עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    מסביב לעולם

    אוהבים לטייל ? מסעות ארוכים או סופ"ש קצרים של תרבות ? חוויתם חוויות מיוחדות, נחשפתם לתרבויות שונות, מקומות ואנשים מיוחדים ? רוצים לשמוע על חברות התעופה הטובות ביותר ? באיזה נמל תעופה לא להשאר לילה ? ואיפה המסעדה הטובה ביותר בטנזניה בפריז או באיסטנבול ? יש לכם סיפורים שאלות וצורך להתייעץ בנושאים אלו ? לשם כך הקמנו את קהילת מסביב לעולם.   אנחנו כאן כדי לסייע לנוסעים המחפשים אינפורמציה וטיפים מיד ראשונה ולחלוק חוויות יוצאות דופן ממסעות וטיולים, אם בעקבות מפגש עם אנשים שונים, אירועים מיוחדים, מוזיאונים, מסעדות, בתי מלון, מקומות יחודיים, חיבור לטבע, מדבריות, שלגים וקרחונים, ג'ונגלים, איים, נופים, טיולי פאר, דת, אתגרים / טיולי אקסטרים, עולם הולך ונעלם ועוד...

    טיולים ותיירות

    חברים בקהילה (2861)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבי קירשטיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    זאבון השועל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דורון אנ_פל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    פיני1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    eicher077
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    grandpa.zoha...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מאיר-מירב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אביבי32
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    breni
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ד. צמרת
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    חרדה לשלום ממצאי בית כנסת דורא-אירפוס במוזיאון הלאומי של סוריה בדמשק

    11/11/13 19:15
    0
    דרג את התוכן:
    2013-11-12 07:16:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    [ סוריה, דמשק, בית כנסת דוראאורופוס, פרסקאות, אמנות יהודית, ממצאים ארכאולוגיים, פמיניזם, יצירה ייחידאית ]

    ```תלויה בין ארץ לשמים, תיק עבודות ציור, ציורים, ציירים - יצירות אומנות ישראלית דרורית סן. תיקי עבודות אמנים ישראלים - אמנות ישראלית

     

       דרורית סן / איך לחצות את הגשר ולפסוע בביטחון על גבי חבל דק?

     

    במלחמה האכזרית המתנהלת בסוריה

    עם הפצצות וקרבות באמצעים לא קונבנציונאליים

    יש נקודה יהודית מעניינת

    הנחבאת במוזיאון הלאומי של סוריה

    שנקווה שתוותר שלמה 

    וללא פגע בסיום מצב הלחימה.

     

    העיר דורא ובה בית הכנסת יהודי עתיק

    מעוטר בתמשיכי-קיר (פרסקאות) מדהימים

    נמצאה באזור פריפריה נידח ליד נהר פרת בסוריה

    היא הייתה עיר ההלניסטית - רומית שחרבה וננטשה

    בשנת 256 לספירה (תחילת הנצרות) .

     

    במלחמת העולם הראשונה נפל טיל באזור

    וחשף עיר קדומה שנותרה בשלמותה.

    כמובן שממצא ארכאולוגי נדיר כזה

    הביא למקום חפירות של גדולי המומחים בעולם

    שגלו בעיר הקטנה 16 מקדשים

    לכל מיני אלילים שהיו מקודשים בעת היא

    וכן מבנה נוצרי קדום של טרום כנסייה

    המכונה 'הבית הנוצרי'

    אך המבנה המרתק ביותר - הגדול העשיר ביצירות אמנות

    המושקע והמפואר ביותר שהתגלה בהריסות העיר

    הוא בית הכנסת של יהודי המקום.

    בית הכנסת ניצב צמוד לחומות ההגנה על העיר

    לכן כהכנה לקרבות נגד האויב האכזר - הפרתיים

    כוסה בית הכנסת בסוללת עפר וכך נשמר לגמרי כל המבנה

    ותכולתו ונקבר עם נפילת העיר כולה.

     

    לפי הכתובות בעברית ובשפות נוספות שנמצאו בהיכל התפילה

    מהנה בית הכנסת עבר שיפוץ והתחדשות בשנת 245 לספירה

    ואז יצרו אמנים אלמונים את פרסקאות על כל הקירות סביב.

    זמן קצר לפני חורבן העיר - כך שהציורים נותרו במצב מעולה

     

    חופרים מאוניברסיטת ייל תעדו בשנת 1932

    את הציורים היפים שמהווים עדות ראשונה

    לאמנות יהודית עשירה שנוצרה במאה ה3 לספירה

    בתוך בית הכנסת האורתודוקסי ולא מוכרת לנו.

     

    ההנחה היא שהיו כדוגמת דורא עוד בתי-כנסת

    מפוארים ועשירים באמנות יהודית

    אך הם לא שרדו או שפשוט עדיין

     לא נתגלו כפי שעיר נידחת וקטנה זאת

    נתגלתה באופן מקרי.

     

    בית הכנסת שנוסר במקצועיות

    ועבר בשלמותו למוזיאון בדמשק

    מכיל אדיקולה - גומחא לארון קודש

    שנקרא בעברית תקנית 'היכלית'

    שכדוגמתו מצאו בינתיים רק בבית הכנסת

    העתיק באום-קונטור ברמת-הגולן.

     

    לחוקרי אמנות יהודית כל ציור מדורא

    מהווה חגיגה וכר נרחב לפרשנויות

     

    למעשה הממצאים המדהימים הללו

    הורסים לחלוטין את התאוריה המקובלת

    במחקר האמנות היהודית והמוסכמה

    על הובלה של הנצרות בתחום האמנות התאולוגית.

     

    ההנחה שהאמנות היהודית שאבה כביכול דימויים מאמנות נוצרית

    כי הנצרות היא מאז ומעולם חזותית ובעלת רציפות דימויים

    התמוטטה מול ציורי הקיר של אמנות יהודית מובהקת שקדמו

    לאמנות של הנצרות שהחלה רק לאחר בניית הכנסיות.

     

    בית הכנסת בדורא הוכיח שאין כביכול מחסור בדימויים

    חזותיים בעולם היהודי. ממצאים של ציורים מלאים בפרטים תנכיים

    מצביעים כעובדה בשטח שהרבה לפני פרוץ הנצרות

    התגבשה שפת אמנות יהודית עשירה ומפוארת בכל קנה-מידה.

     

    כאמור ההשערה היא שאם בפריפריה בעיר עם כ-250 יהודים

    בלבד נמצא כזאת תכולה אמנותית ופרשנותית יהודית מפתיעה

    מבלי שהיה בה תנאים מוכרים או אמוראים ידועים

    אז בוודאי היו עוד הרבה בתי-כנסת מסוג שכזה.

     

    אחד מפלאי דורא הם הדימויים האמנותיים הנשענים על מדרשים.

    מפליא שהתמונות נשענות על מדרשים שהועברו בע"פ

    ועדין לא נכתבו כלל.

    את המשנה חתמו רק עשרות שנים אחרי ציור היצירות-קיר

    כך שהיה לאמנים בחור נידח רחוק מגבולות ארץ-ישראל ידע

    מדהים רחב ומעמיק במקורות היהודיים ובמדרשים.

     

    לפי היצירות ניתן ללמוד

    שאפילו התרגום השני למגילת אסתר היה שגור בפיהם

    ובכלל הסיפור ההצלה של אסתר ומרדכי

    היה כנראה דגם לסוג הגאולה וההצלה שלו שאפו

    יהודי דורא ולכן בחרו למשל בלבוש פרסי כבגדי הפאר

    לדמויות החשובות.

     

    סביב ארון הקודש נמצא בצד אחד סיפורי יציאת מצרים

    שבהם מככב משה ומצד שני סיפור מגילת אסתר.

    ציינתי מדוע זוכה אסתר לכבוד והערכה בדורא

    גם דמותו של משה המופיעה הרבה פעמים

    איננה מקרית אלא מהווה הנגדה לדמותו של ישו

    המתחילה לעלות על במת ההיסטוריה בדיוק אז.

     

    אך בניגוד לנצרות הדמויות המצוירות כמו משה

    נמצאות בחלק הגבוה והבלתי נגיש

    הוא נוכח במקום מכובד

    אבל אין לציבור אפשרות להפוך את דמותו

    לפולחנית. אי אפשר לגעת או לנשק...

    ובבקשה אל תדחפו בסדקים פתקים לבקשות!

     

     כפי שניתן להבין למי שהצליח להגיע עד כאן

    האמנות היהודית היא כלי להעברת מסרים

    ורעיונות. האמן מבטא בציורים

    את השקפות העולם של בני תקופתו

    ומביא באמצעות סמלים וויזואליים

    את צורות החשיבה הייחודית של העם היהודי

     

     

    ''

     

      מי היא הדמות של האישה הערומה?

    מה פתאום ערום בצמוד לארון קודש?

    מה מקור התלבושות של כל הדמויות בתמונה?

        ומה המשמעות של כך?

     

    ''

    ומה סיפור מאחורי כל פריט בציורים על מגילת אסתר?

    ואיזה כובע מיוחד במינו יש לאסתר?

     

    http://cafe.themarker.com/topic/2854968/?p=0#last_reply

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "חרדה לשלום ממצאי בית כנסת דורא-אירפוס במוזיאון הלאומי של סוריה בדמשק"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    11/11/13 19:44
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-11-11 19:44:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תמונות יפיפיות אייך הפכו עובדי האלילים היהודים את המשפט - לא תעשה לך פסל ומסכה לאיסור לצייר ....?

    --
    לבנון ארז , אדם אחד בעולמנו הרחב . מכיר אנשים טובים ומוכן ורוצה להקיף עצמו במבקשי טובתו ורוצי טובתו ורוצי טובת הכלל. דבר נוסף , אעשה כל שביכולתי במסגרת החוק והיושרה העצמית להצר ולהגביל את עובדי האלילים המכנים עצמם יהודים ומנסים בכל כוחם לכפות עליי גבולותיהם , המזון הכשר אותו אני צורך , לצערי כי רב , מנהגיהם וכו..
    erezlevanon1957@walla.com
    12/11/13 07:09
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-11-12 07:09:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין

    צטט: לבנון ארז 2013-11-11 19:44:34

    תמונות יפיפיות אייך הפכו עובדי האלילים היהודים את המשפט - לא תעשה לך פסל ומסכה לאיסור לצייר ....?

     

     

    איסורים סייגים וגדרות

    נבנים ונהרסים בהתאם למציאות המשתנה.

    השימוש בפסוקים לצרכי פסיקות הלכתיות

    הוא תהליך גמיש ונייד.

     

    בתקופות של חרדות לשלמות העולם הסימבולי של היהדות

    תהייה נטייה לבנות חומות הגנה גבוהות

    כדי להגן על שלמות הקהילה היהודית המאוימת

    בהמרה דתית בגלל השפעות חיצוניות.

     

    בתקופות של תחייה שגשוש וביטחון אמוני

    אין צורך בגדרות ואיסורים ואפשר לבטל

    את הסייגים ולהרחיק את חומות הסגירות.

     

    יהודי דורא-אירופוס היו לפי התאוריה שהצגתי

    במצב של בטחון עצמי חזק ואמונה יציבה

    בצדקת הדרך של היהדות ששורשיה נטועים עמוק.

    הם לא חששו לבטא באמצעות האמנות היהודית

    את סיפורי המקרא ולפאר את מדרשי האגדה

    שהכירו היטב עוד לפני שעברו לפרסום בכתב (חתימת המשנה)

    להפך הם עשו זאת בפאר ובכישרון

    וניכר שהשקיעו הרבה משאבים לכך.

     

    בתקופות בהם חשו היהודים מאוימים

    מאובדן דרך בגלל חולשה לעומת  התחרות

    הדתית סביבם הם הקפידו להחמיר ולסייג

    כך בשלהי בית שני כשהחורבן כבר עמד באוויר

    הומצאו חומרות לגבי טהרה וכן פסלו גם בכוח

    הזרוע כל ייצוג איקוני באמנות.

    אפילו הורדוס המלך הכה חזק נכנע לקנאות דתית זו. 

     

    גם בתקופת ההשכלה שסחפה את צעירי היהודים

    והרחיקה אותם משמירה על מצוות היהדות המסורתית

    נאלצו מנהגי הקהילות היהודיות לחוקק כללים מחמירים

    בין היתר איסורים גורפים לגבי האמנות.

     

    החרדים עד היום חשים כמיעוט בסכנת הכחדה ושמד

    בתוך הסביבה החילונית המקיפה אותם ומאיימת על שלמות

    עולמם הרוחני - לכן הם אינם מורידים את גובה

    חומות ההגנה, אינם מבטלים סייגים וחומרות...

     

    לעומת זאת הציבור הדתי (הסרוגים) בהחלט

    חשים בטחון בצדקת הדרך ואינם חוששים

    מפני סחף של דור ההמשך אל החילוניות.

    הם לא מאמינים שסגירות ובניית חומות גבוהות

    ימנעו ממי שרוצה לעשות המרה (קונברציה דתית)

    לעבור ולבחון דרכים אחרות

    לכן הם רואים באמנות בדומה לאנשי דורא הקדמונים

    אמצעי לגיטימי לעבודת ה'

    דרך שאיננה נופלת בערכה מזו של לימוד תורה וכד'

    כלומר האמנות היא הביטוי הדתי הכי IN במגזר זה!

    ותופעה זאת מחלחלת בהדרגה גם לזרמים במגזר החרדי.

     

     http://cafe.themarker.com/post/2981879/


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית





    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "חרדה לשלום ממצאי בית כנסת דורא-אירפוס במוזיאון הלאומי של סוריה בדמשק"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה