עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    ספרים

    "לא היו לנו רהיטים ולא וילונות, לא סדינים, לא מגבות ולא כלים. לא היה לנו רדיו והכי גרוע לא היתה לנו ספרייה..." (החיים והספרות - מרסל רייך רניצקי)  

    ספרים

    חברים בקהילה (6881)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רמז
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רן האחד
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    mr.unicorn
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גי'זל28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    michela29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מוטליס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    dmeir
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    בקרוב

    הודעות על אירועי תרבות ובעיקר ספרות

    פרק שני מספר הביכורים שלי "בגידה"

    27/7/12 23:38
    0
    דרג את התוכן:
    2012-07-28 22:28:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ ספר ביכורים, ספר ראשון, ספר מתח, ספר חדש ]

    למי שלא קרא ורוצה לקרוא את הפרק הראשון

    מצ"ב פרק שני להנאתכם


    צלצול הטלפון העיר אותי. השעה כבר הייתה שבע וחצי בערב. ישנתי
    חזק, כנראה. אחרת הייתי מרגיש שמל כבר התעוררה, התקלחה ולבשה
    שמלה שעיצבתי כחלק משעורי הבית.
    מל בחרה בשמלת סאטן כחולה, עמוקת מחשוף, שהלמה את גון
    עורה, הבליטה את רגליה הארוכות ואת גופה החטוב. נראה כאילו
    השמלה נתפרה במיוחד עבורה.
    התקרבתי אליה, מטופף בצעדי חתול. חיבקתי אותה מאחור, נושך
    את אוזנה ומגרגר בהנאה.
    "אתה בטוח שאתה רוצה לצאת למסעדה?" שאלה, מתענגת. "אולי
    נשאר בדירה ונבשל?" הציעה. אני המשכתי בשלי. "אני יודעת לבשל
    לפחות כמו השף ב'סנט בנואה הקטנה'" הוסיפה בצניעות, בעוד אני
    מנסה לפתוח את סוגר חזייתה.
    "או.קי." השבתי, "אבל בתנאי שאני אכין את סלט-דון המפורסם
    שלי ברוטב חמוץ-מתוק ואת תכיני נתחוני עוף ואורז מטוגן עם בצל
    וצימוקים", הוספתי.
    ברקע התנגנה מוסיקה שקטה של אדית פיאף. אלמלא תביעתה של
    הבטן למזון, ומהר, היינו מוצאים את עצמנו מזדיינים באחד החדרים
    הנוספים, אותם עדיין לא ניצלנו.
    בסופו של דבר הבטן הפסידה. חפנתי את שדיה בידיי והרמתי את
    שמלתה. התגלגלנו בין הבשר והירקות והגענו לשיאים חדשים.
    שחר גיל | 11
    הארוחה הייתה נפלאה. מל באמת ידעה לבשל, ואולי אפילו טוב
    יותר מהשף ב'סנט בנואה הקטנה'. קינחנו את הארוחה בלפתן אננס
    ומנגו. בינתיים הדיסק הסתיים והחלטנו לצאת החוצה לנשום אויר נקי.
    טיילנו מחובקים לאורך הסיין, מקשיבים לאדוות הגלים ולאווזה
    המגעגעת לגוזליה שאבדו בחושך, עד שעייפנו וחזרנו לדירה.
    שתינו נס-קפה עם רמז קל לקינמון, פטנט של מל, כך היא טוענת,
    והלכנו לישון בידיעה שיש לנו למה לצפות.
    נרדמתי די מהר וחלמתי על ביתי, על ההורים ואחותי, על החברים
    ועל
    צלצול הטלפון העיר אותי. השעה כבר הייתה שבע וחצי בערב. ישנתי
    חזק, כנראה. אחרת הייתי מרגיש שמל כבר התעוררה, התקלחה ולבשה
    שמלה שעיצבתי כחלק משעורי הבית.
    מל בחרה בשמלת סאטן כחולה, עמוקת מחשוף, שהלמה את גון
    עורה, הבליטה את רגליה הארוכות ואת גופה החטוב. נראה כאילו
    השמלה נתפרה במיוחד עבורה.
    התקרבתי אליה, מטופף בצעדי חתול. חיבקתי אותה מאחור, נושך
    את אוזנה ומגרגר בהנאה.
    "אתה בטוח שאתה רוצה לצאת למסעדה?" שאלה, מתענגת. "אולי
    נשאר בדירה ונבשל?" הציעה. אני המשכתי בשלי. "אני יודעת לבשל
    לפחות כמו השף ב'סנט בנואה הקטנה'" הוסיפה בצניעות, בעוד אני
    מנסה לפתוח את סוגר חזייתה.
    "או.קי." השבתי, "אבל בתנאי שאני אכין את סלט-דון המפורסם
    שלי ברוטב חמוץ-מתוק ואת תכיני נתחוני עוף ואורז מטוגן עם בצל
    וצימוקים", הוספתי.
    ברקע התנגנה מוסיקה שקטה של אדית פיאף. אלמלא תביעתה של
    הבטן למזון, ומהר, היינו מוצאים את עצמנו מזדיינים באחד החדרים
    הנוספים, אותם עדיין לא ניצלנו.
    בסופו של דבר הבטן הפסידה. חפנתי את שדיה בידיי והרמתי את
    שמלתה. התגלגלנו בין הבשר והירקות והגענו לשיאים חדשים.
    שחר גיל | 11
    הארוחה הייתה נפלאה. מל באמת ידעה לבשל, ואולי אפילו טוב
    יותר מהשף ב'סנט בנואה הקטנה'. קינחנו את הארוחה בלפתן אננס
    ומנגו. בינתיים הדיסק הסתיים והחלטנו לצאת החוצה לנשום אויר נקי.
    טיילנו מחובקים לאורך הסיין, מקשיבים לאדוות הגלים ולאווזה
    המגעגעת לגוזליה שאבדו בחושך, עד שעייפנו וחזרנו לדירה.
    שתינו נס-קפה עם רמז קל לקינמון, פטנט של מל, כך היא טוענת,
    והלכנו לישון בידיעה שיש לנו למה לצפות.
    נרדמתי די מהר וחלמתי על ביתי, על ההורים ואחותי, על החברים
    ועל החברה.
    החברה.

    צלצול הטלפון העיר אותי. השעה כבר שבע וחצי בערב. ישנתי חזק, כנראה. אחרת הייתי מרגיש שמל כבר התעוררה, התקלחה ולבשה שמלה שעיצבתי כחלק משעורי הבית.

    מל בחרה בשמלת סאטן כחולה, עמוקת מחשוף, שהלמה את גון עורה, הבליטה את רגליה הארוכות ואת גופה החטוב. נראה כאילו השמלה נתפרה במיוחד עבורה.

    התקרבתי אליה, מטופף בצעדי חתול. חיבקתי אותה מאחור, נושך את אוזנה ומגרגר בהנאה.

    "אתה בטוח שאתה רוצה לצאת למסעדה?" שאלה, מתענגת. "אולי נשאר בדירה ונבשל?" הציעה. אני המשכתי בשלי. "אני יודעת לבשל לפחות כמו השף ב'סנט בנואה הקטנה'" הוסיפה בצניעות, בעוד אני מנסה לפתוח את סוגר חזייתה.

    "או.קי" השבתי, "אבל בתנאי שאני אכין את סלט-דון המפורסם שלי ברוטב חמוץ-מתוק ואת תכיני נתחוני עוף ואורז מטוגן עם בצל וצימוקים", הוספתי.  

    ברקע התנגנה מוסיקה שקטה של אידית פיאף. אלמלא תביעתה של הבטן למזון, ומהר, היינו מוצאים את עצמנו מזדיינים באחד החדרים הנוספים, אותם עדיין לא ניצלנו.

    בסופו של דבר הבטן הפסידה. חפנתי את שדיה בידיי והרמתי את שמלתה. התגלגלנו בין הבשר והירקות והגענו לשיאים חדשים.

    הארוחה הייתה נפלאה. מל באמת יודעת לבשל, ואולי אפילו טוב יותר מהשף ב'סנט בנואה הקטנה'. קינחנו את הארוחה בלפתן אננס ומנגו. בינתיים הדיסק הסתיים והחלטנו לצאת החוצה לנשום אויר נקי.

    טיילנו מחובקים לאורך הסיין, מקשיבים לאדוות הגלים ולגיעגועיה של אווזה לגוזליה שאבדו בחושך, עד שעייפנו וחזרנו לדירה.

    שתינו נס-קפה עם רמז קל לקינמון, פטנט של מל, כך היא טוענת, והלכנו לישון בידיעה שיש לנו למה לצפות.

    נרדמתי די מהר וחלמתי על ביתי, על ההורים ואחותי, על החברים ועל החברה.  

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "פרק שני מספר הביכורים שלי "בגידה""

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    28/7/12 22:28
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-07-28 22:28:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    התחיל יותר טוב. קצת התעייף בדרך. נהיה טריוויאלי מדי. כאילו נכתב (הפרק הזה 2 ) רק ע"מ לסיים מטלה..אל תרים ידיים - עדיין לא הראית את ערכך. אני , אעקוב


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "פרק שני מספר הביכורים שלי "בגידה""

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה