שמלה, בידיעה ברורה ש"קטן על השם למצוא לי חתן עד נר שמיני של חנוכה".
    קעקוע מיתוס הרומאנס והחרדה מנישואים עומדים במרכזם של סרטים רבים, ישראלים ואחרים. החל ב"מדוזות", "חתונה מאוחרת", "מסיבת רווקות" "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס" ועוד. סרטים רבים מצביעים על הפחד מנישואים, סרטים אמריקאיים רבים מצביעים על פחדו של האמריקאי הממוצע (בעיקר גבר) להתמסד ולהתחתן. פמניסטיות מצביעות על כך שהנשים הן המפסידות העיקריות ממהלך זה של נישואים, ונעמי קליין הצביעה על כך שרומנטיקה זה בכלל עניין כלכלי, כשלכל מרכיב בתמונה הרומנטית הוא מוצר העובר לסוחר. (פרחים, טבעות, ארוחות רומנטיות וכיו"ב). 
    ב"לעבור את הקיר" ובכלל אצל חרדים, לא מחפשים אביר על סוס לבן, מחפשים שידוך. במקום ארוחה רומנטית, הגיבורה שואפת לארוחות שישי עם הבעל שישיר לה "אשת חיל מי ימצא".  
    אז האם "לעבור את הקיר" מצליח להציג גיבורה חרדית פמיניסטית למרות הכל? 
    מיכל, חוזרת בתשובה דעתנית בת 32, שהייתה כבר ביותר מ132 דייטים, מחפשת בעצמה את בן זוגה. היא כנראה יתומה מאב, כי אין אב בתמונה, וזה סמלי, וגם אמה (עירית שלג) לא מעורבת יותר מדי בחיפושים הללו.  באופן אירוני, אחד הדייטים שהיא נפגשת איתו "לא רואה אותה" כי הוא מסרב להביט בה, הוא יביט רק באשה שינשא לה, וכך יחשוב שהיא האישה הכי יפה בעולם, ודייט אחר הוא חרש, והוא אינו שומע אותה, והיא נמצאת איתו בסוג של שיח חרשים. מיכל מחוברת לעצמה ולרגשותיה, וקוראת את הארוס שלה, כבספר פתוח. היא לא מוכנה להתפשר ולהינשא למישהו שלא רואה אותה או שלא אוהב אותה. נועה קולר מצוינת בתפקיד מיכל, לא בטוח שזה היה עובד עם שחקנית אחרת. חלק גדול של הסרט מצולם בקלוזאפים, ואת הארוס הלא אוהב משחק, בהברקה ליהוקית, בעלה הראשון של קולר.
    בסרט נוצרת אנלוגיה בין אמונה לאהבה - בשתיהן צריך את קפיצת האמונה (או קפיצת האהבה) כדי שזה יעבוד. ממישהו שלא הכרת בכלל - לבן זוג שאיתו תבלי את כל חייך. מיכל, תמימה שכמוה, (או שלא) בטוחה שהזיווג שלה בוא יבוא, בזמן הנכון.  

    שידוכים בחברה החרדית - עבור רובנו זה נושא שנמצא מעבר להרי החושך. גם בחברה החרדית יש הבדלים בין העדות והחסידויות השונות - בין כאלה שבוחרים עבור הבת את השידוך המתאים, ולבת נותר רק לאשר או לסרב לשידוך (בד"כ אחרי מפגש של מספר דקות עם הארוס המיועד), ועד חסידויות המאפשרות מפגשים עם מיועדים פוטנציאליים, כשהמפגשים הללו מתקיימים בד"כ בלובי של בתי מלון.
    יש מספר דברים לא אמינים בסרט, למשל שבנות חרדיות גרות בדירה שכורה (ובעצם הן חוזרות בתשובה, אז אפשר להסביר את זה). עד כמה שידוע לי, זה לא ממש מקובל. או בחור (יוס - עוז זהבי) הבא לבקר בדירת הרווקות. 
    הסרט השאיר בי תגובה מעורבת: הוא כייפי ומלא בחוש הומור,(קטע נדיר - כשמיכל פונה לאלוהים על קברו של הרבי נחמן מברסלב, ועונה לה יוס, עוז זהבי) וברגעים מסוימים נטיתי לחשוב שכיף להם לחרדים, שחיים חיים רוחניים, מלאים באמונה. מצד שני, מאסתי באפולוגטיקה החרדית, המצביעה על החיים המופלאים שהם חייהם, שנסבים רובם סביב נישואים לשידוך הנכון, ואז שבתות קסומות מלאות באוכל טעים ובתפילות. גם הדיאלוגים בסרט נעים בין שני הקטבים האלה, לפעמים נדמים רוחניים ומקסימים, ולפעמים הזויים ("לדבר איתך זו כבר תרפיה" מיכל ליוס בסמטאות אומן)
    קשה לגשר על הפער הזה, שבו מצד אחד הנישואים הם שיא הדיכוי הנשי לעתים, ומאידך זוהי שאיפת השאיפות של הנשים, בעיקר החרדיות והחוזרות בתשובה. (ויש כאלה שחוזרים בתשובה כדי להתחתן).

    רמה בורשטיין, חוזרת בתשובה בעצמה, ספרה איך התאהבה בבעלה ממבט ראשון, למעשה מקול ראשון, היא שמעה אותו מדבר בשולחן סמוך, התאהבה בו, ואחרי זמן קצר וטוויסט קטן בעלילה, הם כבר היו נשואים. 

    שמה של הגיבורה, אינו מקרי, והוא מזכיר לנו שכבר בתנ"ך היו גיבורות דעתניות (מיכל ודוד). החלומות והיקיצות של מיכל בסרט מזכירים את אגדת היפהפיה הנמה, כמה מקסים אם אפשר היה ללכת לישון רווקה ולהתעורר בנשיקה לחיי אהבה ונישואים. 

     

    ''
    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "לעבור את הקיר"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "לעבור את הקיר"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה