דרורית סן / איך לחצות את הגשר ולפסוע בביטחון על גבי חבל דק?

במלחמה האכזרית המתנהלת בסוריה

עם הפצצות וקרבות באמצעים לא קונבנציונאליים

יש נקודה יהודית מעניינת

הנחבאת במוזיאון הלאומי של סוריה

שנקווה שתוותר שלמה 

וללא פגע בסיום מצב הלחימה.

העיר דורא ובה בית הכנסת יהודי עתיק

מעוטר בתמשיכי-קיר (פרסקאות) מדהימים

נמצאה באזור פריפריה נידח ליד נהר פרת בסוריה

היא הייתה עיר ההלניסטית - רומית שחרבה וננטשה

בשנת 256 לספירה (תחילת הנצרות) .

במלחמת העולם הראשונה נפל טיל באזור

וחשף עיר קדומה שנותרה בשלמותה.

כמובן שממצא ארכאולוגי נדיר כזה

הביא למקום חפירות של גדולי המומחים בעולם

שגלו בעיר הקטנה 16 מקדשים

לכל מיני אלילים שהיו מקודשים בעת היא

וכן מבנה נוצרי קדום של טרום כנסייה

המכונה 'הבית הנוצרי'

אך המבנה המרתק ביותר - הגדול העשיר ביצירות אמנות

המושקע והמפואר ביותר שהתגלה בהריסות העיר

הוא בית הכנסת של יהודי המקום.

בית הכנסת ניצב צמוד לחומות ההגנה על העיר

לכן כהכנה לקרבות נגד האויב האכזר - הפרתיים

כוסה בית הכנסת בסוללת עפר וכך נשמר לגמרי כל המבנה

ותכולתו ונקבר עם נפילת העיר כולה.

לפי הכתובות בעברית ובשפות נוספות שנמצאו בהיכל התפילה

מהנה בית הכנסת עבר שיפוץ והתחדשות בשנת 245 לספירה

ואז יצרו אמנים אלמונים את פרסקאות על כל הקירות סביב.

זמן קצר לפני חורבן העיר - כך שהציורים נותרו במצב מעולה

חופרים מאוניברסיטת ייל תעדו בשנת 1932

את הציורים היפים שמהווים עדות ראשונה

לאמנות יהודית עשירה שנוצרה במאה ה3 לספירה

בתוך בית הכנסת האורתודוקסי ולא מוכרת לנו.

ההנחה היא שהיו כדוגמת דורא עוד בתי-כנסת

מפוארים ועשירים באמנות יהודית

אך הם לא שרדו או שפשוט עדיין

 לא נתגלו כפי שעיר נידחת וקטנה זאת

נתגלתה באופן מקרי.

בית הכנסת שנוסר במקצועיות

ועבר בשלמותו למוזיאון בדמשק

מכיל אדיקולה - גומחא לארון קודש

שנקרא בעברית תקנית 'היכלית'

שכדוגמתו מצאו בינתיים רק בבית הכנסת

העתיק באום-קונטור ברמת-הגולן.

לחוקרי אמנות יהודית כל ציור מדורא

מהווה חגיגה וכר נרחב לפרשנויות

למעשה הממצאים המדהימים הללו

הורסים לחלוטין את התאוריה המקובלת

במחקר האמנות היהודית והמוסכמה

על הובלה של הנצרות בתחום האמנות התאולוגית.

ההנחה שהאמנות היהודית שאבה כביכול דימויים מאמנות נוצרית

כי הנצרות היא מאז ומעולם חזותית ובעלת רציפות דימויים

התמוטטה מול ציורי הקיר של אמנות יהודית מובהקת שקדמו

לאמנות של הנצרות שהחלה רק לאחר בניית הכנסיות.

בית הכנסת בדורא הוכיח שאין כביכול מחסור בדימויים

חזותיים בעולם היהודי. ממצאים של ציורים מלאים בפרטים תנכיים

מצביעים כעובדה בשטח שהרבה לפני פרוץ הנצרות

התגבשה שפת אמנות יהודית עשירה ומפוארת בכל קנה-מידה.

כאמור ההשערה היא שאם בפריפריה בעיר עם כ-250 יהודים

בלבד נמצא כזאת תכולה אמנותית ופרשנותית יהודית מפתיעה

מבלי שהיה בה תנאים מוכרים או אמוראים ידועים

אז בוודאי היו עוד הרבה בתי-כנסת מסוג שכזה.

אחד מפלאי דורא הם הדימויים האמנותיים הנשענים על מדרשים.

מפליא שהתמונות נשענות על מדרשים שהועברו בע"פ

ועדין לא נכתבו כלל.

את המשנה חתמו רק עשרות שנים אחרי ציור היצירות-קיר

כך שהיה לאמנים בחור נידח רחוק מגבולות ארץ-ישראל ידע

מדהים רחב ומעמיק במקורות היהודיים ובמדרשים.

לפי היצירות ניתן ללמוד

שאפילו התרגום השני למגילת אסתר היה שגור בפיהם

ובכלל הסיפור ההצלה של אסתר ומרדכי

היה כנראה דגם לסוג הגאולה וההצלה שלו שאפו

יהודי דורא ולכן בחרו למשל בלבוש פרסי כבגדי הפאר

לדמויות החשובות.

סביב ארון הקודש נמצא בצד אחד סיפורי יציאת מצרים

שבהם מככב משה ומצד שני סיפור מגילת אסתר.

ציינתי מדוע זוכה אסתר לכבוד והערכה בדורא

גם דמותו של משה המופיעה הרבה פעמים

איננה מקרית אלא מהווה הנגדה לדמותו של ישו

המתחילה לעלות על במת ההיסטוריה בדיוק אז.

אך בניגוד לנצרות הדמויות המצוירות כמו משה

נמצאות בחלק הגבוה והבלתי נגיש

הוא נוכח במקום מכובד

אבל אין לציבור אפשרות להפוך את דמותו

לפולחנית. אי אפשר לגעת או לנשק...

ובבקשה אל תדחפו בסדקים פתקים לבקשות!

 כפי שניתן להבין למי שהצליח להגיע עד כאן

האמנות היהודית היא כלי להעברת מסרים

ורעיונות. האמן מבטא בציורים

את השקפות העולם של בני תקופתו

ומביא באמצעות סמלים וויזואליים

את צורות החשיבה הייחודית של העם היהודי

  מי היא הדמות של האישה הערומה?

מה פתאום ערום בצמוד לארון קודש?

מה מקור התלבושות של כל הדמויות בתמונה?

    ומה המשמעות של כך?

ומה סיפור מאחורי כל פריט בציורים על מגילת אסתר?

ואיזה כובע מיוחד במינו יש לאסתר?

http://cafe.themarker.com/topic/2854968/?p=0#last_reply