עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2288)

    א. אפולינר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלון בחורף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ע~ ר~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלי אלון-עית...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שרגא ז.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יעלי 65
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    OR37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    aviev2
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    שירים שאני אוהב/ת במיוחד

    במה להצגת שירים ויצירות אהובות במיוחד.

    דר איימן אגבאריה

    24/1/12 11:59
    0
    דרג את התוכן:
    2012-01-24 13:08:43
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    עומַר

     

    עָנִיתִי "אֲנִי מְשׁוֹרֵר"

    וְהוּא הִבִּיט בִּי בְּעֵינַיִם שְׁטוּפוֹת שֶׁמֶשׁ.

    "אֲנִי מְשׁוֹרֵר יַעְנִי אֲנִי כּוֹתֵב".

    עוֹמַר חִיֵּךְ בַּהֲבָנָה:

    "גַּם אֲנִי יוֹדֵעַ לִכְתֹּב".

    יַלְדוּתִי זָרְחָה לְרֶגַע

    אַךְ שָׁקְעָה שׁוּב בַּחִבּוּק הַגָּדוֹל.

    עַכְשָׁו הוּא יוֹדֵעַ לָמָּה עֵצִים לֹא מַגִּיעִים לַשָּׁמַיִם.

    וַאֲנִי מֵבִין לָרִאשׁוֹנָה לָמָּה אַבָּא שׁוּב אֵינֶנּוּ הָאִישׁ הֲכִי חָזָק בָּעוֹלָם.

     

    לגו

    הַתְּמִימוּת וְהַגַּלִּים וְהַשְּׁקָרִים וְהַמִּפְרָשִׂים וְהָאָבְדָן וְהַשְּׁחָפִים:

    קֻבִּיּוֹת לֶגוֹ חֲדָשׁוֹת.

    חֲדָשׁוֹת תָּמִיד, חֲדָשׁוֹת לָעַד.

    תָּמִיד מוּכָנוֹת לְהַרְכָּבָה מֵחָדָשׁ.

    אַךְ אֲנִי אֵינֶנִּי יֶלֶד עוֹד.

    כָּל מַה שֶּׁאֲנִי בּוֹנֶה נִשְׁאָר

    וְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מַמְצִיא מְסָרֵב לָשׁוּב לִהְיוֹת חוֹל.

    הַמִּבְצָרִים וְהַחוֹפִים וְהַבָּתִּים וְהַכּוֹכָבִים וְהַתַּעֲלוּלִים וְהַמִּגְדָּלִים:

    כֵּלִים עַל לוּחַ הַשַּׁחְמָט

    קָדִימָה תָּמִיד, קָדִימָה לָעַד.

    תָּמִיד מוּכָנִים לַהַבְרָקָה הַבָּאָה.

    אֲנִי אֵינֶנִּי יֶלֶד עוֹד.

    וְקָשֶׁה לִי לִלְמֹד אֵיךְ לְהַחֲזִיר כָּל דָּבָר לִמְקוֹמוֹ:

    הָרִחוּק אֶל תּוֹךְ הַבָּשָׂר.

    הַצִּינִיּוּת אֶל תּוֹךְ הַגְּבִינָה לִמְרִיחָה.

    הַהַשְׁמָנָה אֶל תּוֹךְ "הַקַּלּוּת הַבִּלְתִּי נִסְבֶּלֶת שֶׁל הַקִּיּוּם".

    וְהָאַכְזָבָה אֶל תּוֹךְ מְעוֹף הַנַּדְנֵדָה.

    לֹא עוֹד יֶלֶד

    וְעוֹד לֹא לָמַדְתִּי שֶׁהַיָּם בֶּאֱמֶת מְכֹעָר

    וְהַיָּרֵחַ "אֵין לוֹ אֱלֹהִים".

    אֵין עֶצֶב שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ

    וְאֵין יָדַיִם שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶן גַּעֲגוּעַ.

    לֹא עוֹד.

     

    בפעם הראשונה

    בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה

    שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי גֶּבֶר כְּנַדְנֵדָה

    לְגַלּוֹת אֶת הָעוֹלָם

    גֶּבֶר זֶה הָיָה אָבִי

    וְהָעוֹלָם כֻּלּוֹ הָיָה רַחֲבַת בֵּיתִי.

    בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה

    שֶׁיָּצָא מִמֶּנִּי גֶּבֶר כְּפַרְפַּר

    לְהִתְבּוֹנֵן בָּעוֹלָם

    גֶּבֶר זֶה הָיָה מְשׁוֹרֵר

    וְכָל הָעוֹלָם הָיָה שִׁיר.

    אַחַר כָּךְ

    נָעַלְתִּי אֶת דַּלְתוֹתַי בַּעֲדָם.

    הנעל הראשונה
      

     

    (1)
     

    אמא של סינדרלה

    אישה עניינית כמו סכין מטבח.

    רק עיניה מסגירות אותה

    נוגות ומקומטות מכאב.

    כאשר היא דוחפת טבעות זולות לבצק

    ותולשת ממנו כדורים מעוותים

    ודביקים כמו כביסה ישנה,

    היא אומרת בדיבור חתוך דק-דק

    ולאט-לאט:

    סינדרלה

    שיהיה לילה ויהיה בטלוויזיה סרט ערבי

    הישירי מבט אל דמעותי

    ואז תראי אותך.

    אלה יהיו דמעות.

    ד מ ע ו ת.

    ואנחנו נהיה שתי נשים מכונסות בתוך עצמן

    כמו שני ספלי קפה.

    אחד מר והשני מתוק.
     
    (2)
     

    את חולמת שהאדמה רועדת תחתיך.

    רועדת תחת פרסות הסוסים.

    הולכים ומתקרבים

    מתרחקים-מתקרבים לעולם.

    ואת לא נחפזת להתעורר.

    כל לילה

    את ממציאה סיבה למריבה עם אחיותיך.

    כל בוקר

    את מתלוננת שהחליפו בעורמה

    את כפות רגליך.
     
    (3)
     

    הנסיכים לא דומים לבחורים של השכונה.

    הם לא גרים כאן יותר.

    הם עזבו לסיפורים והשאירו לי מיטה חרוכה.

    מאז אני רק ממתינה להם.

    אולי ייתקלו בי באחד מארמונות האגדות.

    אולי.

    אך בינתיים אני בביקורים ובחתונות

    ומלבד אביך איש לא מוצא אותי.
     
    (4)
     

    מנסיוני עם נסיכים

    מוטב ללמוד לזהות אותם.

    הנסיכים האמיתיים

    יספרו את נדודי שנתך כיסופים וגעגועים

    ולא ימנו לך רק כיבושים וכרטיסים מוזהבים.

    לכן בתי היזהרי מנסיכים כוזבים.

    אל תאמיני לאף חלום שלא בשינה.

    אל תבטחי בחלונות שלא בשירה.

    ואל תעלי לעולם ל-BMW

    שאין לה גג ואין לה מחיר.

    לכרכרות אין ספוילרים.

    ונסיכים לא הולכים ב"ליווייס" צמוד.
     
    (5)
     

    מאחורי החלומות שכונות

    ועוד שכונות כמו של אום-אל-פחם.

    אין שם רחובות מכסף

    ולא שמים מיהלומים.

    לא ירח מזהב… ולא בטיח.

    רק נשיכות שפתים ודלתות.

    רק נשים.

    אחת ליד השנייה, בתוך השנייה.

    אני ואת.
     
    (6)
     

    לפני עשרים שנה

    הייתי סינדרלה בדיוק כמוך.

    עשרים שנה לא מיהרתי אלא

    לסדר שמיכה.

    להוציא אצבע מהפה,

    לסגור חלון,

    להגיש כוס מים,

    או סתם לחזור לישון.

    עשרים שנה תמיד הייתי אחת אחרי חצות.

    עשרים שנה,

    ולא הצלחתי לאבד אפילו בחלום

    את הנעל השנייה.
     
    (7)
     

    סינדרלה שלי.

    אל תקשיבי לי.

    תרקדי בתי תרקדי

    אל תפסיקי.

    עוד צעד ימינה ועוד צעד שמאלה.

    עד שיפלו הקירות

    וייבלע הכל במראתך הרעבה.

    עוד סיבוב ועוד סיבוב.

    ובבת אחת יבזיק סביבך ארמון

    מלא רוקדים ורוקדות

    מסתחררים מתחת לנברשות הבדולח.

    תרקדי עמם.

    אל תדאגי לזמן.

    בשש אני כבר אברח במקומך

    אל אבא שחוזר מהעבודה.

    אל עצמי.

    את תמשיכי לרקוד עמם

    עד שהנסיך ישים לב אליך.

    עד שתאבדי את הנעל השנייה.

    בינתיים בואי שתינו נרקוד, נרקוד.

    עוד תנועה ועוד סיבוב

    סחור, סחור ועוד סחור

    לפני הדלעת

    אוי כמה שאביך אוהב ריבה של דלעת.

    אוי כמה שלמדתי לפסל למענך בדלעת.
     
     

    הזר

    זר נולד בביתי.

    הוא לובש את בגדיי,

    ומקדים אותי לארוחת הערב.

    ידיו נקיות.

    עיניו מחוטאות.

    פיו לבן

    כאספירין

    וזכרונו צח

    כחבל כבד כבסים.

    הוא גונב את חולצותיי,

    ומשליך את צילו על קצות גופי.

    אני עומד ערום

    ומביט בחצאיו:

    שפתיי המדממות

    ועיניו העמוסות ציפורים נודדות.

    אני חושש לחלוק עימו אהבה

    לפרחי ארצי ולסופרים זרים.

    הוא פוחד

    כאשר אני מותיר את כוס הקפה שלי

    יתומה

    ומתקררת.

    אני סוגר את דלתי ומדמיין

    ורד פלסטיק בחדר השינה שלי.

    הוא

    טורק את ליבו

    על מנת להכאיב לי.

     

    (מאנגלית: ענת לוין)

    Advertisement
     
    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "דר איימן אגבאריה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    24/1/12 13:08
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2012-01-24 13:08:43
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בדידות        איימן כמאל אגברייה, תרגום: בועז רותם

    בְּדִידוּת
    הִיא שֶׁאֵין מִי שֶׁיִּתֵּן לְךָ מַגֶּבֶת.
    אַתָּה נֶאֱלָץ לָצֵאת רָטֹב מִן הַמִּקְלַחַת,
    הוֹלֵךְ עָרֹם
    עַל שְׁטִיחִים הַסּוֹפְגִים אוֹתְךָ.
    נוֹטְפִים מִמְּךָ: צְרָחָה כִּפְרִי הַדֻּבְדְּבָן,
    נְסִיכִים מוּבָסִים
    וּמַיִם קְדוּמִים.
    אַתָּה נִמְנָע מִן הַמַּרְאָה
    כְּדֵי שֶׁשֻּׁמָּנְךָ לֹא יִנְבַּח עָלֶיךָ
    יוֹשֵׁב עַל קְצֵה הַמִּטָּה
    תַּחְתֶּיךָ סָדִין עִוֵּר 
    מֵרִים מַגֶּבֶת רְטֻבָּה
    וּמְנַגֵּב בָּהּ אֶת לִבְּךָ.
    מַבִּיט לְעֵבֶר אֶצְבְּעוֹת רַגְלֶיךָ
    צִפָּרְנֵיהֶן הִתְאָרְכוּ
    וְאַף אֶחָד לֹא הֵעִיר לְךָ עַל כָּךְ
    מִלְּבַד פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת.



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "דר איימן אגבאריה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה