לפני מספר ימים התארחתי אצל זוג חברים, שעיצבתי לא מזמן את דירתם. בפינת אוכל מטופחת ומעוצבת, בלסנו ארוחה טעימה במיוחד. על ספות מפנקות ונעימות, התענגנו על קינוחים מושקעים, ובמרפסת עטופה בצמחיה ריחנית, הרמתי כוסית לחיי הזוג הטרי שגם התחתן לא מזמן.

רונית מרום אדריכלות ועיצוב פנים

את הזוג אני מכירה כבר שנים. תמיד ביחד תמיד שמחים.

כשהכירו, חי כל אחד מהם בדירה שכורה. היא בדירה ישנה עם שותפים. הוא בדירת חדר מזערית. הוא לא הבין איך היא חיה עם שותפים. והיא לעומת זאת הזדעזעה קשות מהספה הצהבהבה והמכוערת, שסתמה את החדר הקטן, ומהוילונות המאובקים ש"קישטו" את החלון היחידי בבית.

אחרי מספר חודשים של לילה פה (אצלו) לילה שם (אצלה), החליט הזוג המאוהב לעבור לגור ביחד. סיבה למסיבה?

אז, זהו שלא!. הוא מתברר, נקשר מאוד לספה הבלויה שהורישה לו דודתו חסרת הטעם, והתעקש להעביר בירושה גם לדירתם המשותפת. היא התקשתה להיפרד מתמונת קיר ענקית של גיימס דין, עמדה על כך שזו תיתלה אחר כבוד בסלון הבית. אבל כאן לא הסתיימה ה"מסיבה". בעוד היא רצתה כיסוי מיטה אדום, הוא העדיף ירוק, כשהיא הניחה שטיח פרחוני בחדר העבודה, הוא ה"חזיר" לה בשטיח חום בחדר השינה, כשהוא הפתיע אותה, באחד הימים בכורסת עור לבנה, הוא הופתע לגלות למחרת שהיא הספיקה לכסות אותה בבד סאטן מבריק.

עברו שנים, והזוג המאוהב הספיק לעבור כמה דירות, מעביר איתו את הרהיטים והחפצים האהובים עליו, משאיר מאחור את אלה שהתבלו.

רונית מרום אדריכלות ועיצוב פנים

לפני שאנחנו מסיימים את הערב, אני מעבירה מבט אחרון בבית החדש שעיצבתי  לזוג הטרי.

לספה הצהבהבה אין זכר, גם גיימס דין פינה את מקומו על הקיר. במקומם ניצבת ספה יפה מעור לבן ומעליה על הקיר, קורנת תמונת פרחים ענקית. פתאום אני מבינה ששינהם שבסך הכל רצו ליצור לעצמם זוגיות נעימה ויפה תחת קורת גג אחת, הבינו סוף סוף שגם אם גברים מאדים ונשים מנוגה.. חשוב ליצור "שלום בית" בין המינים, כי הרי הכל בסופו של דבר מתחיל בבית..