עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2288)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א. אפולינר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלון בחורף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אשת לפידות
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    dmeir
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלי אלון-עית...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ע~ ר~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רונית אברהם
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חנה וייס
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    רוקדת על הקיר - שיר

    20/12/11 01:34
    1
    דרג את התוכן:
    2011-12-21 19:18:52
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ רוקדת על הקיר, נורית צדרבוים, נורית ארט, היכל התרבות בנהרייה, ציור קיר ]

    רוקדת על הקיר/ נורית צדרבוים

     

    בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁעַל קִירוֹת טִפַּסְתִּי 

    אִפַּסְתִּי צֶבַע מָגִיר

    מִשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁאוֹמֶרֶת לִי תָּדִיר

    כְּתֹבֶת עַל הַקִּיר - נִשְׁאֶרֶת. 

     

    אָז, הַכְּתָב נֶחְפַּז מִתְחַנְחֵן מַזְהִיר 

    וּבְצִבְעוֹ כִּי עַז מֵאִיר בְּאוֹר יָרֹק 

    נִתַּז וּמַעֲבִיר - וְיָצָא מִמֶּנּוּ מָתוֹק.

     

    שָׁם יָדִי רוֹעֶדֶת בִּמָחוֹל הַמִּכְחוֹל

    אֶל הַצֶּבַע שֶׁנִּגָּר טָפַף וְנִשְׁטַף.

    בִּסְּעָרָה וּבְאֶצְבַּע מוֹרָה מְצַיֶּרֶת

    שִׂמְלָה מַלְמָלָה חֻלְצָה לֹא גְּמוּרָה

    כְּסוּת שֶׁאֵינָהּ עוֹנָה.

     

    אֵין אִמְרָה גַּם לֹא מַכְפֶּלֶת

    וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת הַזְּמַן לִהְיוֹת כָּשִׁיר

    לִרְאוֹת אֶת הָרוֹקֶדֶת עַל הַקִּיר.

     

    (נורית צדרבוים,1990 מתוך אסופה 'שירים שכותבים על קיר')

     

     

    ''

    ציור קיר ב'היכל התרבות בנהרייה' - נורית צדרבוים 1989

     

    לקריאת רשומה 'רוקדת על הקיר' לחץ כאן

     

    © כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "רוקדת על הקיר - שיר"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    20/12/11 04:00
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-12-20 04:00:54
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תוספת מעניינת לציור הנפלא שלך, מעניין הביטוי 'כתובת על הקי' שבדרך כלל מתקשרת (לפחות אצלי) למשהו שמודיע על דבר קשה שעומד לקרות לעומת הכתובת הזו שיש בה המון חיוב של עשיה וצבע וחיוניות. והזמן כמו צופה הוא זה שיידע להעריך לפעמים כל אמנות. יפה נורית.
    20/12/11 09:27
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-12-20 09:27:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-12-20 04:00:54

    תוספת מעניינת לציור הנפלא שלך, מעניין הביטוי 'כתובת על הקי' שבדרך כלל מתקשרת (לפחות אצלי) למשהו שמודיע על דבר קשה שעומד לקרות לעומת הכתובת הזו שיש בה המון חיוב של עשיה וצבע וחיוניות. והזמן כמו צופה הוא זה שיידע להעריך לפעמים כל אמנות. יפה נורית.

    הי רונית,

    תודה על תגובתך.

    ראיתי שקלטת את הביטוי 'הכתובת על הקיר' שהשחלתי בשיר וצדקת בהנחה ההבסיסית שלך - שיש כאן איזו הודעה על משהו שצריך לשים לב אליו.

    בדרך כלל אני לא מתערבת בפרשנות של הקוראים ונותנת לדברים לזרום ולקרות. אבל הפעם אני מתגרה כן להשתתף ולשתף אותך ומאחר ונגעת בנקודה חשובה.

    השיר, לכאורה, נראה כאילו הוא איור ותוספת לציור קיר שלי, אבל הוא לא. יש הרבה התכתבויות בין השירים והציורים שלי אבל לא בבחינת זה מאייר את זה, אלא בבחינת סוג של השראה.

    לכן, יש גם בשיר הזה שלכאורה נראה חמוד ויפה ולכאורה נראה כמי שמדבר על הציור הצבעוני והיפה, אבל זה רק לכאורה. קלטת את זה כבר בביטוי המוכר שמושחל שם 'הכתובת על הקיר'. אחר כך כתוב 'נשארת' והשאלה היא מי? הכתובת? הציור? המציירת? המשוררת? - מי?למה?

    אחר מתחבאים עוד רמזים שאמורים להעלות הרהור. למשל הביטוי בשורה הראשונה בבית הראשון 'טיפסתי על הקיר' - גם לו יש קונוטציות נוספות חוץ מהכוונה הפשוטה האומרת כאילו לטפס כדי לצייר.

    בבית השני משתרבבים רמזים לביטוי 'יצא מתוק מעז'. לכאורה אני כותבת 'צבע עז מאיר' - אבל בהמשך מתגלה המזימה כשאני כותבת 'ויצא ממנו מתוק'.

    גם כשאני כותבת 'אור ירוק' - אני כאילו מתכוונת לסוג של צבע, כי הרי כאן מדברים לכאורה על ציור, אבל בשורה שלאחר מכן אני כותבת 'להעביר' - ושם מתגלה המזימה שאני מדברת אולי על סוג של רמזור שבאור ירוק מותר לעבור, ואז האור הירוק מקפל בתוכו לא רק את המותר 'לעבור' אלא גם את האסור את האור האדום. והאור האדום מתכתב עם 'כתובת על הקיר' .

    בבית השלישי יש עוד מקומות כאלה , למשל 'אצבע מורה' יכול להיות גם אצבע שמכוונת כמו מראה את הדרך, כמו מורה שמלמדת, אבל יכולה להיות גם מזהירה, כמו אצבע שעושה נו, נו, נו. ובסוף אותו בית כתוב 'כסות שאינה עונה' - ואני מרמזת בכלל למשהו אחר שמקופל בביטוי 'כסותה ועונתה'

    'אין אמרה ואין מכפלת' - מקפלת בתוכו גם כן ריבוי משמעות

    ולבסוף 'שואלת את הזמן להיות כשיר' - כמו שיר? או כשר? למה?

    ו'רוקדת על הקיר' - שגם לזה יכולות להיות הרבה קונוטציות.

     

    כמו שאמרתי לך אני לא עושה זאת בדרך כלל. אבל ניצלתי את אמירתך ואת הבמה הזאת.

    אולי אפילו למבקרים וקוראים אחרים. קצת נתתי מפתחות איך לגשת לשיריי.

     

    עוד אני רוצה לומר, שלא חייבים לקרוא את השיר כך. הוא יכול וצריך להיות ערב לקוראו גם בלי לחפור בתוך הרמזים והתת רמזים. הוא צריך לעמוד כפי שהוא בפני הקורא ולהגיע אל אזניו וליבו ( ואני מקווה שאכן כן) אבל צירך לדעת, למי שמתעניין שתמיד יש לו רבדים נוספים - והרשות נתונה.

     

    תודה שעוררת אותי לעשות זאת.


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    20/12/11 10:04
    0
    דרג את התוכן:
    2011-12-20 10:05:57
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    נורית היקרה,

     

     

    אני כמובן עונה לך כאן לאחר קריאת הבלוג המדבר על ציור הקיר.

     

    דבר ראשון, אני רוצה להתייחס כאן למשהו שלא התייחסתי אליו בתגובותיי אצלך בבלוג, והוא לכותרת השיר שהיא גם כותרת הבלוג. לדעתי זו כותרת מצוינת לבלוג  (וגם לשיר) כי באמת את כולך רוקדת שם דרך הדמויות הרוקדות שציירת, וגם דרך הציור עצמו שבוודאי הצריך תנועות כאלה או אחרות כדי להתעלות על הגודל שלו. בהחלט שם הולם לעבודה הזאת.

     

     

    אודה ואתוודה שהפעם, בניגוד לדרכי, קראתי גם את תשובתך הארוכה למגיבה לפניי, אבל למעט מקרה או שניים, אני רוצה להתייחס כאילו לא קראתי אותה, כי בוודאי שלא הייתייודעת את כל הרמזים שפיזרת, ואני גם רוצה לעשות זאת מהכיוון שלי.

     

     

    אז, קודם כל לי כן נראה שהשיר מתייחס לאותה העבודה שנתנה לך השראה, ולהתלבטויות ולחששות שליוו אותה, כמו שכתבת בבלוג.

     

    בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁעַל קִירוֹת טִפַּסְתִּי 

     

    אִפַּסְתִּי צֶבַע מָגִיר

     

    מִשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁאוֹמֶרֶת לִי תָּדִיר

     

    כְּתֹבֶת עַל הַקִּיר - נִשְׁאֶרֶת. 

     

     

     

    אָז, הַכְּתָב נֶחְפַּז מִתְחַנְחֵן מַזְהִיר 

     

    וּבְצִבְעוֹ כִּי עַז מֵאִיר בְּאוֹר יָרֹק 

     

    נִתַּז וּמַעֲבִיר - וְיָצָא מִמֶּנּוּ מָתוֹק.

     

     

    ושני הבתים הראשונים האלה, ממש מעידים על ההתלבטויות האלה, עם כל נקודות האזהרה שראית וידעת וליוו אותך, והרמזים על כך הם: "כתובת על הקיר - נשארת, בדו משמעותה: מצד אחד הידיעה שהציור הזה נשאר לזמן ארוך מאוד, ומצד שני, אולי עבורך, כאמנית, הפרוייקט הזה היווה אז 'כתובת על הקיר' - במשמעות של אפשרות של משהו רע שיקרה בגללה.

    ולמרות האזהרה, העזת, ולכן הצבע ניתז ומועבר אל הקיר ואל הקהל, ויצא ממנו מתוק = יצא מתוק מעז - שכמובן כל מי שקרא את הבלוג המקושר יודע שהכוונה היא לכך שהחשיפה של העבודה הזאת פתחה לך דרך לעבודות ולמשרות עבודה חדשות.

    וד"א, לקח לי קצת זמן לנסות להבין את המשמעות של "אפסתי צבע מגיר", בדגש על המילה 'מגיר', והבנתי בסופו של דבר שהכוונה היא מהמילה ניגר, איפסת אותו, כלומר שלטת בו, ניתבת אותו, ולכן הוא לא ניגר. תודה על האתגר המילולי הזה.

     

     

     

     

     

    שָׁם יָדִי רוֹעֶדֶת בִּמָחוֹל הַמִּכְחוֹל

     

    אֶל הַצֶּבַע שֶׁנִּגָּר טָפַף וְנִשְׁטַף.

     

    בִּסְּעָרָה וּבְאֶצְבַּע מוֹרָה מְצַיֶּרֶת

     

    שִׂמְלָה מַלְמָלָה חֻלְצָה לֹא גְּמוּרָה

     

    כְּסוּת שֶׁאֵינָהּ עוֹנָה.

     

     

    בשתי השורות העליונות של הבית לעיל, שוב ניכר החשש. "במחול המכחול" זה ביטוי שגם אני השתמשתי בו באחד משיריי, כמטאפורה בלבד, אבל אני בהחלט חושבת שלצייר זה להיות במחול המכחול, ולכן אני אוהבת את הביטוי הזה, מה עוד שהציורים במקרה הזה גם מציירים מחול, וכך זה יצא באמת בתרתי משמע.

    ולגבי האצבע המורה - מצד אחד הביטוי הזה נשזר בהמון שירים שלך, וכאן, האסוציאציה הראשונה שעלתה לי היא שציירת בעזרת האצבע (הרי אפשר לצייר גם במריחת אצבע, כמו שאפשר בעזרת ספוג, למשל), ובאסוציאציה שנייה אני יכולה לחשוב על כך שנתת לעצמך את ההוראות כיצד לצייר ולעבוד.

     

     

     

     

     

     

     

    אֵין אִמְרָה גַּם לֹא מַכְפֶּלֶת

     

    וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת הַזְּמַן לִהְיוֹת כָּשִׁיר

     

    לִרְאוֹת אֶת הָרוֹקֶדֶת עַל הַקִּיר.

     

     

     

     

     

    בבית האחרון כאן, אכן אני מצליחה לגלות את הרמזים: מצד אחד אמרה זה הקצה של הבד, שהוא הרבה פעמים מכפלת, ומצד שני אמרה כפתגם, אך לא דו משמעי (לא מכפלת). ולגבי המשפט : 

     

     

    וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת הַזְּמַן לִהְיוֹת כָּשִׁיר

     

    לִרְאוֹת אֶת הָרוֹקֶדֶת עַל הַקִּיר.

     

     

    למרות שקראתי קודם (בניגוד להרגלי) את תשובתך לתגובה לפניי, נראה לי שהייתי מגיעה לאותו הפתרון, כי "שואלת את הזמן" = זמן שאול. להיות כשיר - כמו שציינת, מצד אחד להיות במצב טוב גם לאחר הזמן השאול, ומצד שני, שהזמן יעשה לציור טוב כמו שהוא עושה לשירים - שהם נשארים נצחיים, ובכך זה מתחבר למשמעות הראשונה שציינתי כאן - להיות כשר (במצב טוב ותקין). 

     

    20/12/11 14:09
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-12-20 14:09:41
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בס"ד

     

    נורית שלום,

     

    אכן, עוד שיר מעניין מבית-מדרשך...

    קראתי גם קראתי את תגובתך הראשונה - ולכן איני מתייחס כרגע למופעים הרבים של השימוש בכפל-הלשון,

    המאפיין באופן מובהק את שיריך (את "כסותה ועונתה" דוקא תפשתי מיד...).

     

    אולם לפני שאני מגיב, רציתי להבין למה בדיוק היתה כוונתך בשורה הבאה:

     

    אִפַּסְתִּי צֶבַע מָגִיר

     

     האם המילה "מגיר" היא מלשון "ניגר", או אולי "מגור", אולי "גיר", אולי "מגורים" ואולי "נגרר" ?

    וכיצד משתלבת בשירך המילה "איפסתי" - שבדרך-כלל משתמשים בה לכיול כלים, כוונת של רובה או כלי-מדידה ? 

    ממתין לתשובתך, שודאי תגיע במהרה...

    המשך יבוא...

    להשתמע,

    עמי א.

      

    20/12/11 15:30
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-12-20 15:30:25
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: נורית-ארט 2011-12-20 09:27:35

    צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-12-20 04:00:54

    תוספת מעניינת לציור הנפלא שלך, מעניין הביטוי 'כתובת על הקי' שבדרך כלל מתקשרת (לפחות אצלי) למשהו שמודיע על דבר קשה שעומד לקרות לעומת הכתובת הזו שיש בה המון חיוב של עשיה וצבע וחיוניות. והזמן כמו צופה הוא זה שיידע להעריך לפעמים כל אמנות. יפה נורית.

    הי רונית,

    תודה על תגובתך.

    ראיתי שקלטת את הביטוי 'הכתובת על הקיר' שהשחלתי בשיר וצדקת בהנחה ההבסיסית שלך - שיש כאן איזו הודעה על משהו שצריך לשים לב אליו.

    בדרך כלל אני לא מתערבת בפרשנות של הקוראים ונותנת לדברים לזרום ולקרות. אבל הפעם אני מתגרה כן להשתתף ולשתף אותך ומאחר ונגעת בנקודה חשובה.

    השיר, לכאורה, נראה כאילו הוא איור ותוספת לציור קיר שלי, אבל הוא לא. יש הרבה התכתבויות בין השירים והציורים שלי אבל לא בבחינת זה מאייר את זה, אלא בבחינת סוג של השראה.

    לכן, יש גם בשיר הזה שלכאורה נראה חמוד ויפה ולכאורה נראה כמי שמדבר על הציור הצבעוני והיפה, אבל זה רק לכאורה. קלטת את זה כבר בביטוי המוכר שמושחל שם 'הכתובת על הקיר'. אחר כך כתוב 'נשארת' והשאלה היא מי? הכתובת? הציור? המציירת? המשוררת? - מי?למה?

    אחר מתחבאים עוד רמזים שאמורים להעלות הרהור. למשל הביטוי בשורה הראשונה בבית הראשון 'טיפסתי על הקיר' - גם לו יש קונוטציות נוספות חוץ מהכוונה הפשוטה האומרת כאילו לטפס כדי לצייר.

    בבית השני משתרבבים רמזים לביטוי 'יצא מתוק מעז'. לכאורה אני כותבת 'צבע עז מאיר' - אבל בהמשך מתגלה המזימה כשאני כותבת 'ויצא ממנו מתוק'.

    גם כשאני כותבת 'אור ירוק' - אני כאילו מתכוונת לסוג של צבע, כי הרי כאן מדברים לכאורה על ציור, אבל בשורה שלאחר מכן אני כותבת 'להעביר' - ושם מתגלה המזימה שאני מדברת אולי על סוג של רמזור שבאור ירוק מותר לעבור, ואז האור הירוק מקפל בתוכו לא רק את המותר 'לעבור' אלא גם את האסור את האור האדום. והאור האדום מתכתב עם 'כתובת על הקיר' .

    בבית השלישי יש עוד מקומות כאלה , למשל 'אצבע מורה' יכול להיות גם אצבע שמכוונת כמו מראה את הדרך, כמו מורה שמלמדת, אבל יכולה להיות גם מזהירה, כמו אצבע שעושה נו, נו, נו. ובסוף אותו בית כתוב 'כסות שאינה עונה' - ואני מרמזת בכלל למשהו אחר שמקופל בביטוי 'כסותה ועונתה'

    'אין אמרה ואין מכפלת' - מקפלת בתוכו גם כן ריבוי משמעות

    ולבסוף 'שואלת את הזמן להיות כשיר' - כמו שיר? או כשר? למה?

    ו'רוקדת על הקיר' - שגם לזה יכולות להיות הרבה קונוטציות.

     

    כמו שאמרתי לך אני לא עושה זאת בדרך כלל. אבל ניצלתי את אמירתך ואת הבמה הזאת.

    אולי אפילו למבקרים וקוראים אחרים. קצת נתתי מפתחות איך לגשת לשיריי.

     

    עוד אני רוצה לומר, שלא חייבים לקרוא את השיר כך. הוא יכול וצריך להיות ערב לקוראו גם בלי לחפור בתוך הרמזים והתת רמזים. הוא צריך לעמוד כפי שהוא בפני הקורא ולהגיע אל אזניו וליבו ( ואני מקווה שאכן כן) אבל צירך לדעת, למי שמתעניין שתמיד יש לו רבדים נוספים - והרשות נתונה.

     

    תודה שעוררת אותי לעשות זאת.

     

     

    אין בעד מה. קריצה זה מאד מעניין הניתוח שלך. אני בדרך כלל קוראת שיר ומגיבה מהבטן ולא דרך ניתוח אנליטית זה מבנה החשיבה שלי אחר כך אני מגלה שהיה בזה גם איזה היגיון. (:

     

    הוספת במה שכתבת ויחד עם זאת לא סגרת לפרשנויות נוספות.

     

    נהניתי לקרא.

     

    חנוכה שמח מרחוק.

    20/12/11 17:14
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-12-20 17:14:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ג.ע. 2 2011-12-20 10:05:57

    נורית היקרה,

     

     

    אני כמובן עונה לך כאן לאחר קריאת הבלוג המדבר על ציור הקיר.

     

    דבר ראשון, אני רוצה להתייחס כאן למשהו שלא התייחסתי אליו בתגובותיי אצלך בבלוג, והוא לכותרת השיר שהיא גם כותרת הבלוג. לדעתי זו כותרת מצוינת לבלוג  (וגם לשיר) כי באמת את כולך רוקדת שם דרך הדמויות הרוקדות שציירת, וגם דרך הציור עצמו שבוודאי הצריך תנועות כאלה או אחרות כדי להתעלות על הגודל שלו. בהחלט שם הולם לעבודה הזאת.

     

     

    אודה ואתוודה שהפעם, בניגוד לדרכי, קראתי גם את תשובתך הארוכה למגיבה לפניי, אבל למעט מקרה או שניים, אני רוצה להתייחס כאילו לא קראתי אותה, כי בוודאי שלא הייתייודעת את כל הרמזים שפיזרת, ואני גם רוצה לעשות זאת מהכיוון שלי.

     

     

    אז, קודם כל לי כן נראה שהשיר מתייחס לאותה העבודה שנתנה לך השראה, ולהתלבטויות ולחששות שליוו אותה, כמו שכתבת בבלוג.

     

    בָּעֵת הַזֹּאת שֶׁעַל קִירוֹת טִפַּסְתִּי 

     

    אִפַּסְתִּי צֶבַע מָגִיר

     

    מִשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁאוֹמֶרֶת לִי תָּדִיר

     

    כְּתֹבֶת עַל הַקִּיר - נִשְׁאֶרֶת. 

     

     

     

    אָז, הַכְּתָב נֶחְפַּז מִתְחַנְחֵן מַזְהִיר 

     

    וּבְצִבְעוֹ כִּי עַז מֵאִיר בְּאוֹר יָרֹק 

     

    נִתַּז וּמַעֲבִיר - וְיָצָא מִמֶּנּוּ מָתוֹק.

     

     

    ושני הבתים הראשונים האלה, ממש מעידים על ההתלבטויות האלה, עם כל נקודות האזהרה שראית וידעת וליוו אותך, והרמזים על כך הם: "כתובת על הקיר - נשארת, בדו משמעותה: מצד אחד הידיעה שהציור הזה נשאר לזמן ארוך מאוד, ומצד שני, אולי עבורך, כאמנית, הפרוייקט הזה היווה אז 'כתובת על הקיר' - במשמעות של אפשרות של משהו רע שיקרה בגללה.

    ולמרות האזהרה, העזת, ולכן הצבע ניתז ומועבר אל הקיר ואל הקהל, ויצא ממנו מתוק = יצא מתוק מעז - שכמובן כל מי שקרא את הבלוג המקושר יודע שהכוונה היא לכך שהחשיפה של העבודה הזאת פתחה לך דרך לעבודות ולמשרות עבודה חדשות.

    וד"א, לקח לי קצת זמן לנסות להבין את המשמעות של "אפסתי צבע מגיר", בדגש על המילה 'מגיר', והבנתי בסופו של דבר שהכוונה היא מהמילה ניגר, איפסת אותו, כלומר שלטת בו, ניתבת אותו, ולכן הוא לא ניגר. תודה על האתגר המילולי הזה.

     

     

     

     

     

    שָׁם יָדִי רוֹעֶדֶת בִּמָחוֹל הַמִּכְחוֹל

     

    אֶל הַצֶּבַע שֶׁנִּגָּר טָפַף וְנִשְׁטַף.

     

    בִּסְּעָרָה וּבְאֶצְבַּע מוֹרָה מְצַיֶּרֶת

     

    שִׂמְלָה מַלְמָלָה חֻלְצָה לֹא גְּמוּרָה

     

    כְּסוּת שֶׁאֵינָהּ עוֹנָה.

     

     

    בשתי השורות העליונות של הבית לעיל, שוב ניכר החשש. "במחול המכחול" זה ביטוי שגם אני השתמשתי בו באחד משיריי, כמטאפורה בלבד, אבל אני בהחלט חושבת שלצייר זה להיות במחול המכחול, ולכן אני אוהבת את הביטוי הזה, מה עוד שהציורים במקרה הזה גם מציירים מחול, וכך זה יצא באמת בתרתי משמע.

    ולגבי האצבע המורה - מצד אחד הביטוי הזה נשזר בהמון שירים שלך, וכאן, האסוציאציה הראשונה שעלתה לי היא שציירת בעזרת האצבע (הרי אפשר לצייר גם במריחת אצבע, כמו שאפשר בעזרת ספוג, למשל), ובאסוציאציה שנייה אני יכולה לחשוב על כך שנתת לעצמך את ההוראות כיצד לצייר ולעבוד.

     

     

     

     

     

     

     

    אֵין אִמְרָה גַּם לֹא מַכְפֶּלֶת

     

    וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת הַזְּמַן לִהְיוֹת כָּשִׁיר

     

    לִרְאוֹת אֶת הָרוֹקֶדֶת עַל הַקִּיר.

     

     

     

     

     

    בבית האחרון כאן, אכן אני מצליחה לגלות את הרמזים: מצד אחד אמרה זה הקצה של הבד, שהוא הרבה פעמים מכפלת, ומצד שני אמרה כפתגם, אך לא דו משמעי (לא מכפלת). ולגבי המשפט : 

     

     

    וַאֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת הַזְּמַן לִהְיוֹת כָּשִׁיר

     

    לִרְאוֹת אֶת הָרוֹקֶדֶת עַל הַקִּיר.

     

     

    למרות שקראתי קודם (בניגוד להרגלי) את תשובתך לתגובה לפניי, נראה לי שהייתי מגיעה לאותו הפתרון, כי "שואלת את הזמן" = זמן שאול. להיות כשיר - כמו שציינת, מצד אחד להיות במצב טוב גם לאחר הזמן השאול, ומצד שני, שהזמן יעשה לציור טוב כמו שהוא עושה לשירים - שהם נשארים נצחיים, ובכך זה מתחבר למשמעות הראשונה שציינתי כאן - להיות כשר (במצב טוב ותקין). 

     

    ג.ע.2 יקירתי.

    את פשוט מ צ ו י י נ ת . אין לי מילה אחרת. מצויינת.

    תענוג לכתוב שירים אם מחכה להם בקצה קריאה כזאת. פשוט נפלא.

    פעם שאלו את עגנון למה הוא התכוון בסיפורו והוא ענה "אני לא יודע תשאלו את קורצווייל" ( שהיה הפרשן של עבודותיו).

    אמנם אני לא עגנון ואת לא קורצווייל אבל נדמה לי שאם ישאלו אותי למה התכוונת בשירך אני אומר להם "אני לא יודעת תשאלו את ג.ע.2 "

    תודה. קריאה מעולה ומהנה.


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    20/12/11 17:56
    0
    דרג את התוכן:
    2011-12-20 17:58:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עמיאפלבוים 2011-12-20 14:09:41

    בס"ד

     

    נורית שלום,

     

    אכן, עוד שיר מעניין מבית-מדרשך...

    קראתי גם קראתי את תגובתך הראשונה - ולכן איני מתייחס כרגע למופעים הרבים של השימוש בכפל-הלשון,

    המאפיין באופן מובהק את שיריך (את "כסותה ועונתה" דוקא תפשתי מיד...).

     

    אולם לפני שאני מגיב, רציתי להבין למה בדיוק היתה כוונתך בשורה הבאה:

     

    אִפַּסְתִּי צֶבַע מָגִיר

     

     האם המילה "מגיר" היא מלשון "ניגר", או אולי "מגור", אולי "גיר", אולי "מגורים" ואולי "נגרר" ?

    וכיצד משתלבת בשירך המילה "איפסתי" - שבדרך-כלל משתמשים בה לכיול כלים, כוונת של רובה או כלי-מדידה ? 

    ממתין לתשובתך, שודאי תגיע במהרה...

    המשך יבוא...

    להשתמע,

    עמי א.

     

    עמי שלום,

     תודה על קריאתך. אין ספק שאתה נמנה על אלה שיודעים למצוא את רזי שירתי.

    תרתי ורבי המשמע שהבאת למילה 'מגיר' - נפלא ומצויין.

    אני מניחה שאני התכוונתי רק לחלק מהאפשרויות שאתה העלית. אני מודה שאני חשבתי על 'ניגר'  ו'גיר' - ועתה הבאת אפשרויות נוספות. זו הגדולה בפרשנות וזה כוחו של שיר. הפוטנציאל שטמון בו להיות יותר, להתרחב ולגדול, וזה כמובן תלוי פרשן לא פחות מאשר תלוי משורר. אז תודה.


    לגבי שאלתך 'איפסתי' - במחשבה שלי היה לרדוף אחרי המילה 'טיפסתי' שבאה לפניה. 

    וכשמטפסים על קיר, לפעמים המשמעות של זה, זה לעשות אולי את הבלתי איפשרי. לכן המילה איפסתי מכוונת אולי לומר שעל אף הלהט, קצת איפסתי את עצמי ( כמו לאפס) כלי, על מנת לשלוט בעצמי ולחשוב נכון, לפני עבודה כל כך משמעותית ( שהיא פרוייקט ציור קיר).


    אבל השיר לא מתכוון רק לציור הקיר הספציפי שהביא אותי לכתוב אותו, אלא גם שואב ממנו השראה. ולכן ציור הקיר הוא רק מטאפורה, עוד מטאפורה לחיים. האומרת שגם כאשר רצים בלהט אל הבלתי אפשרי יש מקום גם לאפס מעט. זה לא אומר שאכן עושים את זה, אבל זה סוג של הרהור או המלצה.

    תודה ולהשתמע

     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    21/12/11 17:57
    0
    דרג את התוכן:
    2011-12-21 18:22:23
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בס"ד

     

    נורית שלום,

     

    עתה, משישרנו את כל ההדורים, אפשר לעבור לתגובה עצמה...חיוך

     

    בשונה משיריך הקודמים שקראתי, שיר זה אינו עוסק בנושא הזמן או הדיוקן אלא

    מבטא את הסינרגיזם הקיים ביצירתך בין ציור, פיסול ושירה - המפרים הדדית זה

    את משנהו - וכך ארע שחוייה "מכוננת" בחייך (ציור הקיר) הניבה את פירותיה גם בתחום השירה...

     

    להבדיל מהדיוקן - המבטא ישות אנושית וחיה - הקיר הינו, לאמיתו של דבר, עצם

    דומם, אשר את כאמנית מעניקה לו "אישיות" משל עצמו. לא רק הקיר עצמו מקבל לפתע חיים - אלא אף כל החפצים הסובבים אותו, המסייעים לך בתהליך היצירה -השפופרת (אומרת); הכתב (נחפז, מתחנחן); המכחול (יוצא במחול) - ואפילו עם הזמן ניתן לנהל מעין דיאלוג, ולשאלו שאלות...  

     

    בנוסף, מאחר ועליך כציירת מוטל גם "להאניש" את הדמויות המצויירות על הקיר -

     ע"י הלבשתן בבגדים, לכן גם חפצים אלה מקבלים חיות ותורמים לאוירה הסוערת: שמלת המלמלה, חולצה לא-גמורה, כסות שאינה עונה, אימרה ומכפלת - והרי לנו

     מלתחה שלמה עבור הרקדנית שלנו...

     

    מוטיב נוסף שבולט בשיר הינו סערת-הרגשות הבוקעת ממנו; פרט למטבע-הלשון "לטפס על קירות" - המתפרש כביטוי לחוסר-שקט פנימי, קיימים בשיר גם ביטויים נוספים המחזקים תחושה זו: הכתב הנחפז, היד הרועדת והציור בסערה - ואשר

    אף הם מוסיפים ליצירת אווירתו המיוחדת.

     

    ולסיכום, אי-אפשר בלי קצת מסתורין... 

     

    לביטוי "כתובת על הקיר" משמעות מעט מאיימת, מיסטית-משהו - המותירה את

    הקורא תמה - מהו המסר שאותה כתובת על הקיר מנסה להביע, והאם הוא אכן

    מרמז על העתיד הצפוי ליצירה ?...

     

    כרגיל, נהניתי מאד לקרוא את השיר ולהגיב עליו.

     

    להשתמע,

     

    עמי א.

       

    21/12/11 19:18
    0
    דרג את התוכן:
    2011-12-21 19:19:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: עמיאפלבוים 2011-12-21 18:22:23

    בס"ד

     

    נורית שלום,

     

    עתה, משישרנו את כל ההדורים, אפשר לעבור לתגובה עצמה...חיוך

     

    בשונה משיריך הקודמים שקראתי, שיר זה אינו עוסק בנושא הזמן או הדיוקן אלא

    מבטא את הסינרגיזם הקיים ביצירתך בין ציור, פיסול ושירה - המפרים הדדית זה

    את משנהו - וכך ארע שחוייה "מכוננת" בחייך (ציור הקיר) הניבה את פירותיה גם בתחום השירה...

     

    להבדיל מהדיוקן - המבטא ישות אנושית וחיה - הקיר הינו, לאמיתו של דבר, עצם

    דומם, אשר את כאמנית מעניקה לו "אישיות" משל עצמו. לא רק הקיר עצמו מקבל לפתע חיים - אלא אף כל החפצים הסובבים אותו, המסייעים לך בתהליך היצירה -השפופרת (אומרת); הכתב (נחפז, מתחנחן); המכחול (יוצא במחול) - ואפילו עם הזמן ניתן לנהל מעין דיאלוג, ולשאלו שאלות...  

     

    בנוסף, מאחר ועליך כציירת מוטל גם "להאניש" את הדמויות המצויירות על הקיר -

     ע"י הלבשתן בבגדים, לכן גם חפצים אלה מקבלים חיות ותורמים לאוירה הסוערת: שמלת המלמלה, חולצה לא-גמורה, כסות שאינה עונה, אימרה ומכפלת - והרי לנו

     מלתחה שלמה עבור הרקדנית שלנו...

     

    מוטיב נוסף שבולט בשיר הינו סערת-הרגשות הבוקעת ממנו; פרט למטבע-הלשון "לטפס על קירות" - המתפרש כביטוי לחוסר-שקט פנימי, קיימים בשיר גם ביטויים נוספים המחזקים תחושה זו: הכתב הנחפז, היד הרועדת והציור בסערה - ואשר

    אף הם מוסיפים ליצירת אווירתו המיוחדת.

     

    ולסיכום, אי-אפשר בלי קצת מסתורין... 

     

    לביטוי "כתובת על הקיר" משמעות מעט מאיימת, מיסטית-משהו - המותירה את

    הקורא תמה - מהו המסר שאותה כתובת על הקיר מנסה להביע, והאם הוא אכן

    מרמז על העתיד הצפוי ליצירה ?...

     

    כרגיל, נהניתי מאד לקרוא את השיר ולהגיב עליו.

     

    להשתמע,

     

    עמי א.

    וואווו! עמי. אתה יודע לקרוא שירה.

    אני חושבת שיש כאן מידה כנגד מידה. כשם שנהנית ( כדבריך) לקרוא את שירי, נהניתי מאד מאד לקרוא את הקריאה הפרשנית שלך.

    כבר אמרתי לא פעם, ואחזור על זה. רגעי הקסם של יצירה אמנותית היא כאשר היצירה פוגשת את הפרשן. אם פגישה זו הניבה תוצר נוסף וחדש, הרי שזה נהנה וזה לא חסר. ואף יותר מזה. הפרשן נותן כוח וחיי המשך ליצירה, והיצירה צריכה מלכתחילה להיות בעלת פוטנציאל שיאפשר לה לפגוש את הפרשן שידע לפצח אותה ( אם אכן יש מה לפצח בה). אומברטו אקו אמר שהטקסט מפלרטט עם הפרשן ויותר מזה, מחפש אחר הפרשן היצירתי ביותר. אבל, כמו שאמרתי אם אין מה לפצח אז שום פרשן לא יעזור. אז לדעתי, התקיימו כאן רגעי חסד אלה.

    ובאשר לפרשנות גופא. נפלא, המשמעויות שמצאת, ההשוואה ביחס לשירים האחרים שעוסקים בדיוקן ובזמן. ההבנות העמוקות ביחס אלי.

    והכי המם אותי ההבנה שלך שיש כאן איזה סוד "הכתובת על הקיר" שאותה רק אני יודעת.

    המון תודה, ואיזה יופי. 

     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "רוקדת על הקיר - שיר"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה