מי מאיתנו לא מכיר את אנדרטת השואה? גם אלו שלא היו בברלין חוו את המונומנט ולו במבט חטוף דרך כתבה בעיתון. אז מה הסיפור החדש? היא מתפוררת. ואולי טוב הדבר?
1989, העיתונאית לאה רוֹש (Lea Rosh) מייסדת קבוצה במטרה להקים אנדרטה לזכר הרצח של יהודי אירופה. הקבוצה מעוררת פולמוס ציבורי שמגיע עד למרגלות הבונדסטאג (Bundestag) שמחליט להקים את הפרויקט, ולשם כך פותח בתחרות בינלאומית לתכנון האתר. הצעתה של הציירת קריסטין ג'ייקוב מרקס (Christine J Marks) מתקבלת ב-1995 אך מתגלה כלא ישימה. ההצעה כוללת רישום של כל הנרצחים על משטח בטון משופע ואלו שלא ימצא שמם, תותר שורה ריקה לכל שם... האם רשימות הנאצים לא היו מדויקות עד כי לא יימצאו השמות כולם?! מאידך, אם לא ידועים שמות כל הקרבנות, הכיצד ידעו כמה שורות ריקות להותיר? ד"א, מרקס מבקשת לשלב במשטח הבטון חורבות ממצדה... לטעמי רעיון הזוי, אשמח לשמוע דעתכם בנושא.
נושא האנדרטה מוחזר לבונדסטאג שפותח אותו לתחרות נוספת. הפעם זוכה הצעתו של האדריכל פיטר אייזנמן (Peter Eisenman) וזו ההצעה המוכרת לכולנו. בניית המונומנט החלה ב-1 באפריל 2003, תאריך שמעיד על ההתנהלות גם בהמשך... קוביות הבטון שמציע אייזנמן עוברות הליך חקירה מאומץ למציאת התערובת החזקה והעמידה ביותר לפגעי הזמן, אייזנמן בא בדרישה ליצירת מונוליתים חלקים ומדויקים. כמו כן, המהנדסים מחפשים חומר למניעת ריסוס גרפיטי על האנדרטה ומגיעים לחברת "דגוּסה" (Degussa). עיתון שוויצרי מגלה שבמלחמת העולם השנייה החברה הייתה אחראית לייצור הגז ציקלון ב' (Cyclone B). ניצת וויכוח חדש, האם על החברה לספק את החומר על אף עברה הנאצי? רוש יוצאת בהצהרה כי: "ציקלון ב' הוא ללא ספק, - מגבלה"... חברת דגוסה באה בהצעה למכור את החומר בהנחה משמעותית. ארגונים יהודיים יוצאים חוצץ למניעת הרכישה. העיתונאי הנריק ברודר (Henryk M Broder) טוען: " ליהודים אין צורך באנדרטה זו, והם אינם מוכנים להכשיר דיר חזירים". האם ציינתי אחד באפריל?... דגוסה מציעה את החומר ללא עלות ומצהירה כי תממן עלות צביעה עתידית, מן סוג של כפרת עוונות... על אף קולות המחאה נמשכת הבנייה עד לסיום העבודה בדצמבר 2004. בציון שנת ה-60 ליום הניצחון באירופה, ב-10 למאי 2005, נערכת הפתיחה הרשמית של האנדרטה.
מאותו יום שנסתם הגולל על עבודות ההקמה החלו עבודות השימור... קוביות הבטון נסדקו בזו אחר זו, כפתרון הומצאו דבקים וחומרים שונים לאיטום שלא הועילו במיוחד. מחקר חדש מגלה כי עקב שינויים באקלים הבטון נמצא במצב שחיקה מתקדם, הפתרון המוצע הוא ריתוך רצועות פלדה לתמיכת הקוביות.
התפוררות הבטון של גרמניה החדשה מעניינת במיוחד מול עמידות הבטון הנאצי. עד היום לא יודעים הגרמנים מה לעשות עם הבונקרים והביצורים שזרעו הנאצים החל מ-1933 ברחבי הרייך. האם נוסחאות הרכב החומרים נעלמו כשמותיהם של הנרצחים? הרי הבירוקרטיה הגרמנית היא שם ודבר בעולם כולו. מאידך, ההתפוררות נדמית זעקת הקורבנות, אפרוריות הבטון המתמוסס מוכיחה את הכאב והשבר, ואולי תותיר מקום אחד פחות לצילומי אופנה...
יוסי קאלו עיצוב ואדריכלות פנים מנהל קהילת אדריכלות ועיצוב פנים |
הוספת תגובה על "אנדרטת השואה- זיכרון מתפורר"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה