
מסתבר שיש 'הנצחות' מביכות כאלו גם בהונגריה ועוד
מדינות שהיו בהן קורבנות שואה.
באופן עקרוני הלוח על הקרקע אמור להנציח לא רק יהודים
אבל בפועל הרי הרב המכריע של קורבנות הנאצים הם יהודים.
יש לכך שם מפוצץ - שְטוֹלְפֶּרשְטַיין - אבני מעידה
(מין ביטוי בגרמנית: לאבן-נגף, ברבים שטוֹלפּרשטיינֶה) וזהו פרויקט הנצחה מתמשך בערים שונות באירופה,
"אבני הנגף" של דמניג ששקועות במדרכות בערים שונות במטרה כביכול להזכיר לעוברים ושבים את קורבנות הנאציזם זכו לכיסוי תקשורתי מפרגן... אבל צר לי לומר
שלי זה הזכיר דווקא את ההתעלמות והאדישות של ההמון אז
כי איש מלבדי לא הבחין כלל בקיומם ולא טרח להתבונן
מה אני מצלמת...
כבר לפני יותר מעשור ראיתי
בעיירה לוקנבך בחבל בורגנלנד באוסטריה
אבני מדרך בולטות מבזלת שחורה עם אותיות זהב
בכל מקום שבו היה בית מדרש או בית-כנסת וכד'
ולפי כמות האבנים בכביש העקפי
ברור שהיו שם הרבה מקומות יהודיים
אבל כבר אז חשבתי שלהנצחה הסמלית זו
היה ראוי מקום מכובד וגדול יותר מאשר המדרכה.
הפעם בגרמניה ממש התרגזתי על
הלוחות המוזהבות בתוך הג'יפה של המדרכות המוזנחות
באזורים העתיקים של הערים שהיום לרב משמשים כאזורי תעשייה.
הם פשוט לא עושים את העבודה
להפך הם מעוררים שדים גורמים לעימותים מגעילים.
כמה ערים, סירבו לאפשר הנחת שטולפרשטיינה מסיבות פוליטיות.
בערים אחרות, ביניהן מינכן, התקבל האישור רק לאחר דיונים ארוכים.
בעיר קרפלד טענו העירייה והקהילה היהודית שאין זה יאה ששמות הקורבנות יהיו למרמס רגל.
בסופו של דבר הוחלט על פשרה, לפיה יונחו 'אבני נגף'
רק אם בעל הבית וקרובי הנספים מסכימים על כך.
היו בעלי בתים שהתנגדו להנחת שטולפרשטיינה לפני בתיהם,
מחשש שהתזכורת היומיומית לשואה תפגע בערך הנכס.
אולי בעצם הם לא רצו תזכורת מוחשית
שהבעלות על הבית שלהם לא כל-כך כשרה
לאחר שהבעלים האמיתיים של הנכס סולקו בכוח הזרוע
בנסיבות כה טרגיות.
קראתי במקרה אחד בעיר קלן הרחיקו אבן-נגף מפתח הבית לקצה המדרכה.
צילום / דרורית סן
הוספת תגובה על "האם זאת הנצחה ראויה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה