עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2288)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א. אפולינר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלון בחורף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אשת לפידות
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    dmeir
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלי אלון-עית...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ע~ ר~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רונית אברהם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אימא גדולה עתיקה – שוברת שתיקה

    11/5/12 10:09
    2
    דרג את התוכן:
    2012-05-15 00:05:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ נורית צדרבוים, נוריתארט, פמינה, אמא גדולה עתיקה, אמא, בית האמנים עש שאגאל, שירה ]

     

    אמא גדולה עתיקה - שוברת שתיקה / נורית צדרבוים

     

    הַתְּמוּנָה. אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה

    מְתִיקָה מְקוֹמָה עוֹבֶרֶת, מְקִיר לְקִיר שׁוֹבֶרֶת, שְׁתִיקָה.

    שׁוֹמֶרֶת טוֹמֶנֶת סוֹדָה עַל טִיחַ לָבָן. בֵין חִיבּוּטֵי שָׁטִיחַ גַּם.

     

    אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה. שְׁתִיקָתָהּ מֵעִיקָה.

    זוֹעֶקֶת שֶׁבֶר בְּרִית מִילָתָהּ בֵּין כֶּתֶם קַו סִימָן וְתָו

    בֵּין זְמַן עָבָר לִזְמָן קָּם צַר אוֹרֵב עוֹזֵב,

    כְּצָב סוֹחֵב עַל גַּב, מוֹעֵד עַל רֶגֶל, קוֹצֵב לֵב.

     

    אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה. תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה כְּעוֹצֶרֶת.

    מִטַּלְטֶלֶת בִּשְׁאוֹן מְטוּטֶלֶת עַד עַז שֶׁמַתַּק מִקַּדְמַת דְּנָא.

    רְצוּצָה כְּקָנֶה שָׁעוּן עַל עַמּוּד שִׁדְרָתוֹ שֶׁל זְמַן

    שֶׁנָּכַח שָׁכַח וְהָפַךְ עָתִיד לֶעָבָר.

     

    אִמָּא גְּדוֹלָה עַתִּיקָה. מְתִיקָה עַצְמָהּ מֵחָלָל אֶל חָלָל

    מְכַלָּה זָעֲמָה בִּכְסוּתָהּ בְּסוֹדָה בְּעוֹדָה רוֹעָה בְּשַׂדָהּ

    בְּאֵין חִיל וּרְעָדָה. זֵרֵי דַּפְנָה לֹא כַּתְּרוּ לָהּ, כַּרְעָה בְּרוּחָהּ

    לא שִׁבּולֶת מֵעומֶס, לא סִבּולֶת בִּבְנֵי אֶפְרַיִם, שְׁעַת הַשִּׁין.

     

    אִמָּא אַחַת גְּדוֹלָה, בַּת אֶלֶף, נִשְׂרֵפֶת בִּמְעוּפָהּ אל קָדְשֵּׁי הַחוֹל.

    כְּרֵסָהּ מַלְּאָה בֵּין שִׁנֶּיהָ, קָמָה מִשְׁבַרֵיהָ, לַלֵּדֶת כָּרְעָה אֶת עַצְמָהּ מִמֶּנָה.

    עוֹבֶרֶת מֵאֶרֶץ קור הנְשָמָה מוּלֶדֶת מוֹרֶדֶת דּוֹר אַחֵר דְּרוֹר.

    מָחוֹז הַחֵפֶץ שֶׁל תּום לִבָּהּ גּוֹעֵש כְּיוֹרָה בּוֹעֶרֶת בְּלַהֲטוּטֵי חֻמַּהּ.

     

    עוּף גּוֹזָל וְעוֹף בֶּן רֶחֶם

    אִמָּא כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה וַעֲתִּיקָה שׁוֹבֶרֶת אֶת קוֹל הַשְּׁתִיקָה.

    וַאֲמֵן.

     

     

    שיר זה נכתב בהתייחס לציור המצורף כאן, לאחר שתליתי אותו בתערוכה הקבוצתית 'פמינה', שהתקיימה בבית האמנים ע"ש שאגאל בחיפה, ב 2012


     

    ''

    'אמא גדולה עתיקה' - מתוך סדרת דיוקן עצמי - נורית צדרבוים 2003

     

     

    בימים אלה התפרסם שיר זה ב 'תיאטרון החדר'

     

    ניתן לקרוא רשימת הסבר על העבודה ועל התערוכה כאן

     

    ©כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "אימא גדולה עתיקה – שוברת שתיקה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    11/5/12 14:08
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-11 14:08:01
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי נורית היקרה,

    אביא כאן את ציטוט דבריי כפי שכתבתי לך בבלוג שלך:



    אחלק את דבריי לשניים - קודם כל על התמונה עצמה. אחר כך אתייחס לשיר. כן, הפעם אני מרגישה צורך להפוך את הסדר בו אני מגיבה בד"כ.



    קודם כל הצבעים.... הצבעים החזקים-צועקים-חיים האלה - שאני כל כך אוהבת. צבעים כאלה מיד עושים לי חשק להסתכל בתמונה.



    אז ככה, בקשר לשם התמונה "אמא גדולה עתיקה", החלטתי להיכנס לאתגר ולנסות לפרק ולהבין מדוע שם התמונה.



    קודם כל מדובר בצבעי היסוד. הצורות בדמות הן כולן מן הטבע - עלים למיניהם, להבות אש, למרות שגם שבשבות רוח.



    כל ה"תבנית" של הדמות נראית כמו הצורה של רחם. , מסביב לכל הדמות יש אש. גם מאחורי תווי הפנים יש להבות אש, לעומת זאת בחלק הגוף שמתחת לראש, יש כחול - שמשדר קצת יותר רוגע. יש גם קווים ש"מגינים" קצת על אזור הפנים העליון ויש את הקווים מאחורי התמונה - קווי המסגרת. - כל זאת ביחד מראה מצד אחד שהדוברת היא כמו אמא אדמה, מכילה מכל מה שהטבע נותן - הרחם (נותן החיים), הצומח (העלים), אבל גם האש והמים והשמיים (הכחול) והרוח (השבשבות שבתוך בית החזה שלה) - וככזאת - היא עצמה מכילה את כל התכונות האלה. הקווים לעומת זאת, מראים, לדעתי ולהבנתי, שהיא מבינה גם שלפעמים צריך להכניס דברים למסגרת ולהתנהל בתוכה - ושם, בתוך המסגרת, אפשר לחיות כמו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת.



    ציור מקסים, שאני יודעת בוודאות שכבר ראיתי אותו בין תמונות הדיוקן שלך, אבל הוא המרהיב ביותר, לדעתי.








    ועכשיו לשיר:





    השיר ממש מדבר מלשונה של התמונה.



    על הצורך שלה לשבור את השתיקה שם על הקיר הקבוע, ולצעוק את מה שיש לה לומר בכל מקום אפשרי, לא לתת לזמן לקפוא, להראות שעדיין אמא גדולה ועתיקה - כמו אמא אדמה, לא רק שממשיכה להיות קיימת, רוצה שגם יבינו וידעו שהיא כאן וקיימת ולא עבר זמנה. והקיימות הזאת מתקיימת בעיקר בכך שהיא תצליח להגיע לעיניהם וליבם של עוד הרבה צופים, זה בשבילה קצב הלב. היא לא אוהבת לשבת בבית ולשתוק, האישה הזאת, היא רוצה להמשיך את "חייה", ובתוך כך להמשיך להגיד את דבריה ולהראות את חשיבותה, גם כשהזמן עובר ומשתנה וקמים כל מיני אופנות שונות ומשונות של איך צריכה להיראות אמנות, או של מה מקובל יותר, וגם של כל מיני הגדרות הקשורות לאישה בכלל ולאישה כאם.



    אהבתי מאוד מאוד, גם את התמונה המרהיבה ביופיה ובחשיבה על כל פרט ופרט, וגם את השיר שנכתב מפיה של ה'אמא גדולה עתיקה'.





    13/5/12 11:37
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-13 11:37:50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    רְצוּצָה כְּקָנֶה שָׁעוּן עַל עַמּוּד שִׁדְרָתוֹ שֶׁל זְמַן

     

    משענת קנה רצוץ...

    משחקים עם השפה  ושבירה של ביטיים ידועים והבאתם בדרך אחרת. אני באופן אישי מאוד אוהבת את זה. והשיר כולו נפלא. 






    --
    שולה ניסים - כותבת שירה ויוצרת אמנות
    14/5/12 12:06
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-14 12:06:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    את מטלטלת במילותיך, עוצמה אדירה בהפיכת ביטויים למשהו אחר... כתיבה משובחת, עמוקה, מורכבת, איכותית... אותי זרק השיר גם למקומות אישיים משפחתיים.. הציור יפים צבעיו...סמליו...עשוי בקפידה, במחשבה...כמוך...
    14/5/12 12:46
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-14 12:46:34
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ג.ע. 2 2012-05-11 14:08:01

    היי נורית היקרה,

    אביא כאן את ציטוט דבריי כפי שכתבתי לך בבלוג שלך:



    אחלק את דבריי לשניים - קודם כל על התמונה עצמה. אחר כך אתייחס לשיר. כן, הפעם אני מרגישה צורך להפוך את הסדר בו אני מגיבה בד"כ.



    קודם כל הצבעים.... הצבעים החזקים-צועקים-חיים האלה - שאני כל כך אוהבת. צבעים כאלה מיד עושים לי חשק להסתכל בתמונה.



    אז ככה, בקשר לשם התמונה "אמא גדולה עתיקה", החלטתי להיכנס לאתגר ולנסות לפרק ולהבין מדוע שם התמונה.



    קודם כל מדובר בצבעי היסוד. הצורות בדמות הן כולן מן הטבע - עלים למיניהם, להבות אש, למרות שגם שבשבות רוח.



    כל ה"תבנית" של הדמות נראית כמו הצורה של רחם. , מסביב לכל הדמות יש אש. גם מאחורי תווי הפנים יש להבות אש, לעומת זאת בחלק הגוף שמתחת לראש, יש כחול - שמשדר קצת יותר רוגע. יש גם קווים ש"מגינים" קצת על אזור הפנים העליון ויש את הקווים מאחורי התמונה - קווי המסגרת. - כל זאת ביחד מראה מצד אחד שהדוברת היא כמו אמא אדמה, מכילה מכל מה שהטבע נותן - הרחם (נותן החיים), הצומח (העלים), אבל גם האש והמים והשמיים (הכחול) והרוח (השבשבות שבתוך בית החזה שלה) - וככזאת - היא עצמה מכילה את כל התכונות האלה. הקווים לעומת זאת, מראים, לדעתי ולהבנתי, שהיא מבינה גם שלפעמים צריך להכניס דברים למסגרת ולהתנהל בתוכה - ושם, בתוך המסגרת, אפשר לחיות כמו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלת.



    ציור מקסים, שאני יודעת בוודאות שכבר ראיתי אותו בין תמונות הדיוקן שלך, אבל הוא המרהיב ביותר, לדעתי.








    ועכשיו לשיר:





    השיר ממש מדבר מלשונה של התמונה.



    על הצורך שלה לשבור את השתיקה שם על הקיר הקבוע, ולצעוק את מה שיש לה לומר בכל מקום אפשרי, לא לתת לזמן לקפוא, להראות שעדיין אמא גדולה ועתיקה - כמו אמא אדמה, לא רק שממשיכה להיות קיימת, רוצה שגם יבינו וידעו שהיא כאן וקיימת ולא עבר זמנה. והקיימות הזאת מתקיימת בעיקר בכך שהיא תצליח להגיע לעיניהם וליבם של עוד הרבה צופים, זה בשבילה קצב הלב. היא לא אוהבת לשבת בבית ולשתוק, האישה הזאת, היא רוצה להמשיך את "חייה", ובתוך כך להמשיך להגיד את דבריה ולהראות את חשיבותה, גם כשהזמן עובר ומשתנה וקמים כל מיני אופנות שונות ומשונות של איך צריכה להיראות אמנות, או של מה מקובל יותר, וגם של כל מיני הגדרות הקשורות לאישה בכלל ולאישה כאם.



    אהבתי מאוד מאוד, גם את התמונה המרהיבה ביופיה ובחשיבה על כל פרט ופרט, וגם את השיר שנכתב מפיה של ה'אמא גדולה עתיקה'.
    גימל יקירתי,

    קצת באיחור אני מגיבה לך כאן.

    תודה שמצאת לנכון לצטט כאן דברים שכבר כתבת לי.

    אין ספק שאת יסודית ורצינית.

    כבר כתבתי לך שם, ואומר גם כאן, שהניתוח שלך עמוק, יסודי ומעניין ואין ספק שהוא מרחיב ומעשיר את היצירות.

    וכמובן , שמחה אני שאהבת אותן.

    ושוב תודה

    נורית

     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    14/5/12 12:48
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-14 12:48:31
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: שולה ניסים 2012-05-13 11:37:50

    רְצוּצָה כְּקָנֶה שָׁעוּן עַל עַמּוּד שִׁדְרָתוֹ שֶׁל זְמַן

     

    משענת קנה רצוץ...

    משחקים עם השפה  ושבירה של ביטיים ידועים והבאתם בדרך אחרת. אני באופן אישי מאוד אוהבת את זה. והשיר כולו נפלא. 

     תודה שולה יקרה,

    ואם כבר הלכת עם המשפט הזה על שלל משמעויותיו ארמוז לך עוד משהו קטן.

    המילה שעון, מהדהדת גם למילה שעון ומתכתבת עם המילה זמן בסוף המשפט.

    ותודה על דברייך. שמחתי.



     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    14/5/12 12:56
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-14 12:56:23
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: HagitFriedlander 2012-05-14 12:06:38

    את מטלטלת במילותיך, עוצמה אדירה בהפיכת ביטויים למשהו אחר... כתיבה משובחת, עמוקה, מורכבת, איכותית... אותי זרק השיר גם למקומות אישיים משפחתיים.. הציור יפים צבעיו...סמליו...עשוי בקפידה, במחשבה...כמוך...

    תודה לך חגית.

    שמחת אותי מאד. זו בדיוק שליחותו של שיר. שיוצא מתוך המעיים והקרביים של מחברו, עוזב את מחברו לנפשו ומפליג הלאה לשרת עת עולמם של הקוראים האחרים.

    תודה על כל דברייך, שנעמו לי מאד.

    נורית


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    15/5/12 00:05
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-05-15 00:05:26
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נורית-שיר מעולה ..כתיבתך משובחת. הבית האחרון ממש מטלטל..מביא אותי למקומות (אישית)קשים אך נחושים בחיי שלי. "אִמָּא אַחַת גְּדוֹלָה, בַּת אֶלֶף, נִשְׂרֵפֶת בִּמְעוּפָהּ אל קָדְשֵּׁי הַחוֹל. כְּרֵסָהּ מַלְּאָה בֵּין שִׁנֶּיהָ, קָמָה מִשְׁבַרֵיהָ, לַלֵּדֶת כָּרְעָה אֶת עַצְמָהּ מִמֶּנָה. עוֹבֶרֶת מֵאֶרֶץ קור הנְשָמָה מוּלֶדֶת מוֹרֶדֶת דּוֹר אַחֵר דְּרוֹר. מָחוֹז הַחֵפֶץ שֶׁל תּום לִבָּהּ גּוֹעֵש כְּיוֹרָה בּוֹעֶרֶת בְּלַהֲטוּטֵי חֻמַּהּ." ללדת כרעה את עצמה ממנה ........משפט חזק ונורא יחד!

    --
    ריקי לייבוביץ-אוסדון.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "אימא גדולה עתיקה – שוברת שתיקה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה