בטון זול , ומתפורר, רק שלא תתפורר לה החרטה על רצח העם היהודי.

צטט: גדגדים 2012-03-29 21:22:48

בטון זול , ומתפורר, רק שלא תתפורר לה החרטה על רצח העם היהודי.

 

 תרכובת הבטון לא הייתה מהזולות... למרות זאת היא מתפוררת.

 

 אשר להתפוררות החרטה? הגרמנים מלמדים את הנושא בבתי הספר

ופועלים נחרצות בנושא. אם נדבר על זילות השואה הרי שהעם היושב בציון

הפך את הנושא קרדום לגחמותיו... בשנה האחרונה ראינו שימוש ציני בזיכרון.

נכון, קמה צעקה גדולה בעקבות ההפגנה, עדיין, יהודים הם שמצאו לנכון להשתמש

בצורה שכזו בסמלי השואה. התפוררות הזיכרון, מתחילה בנו.

 

01.01.12    צילום מ: וואלה חדשות, הפגנת חרדים "נגד ההסתה" ילדים עם טלאי צהוב    צילום: עומר מירון

בתור דור שני לניצולי שואה, הרגשתי מחובתי לבקר באתר, עם צאצאיי. האנדרטה השאירה בי ריקנות מוחלטת, לא דיבר אלי, ואיני מרגישה את המסר אם בכלל יש לזה או לעם הגרמני. עוד מונומנט גרנדיוזי, אולי עשו את זה למען עצמם, כי לי ולמשפחתי זה לא יוסיף, ההיפך הוא הנכון. בביקורי במקום היו רק ישראלים, אף גרמני לא הסתובב שם, האם אנחנו באמת צריכים את זה? בנוסף לכך בית הקפה שממול שתופס גל על הישראלים ומכריז: "אחלה של קפה!!! כל היודע לקרוא יקבל 10% הנחה" נראה עסק זול ומביש!

הרבה יותר ערכי, הפרויקט שהוקם במספר רחובות בברלין" להתקל ולזכור", אלו אבנים מובנים במדרכות לפני הבתים שמהן נלקחו יהודים ובהם חרוט שם ותאריך האנשים שנלקחו והושמדו במחנות ההשמדה.

כאשר נתקלים באבנים אלו ומביטים בבתים שבהם חיו, קשה לשכוח!!!

"אחלה של קפה!!"... מביש? בלשון המעטה. האזור כולו הוא אתר תיירות.

זכורה לי ההליכה בין הבלוקים באנדרטה, גם אני לא חשתי דבר...

ממש כמו שתיארת שלגיה, "ריקנות מוחלטת". אני וחברי לטיול העדפנו

לחפש את הבונקר של היטלר. מיקום הבונקר ו"חוסר ההתייחסות" אליו

ריגשה אותנו, לא בשל המקום, אלא המחשבה על מה שקרה שם?

כמו נגענו באגלי האימה וחווינו ולו ברסיס את השואה...

 

אשר לפרויקט של האמן גונטר דמינג, "אבני הנגף", נדמה לי שכך תורגם.

הוא עדיף בעיני, אינו מגלומני ומותיר בידינו את הזיכרון האישי, הפרטי של

הנספים. 

 

 

מצדי שיחפרו שם את הבור העמוק ביותר בעולם כאנדרטה וזכרון, להצביע על תחתית המוסר שהגעו אליו בני אנוש בשנאתם לבני אנוש אחרים. וגם שם בתחתית, המגמא הלוהטת תשמש סמל לעוצמת השנאה. ואולי אפשר יהיה לזרוק לשם כמה דמייניוקים שעדיין חיים ברווחה הארופאית. איני חושב שאדם נוומלי יכול לבנות אנדרטה לרצח עם... אולי תכנית מרשל האמרקאית הייתה צריכה למחוק בעזרת טרקטורים את ברלין כולה! כאנדרטה. ולהפכה לעיי חורבות, כדי שיבואו תיירים ויצביעו בפניהם על מדבר עשן ויאמרו "כאן הורו על רצח המוני של מיליוני בני אדם חפים מפשע". אנדרטה לדורי דורות. היום כבר מאוחר מדי, ויש לא מעט גרמנים שלא למדו ויש תנועה נאצית בגרמניה

וכמו להשלים את דבריך, לא נותר אלא להישאר פעור פה לנוכח "שירו" של גינטר גראס,

שהיה חבר במפלגה הניאו-נאצית ואף הודה בחברות בוואפן אס.אס. לצערנו, חתן פרס

נובל לספרות שקולו נשמע ומוערך על ידי רבים... אמנם הוא התנצל ואני מצטט מהארץ:

“התביישתי. הייתי נאצי צעיר וטיפש. אחרי המלחמה הבנתי זאת והתביישתי בכך"

גינטר גראס בשיר חדש- הארץ, עופר אדרת 4.4.12 ככל הנראה יש בו משטמה מעוותת,

הכיצד מישהו יכול להאמין כי ישראל מאיימת להשמיד עם שלם? רק מוח של שונא ישראל.

 

המונומנט מכוער ומיותר, ועומד בעצם בסתירה גמורה לרעיון שיהדות דוגלת במופשט.

גם הטענה של רישום כל שמות הנספים אינה יכולה להיות אלא שקר וכזב, כי יש המוני בית ישראל שניספו ולא נשאר להם שריד שיזכיר את שמם.

טוב מאד שהגועל מתפורר. 

לפחות יהיה בו לאחר ההתפוררות מטעם ה"זכר לחורבן".

[אח"כ יביאו בולדוזרים ויעשו משהו חדש].

צטט: יוסי קאלו 2012-04-05 19:39:34

וכמו להשלים את דבריך, לא נותר אלא להישאר פעור פה לנוכח "שירו" של גינטר גראס,

שהיה חבר במפלגה הניאו-נאצית ואף הודה בחברות בוואפן אס.אס. לצערנו, חתן פרס

נובל לספרות שקולו נשמע ומוערך על ידי רבים... אמנם הוא התנצל ואני מצטט מהארץ:

“התביישתי. הייתי נאצי צעיר וטיפש. אחרי המלחמה הבנתי זאת והתביישתי בכך"

גינטר גראס בשיר חדש- הארץ, עופר אדרת 4.4.12 ככל הנראה יש בו משטמה מעוותת,

הכיצד מישהו יכול להאמין כי ישראל מאיימת להשמיד עם שלם? רק מוח של שונא ישראל.

 

 

קורים בישראל של ימינו אלה כל כך הרבה דברים קשים ונוראים, שעוד לפני כמה שנים אי אפשר היה להאמין שיקרו אצלנו אי פעם, עד שגם טענתו של גרס אולי רק מקדימה את זמנה. [חלק מהאוכלוסיה הישראלית כבר מחזיק בה ממילא כבר עכשיו - תודות למערכת החינוך המפוארת שלנו המנחשלת את בוגריה לברבריות למתקדמים. רק תן להם הזדמנות להתלכד עם הכוחות המשיחיים שרבני השומרון מטפחים, ותראה לאיזו קטסטרופה גם אנחנו מסוגלים להגיע].

אישית לא הייתי בברלין, גם את הכמה שעות שהייתי במינכן היו לי קשות. לשמוע גרמנית צורמת אף על פי שאני מדברת גרמנית לא רע בכלל. הזיכרון של השואה והדרך להנציח הוא נושא מורכב, אין לי כל ספק שחובתינו לדאוג על שמירת ההנצחה לא רק בארצינו אלא גם ברחבי אירופה לפחות, האירועים שהתרחשו בשואה לא שייכים רק לנו אלא הם חלק מהבושה האנושית. ההנצחה תיהיה לתזכורת עד כמה האדם יכול להגיע נמוך בסולם הערכים שלו וכמה חזק הוא חוק ההישרדות .

צטט: pbhba 2012-04-16 22:05:15

המונומנט מכוער ומיותר, ועומד בעצם בסתירה גמורה לרעיון שיהדות דוגלת במופשט.

גם הטענה של רישום כל שמות הנספים אינה יכולה להיות אלא שקר וכזב, כי יש המוני בית ישראל שניספו ולא נשאר להם שריד שיזכיר את שמם.

טוב מאד שהגועל מתפורר. 

לפחות יהיה בו לאחר ההתפוררות מטעם ה"זכר לחורבן".

[אח"כ יביאו בולדוזרים ויעשו משהו חדש].

 

... אתמול הייתה כתבה בנושא הנצחת שמותיהם של כל הנרצחים ביד ושם,

מדובר בפרויקט "לכל איש יש שם". לעתה מצויים כ-4 מיליון שמות נספים.

לצערנו, כמו שציינת, נותרו עוד מליונים שלא נמצא להם זכר... לכן שאלתי,

האם התפוררות המבנה אינה מסמלת את החורבן טוב יותר? שמא, התפוררות

האנדרטה והשארת המצב כמות שהו, היא סימן לאבדן הזיכרון? 

 

 

 

צטט: יוסי קאלו 2012-04-18 16:54:40

צטט: pbhba 2012-04-16 22:05:15

המונומנט מכוער ומיותר, ועומד בעצם בסתירה גמורה לרעיון שיהדות דוגלת במופשט.

גם הטענה של רישום כל שמות הנספים אינה יכולה להיות אלא שקר וכזב, כי יש המוני בית ישראל שניספו ולא נשאר להם שריד שיזכיר את שמם.

טוב מאד שהגועל מתפורר. 

לפחות יהיה בו לאחר ההתפוררות מטעם ה"זכר לחורבן".

[אח"כ יביאו בולדוזרים ויעשו משהו חדש].

 

... אתמול הייתה כתבה בנושא הנצחת שמותיהם של כל הנרצחים ביד ושם,

מדובר בפרויקט "לכל איש יש שם". לעתה מצויים כ-4 מיליון שמות נספים.

לצערנו, כמו שציינת, נותרו עוד מליונים שלא נמצא להם זכר... לכן שאלתי,

האם התפוררות המבנה אינה מסמלת את החורבן טוב יותר? שמא, התפוררות

האנדרטה והשארת המצב כמות שהו, היא סימן לאבדן הזיכרון? 

 

 

"יד ושם" הוא אירגון שחיכה עד שרב הניצולים, או כאלה שהיו בארץ ויכלו להנציח את בני משפחתם הניספים -הלכו לעולמם, לפני שהעלה את דפי העד שלו לאויר העולם..

כשהם כבר לא היו עמנו - קפצו יד ושם עם המבצע שלהם - או ליתר דיוק עם המבצע המחודש שלהם.

אני שריד של משפחה ענקית שנספתה על ילדיה ובוגריה ולא את כל השמות ידעתי.

הקדשתי שנה וחצי מחיי כדי לחפש שמות בספריות צבוריות בספרי קהילה וגיליתי אז את ההטיות ואת החסר של ספרי הקהילה שמספרים את סיפורם של המספרים, ולא את ספורם של אלה שאין מי שיספר את סיפורם. לפני עיני, בעודי מנסה לקבוע פגישות עם שרידי הזקנים - הם פשוט נמוגו לי.

 

לא ידעתי אז שיד ושם המקורי, כשעוד היתה לנו אשליה של מדינה מתפקדת ושוחרת הגשמת מטרותיה, אסף כבר בשנות החמישים דפי עד מניצולים ומהאוכלוסיה הותיקה בארץ - ודגר עליהם כאילו בלעה אותם האדמה, וגם כשהעלה אותם לאתר - לא העלה את כולם.

לאחר שעלה האתר לאויר- גיליתי שאבי המנוח השאיר דפי עד עוד בשנות החמישים, וכל חייו הצטער שהקמת הזכרון שהובטח לו - לא יצאה אל הפועל.

לא עלה בדעתי שמדובר בגוף הממלכתי הנודע שקורא לעצמו יד ושם.

כשעלו הדפים לאינטרנט - התברר שחסר יותר ממה שיש,.ומכיוון שהוא בניגוד לי הכיר את שמות כל אחיו ואחיותיו בני זוגם וילדיהם ואף אנשים מקרבה רחוקה יותר שנמחקו כאילו לא היו - וודאי בעיניי שהוא הפקיד את שמות כולם בידי הסוקרים של יד ושם [שבמקרה זה אפילו אני הכרתי אותם בחייהם ואין עוד עם מי לדבר ואת מי לתשאל] - ואין.

ניסיתי לדבר עם יד ושם טלפונית ולחפש לפי מפתחות שונים בתכנה הלא ידידותית שלהם - ואין.

נמחק שמם ביד ושם.

 

אני יכולה להבטיח לך שלפחות במקרה שלנו יש לנו דפי עד כפולים לאותם ניספים - ויד ושם לא הסירו את הכפולים למרות שהתרעתי לפניהם, אלא רק השוו את הטעות בהקלדה שהם עשו בשמות שאני מסרתי להם והעבירו אותה להקלדה התקינה שהקלידו בהתחלה את הדפים שאבי מסר להם - וגם אז לא נפל להם האסימון שמדובר באותם אנשים.

יכול להיות שזה מתקזז, ויכול להיות שזה סתם לא מבטא נתונים נכונים דים ברמה של חישובים כלשהם.

אני מתקשה לבטא את מלא התיסכול והכעס שעוברים אותי כל פעם שאני נכנסת לאתר.

החלטתי להפסיק לחפש שם ולהפסיק לנסות להרכיב לעצמי משפחה שאיננה.

החיים גם שווים עדיין שיגנו עליהם, לא רק המות וזכרונו.

הגעתי למסקנה שזה לא שימור הזכרון אלא שימור מקום העבודה, והסטטוס החברתי.

אז עושים טקסים ומכריזים על מבצעים והישגים..

צטט: מוניקהקוזק 2012-04-18 02:05:40

אישית לא הייתי בברלין, גם את הכמה שעות שהייתי במינכן היו לי קשות. לשמוע גרמנית צורמת אף על פי שאני מדברת גרמנית לא רע בכלל. הזיכרון של השואה והדרך להנציח הוא נושא מורכב, אין לי כל ספק שחובתינו לדאוג על שמירת ההנצחה לא רק בארצינו אלא גם ברחבי אירופה לפחות, האירועים שהתרחשו בשואה לא שייכים רק לנו אלא הם חלק מהבושה האנושית. ההנצחה תיהיה לתזכורת עד כמה האדם יכול להגיע נמוך בסולם הערכים שלו וכמה חזק הוא חוק ההישרדות .

 

היי מוניקה. אני מבין שאת מדברת על שימור האנדרטה כאקט של הנצחה?

מה אשר להשאיר את המצבה להתפורר, כחלק מהתהליך הטבעי?