עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2288)

    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א. אפולינר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רונית אברהם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלון בחורף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלי אלון-עית...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אשת לפידות
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Buna
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שיר במתנה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הסירה אשת את הלוט

    20/12/11 16:42
    2
    דרג את התוכן:
    2011-12-26 08:46:23
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ נורית צדרבוים, נורית ארט, ציור קיר, היכל התרבות בנהריה ]

    הֵסִּירָה אֵשֶׁת אֶת הַלּוּט/ נורית צדרבוים

     

    הֵסִּירָה אֵשֶׁת אֶת הַלּוּט

    בִּסְדוֹם וּבְלֹא מוֹרָא.

    קִיר אוֹ נֵד, נְצִיב

    שֶׁל מֶלַח, דְּמָעוֹת

    וּשְׂרָרָת הַשִּׁירָה.

     

    קִיר כְּבָר לֹא קִיר הוּא כֹּתֶל,

    אָזְנַיִם לֹא מַכִּיר וְקוֹטֵל,

    מֵהַתֵּל הוּא בַּמִּכְחוֹל

    שֶׁיָּצָא לִמְחוֹל בִּמְחוֹל עִוּוּיִים

    וְנָד בְּקַדְמָת הַבִּימָה כְּתָלוּי עַל בְּלִימָה.

    אוֹצֵר קַו, סוֹגֵר תָּו חוֹתֵר וְגוֹמֵר

    בְּצֶבַע אִישִׁי בְּנִגּוּן חֲרִישִׁי

    שֶׁמַצְמִיחַ שִׂיחַ בֵּין כֶּתֶם וְקַו

    תָּו אֶל תָּו בְּאֵין סִימָן.

     

    לֹא יִנְגְּסוּ בּוֹ שִנֵּי הַזְּמַן

    לֹא יֶאֱחַז בָּם רָקָב

    יִשָּׁאֲרוּ שָׁם כְּחוֹתָם

    עַל חֲלוֹם שֶׁנִּגְנַב.

     

    עַל קִיר שֶׁבִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ צֶבַע וּכְּסוּת עוֹלָם

    נֶחְשַׂף וְנִגְלָה עֵירֹם כָּאָדָם.

    הַסִּירָה אֵשֶׁת אֶת הַלּוּט

    לִרְאוֹת, אֶת עֶרְוָות הַקִּיר שֶׁנֶחְתַּם.

     

     

    (המקור של שיר זה נכתב על ההזמנה לטקס הסרת הלוט של ציור קיר שלי שצוייר בשנת 1989 – בהיכל התרבות בנהרייה. השיר עבר מתיחת פנים והורחב בשנת 2011 כאשר פירסמתי רשימה שעסקה בציור קיר זה)

     

    שיר זה מתקשר לרשימתי 'רוקדת על הקיר'

     

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/2466772/

    פרט מתוך ציור קיר - היכל התרבות בנהרייה - 1989 - נורית צדרבוים

     

    © כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הסירה אשת את הלוט"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    25/12/11 12:22
    0
    דרג את התוכן:
    2011-12-26 00:36:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    היי נורית היקרה,

     

     

    כדרכך, גרמת לי לחקור.  אז בתור מי שחסר לה הרבה מאוד ידע בתנ"ך, הלכתי לחקור מעט.

     

     

    קראתי פירושים שונים על מדוע תוארה אשת-לוט כנציב של מלח, או למעשה פירושים שונים למושג 'נציב של מלח'.

     

     

    בסופו של דבר, למרות שהשיר הזה פורסם בנוגע לתמונת הקיר שלך בהיכל התרבות בנהריה, אני רואה קשר הדוק בין  ציורך ושירך זה לבין נושא הדרת הנשים, ובדרך זאת אנתח את השיר.

     

     

     

    הֵסִּירָה אֵשֶׁת אֶת הַלּוּט

     

    בִּסְדוֹם וּבְלֹא מוֹרָא.

     

    קִיר אוֹ נֵד, נְצִיב

     

    שֶׁל מֶלַח, דְּמָעוֹת

     

    וּשְׂרָרָת הַשִּׁירָה.

     

     

     

     

    בבית הראשון, אנחנו יכולים לראות מצד אחד את הסרת הלוט מעל הקיר המצוייר, בטקס חשיפתו, ציור שמעיד על מה שנעשה באותו ההיכל.

     

    אבל, מצד שני אנחנו יכולים לראות את ההתכתבות הזאת עם נושא הדרת הנשים, בכך שאשת לוט היא שהסירה את הלוט (כמו לוטה בערפל), בסדום - כלומר במקום בו מתרחשים דברים שנחשבו פעם אסורים, ובלא מורא. כלומר ש'אשת לוט' כאן - הדוברת- בכבודה ובעצמה - לא פחדה לתת דברה ברבים, לתת את קולה דרך הציור, על קיר או נד, נציב של מלח, גם לא פחדה מדמעות ולא משררת השירה.

     

     

     

     

    קִיר כְּבָר לֹא קִיר הוּא כֹּתֶל,

     

    אָזְנַיִם לֹא מַכִּיר וְקוֹטֵל,

     

     

    הקיר משמש לדוברת/הציירת ככותל בו היא יכולה לשפוך את דעתה על המתרחש דרך המכחול, למשל, לצייר את הדברים בצורה אסתטית, יפה, מפוארת - משמע  היא רוצה לפאר את מה שנעשה בהיכל זה, או לחילופין יכולה היא לצייר את הדברים בצורה המביעה את סלידתה מהעניין.

     

    מצד שני - קיר הוא קיר, ותפקידו ליצור מחסום בין מה שנעשה מצידו השני לבין מה שיש מהצד הזה, של המבואה, של הציור, ולכן מבלי שהוא מכיר את האזניים של הנכנסים, הוא קוטל שם בחלק הזה את מה שנעשה מהצד השני.

     

     

     

    מֵהַתֵּל הוּא בַּמִּכְחוֹל

     

    שֶׁיָּצָא לִמְחוֹל בִּמְחוֹל עִוּוּיִים

     

    וְנָד בְּקַדְמָת הַבִּימָה כְּתָלוּי עַל בְּלִימָה.

     

     

     

     

    מהתל הוא במכחול שיצא למחול במחול עיוויים - משמע הקיר חלק כקרש - , וככזה הוא כאילו לועג ליכולתו של המכחול ליצור עליו עוויתות מזוויתו הישרה - לתת לו רכות ותנועה, כמו שנתן לו מכחולה של הדוברת שהפך את ציורה לקדמת הבמה בתרתי משמע, גם מול הצבע האחיד החלק של הקיר הריק שניצב שם קודם, וגם כי זאת המבואה של הנכנסים להיכל, תוכך כדי שהוא:

     

     

     

    אוֹצֵר קַו, סוֹגֵר תָּו חוֹתֵר וְגוֹמֵר

     

    בְּצֶבַע אִישִׁי בְּנִגּוּן חֲרִישִׁי

     

    שֶׁמַצְמִיחַ שִׂיחַ בֵּין כֶּתֶם וְקַו

     

    תָּו אֶל תָּו בְּאֵין סִימָן.

     

     

     

     

     

     

    לֹא יִנְגְּסוּ בּוֹ שִנֵּי הַזְּמַן

     

    לֹא יֶאֱחַז בָּם רָקָב

     

    יִשָּׁאֲרוּ שָׁם כְּחוֹתָם

     

    עַל חֲלוֹם שֶׁנִּגְנַב.

     

     

     

    את הבית לעיל קצת פחות הבנתי, אבל אולי הכוונה ב'לא ינגסו בו שיני הזמן, לא יאחז בם רקב' - היא לכך שהדברים כבר יצאו החוצה (נראות בציור נשים רוקדות ושרות) ולכן, את מה שכבר נעשה אין להשיב, הזמן לא יחזור לאחור, וזה יהיה החותם על החלום הזה של הנשים, שנגנב מהן שנים ארוכות - לשיר, לרקוד, להופיע בציבור, ולתת את דעתן בציבור.

     

     

     

    עַל קִיר שֶׁבִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ צֶבַע וּכְּסוּת עוֹלָם

     

    נֶחְשַׂף וְנִגְלָה עֵירֹם כָּאָדָם.

     

     

     

    והנה, השורות לעיל מדגישות את זה: לא רק שהיתה בקשה לצייר על הקיר כסות בצבע וצורות, אלא שדרך המצויר בכסות הקיר הזאת, נחשף האדם בעירומו - נחשפה היוצרת בדעותיה וביכולותיה, ונגלה כל המתרחש שם על ידי האדם באשר הוא אדם, גם הנשים.

     

     

     

    הַסִּירָה אֵשֶׁת אֶת הַלּוּט

     

    לִרְאוֹת, אֶת עֶרְוָות הַקִּיר שֶׁנֶחְתַּם.

     

     

     

    וכך, הסירה אשת את הלוט = הסירה האישה את הבושה, את הכסות - ביחד כמובן עם טקס הסרת הלוט של ציור הקיר - לראות את ערווות הקיר שנחתם = לראות ולחשוף את הקיר המכיל את כל "הערוות" האלה המצויירות עליו, שהן גם "ערוות" הקיר שצויר.

     

     

     

    יפה מאוד ומעורר מחשבה, כדרכך תמיד.

    26/12/11 08:46
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-12-26 08:46:23
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ג.ע. 2 2011-12-26 00:36:30

    היי נורית היקרה,

     

     

    כדרכך, גרמת לי לחקור.  אז בתור מי שחסר לה הרבה מאוד ידע בתנ"ך, הלכתי לחקור מעט.

     

     

    קראתי פירושים שונים על מדוע תוארה אשת-לוט כנציב של מלח, או למעשה פירושים שונים למושג 'נציב של מלח'.

     

     

    בסופו של דבר, למרות שהשיר הזה פורסם בנוגע לתמונת הקיר שלך בהיכל התרבות בנהריה, אני רואה קשר הדוק בין  ציורך ושירך זה לבין נושא הדרת הנשים, ובדרך זאת אנתח את השיר.

     

     

     

    הֵסִּירָה אֵשֶׁת אֶת הַלּוּט

     

    בִּסְדוֹם וּבְלֹא מוֹרָא.

     

    קִיר אוֹ נֵד, נְצִיב

     

    שֶׁל מֶלַח, דְּמָעוֹת

     

    וּשְׂרָרָת הַשִּׁירָה.

     

     

     

     

    בבית הראשון, אנחנו יכולים לראות מצד אחד את הסרת הלוט מעל הקיר המצוייר, בטקס חשיפתו, ציור שמעיד על מה שנעשה באותו ההיכל.

     

    אבל, מצד שני אנחנו יכולים לראות את ההתכתבות הזאת עם נושא הדרת הנשים, בכך שאשת לוט היא שהסירה את הלוט (כמו לוטה בערפל), בסדום - כלומר במקום בו מתרחשים דברים שנחשבו פעם אסורים, ובלא מורא. כלומר ש'אשת לוט' כאן - הדוברת- בכבודה ובעצמה - לא פחדה לתת דברה ברבים, לתת את קולה דרך הציור, על קיר או נד, נציב של מלח, גם לא פחדה מדמעות ולא משררת השירה.

     

     

     

     

    קִיר כְּבָר לֹא קִיר הוּא כֹּתֶל,

     

    אָזְנַיִם לֹא מַכִּיר וְקוֹטֵל,

     

     

    הקיר משמש לדוברת/הציירת ככותל בו היא יכולה לשפוך את דעתה על המתרחש דרך המכחול, למשל, לצייר את הדברים בצורה אסתטית, יפה, מפוארת - משמע  היא רוצה לפאר את מה שנעשה בהיכל זה, או לחילופין יכולה היא לצייר את הדברים בצורה המביעה את סלידתה מהעניין.

     

    מצד שני - קיר הוא קיר, ותפקידו ליצור מחסום בין מה שנעשה מצידו השני לבין מה שיש מהצד הזה, של המבואה, של הציור, ולכן מבלי שהוא מכיר את האזניים של הנכנסים, הוא קוטל שם בחלק הזה את מה שנעשה מהצד השני.

     

     

     

    מֵהַתֵּל הוּא בַּמִּכְחוֹל

     

    שֶׁיָּצָא לִמְחוֹל בִּמְחוֹל עִוּוּיִים

     

    וְנָד בְּקַדְמָת הַבִּימָה כְּתָלוּי עַל בְּלִימָה.

     

     

     

     

    מהתל הוא במכחול שיצא למחול במחול עיוויים - משמע הקיר חלק כקרש - , וככזה הוא כאילו לועג ליכולתו של המכחול ליצור עליו עוויתות מזוויתו הישרה - לתת לו רכות ותנועה, כמו שנתן לו מכחולה של הדוברת שהפך את ציורה לקדמת הבמה בתרתי משמע, גם מול הצבע האחיד החלק של הקיר הריק שניצב שם קודם, וגם כי זאת המבואה של הנכנסים להיכל, תוכך כדי שהוא:

     

     

     

    אוֹצֵר קַו, סוֹגֵר תָּו חוֹתֵר וְגוֹמֵר

     

    בְּצֶבַע אִישִׁי בְּנִגּוּן חֲרִישִׁי

     

    שֶׁמַצְמִיחַ שִׂיחַ בֵּין כֶּתֶם וְקַו

     

    תָּו אֶל תָּו בְּאֵין סִימָן.

     

     

     

     

     

     

    לֹא יִנְגְּסוּ בּוֹ שִנֵּי הַזְּמַן

     

    לֹא יֶאֱחַז בָּם רָקָב

     

    יִשָּׁאֲרוּ שָׁם כְּחוֹתָם

     

    עַל חֲלוֹם שֶׁנִּגְנַב.

     

     

     

    את הבית לעיל קצת פחות הבנתי, אבל אולי הכוונה ב'לא ינגסו בו שיני הזמן, לא יאחז בם רקב' - היא לכך שהדברים כבר יצאו החוצה (נראות בציור נשים רוקדות ושרות) ולכן, את מה שכבר נעשה אין להשיב, הזמן לא יחזור לאחור, וזה יהיה החותם על החלום הזה של הנשים, שנגנב מהן שנים ארוכות - לשיר, לרקוד, להופיע בציבור, ולתת את דעתן בציבור.

     

     

     

    עַל קִיר שֶׁבִּקֵּשׁ לְעַצְמוֹ צֶבַע וּכְּסוּת עוֹלָם

     

    נֶחְשַׂף וְנִגְלָה עֵירֹם כָּאָדָם.

     

     

     

    והנה, השורות לעיל מדגישות את זה: לא רק שהיתה בקשה לצייר על הקיר כסות בצבע וצורות, אלא שדרך המצויר בכסות הקיר הזאת, נחשף האדם בעירומו - נחשפה היוצרת בדעותיה וביכולותיה, ונגלה כל המתרחש שם על ידי האדם באשר הוא אדם, גם הנשים.

     

     

     

    הַסִּירָה אֵשֶׁת אֶת הַלּוּט

     

    לִרְאוֹת, אֶת עֶרְוָות הַקִּיר שֶׁנֶחְתַּם.

     

     

     

    וכך, הסירה אשת את הלוט = הסירה האישה את הבושה, את הכסות - ביחד כמובן עם טקס הסרת הלוט של ציור הקיר - לראות את ערווות הקיר שנחתם = לראות ולחשוף את הקיר המכיל את כל "הערוות" האלה המצויירות עליו, שהן גם "ערוות" הקיר שצויר.



     

    יפה מאוד ומעורר מחשבה, כדרכך תמיד.

     גימל יקרה

    ואוהוווו!!!!!!!!
    כיסית כמעט הכל, והוספת - כמובן.
    ואני משתכנעת יותר ויותר שמלאכת מחשבת היא לא רק כתיבת שיר אלא גם פיענוחו. אין ספק שאת עושה עבודה מדהימה. שווה לכתוב שירים כשיש אחת כמוך בסביבה.
    מאחר ועשית עבודה כל כך טובה אתן לך עוד נתון אחד קטן שנעלם מעינייך והוא מתקשר לתובנות שהעלית.

    בבית שבו אני כותבת 'קיר הוא לא קיר הוא כותל' אני ממשיכה שם 'אזניים' - ואני בעצם מארמזת לביטוי הידוע 'אזניים לכותל' - ביטוי שאומר שגם הקיר שהוא בדך הכל קיר 'שומע הכל'. כך שמצד אחד אני מתייחסת לקיר כאל משהו שמקשיב שאפשר שם לשפוך הכל, כמו גם 'הכותל המערבי' שהוא גם מקום לתפילות ופתקים ובקשות. אבל בו בזמן אני אומרת שהוא גם קוטל. בהזדמנות "חגיגית זו" אני גם מביעה קצת דעה פוליטית על 'הכותל' שהוא גם 'קוטל'.

    ומבחינתי האישית כציירת, שציירה כאן על הקיר, הקיר באמת משמש לי סוג של קוטל שהרי פעולת הציור ועבודת הציור היא כמו לשפוך את הלב, אבל בצדו הוא גם קוטל. כי יש לזה גם צדדים אחרים

    בקיצור, עלית על הרבה דברים מעניינים, ולדעתי, עכשיו כשאני מעמיקה יחד אתך - אני רואה אפילו שיש עוד.

    ושוב, תודה לך על העניין ועל העמקה וגם על היכולת.

    בידידות

    נורית

     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הסירה אשת את הלוט"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה