הנה ספר על רופאים שכמעט הרג אותי, הרג אותי מצחוק.

אני חייב להודות, בקשר לרופאים אני משוחד ושבעתיים אני משוחד בקשר לרופאים הצעירים, אני פשוט אוהב אותם, אין זה פלא אני עובד יום יום עם הרופאים וגם בני הבכור רופא, (אני אפילו לא חובש).

ד"ר דב"מ שאני שותף שלו בפרוייקט מסוים שאל אותי אם קראתי את הספר, לא קראתי ורצתי לספריה להביא אותו.

הספר נכתב ע"י רופא בשנת הסטאז' שלו והוא פשוט מדריך להישרדות לסטאז'ר במחלקה.

הספר נכתב בהומור לא נורמלי ומתאר בחיוך גדול את הרגעים הקשים, המפחידים, המלחיצים של הסטאז'ר העומד מול החולה.

לדוגמא קטנה - "הקפצה" שמשמעותה להקפיץ את החולה מהמחלקה שלך למחלקה אחרת וכך להתפטר ממנו , גילית דלקת בשתן - תקפיץ את החולה לאורלוגיה , דא עקא באורלוגיה יש סטאז'ר עם גישה כמו שלך  ובבדיקות שלו יגרום לחולה הרעלת דם ויקפיץ אותו חזרה אליך (אין לי את כשרון הסיפור כמו של המספר).

לדעתי שני רבדים לספר, אם תרצו ברובד העליון הצחוק, הבידור, הקרקס, אבל אם תרצה לתת מחשבה שנייה על הסיפור תבין את חרדת הרופא, בעיקר הרופא הצעיר, את האחריות, את המתח, הלחץ והאחריות לחיי אדם, ספר חובה לרופאים, ספר חובה למטופלים (גם הפוטנציאלים), ספר חובה למי שאוהב לקרוא.

ממש נהניתי , ממליץ בכל פה ותודה לד"ר דב"מ על ההמלצה, איך אמרה לי הספרנית שלי לפני 40 שנה "פרס (הנשיא היום) בן אדם מצוין, הוא קורא ספרים אצלי בספריה", לפי אותו קריטריון ד"ר דב"מ רופא מצוין הרי הוא מבין בספרים.