עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    אדריכלות ועיצוב פנים

    ברוכים הבאים לקהילת אדריכלות ועיצוב פנים, הקהילה פתוחה להעברת מידע בתחום ונגזרותיו בפורומים: "פינת הייעוץ" לייעוץ בנושאי אדריכלות ועיצוב פנים, "על עבודת העיצוב" פתוחה לפולמוס מקצועי, "קריאה לחברים" לחברים המציעים ממרכולתם בנושאים שונים, "זה מה שיש" העוסקת בנושאי אדריכלות מקיימת ואדריכלות חברתית ו"רוח הדברים" העוסק בתפיסות אלטרנטיביות. מקווים להנאתכם והשתתפותכם.

    נדל"ן ואדריכלות

    חברים בקהילה (3313)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    michela29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    lioba
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    debie30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שחר_קליין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ששת שצ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    levana feldm...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    * חיוש *
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    על עבודת העיצוב

    שיח על אדריכלות ועיצוב פנים.

    עיצוב בית כנסת בהשראת המשכן

    23/7/13 13:09
    1
    דרג את התוכן:
    2016-02-09 09:20:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ דרורית סן, אמנות יהודית, פיוזינג זכוכית, אדריכלות ישראלית, ציורים סמבולים, 12 שבטי ישראל, בית המשפט העליון, בית הכנסת, שילה, משכן, שפת סמבוליקה יהודית, תיאוריות קונספירציות, פרוטוקול זקני ציון, עקרונות עיצוביים, צניעות, drorit chn stössl ]

    ''''''

                              אות ש' בפיוזינג זכוכית /  דרורית סן שטסל. 

     

     

     

    העיר שילה המקראית הייתה בירת ישראל הראשונה

    לאחר כניסתם של  בני-ישראל לארץ ישראל מהמדבר

    היא שמשה כמקום המשכן בארץ-ישראל

    ומקום העליה לרגל של כל שבטי ישראל

    לאורך תקופה ארוכה של 369 שנים. 


    ממצאים ארכיאולוגיים ותעודות עתיקות

    מעידים שהיה בשילה ישוב יהודי רצוף כ- 1100 שנים,

    החל מימי יהושע בן-נון.  

     

    חורבן המשכן הטראומטי היה כרוך בהרס מאד נרחב של

    העיר שילה (בדומה לחורבן כולל של העיר ירושלים בחורבן המקדש).

    הטראומה מחורבן המשכן וההרס הנוראי מסביב

    נותרו כנזק רוחני ופיזי

    כואב וכפצע מדמם בלב העם היהודי של אותה תקופה.


    למרות שאנו מכירים מספר שמואל את השחיתות הרוחנית של תקופת

    בני עלי ככוהנים משרתים בקודש

    ואלו האמורים לשמש כמוריו הרוחניים של העם

    לזכותו של עלי ככוהן הגדול, המנהיג של תקופתו - הוא נפל ומת

    רק כששמע על נפילת ארון העדות בשבי האויב

    ולא כששמע על מות בניו.


    הכוהנים בשלהי תקופת המשכן

    ניהלו אתוו בתקופה שקדמה לחורבנו

    תוך זלזול גס בציבור מקריבי הקורבנות 

    כשיש קשר בין מצב רוחני ירוד

    הגורר למצב פיזי של הרס וחורבן.



     יישוב יהודי קטן בשילה אומנם המשיך להתקיים גם לאחר חורבן

    ואפילו לאחר חורבן בית המקדש הראשון בירושלים (ירמיהו מ"א, ה')

    אך כבר לא כעיר הבירה הגדולה והחשובה של ישראל.


    יהודים התגוררו בשילה ברצף גם אחרי חורבן בית המקדש השני.

    העיר נחרבה סופית 

    רק בזמן מרד בר-כוכבא (בשנים 136–132 לספירה).

     

     

    כיום, לכבוד חג האהבה- ט"ו באב מתקיימת מדי שנה

    בתל- שילה העתיק חגיגיה

    שמחדשת את המנהג הקדום - בנות מחולות בכרמים

    בהילולת שמחה.

     

    אז בין החגיגות והשמחה הנה הצצה

    אל האמנות יהודית בבית הכנסת היפה בישוב שילה.

    כמו: חלונות עם ציורים צבעוניים ועדינים של 12 השבטים. 

     המבנה בתכנונו של אדריכל זלמן דויטש 

     גדוש ברעיונות שמאזכרים במתכוון את המשכן ההיסטורי. 

     

    ''

     

    ''

    סמלי שנים עשר השבטים מופיעים על ויטראז'ים, פנים ביהכ"ס בשילה.

     

    ''

                              שחזור אוהל המועד שהיה במדבר בתמנע.

     

     

    כאמור המשכן הקדום שכן בשילה לאורך 369 שנה

    (בהשוואה - מקדש שלמה פעל 401 שנים - כמעט אותו זמן). 

     

     

     ד"ר שמעון אליעזר הלוי ספירו

    מאוניברסיטת בר-אילן טוען שהגישה העיצובית

    לבתי-כנסת צריכה להיות תמיד מלכתחילה -

     חיקוי האלמנטים של משכן על פני מקדש. 

     לטענתו - ההיסטוריה הטרגית של בתי

    המקדש הרי ידועה ובעייתית מבחינות רבות

    ולכן עדיף להיצמד לדגם המשכן היותר צנוע. 


    האם ניתן לערוך תיקון טעות בתפיסה עיצובית מושרשת?

     בשלהי ימי בית שני ובעיקר לאחר החורבן

    התפתח המוסד - "בית כנסת" שבמהלך הדורות הפך להיות

    המרכז הרוחני והחברתי של כל קהילה יהודית בארץ ובגולה

     

    ''

     

    בית-כנסת הוא מה שחז"ל כינו "מקדש מעט"

     

    כלומר, זה המוסד שנותר במקום בית המקדש שחרב, 

    כשם שהבית השני "החליף" את הראשון,

    אף שנעדרו ממנו כמה מהמאפיינים החשובים

    שהיו בבית ראשון כך בית הכנסת אמור להיות "התחליף" למקדש.

     

    כשאנו מתבוננים בהתפתחות של בית הכנסת במשך כל הדורות, 

    בתרומתו להישרדות העם,

    לזהות היהודית שלו ותפקידו כמוסד המאחד את כל פעולות הקהילה, 

    אולי נכון יותר יהיה

    לקרוא לו דווקא "משכן מעט"מפני שבכמה תחומים חשובים

    בית הכנסת דומה למשכן הנייד יותר מאשר לבית המקדש?

     

    1) המשכן נבנה מהתרומות של כל העם ובמאמצים משותפים של כל חלקיו.

    כל אחד נתן מחצית השקל ותרם גם לכל פריטי המשכן הנוספים 

    ככל "אשר ידבנו לבו".


    גם המלאכה נעשתה על ידי אומנים ואמנים יהודים מבני ישראל. 

    לעומת זאת, מימון המקדש הראשון נעשה

    משלל מלחמות דוד, 

    ובבניית המקדש השני נעזרו בכספים שנתרמו על ידי כורש מלך פרס

    ואח"כ שופץ ע"י הורדוס בתמיכת רומי ובסגנון עיצוב יווני-רומאי.


    האומנים של מקדש שלמה באו מחו"ל מצור ועמי הסביבה. 

    ואילו את המשכן בנו בצלאל וכד'

    בית הכנסת יותר דומה למשכן,

    בדרך כלל היזמה והמימון באו מן העם, מתוך הקהילה,

    ולפעמים גם מלאכות שונות הכרוכות בהקמת בית הכנסת

    נעשות ע"י חברי הקהילה.

     

    2) התפקיד של המשכן כמקום לקבלת דבר ה' מבין הכרובים

    פסק כבר אחרי מות משה,

    במשך כל ימי בית שני הייתה בתוך קודש הקודשים רק אבן השתייה.

     והנה היום בכל בית

    כנסת עומד מאחורי הפרוכת ארון הקודש, 

    ובו נמצאים ספרי התורה שבהם קוראים בכל שבת,

    שני וחמישי. 

    לכן, אפשר לומר שבמובן מסוים מטפורי בית הכנסת מתפקד כמשכן, 

    כשקול ה' מדבר

    אלינו מארון הקודש.

     

    3) המשכן במדבר היה מלווה את העם תמיד – "ושכנתי בתוכם", 

    ואילו המקדש עמד במקום אחד,

    כל המבקש את האלוקים היה עולה לירושלים, 

    בהרבה תקופות לא הייתה זו משימה קלה.

    לבית הכנסת  יתרון עיקרי כמו זה של המשכן שעליו גם כתוב:

    "בִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ".

    במשך כל הדורות עשה היהודי כל מאמץ להבטיח 

    שהמרחק מביתו לבית הכנסת לא יעלה

    על מרחק הליכה קצרה ברגל, 

    כל יהודי ראוי לשמו שצריך לבחור מקום מגורים.

    אומר במילים של התנאי רבי יוסי בן קיסמא (אבות ו, יא) 

    "אם נותנים לי כל כסף שבעולם,

    איני דר אלא במקום שיש בו בית כנסת".

     

    *בין הדברים שהיו במקדש הראשון ולא בשני;
    ארון,
    כפורת
    וכרובים,
    אש (משמים),
    שכינה,
    רוח הקודש
    ואורים ותומים (יומא כא ע"ב).

    ''

     

    לכן, אולי במקום לשאוף לאידאל לא בר השגה, שכבר היה בעצם

    בלתי מושג בבית שני - כדאי לאמנות היהודית העכשווית

    ולאדריכלות היהודית בת-זמננו

    להיצמד דווקא להשראה של המשכן הצנוע?

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "עיצוב בית כנסת בהשראת המשכן "

    התוכן ננעל על-ידי מנהלי הקהילה ולכן לא ניתן להגיב.

    23/7/13 15:25
    0
    דרג את התוכן:
    2014-11-23 20:54:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ''

     

    רק בפתיחת הארון נראים עשרת הדברות חרוטים על גבי זכוכית

     

     

     

    דמיון ושוני במבנה בית הכנסת לעומת המשכן במדבר ובשילה:


    הקירות החיצוניים של בית הכנסת עשויים אבן

     ולא עצי שיטים ויריעות עור כמו במשכן במדבר.

     

    בדיוק כמו במשכן שילה, שהיו העמודים מבחוץ עשויים אבן 

    כפי שנכתב במסכת זבחים:

    'לא הייתה שם תקרה,

    אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה' (פרק י"ד משנה ו)

     

    פנים בית הכנסת מצופה בעמודי-עץ כפי שהיה במשכן במדבר סיני.

    בחזיתו הארוכה של בית הכנסת נבנו 20 עמודים

    ובממד הצר נבנו 8 עמודים - 6 באמצע ו-2 בצדדים,

    בדומה בדיוק למספר הקרשים שהרכיבו את המשכן.

    גובהם של העמודים כ-5 מטרים,

    גובה השווה ל-10 אמות - גובה הקרשים במשכן.

    מספר העמודים בבית הכנסת תואם למספר הקרשים במשכן

    כפי שמוזכר בספר שמות:

     

    וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֶשְׂרִים קֶרֶשׁ, לִפְאַת נֶגְבָּה תֵימָנָה.

    וְאַרְבָּעִים, אַדְנֵי-כֶסֶף, תַּעֲשֶׂה, תַּחַת עֶשְׂרִים הַקָּרֶשׁ:

    שְׁנֵי אֲדָנִים תַּחַת-הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד... וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית,

    לִפְאַת צָפוֹן, עֶשְׂרִים, קָרֶשׁ. ...

    וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן, יָמָּה, תַּעֲשֶׂה, שִׁשָּׁה קְרָשִׁים.

    ג וּשְׁנֵי קְרָשִׁים תַּעֲשֶׂה, לִמְקֻצְעֹת הַמִּשְׁכָּן--בַּיַּרְכָתָיִם.

     (שמות פרק כ"ו, י"ח - כ"ב) 

     

    בבסיס העמודים ניצבים אדנים, כאשר לכל עמוד שני אדנים,

    כשם שבמשכן היו שני אדנים לכל קרש.

    גג בית הכנסת - יציקת בטון , דמוית יריעת עור,

    המקבילה העכשווית ליריעות שכיסו את המשכן ואת משכן שילה.

    ניתן להבחין ביציקת הבטון על הגג בעשרה חלקים,

    המקבילה לעשר היריעות שכיסו את המשכן.

     

    העלייה לעזרת הנשים נבנתה כך שתדמה את מידותיו

    של כבש מזבח הנחושת 

    שהיה בחצר המשכן.

    במעלה הכבש, ישנם ארבע פינות עליונות בולטות, שמציינות את קרנות המזבח.

    בדפנות החיצוניים של המעלה, סומן היסוד' בגובה אמה מהקרקע, (כחצי מטר)

    שהבדיל במזבח בין מקום זריקת דם של הקורבנות שונים.

    בניגוד לכבש המזבח, המעלה לעזרת הנשים כולל מעקה, מסיבות בטיחותיות.

    בשל אילוצי גובה, ממשיך מעלה שני,

    המתחבר ב90 מעלות עם הכבש הראשון, עד למפלס עזרת הנשים.

     

    ארון הקודש בבית הכנסת, המקביל לארון הברית מהמשכן,

    כאשר משני צדדיו נמצאות הטבעות המיועדות לבדי הארון 

    בהם נשאו בני ישראל את הארון

    כאשר נדדו עם המשכן 40 שנה במדבר סיני.


    ארון הקודש נבנה כך שרק רגל אחת מייצבת אותו אל הקרקע ,

    דבר המרמז על המדרש שארון הברית 'נשא את נושאיו'

    בעת מעבר הירדן בכניסת בני ישראל לארץ‏‏.

     

     האדריכלים נמנעו מלעצב כרובים בדמות מלאכים, כפי שהיה במקור,

    והסתפקו בעיטור הנראה ככנפיהם הפרוסות של הכרובים.


    בימת הקריאה בתורה במרכז האולם בנויה משיש,

    בדגם מזבח הזהב,

    אולם לא במידותיו למעט בגובה.

    גובה הבמה שתי אמות וקו מפריד בין האמה העליונה לבין האמה התחתונה.

    לא נבנו טבעות לבדים בצדדיו,

    כיוון שהן היו מקשות על מעבר המתפללים באולם.

    גם הזר, שהיה עשוי זהב חסר במתכוון,

    אך הקרנות שוחזרו, מעין ריבועים, בכל אחת מארבע הפינות.

     

    בכותל הפונה לירושלים (לכיוון דרום)

    מותקנים חלונות ויטראז' ובהם תמונות סמלי שבטי ישראל.

    במאפיינים אלה שונה בית הכנסת ממשכן שילה,

    שפנה מהמדבר לכיוון מערב,

    ובכך גובר בעצם אופיו כבית כנסת

    (שנהוג להפנות את חזיתו לעבר ירושלים)

    על אופיו כחיקוי דגם של המשכן.

     

    על אחד העמודים בבית הכנסת מנורה דולקת,

    אם כי לא כדוגמת המנורה במשכן.

    אין אובייקט בדמות שולחן הפנים,

    אך הייתה תוכנית לבנות ארון לספרים 

    בצורת השולחן ומדפי לחם הפנים.

     

    תחת הגג פרוסים בדים מחוברים בלולאות,

    שמסמלות את כיסויי הבדים השונים למשכן,

    שכבת העורות הנקראת "המשכן"

    עליה נפרסו אחר כך השכבות "האוהל"

    ו"המכסה" הנראים מחוץ למבנה.

     

    בין החלק המיועד למתפללים לבין החלק המוגבה שבו ארון הקודש,

    נבנו ארבעה עמודים המסמלים את העמודים שנשאו את הפרוכת,

    שהבדילה בין ההיכל  לבין קודש הקדשים במשכן ובמקדש..

     

                     ''

     

                  הטבעת בצידי הארון שבמשכן הנייד שמשה לנשיאתו.

     

    אז בהחלט איזה מזל שלמרות כל המשקל הכה כבד

    של סמלים ורמזי רמזים למשכן הקדום בשילה וזה מהמדבר

    בכל זאת התוצאה היא בית-כנסת מאד יפה ונעים.


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    24/7/13 14:43
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-07-24 14:43:21
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עבודה יפה ומושקעת מקווה שהחברה שתזכה במכרז להעתקת ביה"כנ בקרוב בעת פינוי המקום תדע עבודתה כראוי ולא תפגום בעבודות היפות

    --
    לבנון ארז , אדם אחד בעולמנו הרחב . מכיר אנשים טובים ומוכן ורוצה להקיף עצמו במבקשי טובתו ורוצי טובתו ורוצי טובת הכלל. דבר נוסף , אעשה כל שביכולתי במסגרת החוק והיושרה העצמית להצר ולהגביל את עובדי האלילים המכנים עצמם יהודים ומנסים בכל כוחם לכפות עליי גבולותיהם , המזון הכשר אותו אני צורך , לצערי כי רב , מנהגיהם וכו..
    erezlevanon1957@gmail.com
    25/7/13 11:30
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-07-25 11:30:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארז,

     

    חשבתי שאתה בעד שיתוף פעולה? או 'שת"פ' כפי קראת לזה?

    בעד חיים יחד בהרמוניה עם הדדיות כלכלית במדינה אחת?

    בלי גדרות בלי גבולות...

    למה לפנות אם אפשר לחיות כאן כשני לאומים בשלום ושלווה?

    במקום מאבקים בלתי פוסקים בין שתי מדינות על אותה טריטוריה קטנה? 

     

    ארז תהיה רגוע, אין לך מה לדאוג לא יפנו את בית הכנסת דמוי משכן בשילה.

    לכולם חרוטות היטב בזיכרון תמונות הזוועה משרפת בתי הכנסת של גוש-קטיף

    וכן את כל ההבטחות היפות שהופרו...

    למיטב הבנתי והיכרותי 

    הפעם בשילה יישארו אפילו אם המקום יימסר לרשות הפלסטינית 

    ויחסכו למדינה את כספי הפיצויים ודמי העברה של היכל התפילה.

     

     

    ''

     


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    25/7/13 11:56
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-07-25 11:56:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אכן אני בעד שת"פ ! מה שעמנו רוצה רחוק מאד מכך.. מי שמגדירים עצמם - אור לגויים , עם הנבחר.. כורים במו ידיהם את קברם ומשניאים עצמם על שאר אומות העולם הנמצאות דרגה אחת או יותר תחתם... וביהכ"נ היפיפה בשילה שלצערי-שמחתי לא אבקר בו כל עוד הינו בשליטת כוחותינו ולא כפי שצריך להיות - בשליטת העם הפלשתיני - שכנינו-אחינו , להזכירנו...שעזרת בבניתו , לא יוותר שם ימים יגידו הצודקת את או אני

    --
    לבנון ארז , אדם אחד בעולמנו הרחב . מכיר אנשים טובים ומוכן ורוצה להקיף עצמו במבקשי טובתו ורוצי טובתו ורוצי טובת הכלל. דבר נוסף , אעשה כל שביכולתי במסגרת החוק והיושרה העצמית להצר ולהגביל את עובדי האלילים המכנים עצמם יהודים ומנסים בכל כוחם לכפות עליי גבולותיהם , המזון הכשר אותו אני צורך , לצערי כי רב , מנהגיהם וכו..
    erezlevanon1957@gmail.com
    26/7/13 18:42
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-07-26 18:42:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    העבודות יפיפיות !

    --
    לבנון ארז , אדם אחד בעולמנו הרחב . מכיר אנשים טובים ומוכן ורוצה להקיף עצמו במבקשי טובתו ורוצי טובתו ורוצי טובת הכלל. דבר נוסף , אעשה כל שביכולתי במסגרת החוק והיושרה העצמית להצר ולהגביל את עובדי האלילים המכנים עצמם יהודים ומנסים בכל כוחם לכפות עליי גבולותיהם , המזון הכשר אותו אני צורך , לצערי כי רב , מנהגיהם וכו..
    erezlevanon1957@gmail.com
    27/7/13 18:13
    1
    דרג את התוכן:
    2013-07-30 17:26:59
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    דרורית, מותר לדבר על בניה כמו גם לדון בנושאי הריסה.

    פוליטיקה? אינה מנושאי הקהילה. לו יימשך הדיון במתכונת זו,

    הרי שניאלץ להקפיאו. שיהיה לכולנו שבוע טוב.

     

    ובכלל לעקוב אחרייך זה בהקשר של "דיון מתגלגל".. (:

    דיון מעניין, במיוחד הנקודה להשראתו של האדריכל,

    אוהל המועד, והאילוסטרציה שנתן בנדון. מ ר ת ק.

     

    תודה


    --
    יוסי קאלו | עיצוב פנים
    yosikalo.weebly.com
    מנהל קהילת אדריכלות ועיצוב פנים
    30/7/13 18:12
    0
    דרג את התוכן:
    2014-11-23 21:09:42
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ''

     

     

    ציינתי שד"ר הלוי ספירו מאוניברסיטת בר-אילן

     

    טוען שכל בתי הכנסת דומים יותר למשכן מאשר למקדש


    ולכן השם המתאים יותר הוא 'משכן מעט' ולא 'מקדש מעט'

     

     

     

    כשאנו מתבוננים היום בהתפתחות של בית הכנסת

     

    במשך כל הדורות אז מעבר לנושא העיצוב חשובה

     

    תרומתו להישרדות העם, לזהות היהודית שלו

     

    ובתפקידו כמוסד המאחד את כל פעולות הקהילה,

     

    בכמה תחומים עיצוב בית הכנסת דומה למשכן הנייד

     

    יותר מאשר לבית המקדש השני

     

    שהיה נטול סממני קדושה שהיו בבית ראשון.


     

    באופן אישי, הכי אהבתי את ההשוואה

     

    בין בית כנסת בהווה לתפקיד של המשכן - כמקום קבלת דבר ה'.


     

    אומנם הדיבור הישיר אל משה מבין הכרובים פסק כבר אחרי מות משה,


    במשך כל ימי בית שני הייתה בתוך קודש הקודשים אך ורק אבן השתייה.

     

    והנה היום בכל בית כנסת עומד מאחורי הפרוכת ארון הקודש,

     

    ובו נמצאים ספרי התורה שבהם קוראים בכל שבת, שני וחמישי.

     

    לכן, אפשר לומר שבמובן מסוים בית הכנסת מתפקד כמשכן,

     

    כשקול ה' מדבר אלינו מארון הקודש, עם תרגום פרשני שלנו לכתובים.


     

    מקסימה העובדה שאמנים ואנשים מהקהילה שותפים לעיצוב בית הכנסת

     

    בניגוד למקדש שלמה שהביא אמנים מצור...

     

    וגם למקדש שני (בתקופתו הראשונית של מקדש) שנבנה מכספי כורש

     

    ובוודאי מזה הגרנדיוזי של הורדוס שנבנה במתכוון כחיקוי לסגנון רומאי...

     

    ''

     

    בקיצור, כל הנוסטלגיות על מקדשים מקודשים ליהדות

     

    הן בעצם חסרות קשר למציאות


    אין לנו ממש למה להתגעגע ואין סיבה לחלום

     

    על איזה שיחזור של עבר קסום ביחס להווה הנהדר

     

    שאנו בונים בעצמנו כאן ועכשיו.


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    2/8/13 13:22
    0
    דרג את התוכן:
    2014-11-24 09:50:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צניעות המשכן וכליו:

     

    במשכן אמנם היו הקרשים מצופים זהב

    והיריעות עשויות מלאכת מחשבת ססגונית

    של תכלת וארגמן ותולעת שני ושש,

    אך מזה לא נראה כלפי חוץ דבר.

    המתבונן מבחוץ ראה רק את יריעות העזים השחורות,

    כמין גוש לבה שחור תקוע בלב המדבר,

    על גבי מגש של כסף.

     

    לעומת המשכן הצנוע במתכוון הפאר של מקדש שלמה

    היה מנקר עיניים בפארו הרב.

    הכרובים בצידי הארון היו ענקיים ונבנו כחלק

    מהמבנה עצמו ולא כחלק מהארון כפי שהיה במשכן.

    גם עלויות ההחזקה של המקדש היו גבוהות

    ונפלו כעול מסים כבדים על כתפי העם.

     

    המלך שלמה כראש המעצמה העולמית באזור

    חש שהוא צריך להתחרות במקדשים המפוארים

    של מלכים אחרים בני-זמנו - כך שבמקום

    לכוון לקב"ה וללב העם הוא כיוון בעיקר

    להרשים כלפי חוץ!

     

    ''

     


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    20/8/13 17:38
    1
    דרג את התוכן:
    2013-08-20 18:00:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ואת יודעת מה דרורית לאור הציטטות שהבאת ,קשה לי שלא להתייחס בדיון זה למשכן הכנסת.

    נאמר עליו שההשראה לתכנונו נלקחה משלושה גורמים: הבנייה ההלנית קלאסית- המחשבה בתכנון

    קריית הממשלה אל מול האקרופוליס, ומבנה כנסת ישראל כפרתנון. בית המקדש השני- רעיון המשכן

    על עמודיו נלקח משחזור בית המקדש ואני מוצא גם משחזור המשכן עצמו, אכסדרת העמודים על

    שבירתם לתמיכת התקרה כמו היו יתדות לעמודי אוהל המשכן. וכמובן, הבנייה המודרנית, הסגנון

    הבינלאומי הבולט לעין ערוך על השימוש בבטון,זכוכית ומתכת.

     

    רבות תואר על הדרך בבניית המשכן ועל ההתנגדויות לתכנון המקורי, תכנית יפיפייה של אדר' קלרוין

    ששאף להקים מבנה בסגנון בית ראשון. רו"ל אכסדרת עמודים חפה מעיטורים הנוגעת בסגנון

    הבאוהאוס, המודרני לאותה עת, והיום נחשב לישראלי לכל דבר. בתקופתו נותחה ההצעה כיוונית

    מדי וניאו-קלסית ולכן נפלה.  

     

    ''

     

    התוצאה הייתה שונה לחלוטין, המשכן על מיקומו אינו מחובר בעבותות לקריית הממשלה, אלא

    מונח בגבעה רמה לידה, הלא היא גבעת רם. הפרשנות המקראית שחיפשו לכל אחת מההצעות

    הביאה בסופו של דבר לתכנית הסופית, שגם לה היו לא מעט מתנגדים. הוויכוח היה, איך לא,

    האם זו אדריכלות ישראלית, אם לאו...


    ''

     

    אתר כנסת ישראל- משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובנייה


    --
    יוסי קאלו | עיצוב פנים
    yosikalo.weebly.com
    מנהל קהילת אדריכלות ועיצוב פנים
    20/8/13 22:31
    1
    דרג את התוכן:
    2016-02-09 12:21:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

     

     

    ''

              חזית בית הכנסת בשילה

     

     

    יוסי, אתה צודק

    הכנסת אכן מזכירה במתכוון מבני מקדשים עתיקים

    רק שההשראה הייתה יותר מכיוון מקדשים יווניים

    רומאיים - ערש הדמוקרטיה ושיא היופי האדריכלי...

     

    בפועל החזית של מבנה כנסת-ישראל בהחלט דומה

    לחזית מבנה בית הכנסת 'משכן שילה'

    שנבנה בהשראת האדריכלות של המשכן במדבר

    - המקדש הזמני הארעי.

    הכנסת הרי גם נקראת בכינוי 'משכן - משכן הכנסת'

    כאילו היא רק שלב א' בגאולת ישראל שאחריה

    צפוי להגיע שלב ב' - כינון הסנהדרין הגדולה.

     

     

    הטענות המקובלות נגד מבנה הכנסת מה'כיוון היהודי'

    הן שהמבנה הוא חיקוי של קווים אנכיים מהאדריכלות היוונית

    שהוא נראה כמבנה רומאי וכו'

    תלונות על חוסר אלמנטים מובהקים של

    המסורת והמקורות התרבותיים של היהדות...

     

    אין כנראה הרבה אנשים שמבחינים בדמיון

    שאתה מצאת בין מבנה הכנסת דווקא למשכן

    אבל מכיוון שגם מקדש רומי חיקה מקדשים קדומים יותר

    אז קבלנו במעין סיבוב בחזרה את האדריכלות היהודית.

     

    לעומת זאת האינטרפטציה של מתכנן בית הכנסת בשילה

    מלכתחילה יצרה

    חזית מבנה של בית הכנסת דומה לזו של המשכן

    כך שברור מה מקור ההשראה הישיר - המשכן היהודי

    ולא אדריכלות יוונית... או מקדש רומי כזה או אחר.

     

     

    תוצאת תמונה עבור הכנסת

     

     

     

    הוויכוחים לגבי אופיה מקורותיה ומקוריותה של אדריכלות ישראלית 

    כנראה יימשכו עוד הרבה שנים...

    אבל בינתיים מתפתח אדריכלות ישראלית מקורית

    שנשענת על כל מיני זרמים אמנותיים-אדריכליים,

    מאמצת לעצמה רעיונות נשגבים ומעשיים,

    השקפות, שפע אמנויות ואדני יסוד

    כולל כאלו ממקורות מקראים...

    באופן ישיר או עקיף

     

     

     

    המבנה של הכנסת אומנם איננו החדש

    אבל הוא עדיין מאד מרשים ומכובד

    מהבחינת עיצובו הארכיטקטונית מבפנים ובחוץ.

     

    תוצאת תמונה עבור יצירות אמנות בכנסת ישראל

     

    קיר פיסולי בעיצובו של דני קראוון

     

    בסיגנון מנימליסטי שמשתלב באופן רגוע שקט

    מבלי להאפיל על הנאומים.

     

    את אבני הקיר סיתתו אמנים מכח מיני עדות ישראל

    שהביאו את מסורת הבנייה והעיטור הקדומים

    הבחירה בצורות גאומטריות עדינות

    יצרה מעין תבליט של נופי ישראל

    מחומר האבן הגללית.

     

    גם כאן מציינים שמקור ההשפעה יווני.

    המשולש מסמל את הערך של האיררכיה

    הנחוצה לשלטון של סדר ומשפט

    העיגול מסמל את הצדק - שתמיד בסופו של דבר

    מסתובב וחוזר...

    והריבוע מסמל את היציבות של השלטון הדמוקרטי

    הנשען על ארבעה רגליים בקרקע המציאות.

     

    תוצאת תמונה עבור יצירות אמנות בכנסת ישראל

     

    האמן עצמו מעיד;

    'נסיתי ליצור נוף מדברי שמתוכו צומחות

    צורות של עיר - אולי ירושלים...'

     

    בפועל לרב הצופים בקיר באופן ישיר,

    או באופן עקיף (בטלויזיה)

    הוא מזכיר את הכותל.


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    25/8/13 15:06
    0
    דרג את התוכן:
    2016-02-09 18:10:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ''

     

                        אבן בסיתות הורדיוני מימי בית שני

     

    כמה יפה שסמלים ארכיטקטוניים ניתנים למספר פרשנויות 

    ואנשים שונים מגלים ביצירות אמנותיות ואדריכליות

    נצוצי רעיונות... ומפתחים לגביהם מחשבות שיכולות

    להיות אפילו לגמרי מנוגדות,,,

     

    לאחד החזית של הכנסת היא עמודי הסטווים של המקדש

    לאחר זהו המוטיב מסגנון נאו-קלאסי בין לאומי

    אני מניחה שלברונית רוטשילד שמימנה את עלויות המבנה

    הסבירו שזה בו זמני גם מאזכר את עמודי המקדש

    ומבואת הסטוויים, מהדהד את ההיסטוריה היהודית

    של ימי הפאר וההוד של תקופת הזוהר של המלך שלמה וכד'

    וגם מבנה אדריכלי מודרני שמתכתב עם תרבויות יוון וכד'

     

    שילוב מנצח של מסורת ומודרנה

    גג בטון שטוח ועמודי בטון מסיביים חשופים בסגנון

    ברוטליסטי שנותר גס וגולמי ללא עיבוד וכיסוי

    אבל גם ציפוי של

    אבנים ירושלמיות בין גושי הבטון

    כי הרי יש חוק (מנדטורי בריטי) המחייב

    לצפות באבן מקומית את המבנים...

    ישן וחדש - גן ארכיאולוגי, עמודי שלמה תנ"כיים

    וסידור כל הכיסאות בצורת מנורה

    וגם מבנה אטום ללא חלונות חיצוניים

    הנשען מלכתחילה על מערכות מיזוג-אוויר מתקדמות


    ומה לגבי התאורה?

    פרלמנט גרמניה מעגל

                                 מבנה הרייכסטאג הגרמני

     

    האם חזונות של הרצל התממש

    כפי שתיאר בספרו את מבנה הפרלמנט

    שיבנה בירושלים

    'אור טבעי חדר לתוכו מבעד לתקרת זכוכית שקופה...'

    או שרעיונותיו נגנבו ובוצעו הלכה למעשה בבתי פרלמנט בבנגלדש ובגרמניה?

     

    http://cafe.themarker.com/image/3135604/


     

      דרורית סן / אטימות מול פתיחות - תרנגול בעיטורי חלון מפיוזינג זכוכית

     


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית





    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "עיצוב בית כנסת בהשראת המשכן "

    התוכן ננעל על-ידי מנהלי הקהילה ולכן לא ניתן להגיב.