עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    חברים בקהילה (4070)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    debie30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מאיר-מירב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מקדגי ,סר פו...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רפי פרץ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    avira111
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צלם חובב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    sari10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רק "רגע...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    העיצוב עובד

    כל תחום בעיצוב וכל הקשור בעיצוב

    אנדרטאות שואה - כלי הנצחה ועיצוב הזיכרון

    7/4/13 10:36
    0
    דרג את התוכן:
    2013-04-10 15:48:56
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ פיסול סביבתי, מעורבות הנוף הסביבתי בסמליות ]

     

     

     כשברקע מתרפק נוף הגבעות היפהפה של הגליל התחתון,

    חורש ירקרק גובל בשדות חקלאיים ושדות בור,

    ניצבת על עמדה האנדרטה לזכר השואה בבית לחם הגלילית:

    רחבה ובה בימת אבנים נמוכה

    שעליה שישה עמודי אבן המצטיירים כמעין מצבות דחוסות;

    עמודי האבן נטויים, חלקם נדמים כמטים ליפול,

    אך נשענים אחד על משנהו והשמאלי שביניהם זקוף באופן יחסי;

    הם ערוכים בתנוחה שבה, כביכול, הנפילה־התמוטטות נבלמת.

     

    הפרשנות - ששת העמודים – שישה מיליונים המה, והנפילה?! הפרשנות מיותרת.

    משמאל לסדרת העמודים ובקדמתה ניצבת קוביית אבן חלולה דמוית באר,

    אולי באה לסמל תחייה ושיקום.

    על הדופן הקדמית שלה כתובת מבארת:

    "לזכור ולא לשכוח – יד זיכרון הוקמה על ידי בני בית לחם הגלילית, דור שני לשואה [...";

    ובהמשך, כך מתברר למי שראה את האנדרטה מרחוק,

    מדובר בהנצחה למשפחותיהם של התושבים במקום.

    עם רשימות השמות הצפופות המכסות את העמודים,

    שמות המייצגים את אותן משפחות שלזכרן הוצבה האנדרטה.

    עמודיה מחושבים ליפול, אך היא יציבה. אנדרטה לזכר השואה בבית לחם הגלילית. צילום: ישראל רוזן

    עמודיה מחושבים ליפול, אך היא יציבה. אנדרטה לזכר השואה בבית לחם הגלילית. צילום: ישראל רוזסון

     

    אנדרטה בעלת סמליות לאומית בולטת המתייחסת לששת המיליונים,

    אך מתפקדת גם כסוג מסוים של הנצחה קהילתית;

    קהילת ההווה מנציחה את העבר; בני המקום ובוניו,

    אלו שהכו כאן בגבעות שבשולי העמק שורשים חדשים,

    מנציחים באבן את שורשיהם המקוריים שעלו בעשן.

     

    אנדרטת שואה במזכרת בתיה

    בבית העלמין במזכרת בתיה (במרכזו במעין 'אוהל' קברו של הרב מוהליבר זצ"ל),

    ניצבת אנדרטה פשוטה לזכר השואה.

    בצד מספר אלמנטים בעלי סמליות מוכרת ואף שגרתית (בולטים גוש גרניט גדול ונר מתכת),

    מובחן לוח הנצחה שכותרתו:

    "יד זיכרון לקדושי פבלובה [=פבלובקה] – מושבת האם של מקימי וראשוני מזכרת בתיה

    אשר נספו בשואה ביום כ"ב בחשון תש"ג 12.11.43",

    ובהמשך מובאת רשימת השמות;

    וגם כאן מדובר בהנצחה קהילתית הנשענת על איזושהי סמליות כללית־לאומית.


    אנדרטאות לשואה למגוון סוגיהן שכיחות בארצנו.

    בתוכן יש כמובן כאלו הממוקדות במונצח – בקהילות העבר, בזיכרון הכחדתן;

    ויש גם אנדרטאות שמדגישות את המנציח – קהילות ההווה; הן מתייחסות לשורשיהן שנכחדו,

    ובה בעת מדגישות – ניתן לומר בהכרח – את התחייה, את ההתגברות על השבר.

     

    אנדרטאות מהסוג המנציח; הקהילה המנציחה את שורשיה מנציחה בעצם את ההמשכיות,

    את הניצחון על הטראומה; משפחות המייסדים נרצחו,

    אבל בניהם־המייסדים בנו מפעל חדש, עולם חדש, ובתוכו הציבו יד לבני משפחותיהם.

     

     

     התבוננות ביצירת אמנות אינה יכולה להעלים את סביבתה;

    הסביבה היא חלק מהמבט. 

    הסביבה היא חלק מהמבט גם באנדרטה.

    לאנדרטת השואה בבית לחם הגלילית מגיעים מבית טמפלרי מהמרשימים ביותר ביישוב.

    בית לחם הגלילית שהייתה מושבת טמפלרים שנוסדה בשנת 1906;

    הרוח הגרמנית שלה בלטה עת התפתח בה גרעין נאצי חזק.

    חלק גדול מתושביה הוגלה בפרוץ מלחמת השנייה לאוסטרליה על־ידי שלטון המנדט,

    וחלק (זכור לשמצה בעטיו של נאום ההספד להיטלר) נותר עד לכיבוש בית לחם במלחמת העצמאות.

     

    הקמת בית לחם הגלילית  הישראלית במקום יישוב נאצי

    מכילה המון סמליות. אנדרטה לזכר השואה חייבת להדגיש את הנספים,

    אך כשהיא מתמקדת בבנים הגואלים את אדמתם,

    זהו מהלך סמלי חשוב; במערכת התרבותית הקרויה 'אנדרטה'

    המנציח חשוב בדיוק כמו המונצח.

    'רוחות הרפאים' של נציגי הנאצים בארץ הקודש. מגלות את בתיהם שהפכו לבתי מושב,

    מגלות אנדרטה לפרי מעלליהם. אך זוהי אנדרטה בוטחת!

    אכן, עמודיה מחשבים ליפול,

    אך אין להטיל ספק ביציבותה הנשענת על סביבה חקלאית פורחת

    של יהודים בארץ ישראל. לרוחות הרפאים הללו אין כאן כל אחיזה.


    במצבה במזכרת בתיה עולה אמירה פשוטה ונשגבה כאחד.

    קהילת פבלובקה לא התלהבה מעליית אחד עשר בניה לעקרון, היא מזכרת בתיה, ו

    לא תלתה בהם תקוות גדולות; בשנות השמונים של המאה ה־19

    חששות גדולים ליוו את העלייה אל ארץ קדושה

    שבפועל נתפסה כארץ גזרה.

    אכן, פבלובקה לא הייתה גן עדן, אך החיים הבטוחים היו שם, ולא בארץ הקודש.

     

    באמנות סביבתית יש מבט סביבתי וכאן הוא מופנה אל עבר בבית העלמין במזכרת בתיה

    מעמת את הציונות ואת השואה.

    במזכרת בתיה מתו לא־מעט על מזבח ההתיישבות,

    נפלו על משמרתם,

    אך מזכרת בתיה פורחת, בית העלמין שלה מעיד על החיים,

    בפבלובקה נותר המוות - אין יותר בכלל חיים יהודיים!


    ''

     

    המיקום של פסל ההנצחה - החיים השוקקים מסביב לאנדרטת השואה צועקים ללא מילים

    את הניצחון האמתית על הצורר הנאצי - כאן חיים למרות כל הצלחות להשמיד ולהרוג את כולנו שם!!!

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "אנדרטאות שואה - כלי הנצחה ועיצוב הזיכרון "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    7/4/13 16:21
    0
    דרג את התוכן:
    2013-04-08 08:59:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הרב פרופ' ישראל רונסון בחר להדגים במאמרו שתי אנדרטאות

    שונות כדוגמא לסביבה (50 מטרים) שמשפיעה על האנדרטה

    לא פחות ממה שמשפיעה האנדרטה על הסביבה

    על הזיכרון הקולקטיבי ועל משמעויות סימבוליות עמוקות.

     

    אבל, מה דעתכם תפקיד האנדרטאות במקומות מבודדים

    כמו זאת הגדולה מכולם ביער ירושלים?

     

    ''

     

    אנדרטת הקרון - יד למגורשים

     

    משה ספדיה  אדריכל שנולד בשנת 1938

    הציב בשנת 1995 על גבי קונסטרוקציות עץ ומתכת מעין פסי רכבת לשם מקום...

    במרכזה של האנדרטה ניצב קרון רכבת גרמני מתקופת המלחמה,

    שניתן ליד ושם על ידי ממשלת פולין.

    הקרון ניצב בקצה מסילת ברזל שעל גשר קטוע, על פי תהום,

    ומתחתיו מדרונו התלול של יער ירושלים. 

     

    בניגוד לאנדרטה במרכזו הסואן של הכרך - מה הרעיון העומד מאחורי

    מיקום אתר הנצחה בסביבה מבודדת מנותקת משכונות מגורים?

    מסביב יש צמרות עצי יערות מלאי הוד קדומים ונוף משגע - אבל מעט מאד בני-אדם

    אז איך זה בכל זאת מבטא בעוצמה את המסר החשוב של הנצחה וזיכרון?


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    7/4/13 16:49
    0
    דרג את התוכן:
    2013-04-07 16:51:19
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לא ברורה השאלה "מי מגיע לחור כזה...?". אם אני לא טועה יד ושם הוא אתר התיירות הפופולרי ביותר לביקור בישראל...

     אולי נקודת מבט שונה: בישראל, כמדינת כל אורתודוקסיה, אין כמעט אנדרטאות שיש בהן דמויות אנושיות מכוננות (אנילביץ' ביד מרדכי, ראשו של בן גוריון בנתב"ג ועוד קצת , כמעט תמיד מוסתרים ב"לובי" של איזה בנין). לעומת זאת היא משופעת ב"סמליות" בכל פינה וב"הנצחה" של כל דבר שכבר מזמן לא זז.

    האם שפע הסמליות הוא התחליף המקומי וברשות חכמי האורתודוקסיה הדתית ל"פסלי גיבורים"?


    --

    8/4/13 07:09
    0
    דרג את התוכן:
    2013-04-14 08:08:23
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הי שחר,

     

    קבל תיקון.

     

    ההשוואה בין סוגים של מיקומי האנדרטות - אלו שהציג פרופ' רוזסון

    הממוקמות במתכוון בתוך קונטקס של מקום הומה אדם - כשהרקע האנושי

    והאדריכלי (בית טמפלרי) מהווים

    חלק בלתי נפרד ממיצג

    כי הקרע הזה הוא בעצם הניצחון על הנאצים ותוכניות ההשמדה שלהם...

    לבין אנדרטאות שבמתכוון נמצאות במקום מבודד שאיננו מיועד

    למגורי אדם כמו יער.

     

    השאלה היא מה היתרונות והחסרונות של שתי שיטות הללו

    לבחירת מיקום-כלוקאשן של האנדרטה.

     

    אתה צודק אתר יד ושם באמת מהווה מקום מאד מתויר והומה אדם

    יורם קניוק הרי כבר הגדיר אותו כלונה פארק של ישראל...

    ההגדרה שלי 'כחור' הייתה לא מדויקת אולי הייתי צריכה מונח אחר.. .

    אבל עדין האתר השוקק ביער ירושלים איננו בלב שכונה מאוכלסת.

    כלומר עומדת מאחורי הבחירה בסוג המיקום

    תפיסה שונה לגבי הנצחה של השואה.

     

    לגבי הטענות כלפי האורתודוקסיה בישראל בנושא האנדרטאות

    אין בכלל ביהדות מושג של הנצחה באנדרטה מכל סוג שלא יהיה!

    הנצחה בעולם היהודי תורני נעשית אך ורק באמצעים רוחניים:

    לימוד משניות לעילוי נשמה....   תפילה מיוחדת לתיקון וכפרה...

    אפילו כל תחום ההנצחה והזיכרון באמצעות מצבות בבתי-קברות מאד מוגבל ותחום

    וכלל הלכות המונעות גישה לאותן מצבות אבן שלא ביום זיכרון אחד בודד בשנה.

    http://cafe.mouse.co.il/topic/2886948/

     

    השינוי שכלל מעבר מדמויות למבעים של סמליות נובע מגישה של האמנים עצמם.

    הפסלת האגדית בתיה לישנסקי חצבה בסלעי ענק דמויות של גברים, נשים, ילדים וטף

    ופסליה מוצבים עד היום בככרות מרכזיות, כמו זאת שבמרכז כפר יהושע בעמק יזרעאל.

    אבישי טייכר 079.jpg

     

    היום אף פסל איננו ישן ואוכל אבק אבנים לאורך חודשים בכדי להכין כאלו מונומנטים.

    האמן היום מעצב אנדרטה יותר מתוחכמת מאשר אוסף דמויות... כזאת שדורשת הפעלה

    מסיבית של גלגלי השכל, כזאת שגם בביקור חוזר אולי יגלה הצופה עוד רובד ניסתר...

     

    אני אישית מוצאת עניין רב בפסלים מהזן של לישנסקי ולא רואה בהם משהו סתמי ומשעמם

    אבל התפיסה העיצובית והאמנותית בישראל ובעולם לגבי אופי עיצוב אנדרטאות עברה שינוי

    בלי כל קשר להשקפות העולם באורתודוקסיה יהודית. 


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    8/4/13 17:01
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-04-08 17:01:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תרבות ההנצחה הישראלית היא בעלת אופי יחודי שנע בין הציווי האורתודוכסי של איסור פסל ומסיכה כפשוטו לבין צרכים חברתיים עכשויים (בכל הווה נתון).

    החל בפסלים הרואיים ששירתו תפישה ממלכתית ותמיכה במיתוסים ראויים לזמנם וכלה בגרוטאות לצידי כבישים מהירים ואיטיים ("מורדוך הגדול" וכאלה).

    משירות לאומי בתחילת המאה העשרים , דרך הנצחת (תרתי משמע) והנחלת הגבורה שבשואה (ומי שלא גיבור שיתחבא) עבור לסימבוליזם מונומנטלי של אנדרטאות לכל חטיבה לתולדותיה וגמור בפרייבטיזציה של אסון אישי לדימויים מוכרים (גרוטאות המלחמה של תומרקין הפכו לגרוטאות אופנוע שהחליק ורוכבו נהרג) ולרשות הרבים (אם הם רוצים בכך או לא אשתף אותם באבלי הפרטי).

     

    יידע כל ישראלי שאין אנדרטה שמנותקת מסביבתה החברתית...


    --

    9/4/13 12:52
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-04-09 12:52:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אהבתי את המשפט:

     

    "יידע כל ישראלי שאין אנדרטה שמנותקת מסביבתה החברתית..."


    כי בסופו של דבר אכן כל 'פיסול סביבתי' בא לתת מענה לצורך חברתי, פוליטי, 

    ממלכתי או קהילתי. אמנות איננה מנותקת מסביבתה ומשתנה בהתאם

    לרוח הנושבת במגמות הכוללות שמסביבה.


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית



    10/4/13 14:54
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2013-04-10 14:54:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    --

    10/4/13 15:48
    0
    דרג את התוכן:
    2017-04-09 09:16:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    נכון, מדובר בדיון על אנדרטאות זיכרון 

     

     

    הוויכוחים סביב האנדרטה החדשה בנשר


    הם מצב נורמלי - לכל אחד דעה משלו...


    ולא ניתן אף פעם 'לפייס' את כל הציבור

     

     

    תוצאת תמונה עבור דרורית סן אבן בזלת

     

    דרורית סן / פיסול באבן בזלת 


    --
    דרורית סן Drorit Sahn Stosel
    יעוץ, תכנון וביצוע אמנות יהודית רב תחומית





    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "אנדרטאות שואה - כלי הנצחה ועיצוב הזיכרון "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה