
ציטוטים מ ל"ו מבטים לעקדה.
מאמרים, מסות, דברי הגות וניתוחים.
בסיומה של האגדה על חנה ושבעת בניה קוראת חנה לריבונו של עולם,
ומבקשת דרך בנה הקטן כי ילך
ויאמר לקב"ה שאין פרשת העקידה עומדת לעצמה.
אברהם עקד בן אחד על המזבח, ואילו היא העלתה לעולה שבעה מבניה.
סופרי האגדה ביקשו לומר דרך דברים אלה של חנה כי פרשת העקידה
היוותה אבן פינה לבניין גדול שנבנה לאורך הדורות.
בניין זה הביא רבים ממאמיני דבר ד' להעלות על המוקד בשם אמונתם,
ולקדש את שמו של ריבונו של עולם במציאות.
קשר של קיימא נמתח בין מעשה אברהם בהר המוריה
לבין ענקי הרוח בישראל
שבדורות הרבים. לא ניתן למנות את מספר אלה שבמותם
לימדו כי האמונה והדביקות בריבונו של עולם גדולים מכל עניין המקשרם לחיים.
בעלייתם על המוקד לא זכו במאומה - לא בעושר ולא בכבוד,
ואף משפחותיהם ועמם רק הפסידו!
כשחיילים הנופלים בקרב בכך הם מעניקים לאחרים את החיים,
או שותפים בבניין הלאום,
האם בגלות אין טעם ותועלת למסור נפשינו כבפרשת העקידה?
הקמת מדינת ישראל מחתה את האפשרות לתבוע מיהודי
להמיר את דתו או לעבוד עבודה זרה, שאם לא ימיתוהו.
זוהי אחת המשמעויות העמוקות של מדינת ישראל,
ואחת ההשלכות ההלכתיות של הקמת המדינה.
מעתה אין אנו עולים יותר על המוקד ועל העקדה,
כי אם נלחמים ונאבקים, וברצון ד' מנצחים את אויבנו.
אין דבר ד' נגלה לעיננינו ומצווה עלינו להעלות לעולה את היקר לנו מכל;
אף אין אנו מצויים עוד במצב בו נמתחת העקידה אל מציאות ימינו
אין כמעט עוד יהודים בעולם הנתקלים במציאות של קיומה של
מצוות "ונקדשתם" בהוראת מסירות הנפש שבה.
האם חדלה פרשת העקידה להוות יסוד סמלי חשוב בחיי הישראלים ?
האם צריכים להתגעגע למציאות בה נוכל להביא לידי ביטוי את יסוד העקידה,
או שמא להיפך זוהי זכות גדולה להתנער ממציאות זו ?
עיבוד נושא טעון זה - ביצירות האמנות בפיסול ובציור
המספקים תמונת ראי למציאות.
ציור צבעוני עקידת יצחק של אבל פן .
העקדה סימלה עבור אבל פן את הסבל היהודי
ונקשרה ביצירתו למאורעות בארץ,
כניצול מהתופת באירופה הוא חיבור ביצירותיו את נושא השואה לגבורה הישראלית
שואה הנמשכת לתוך ההקרבה שלה נדרש היישוב בארץ ישראל במלחמת העצמאות.
בנו של פן, אלדד, נהרג במלחמת העצמאות
וכך נוצר גם קשר אישי טרגי בין פן לנושא העקדה.
הוא חזר וצייר שוב ושוב יצירות בשם 'העקדה' לאורך חייו.



הדפס אבן צבעוני של האמן אבל פן, משנת 1923, 39x29 ס"מ.
ביצירה זו, אחת מרבות בהן צייר אבל פן את העקדה,
הוא מדגיש את יסוד הרחמים והכאב הנפשי שבו היו שרויים אברהם ויצחק.

יצירה של האמן נפתלי בזם. שמן על בד, 1968, 130x9 ס"מ.
קרבן העקדה בציור זה מתואר בדמות יהודי גלותי חובש מגבעת
שוכב על המזבח. מתוך הקרבן המת יוצאים צמחים המסמלים
חיים ובניהם גם צמח הצבר. היצירה מבטאת את הקשר שבין השואה והתקומה.

יצירה של האמן נפתלי בזם. שמן על בד, 1975, 81x100 ס"מ.
ציור זה משקף פרשנות אישית של עקדת יצחק.
את הקרבן והמזבח מחליפים האמן ואשתו השוכבים בסירת עולים מכונפת.

קדישמן - האם כל העיסוק האבססיבי שלו בכבשים זה כסמל ליצחק?

הוספת תגובה על " העקדה - בתודעה וביצירה הישראלית "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה