עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2288)

    א. אפולינר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלון בחורף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יעל חיון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבע השרב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ע~ ר~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    dmeir
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אדם קדם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חושבת על זה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    שירים שאני אוהב/ת במיוחד

    במה להצגת שירים ויצירות אהובות במיוחד.

    מתוך המרידיאן של פולקובו מאת ורה אינבר

    9/5/13 04:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-05-09 04:54:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תירגם אברהם שלונסקי.

     

    פרק 1

     

    13

    ישנם רגשי סגולה בנפש האדם

    שזכות לו לחשבם לה לתפארת.

    אך לא עכשיו. עכשיו הם לנו סתם,

    כבעת המעבר מטענת מיותרת.

    עדנה. ואהבה. ורחמים.

    עוד אליכם נשוב ביום מן הימים.

     

    14

    עכשיו רק רגש זה: נקום אדם ונטור!

    אך אנו מפרשים אותו אחרת.

    תורת-אבות זנחנו. היא אומרת:

    "נפש תחת נפש". אנו לא נספור!

    מאות הם יימחו מקרב משנאינו

    על כל חלל אחד מחללי עמינו.

     

    17

    ניקח נקמת זקן, נקמת צעיר ניקח

    נקמת ישיש-תשיש, גבו כעין קימורת

    נקמת "ארון" של ילד, זערור כל כך,

    כגודל נרתיקה של הכינורת

    בתוך ירי וכפור, עלטת אבלה

    הלך לעולמו על גב המזחלה.

     

    18

    כן הומניסטים אנו! מוקירי אורה

    של כל מחשבת-על (גם שרנו לו שירה)

    תפארת מעשים עלינו אור זורעת

    כזהר של גביע או טבעת,

    נחלת-מורשת מאבות אלי בנים,

    מדור לדור, עד סוף כל הזמנים.

     

    19

    אך הומניזם זה אין פירושו לראות

    בתוכחה של עצב לא מוגדת

    איך האויב ישפוך בוזו על המולדת

    איך כפותיו חמסן אל המזווה יפשוט

    ומן החש הביתה להציל - יתלוש

    את המגבעת יחד עם הראש.

     

    פרק2

     

    28

    אדישותו של נר אשר לגווע תם...

    אותות וסימנים הם שהופיעו

    למה שהרופאים קוראים לו בשפתם,

    שפת בלשנים ולטיניסטים: "היסטרופיה".

    ולא בלע"ז, בשפת העם כי רב,

    קוראים לו כפשוטו "רעב".

     

    29

    והלאה, אחר כך, בא קץ ליסורים...

    ובשמיכה בלה כאילו מעופרת,

    במחט אנגליה לבטח מחוברת,

    המת, שעקדוהו יתרים,

    על גב המגררה צויד כהלכה - 

    ניכר הוא שאינו ראשון במשפחה.

     

    30

    אבל מנגד - בשמיכונת כחלחלה - 

    עולל, יונק, בריא ויפה עיניים

    (ולוא גם לא שדי אם ואף לא עטיניים - 

    אלא חלב של סויה הוא בלע).

    לא סתם פגישה היא זו בגלגולי מקרים - 

    איגרת היא, שלוחה אל החיים.

     

    31

    וכאן בהווית לילי, בהמסכת,

    עוד דמות אחת נשלבת, עוללית,

    שהופרדה ממני  - זה הנכד.

    אנפילאות נעל, הה גוזלי שלי...

    הוא חם. והוא מוחש, בעצמיו שלום.

    אך אוי לי כי אישן. וזהו רק חלום.

     

    פרק 3

     

    20

    ירי! ולכבודנו, כבוד בני לנינגראד,

    לכבוד החמישה -  נפצי חזיז חמשת

    קרעו את האוויר. (מה טוב היה לגשת).

    על חפירות אויב חמש שואות. הידד!

    ובין היריותיים חד מחמשתינו

    החל לבוא חשבון: "בעד בית חרושתינו"!

     

    21

    אמר שני: "בעד סובחוז, שעד היום

    כאן במחוז כולו, לא קם שני כמוהו."

    "בעד בני" - לאט שלישי (שפתיו כמעט ינועו),

    והרביעית - אינסטרוקטורית של הגורקום

    "בעד בתי! אייך אייך בתי שלי".

    "בעד נכדי!" - אמרתי באבלי.

     

    22

    שכלתי את נכדי בימי הקרב...

    הו, לא! הוא לא היה איש סיף וכלי זין,

    הוא כה פעוט היה, אובד עצות עדיין,

    נכונה לאביב ראשית פעמותיו,

    אך תחת בית השחי, במרחק, אי שם,

    בחורף קר הובא לבית עולם.

     

    23

    לעת פינוי, לוולגה טילטלתו אמא.

    כל הקרון כולו מפה לפה נמלא

    רק תינוקות בלבד, ארכה דרכם קדימה.

    כם את עופרה תוליך ליער איילה

    תקיו להצילו ממתנכלים אליו.

     

    24

    נמשל הוא כאותו הנבט של לבנה

    שקם לחיות בזכות החום של המחפורת,

    ועל גבי הקיר הפריח לתפארתץ

    אך לא ארכו ימיו ויתנוונה.

    ויהי קמל, חולם על שמש כעל נס

    ולרעם תותחים נחרד ויאפס.

     

    25

    שדה ממוקשה אשר לזיכרון -

    פצעי המוות (אך תדרוך בה) היא פוצעת...

    בלילה אין-שינה מה יאחזני רעד,

    ובכל זאת, בלי שים לב לאש האבדון,

    בלי חוס עלי, בלי כל חמלה וחסד,

    את שדות מוקשי-ליבי הריני מבוססת,

     

    26

    למען ארווה את כולמוסי עד אודם

    בדם ליבי. הו דיו לעדי-עד...

    עברה שנה - היא אדומה כקודם.

    חולפים חיים - הצבע לא בגד.

    לבעבור נכתוב בה כתב ברור יותר,

    יהיו פצעי לבנו קסת הסופר.

     

    27

    כל אמצעי האש - נסכון בהם גם יחד

    לשנאתינו הלוהטת לאויב.

    יגון זקנה... ילדות אשר קופחה...

    וקבר קט בחוף רחוק... וכאב...

    על יסורי לבב בשכול וכישלון,

    גם הם, גם הם יהיו מקור הניצחון.

     

    28

    רק מטרה אחת מול כל ניצבת,

    על זאת בלבד כל הירהורי הלב:

    באש תפתה, איש מישרין ואש צולבת,

    גם חזיתית, גם אגפית, הכות אויב,

    ושורש האכזב והמגור - 

    זו מארת ההיטלריזם - לעקור.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מתוך המרידיאן של פולקובו מאת ורה אינבר "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מתוך המרידיאן של פולקובו מאת ורה אינבר "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה