עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    מסביב לעולם

    אוהבים לטייל ? מסעות ארוכים או סופ"ש קצרים של תרבות ? חוויתם חוויות מיוחדות, נחשפתם לתרבויות שונות, מקומות ואנשים מיוחדים ? רוצים לשמוע על חברות התעופה הטובות ביותר ? באיזה נמל תעופה לא להשאר לילה ? ואיפה המסעדה הטובה ביותר בטנזניה בפריז או באיסטנבול ? יש לכם סיפורים שאלות וצורך להתייעץ בנושאים אלו ? לשם כך הקמנו את קהילת מסביב לעולם.   אנחנו כאן כדי לסייע לנוסעים המחפשים אינפורמציה וטיפים מיד ראשונה ולחלוק חוויות יוצאות דופן ממסעות וטיולים, אם בעקבות מפגש עם אנשים שונים, אירועים מיוחדים, מוזיאונים, מסעדות, בתי מלון, מקומות יחודיים, חיבור לטבע, מדבריות, שלגים וקרחונים, ג'ונגלים, איים, נופים, טיולי פאר, דת, אתגרים / טיולי אקסטרים, עולם הולך ונעלם ועוד...

    טיולים ותיירות

    חברים בקהילה (2868)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Vered C
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ו.ק
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נגעת בצמרות ...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דורון אנ_פל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבי קירשטיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ציונהאמיגה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר לשם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    * Forever Yo...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    מסיפורי "העבד" - הישראלים על הגב שלי..

    9/8/12 05:13
    1
    דרג את התוכן:
    2012-10-09 11:51:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    "ביום המשוגע ביותר בטרק מגיעים לפאס, פסגת המסלול שנמצאת בגובה 5,400 מטר. הסכנה הכי גדולה בגובה הזה היא מחלת גבהים, שבקלות יכולה להרוג אותך. אם לא הולכים מאוד מאוד לאט ועושים יום מנוחה לקראת הגבהים הקשים באמת, זה יכול להסתיים גרוע מאוד. חלק מהישראלים לא פוחדים. היה לי מטייל אחד, צעיר בן 25 שהשתחרר זמן קצר לפני כן אבל בראש עדיין היה בצבא, שלא אהב שאמרתי לו שחייבים לעצור ליום מנוחה כדי להתרגל לגובה.

     

    "ליסן, אחי", הוא אמר לי, "אני יודע שאתה כבר עשית את המסלול הזה, אבל אני הייתי קצין בצנחנים. דו יו נואו סקונד לבנון וור? אני הובלתי חיילים למלחמה, אני יודע מה זה כשקשה לך וכשאין לך אוויר. אז עזוב, ראיתי את ההר הזה, אנחנו לא צריכים בשבילו יום מנוחה. נטפס תוך כמה שעות ונעוף לשתות איזו בירה. איטס בקטנה".

     

    "אם זה מה שאתם רוצים, סו סבבה", אמרתי לו. בערך חצי יום אחר כך שאלתי את אחד מהחברים שלו: "תגיד, אתה חושב שזה אחראי לתת לו לרדת לבד לעיר זרה על חמור בשתיים בלילה?". כן, הקצין המהולל חטף חתיכת מחלת גבהים אחרי שרץ את המסלול, והתעלף בלילה שלפני הפסגה. המעשה הנכון היה להזמין מסוק שיפנה אותו, אבל אדון קצין לא דאג לביטוח, אז הלכנו על אמצעי התחבורה השני הכי טוב והזמנו חמור.

     

    כל אדם עם קצת היגיון היה מבין שזה לא רציני לתת לשני החמורים לרדת לבד, אבל כל מה ששמעתי מהחברים שטיילו אותו היה "עזוב, הוא ילד גדול, הוא יסתדר". לא יודע מה עלה בגורלו, אבל אני די משוכנע שלפאס הוא כבר לא הגיע.."

     

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4266280,00.html

     

     

                                                    ''

     

     

     

     

    ג.פ.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מסיפורי "העבד" - הישראלים על הגב שלי.."

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    9/10/12 11:51
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-10-09 11:51:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: טובע במספרים 2012-08-09 05:20:06

    "ביום המשוגע ביותר בטרק מגיעים לפאס, פסגת המסלול שנמצאת בגובה 5,400 מטר. הסכנה הכי גדולה בגובה הזה היא מחלת גבהים, שבקלות יכולה להרוג אותך. אם לא הולכים מאוד מאוד לאט ועושים יום מנוחה לקראת הגבהים הקשים באמת, זה יכול להסתיים גרוע מאוד. חלק מהישראלים לא פוחדים. היה לי מטייל אחד, צעיר בן 25 שהשתחרר זמן קצר לפני כן אבל בראש עדיין היה בצבא, שלא אהב שאמרתי לו שחייבים לעצור ליום מנוחה כדי להתרגל לגובה.

     

    "ליסן, אחי", הוא אמר לי, "אני יודע שאתה כבר עשית את המסלול הזה, אבל אני הייתי קצין בצנחנים. דו יו נואו סקונד לבנון וור? אני הובלתי חיילים למלחמה, אני יודע מה זה כשקשה לך וכשאין לך אוויר. אז עזוב, ראיתי את ההר הזה, אנחנו לא צריכים בשבילו יום מנוחה. נטפס תוך כמה שעות ונעוף לשתות איזו בירה. איטס בקטנה".

     

    "אם זה מה שאתם רוצים, סו סבבה", אמרתי לו. בערך חצי יום אחר כך שאלתי את אחד מהחברים שלו: "תגיד, אתה חושב שזה אחראי לתת לו לרדת לבד לעיר זרה על חמור בשתיים בלילה?". כן, הקצין המהולל חטף חתיכת מחלת גבהים אחרי שרץ את המסלול, והתעלף בלילה שלפני הפסגה. המעשה הנכון היה להזמין מסוק שיפנה אותו, אבל אדון קצין לא דאג לביטוח, אז הלכנו על אמצעי התחבורה השני הכי טוב והזמנו חמור.

     

    כל אדם עם קצת היגיון היה מבין שזה לא רציני לתת לשני החמורים לרדת לבד, אבל כל מה ששמעתי מהחברים שטיילו אותו היה "עזוב, הוא ילד גדול, הוא יסתדר". לא יודע מה עלה בגורלו, אבל אני די משוכנע שלפאס הוא כבר לא הגיע.."

     

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4266280,00.html

     

     

                                                    ''

     

     

     

     

    ג.פ.

     

    זה מאוד מאפיין חלק לא קטן מהגברים הישראלים בוגרי הצבא ובעיקר את הקרביים שבהם. הם יודעים הכל , הם מסוגלים להכל. הכל קטן עליהם. חבל. לא מעט טיולים הסתיימו רע בגלל השחצנות הזו. 


    --
    https://www.facebook.com/nirit.on.3


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "מסיפורי "העבד" - הישראלים על הגב שלי.."

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה