עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    פרטי קהילה

    העיצוב עובד

    עיצוב בעבודה  

    יזמות ועסקים

    חברים בקהילה (4071)

    אביאן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    77777777
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צלם חובב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי קאלו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי בר-אל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    oshrat1707
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אריק גינזבור...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    היזם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    --()--
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    kobi345
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    העיצוב עובד

    כל תחום בעיצוב וכל הקשור בעיצוב

    שאלת מיליארד השקל: כמה שווים המעצבים?

    31/5/12 19:53
    0
    דרג את התוכן:
    2012-06-04 04:12:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לפני כמה שבועות, התקיים מפגש עבודה בין נציגי קהילת המעצבים הישראלית, התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת. המעצבים, ובניהם כמה ראשי משרדי עיצוב תעשייתי מובילים, הציגו את עצמם כנציגי "תעשיית העיצוב" המעסיקים מאות ואלפי מעצבים, עם מחזור של מאות מיליוני שקלים והיוצרים תוצרים עם ערך פי כמה יותר גדול. לפי דברי המעצבים, לתעשיית העיצוב תפקיד אסטרטגי בפיתוח הכלכלה הישראלית ובמיוחד במאמצי היצוא.

    נציגי התעשיינים הגיבו בספקנות הגובלת בזלזול. מה פיתאום אנחנו מדברים על עצמנו כ"תעשייה" - כאילו הזכות להגדרה עצמית שמורה לקבוצה מיוחסת. המעצבים סיימו את הפגישה בתחושה מאד לא טובה.

    זה נושא חשוב, המשפיע על כל מעצב, מבחינת פעילותו, מעמדו, עצמאותו (כלכלית ומקצועית) ועתידו. מעצב יכול להחליט לא להשתתף בדיון, אבל בכל מקרה יהיה מושפע מתוצאותיו.

    הדיון אינו אקדמי (אבל חבל מאוד שהאקדמיה מתעלמת ממנו). הדיון הינו מעשי ביותר ויקבע את מעמדנו בשנים הקרובות.

    שבוע לאחר המפגש, קיבלתי פניה מעיתון כלכלי שביקש לקבל נתונים לגבי מספר המעצבים הפעילים והמחזור השנתי של המעצבים. אחרי שעתיים (וכנראה לא במקרה) קיבלתי פניה זהה ממשרד ממשלתי.

    אין, לצערנו, נתונים כאלו. וזה משקף את הקשיים שלנו. תחומי העיצוב אינם מזוהים כסקטור נפרד על ידי הגורמים העוסקים במידע כלכלי וסטטיסטי. ולנו המעצבים אין את היכולת לאסוף את הנתונים בצורה מקצועית ויעילה.

    ובכל זאת עשינו כמה ניסיונות לתת תשובות והצלחנו להפתיע אפילו את עצמנו. ברור לנו עוד יותר החשיבות בהדגשת תחומי העיצוב כ"תעשייה" הזכאית למעמד מוכר והתייחסות רשמית.

    אני מציג כאן את הניסיונות שלנו לקבוע את ה"ערך" של תעשיית העיצוב. ברור, אין אנו טוענים כי המספרים הם מדויקים. אין אנו טוענים כי נעשתה כאן עבודה מקצועית או מדעית. אבל אי אפשר להתעלם מהדברים, אפילו אם יש פער ניכר בתוצאה. האמת כנראה בסביבה וזה מה שחשוב.
      
    לפי המודל של כלכלה לאומית מודרנית

    אנגליה הינה מקום הלידה של העיצוב המודרני במאה ה-19. מאז סוף המאה ה-20, מובילה אנגליה גם בהתייחסות ל"תעשיות היצירתיות". הממשלה פיתחה תוכניות עידוד מיוחדות ומעניקה מעמד מתאים לתעשיות היצירתיות בכלל ולתעשיית העיצוב בפרט. לאנגליה נתונים מדויקים לגבי גודל התעשיות, מספרי המועסקים והתוצרים.

    אין סיבה לחשוב שהמבנה הכלכלי הבסיסי במדינות מתועשות שונה ממדינה למדינה.

    ב"תעשיות היצירתיות" באנגליה כלולות 12 קטגוריות: פרסום, ארכיטקטורה, אמנות, אומנויות, עיצוב, אופנה, קולנוע וצילום, מוסיקה ואמנויות הבמה, הוצאה לאור, תוכנה והוצאה לאור אלקטרונית, מדיה דיגיטלית לבידור, טלוויזיה ורדיו. ב-2009, באנגליה, בתחומים אלו עסקו 1.5 מיליון איש (5.1% מהתעסוקה הכללית) כ-107,000 עסקים (5% מהיחידות העסקיות). המחזור הכספי היה 36 מיליארד סטרלינג (216 מיליארד שקל) המהווה 2.9% של ה-GDP (תוצר לאומי שנתי). העיצוב (משרדים המתרכזים בייעוץ בתחומי תקשורת חזותית, מיתוג ועיצוב מוצר) מהווה כ-5% מהתעשיות היצירתיות. באנגליה ב-2009 המחזור השנתי של תעשיית העיצוב היה 1.79 מיליארד סטרלינג (10.74 מיליארד שקל).

    ה-GDP של אנגליה הוא פי 10 יותר גדול מה-GDP של ישראל.

    כאמור, אין סיבה לחשוב שהמבנה הכלכלי של שתי המדינות שונה. הגיוני להלביש את גודלם של הסקטורים השונים לפי הניתוח האנגלי. אם בכלל, ניתן לטעון שבישראל סקטור העיצוב עוד יותר גדול מאשר באנגליה. בישראל הקטנה, עם שפתה המיוחדת, הצרכים בתקשורת חזותית, מיתוג ואריזות גדולים בהרבה יחסית למדינות גדולות – דוברות אנגלית.

    בכל מקרה, הלבשת המבנה האנגלי על ה-
    GDP הישראלי מלמד כי המחזור השנתי של תעשיות העיצוב הישראלי הינו 1.1 מיליארד שקל. אם זה לא 1.1 מיליארד שקל, אז זה קרוב, -/+ מאה מיליון לכל כיוון. ואם זה לא כך, זה צריך להיות כך.

    דרך אגב, לפי אותם נתונים, תעשיית העיצוב הישראלית מעסיקה כ-26 אלף איש. וכאמור - זה ללא אופנה, ארכיטקטורה, צילום וכ"ו.

    אז הגענו למיליארד שקל פעם ראשונה. (נכון, הורדתי מאה מיליון שקל. אבל מה זה מאה מיליון בין חברים?)
     
    לפי מודל עלות ההכשרה של תעשיית העיצוב

    אחר כך בדקנו את הנושא מכיוון אחר לחלוטין. מה העלות של ההכשרה של המעצבים? גם כאן קשה מאד להשיג נתונים מדויקים והבדיקה שלנו לא מקצועית או מדעית. אנו מעריכים את מספר הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בתחומי תקשורת חזותית ועיצוב תעשייתי (בצלאל, שנקר, חולון, ויצ"ו והדסה(כ-2000-2250. בתוספת תוכניות אחרות, תוכניות תואר שני ובתי ספר נוספים, אנחנו מגיעים ל-3000.


    העלות התקציבית הבסיסית בלבד הינה כ-30,000 ₪ לשנה לסטודנט (כ-10,000 ₪ שכר לימוד המשולם על ידי הסטודנט וכ-20,000 ₪ [ויכול להיות שהיום זה יותר] מסובסד על ידי המדינה). 3,000 כפול 30,000
    = 90,000,000 לשנה. (כאמור, זה כולל את התקציב של מסגרת הלימוד בלבד כאשר המרכיב העיקר הינה ההוצאה עבור הוראה. הסכום אינו כולל את ההוצאות הרבות הנוספות של הסטודנטים.)

    זאת אומרת שהמשק הישראלי משקיע בעשר שנים כמעט מיליארד שקל בהכשרת כח עבודה בתחומי העיצוב התעשייתי ותקשורת חזותית. לפי המספרים, כ-750 מעצבים נכנסים למאגר העובדים בתחומים אלו כל שנה – 7500 בעשור.

    לדעתי הגיוני להשוות את ההוצאה הציבורית במשך עשור לתוצר השנתי של הסקטור.

    (אני חייב לציין שההוצאה של כמיליארד שקל לחינוך לעיצוב [זה לא כולל תחומי עיצוב נוספים] נעשית ללא תכנון ובקרה. כמה שידוע לי [ואני בא משם] לבתי ספר לעיצוב חסרות תוכניות אב מעמיקות. גם למל"ג אין תוכנית אב ללימודים בתחומי העיצוב. רוב תוכניות העיצוב נקבעו ונקבעים במקרה, לתווך המיידי, אינן משקפות יעדים הקושרים לצרכי המשק ואינם עומדים לביקורת. ראש מחלקה בא וראש מחלקה הולך. הוא מוצא את המפתחות על השולחן ונוסע לאן שבא לו. שימוש טוב במשאבים לאומיים? שרות טוב לסטודנטים? מחזק את המוסדות? לא. לא. ולא. האם ראשי המוסדות וראשי המל"ג מתעניינים? שאלה טובה אבל זה לכתבה אחרת.) 

    אז פעם שנייה...מיליארד שקל. (וההוצאה של משאבים לאומיים הינה הוצאה אמיתית.)
     
    לפי מספר המעצבים הפעילים ומחזור שנתי

    כמה מעצבים פעילים עובדים בישראל? קשה לומר.

    בדרך כלל אנו אומרים שכ-5000 מעצבים עובדים בצורה מלאה, יום-יום, בתחומי העיצוב התעשייתי והתקשורת החזותית – אם כעצמאים ואם כשכירים במשרדי עיצוב או בחברות אחרות (in-house
    ).

    ברוב רובם של משרדי העיצוב עובדים כ-3-10 מעצבים. ויש אחרים שעוברים את המספר הזה ומגיעים לכמה עשרות ואפילו ל-60.

    לפי מספר הבוגרים (כ-750 לשנה, 7500 לעשור) ואם לקחת בחשבון שיש מעצבים נוספים הבאים מחו"ל או ממסגרות אחרות, המספר צריך להיות גבוה מ-5000, ואולי יותר קרוב למספר המגיע מהחישוב האנגלי.

    אבל לצורך הדיון אנו רוצים להיות זהירים, אז נתמקד ב-5000.
     
    קיימנו כמה בדיקות עם משרדי עיצוב קטנים וגדולים בתחומי העיצוב התעשייתי ותקשורת חזותית. שוב, הבדיקה אינה מקצועית או מדעית וראשי המשרדים שומרים על "דיסקרטיות" רבתי – "הדברים אינם לציטוט".

    אבל להפתעתנו מצאנו לאורך כל הדרך נתונים די דומים, אם במשרדים הגדולים ואם במשרדים קטנים. למשרדים הגדולים יש מבנה תקציבי אחר, עם תקורה ואחוזי רווח יותר גבוהים. ובתחומי המדיה האינטראקטיבית, עיצוב תערוכות ועיצוב תעשייתי, המחזור פר מעצב קצת יותר גבוה (ולאו דווקא המשכורות). אבל הממוצע של המחזור השנתי פר מעצב הינו בין 200-250 אלף
    .

    וזה בכלל לא הרבה.

    זה לא הרבה כאשר מחשבים את ההוצאות השוטפות של העסק, עלות המעביד של המועסק ומשכורת הנטו של המעצב.

    5000 מעצבים פעילים (מספר נמוך לכל הדעות) כפול 200-250 אלף
    מחזור לשנה = 1-1.25 מיליארד לשנה.

    פעם שלישית...מיליארד
    . (וכן, זה לא כולל כ-170 מיליון מע"מ שמשלמים המעצבים לממשלת ישראל!)
     
    האם מיליארד שקל זה הרבה?

    כן ולא.

    לא. אם תבדקו את רשימת החברות בארץ תמצאו חברות עם מחזור של מיליארד שקל ממוקמים בסביבת המקום ה-60 - חברות שלא שמעתם עליהן, עם כמה מאות או אלפי עובדים. 


    אז אין זה בכלל מוגזם לטעון שלתעשיית העיצוב, עם אלפי מעצבים פעילים, מחזור של מיליארד שקלים.

    כן, כי צריך לזכור את יחודיות העיסוק שלנו. אנו שותפים חיוניים ביצירת ערך הרבה מעבר לערך הנקוב של החשבוניות שלנו. אנו יוצרים את הערך המוסף של מוצרים, מאפשרים את התקשורת השיווקית המוצלחת ויוצרים את הערך המיתוגי של הקליינטים שלנו. העלות של המחזור שלנו מוכפל ומכופל כמה וכמה פעמים. יש ויכוח כיום אם יש להכפיל את העלות של העיצוב ב-10 או 20 או יותר. אבל בכל מקרה השווי של התרומה של תעשיית העיצוב לכלכלת ישראל הינה עשרות מיליארדי שקלים לשנה.

    אנו מנסים לשכנע את העולם העסקי והממשל (ומתחננים בפני העולם האקדמי לשים לב) שיצירת long-term design–based corporate assets (מיתוג, שפה עיצובית למוצרים, תרבות עיצוב של החברה העסקית וכ"ו) הינה יעד אסטרטגי באחריות ניהולית של מנכ"ל וועד מנהל. כך נוצר ערך לבעלי המניות. (ראה: אפל, קוקה קולה, סימנס וכ"ו)

    אז כן, אנו שווים מיליארד... הרבה מיליארדים.

     

    מה המשמעות?

    קודם כל המשמעות כלפי פנים – אנו המעצבים:

    אנו חייבים להבין את המקום שלנו בכלכלה הלאומית. אנו מושפעים ואנו משפיעים. אי אפשר להתעלם משני המצבים – יהיה זה חוסר אחריות. אנו חייבים להיות מעורבים ופעילים.

    קהילת המעצבים הישראלית, המייצגת את תחומי העיצוב, צריכה להתנהל בהתאם. על מעצבים לתמוך כדי לחזק ולשדרג את הארגון.

    כלפי חוץ: חייבים לפעול בצורה משכילה ומחודדת מול גורמי ממשל, גורמי מדיה וגורמים עסקיים כדי לקדם את המודעות לחשיבות העיצוב ולקדם את ההבנה בניהול עיצוב – לטובת הכלכלה כולה ולטובת מצבם של כל המעצבים.

    על כל מעצב ללמוד את הנושא ולהבין שזה משפיע עליו יום ביומו ועל עתידו. מי שלא מבין זאת פוגע בעצמו ובכולנו.

    וכן, אנו חייבים לדאוג לנתונים מדויקים ומדעיים יותר.

     

    סיכום

     

    לאחרונה, ולא במקרה, הגישה קהילת המעצבים הישראלית למשרד התמ"ת את בקשתינו והצעתנו ליצירת מדיניות לאומית לקידום העיצוב ולשדרוג תוכניות המשרד.

    ב-1.5.2012 הפצנו עצומה: 
    http://www.atzuma.co.il/icd1. תוך שבועיים חתמו יותר מ-1200 מעצבים, אנשי עסקים ואנשי אקדמיה בכירים. (ביחס למספר המעצבים בארץ, זאת הבעת תמיכה חסרת תקדים.) השבוע הגשנו את העצומה למשרד התמ"ת. (זה לא מאוחר מידי להוסיף חתימות!)

    כן, תעשיית העיצוב קיימת ושווה מיליארדים. צריך להתנהל בהתאם, ביחד וכל אחד לחוד.

    אשמח לקבל תגובות בכתובת:
    http://untitled.org.il/?p=12069


    דוד גרוסמן
    נשיא קהילת המעצבים הישראלית

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "שאלת מיליארד השקל: כמה שווים המעצבים?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    31/5/12 21:30
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-31 21:30:48
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המעצבים שווים כמה שהם חושבים.

    כלומר- כמידת הערכתם את שווים.

    השאלה כמה שווים אלה שעומדים מולם.

     

    מספיק לקרוא את הפיסקה הראשונה כדי לתמוה:

     

    לפני כמה שבועות, התקיים מפגש עבודה בין נציגי קהילת המעצבים הישראלית, התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת. המעצבים, ובניהם כמה ראשי משרדי עיצוב תעשייתי מובילים, הציגו את עצמם כנציגי "תעשיית העיצוב" המעסיקים מאות ואלפי מעצבים, עם מחזור של מאות מיליוני שקלים והיוצרים תוצרים עם ערך פי כמה יותר גדול. לפי דברי המעצבים, לתעשיית העיצוב תפקיד אסטרטגי בפיתוח הכלכלה הישראלית ובמיוחד במאמצי היצוא.

    נציגי התעשיינים הגיבו בספקנות הגובלת בזלזול. מה פיתאום אנחנו מדברים על עצמנו כ"תעשייה" - כאילו הזכות להגדרה עצמית שמורה לקבוצה מיוחסת. המעצבים סיימו את הפגישה בתחושה מאד לא טובה.

     

    היה ראוי לפרסם ברבים- כאן או במקום אחר- את שמות המשתתפים.

    מי הם הפעילים בקהילת המעצבים אנחנו, המעצבים, די יודעים (אבל ראוי לפרסם גם את שמותיהם).

    אבל מיהם אותה חבורה של נושאי תפקידים מדושני עונג בהתאחדות התעשינים ומיהם אנשי משרד התמ"ת?

    מעניין לדעת מי מאלה שקוראים לעצמם תעשינים (לפחות אחד מהם כבר עשרות שנים אינו תעשיין אלא יבואן) מבין על מה דיברו איתו נציגינו?

    מבין מה משמעות עיצוב לסוגיו?

    מוכן לשלם עבור שירותי עיצוב תעשיתי את אותם סדרי גודל ששילם למעצב הפנים שלו ולאדריכל שתיכנן את ביתו?

    מי הם אותם אנשים שמעזים לזלזל בענף שבחישוב לא מדויק אך מאד זהיר מגלגלים סכומים כאלה?

     

    מי מה"תעשינים" האלה ומ"צמרת המשרד" מעונין שהתעשיה הישראלית תמשיך להיות "תעשיה מסורתית" מפגרת של טכסטיל ושל עץ ולא תוביל דבר (אלא אם מדובר בתוכנה או בתעשיית נשק) לשום מקום?

     

    לפני מספר חודשים ביקרתי בקובה.

    הבנה היא עיר מדהימה- ומתפוררת.

    לאחר המהפיכה הוחלט שהבנה קיבלה מספיק - צריך להשקיע בפריפריה.

    היום הבנה מתפוררת ומשתקמת- כי למכור את הבנה לתיירים הרבה יותר רווחי מאשר את הכשלונות החקלאיים/תעשיתיים הקולוסליים ואת שיכוני בת-ים דה קובה.

     

    האם "תעשית העיצוב" היא הבנה של התמ"ת? או רק חוסר הבנה...

     

     

    viva la revulocion!

     


    ''


    --


    31/5/12 22:01
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-31 22:01:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    האמת - נציגי התמ"ת היו חיוביים. יש סימנים של פתיחות. ולמרות תגובותיהם של פקידים מההתאחדות, יש תעשיינים שכן מבינים את המצב. וכן, הבנה מדהימה.

    --
    דוד גרוסמן
    1/6/12 06:40
    0
    דרג את התוכן:
    2012-06-01 06:44:29
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מצד אחד יש הבנה מוחלטת לגבי ערכו של העיצוב ומצד שני יש זילות. ועל כל גוף שמשקיע כסף ומאמץ בעיצוב התדמית שלו יש גוף (ולא קיקיוני, אפילו עתיר כספים) שהלוגו שעיצב הילד של המנכ"ל או הבעלים בתכנה גרפית זמינה הוא ממש נפלא ומספק עבורו. התחושה היא לא פעם שמוטב שיהיה משהו צבעוני/דקורטיבי בלייאאוט וילא סבבה.

    חשיבות לעיצוב כערך ברמה לאומית המעניקה לו את חשיבותו הכלכלי תהיה אם יהיה חינוך לעיצוב.  עיצוב שמגיע ממקום של מחשבה ועומק ולא דקורציות שטוחות. העיצוב יהיה חשוב ואינטגרלי בכל היבט משחר ילדותנו. אני מדברת על סביבת לימוד מעוצבת באופן איכותי, מונחה מחשבה ובהתאם בבתי הספר. על עיצוב ככלי להטמעת חומרי הלימוד בתכניות הלימוד, על עיצוב לא ככלי דקורטיבי אלא כרכיב בלתי נפרד בסביבת החיים שלנו, כאמצעי מקשר ומתקשר בין האדם לרשות, דגש על העיצוב כאלמנט חדשני, עידוד פיתוח שפה חזותית מקורית שאינה מעתיקה טרנדים ומשכפלת אותם, לימוד מהי מורשת ותרבות עיצובית כדי לפתח רצף בינדורי המהווה השראה למעצבים חדשים ופיתוח שפה אישית המתכתבת עם התרבות העיצובית ומעשירה אותה. החשיבות לנושא תתקיים אם תהיה רגישות לאיכויות עיצוביות כמו שהיום יכול כל ילד לדקלם מנטרות ממסטר שף.

    1/6/12 16:53
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-06-01 16:53:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גילה אני לא ממש רואה את הקשר בין התאחדות התעשינים ומשרד התמ"ת ל"חינוך לעיצוב" אבל שאלה: מהן המורשת והתרבות העיצוביות של ישראל? מה ההבדל בין מוצר שמפותח/מעוצב/מיוצר (או רק מופק) בישראל במטרה להימכר "בעולם" לבין מוצר שעובר את אותו התהליך בברזיל? בסין?

    --


    4/6/12 04:12
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-06-04 04:12:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אם נצא לרגע מבועת העיצוב ונשמע מה מדאיג את התאחדות התעשינים אולי נבין מדוע הם הרימו גבה כשקהילת המעצבים ביקשה הבנה:

    "צביקה אורן, הבעלים של מפעל עמית תעשייה מקומית העוסק בשיפוץ קרונות משא וממוקם בדימונה, וכיום הנשיא החדש של התאחדות התעשיינים, מסכים עם בר-זיו. "יש מחסור של 5,000-6,000 עובדים בתעשייה, והוא מחריף משנה לשנה", הוא אומר, ומוסיף שהכל מתחיל ונגמר עם "חיסול החינוך המקצועי למען ההיי-טק. בעבר מי שנפסל לחינוך עיוני פנה ללימודים מקצועיים. בכל המדינה פעלו בתי ספר שבהם לימדו תחומים בסיסיים הנחוצים להשתלבות בעבודה בתעשייה המסורתית, כמו רתכות, מכונאות, מסגרות וחשמלאות."

     

    חיסול החינוך התעשיתי למען ההייטק צריך להטריד גם אותנו. לפחות את המעצבים התעשיתיים.

    עם כל הכבוד להילת ההייטק ול-startup nation שכל אחד בחו"ל יודע לצטט בהתרגשות, עיצוב תעשיתי מתפרנס מתעשיה, לא מ"תעסוקה", כפי שנהוג לכנות בימינו מה שבעבר כונה "אזורי תעשיה".

    כן. כל אותם יצרנים שעוסקים בברזלים ובפלסטיק, ביצור ממש, הם המפרנסים שלנו- המעצבים התעשיתיים.

    ואיתם צריך לדבר בשפה שהם מדברים: לא בז'רגון ברנז'אי שלקוח מהקריאייטיב ומההייטק- כי גם מוצר שעטוף בהילת "הייטק" הוא בסך הכל פח, ברגים ופלסטיק- ובשביל לתכנן מוצר כזה צריך מהנדסים ופועלים.

     

    אגב: כמה מעצבים תעשיתיים שכירים מקבלים שכר של רתך?

     

    "...אף שהשכר הממוצע בתעשייה כיום הוא 11.5 אלף שקל בחודש. רתך טוב משתכר עד 15 אלף שקל, לעומת כשליש מזה שמקבל מתמחה במשרד עריכת דין. לא ייתכן שאדם שיודע לתקתק על מחשב נחשב מכובד יותר מרתך, אומן או חרט, שעושים דברים נפלאים לשלדה או למנוע של המטוס כדי שיהיה כשיר להמראה"."

     

    הכתבה המלאה

    מדוע מסרבים הישראלים לשכר של 15 אלף שקל?

     


    --




    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "שאלת מיליארד השקל: כמה שווים המעצבים?"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה