היי נורית, אהבתי מאוד את משחקי המילים ותרתי המשמע, והשיר הזה בהחלט שיר המדבר על הזמן העגול, זה שכל הזמן חוזר על עצמו, לפחות לכאורה, בכל מה שקשור לסדר השנה, אבל כל פעם מחדש שהם מופיעים - אנחנו גם יודעים שעברה שנה. אהבתי מאוד את משחקי המילים: "לא מועדים לא נופלים" - בתרתי המשמע של מילותיו, וגם את כל הבית האחרון, עם כל תרתיות המשמע של מילותיו. השורות הבאות: וְיוֹרְדִים עָטִים עָלֵינוּ סוֹגְרִים כְּעוֹרְבִים הַצָּרִים לִשְׁלָלָם. בעצם, מראות לדעתי את הצד השלילי שלהם, כי הם באמת נוחתים עלינו בבת אחת ובפתאומיות ומצריכים מאיתנו כוחות נפש רבים להתמודד איתם, ואז אנחנו מועדים ונופלים בהם: הצורך לשנות את השגרה, הצורך לארח ולהתארך, כמצוות או כמסורת החגים, להתראות עם כל בני המשפחה וכו' , בנוסף לצורך בניקיונות, בהכנות של האוכל וכו'. הרבה עבודה הם עושים לנו, והרבה מפגשים שלא תמיד אנחנו באמת רוצים להיות בהם. לפעמים אנחנו מועדים, קמים וסובבים סחור-סחור, אבל הם לעולם ימשיכו לבוא וללכת, יעשו סיבוב ויחזור סחור-סחור. ... ג.ע.2

צטט: ג.ע. 2 2011-11-07 21:38:00

היי נורית, אהבתי מאוד את משחקי המילים ותרתי המשמע, והשיר הזה בהחלט שיר המדבר על הזמן העגול, זה שכל הזמן חוזר על עצמו, לפחות לכאורה, בכל מה שקשור לסדר השנה, אבל כל פעם מחדש שהם מופיעים - אנחנו גם יודעים שעברה שנה. אהבתי מאוד את משחקי המילים: "לא מועדים לא נופלים" - בתרתי המשמע של מילותיו, וגם את כל הבית האחרון, עם כל תרתיות המשמע של מילותיו. השורות הבאות: וְיוֹרְדִים עָטִים עָלֵינוּ סוֹגְרִים כְּעוֹרְבִים הַצָּרִים לִשְׁלָלָם. בעצם, מראות לדעתי את הצד השלילי שלהם, כי הם באמת נוחתים עלינו בבת אחת ובפתאומיות ומצריכים מאיתנו כוחות נפש רבים להתמודד איתם, ואז אנחנו מועדים ונופלים בהם: הצורך לשנות את השגרה, הצורך לארח ולהתארך, כמצוות או כמסורת החגים, להתראות עם כל בני המשפחה וכו' , בנוסף לצורך בניקיונות, בהכנות של האוכל וכו'. הרבה עבודה הם עושים לנו, והרבה מפגשים שלא תמיד אנחנו באמת רוצים להיות בהם. לפעמים אנחנו מועדים, קמים וסובבים סחור-סחור, אבל הם לעולם ימשיכו לבוא וללכת, יעשו סיבוב ויחזור סחור-סחור. ... ג.ע.2

 

 

גימל יקירתי,

יפה קראת, יפה הבנת. איזה כיף לכתוב למי שמבין כל כך יפה וכל כך טוב.

אם תקראי את הרשימה שלי בבלוג היום, אז תראי שלא סתם צירפתי את השיר על החגים היום.

ותודה על דברייך.

נורית

בס"ד

בעקבות שירך על "הימים הנוראים", אני קורא עתה את שירך על "החגים הנוראים"...

גישתך לנושא מאד מקורית - מאחר ומרבית האנשים, דתיים כחילוניים, דוקא אוהבים את החגים,

את הסמליות שבהם, את שבירת השיגרה ואת האוירה המשפחתית המתקשרת אליהם.

כוידוי אישי-משהו אציין רק כי גם עבורי החגים, בעיקר אלה החלים בחודש תשרי, נתפשים כאיום

מסויים על השיגרה הנוחה והנינוחה של ימי-השנה - וכאדם דתי, הם מצטיירים גם כעמוסים מאד

מבחינת המטלות אותן יש לבצע במהלכם.  

גם אני הבחנתי בכפל-הלשון במקומות אחדים בשיר (אורבים/עורבים; מועדים/לא מועדים ועוד) -

אולם לא הבנתי מהי משמעות המילה 'לם' - האם זה קיצור של 'למו' (להם, בשפה המקראית) ?

אשמח לקבל את תגובתך, המסקרנת כתמיד.

עמי א.

צטט: עמיאפלבוים 2011-11-08 00:30:59

בס"ד

בעקבות שירך על "הימים הנוראים", אני קורא עתה את שירך על "החגים הנוראים"...

גישתך לנושא מאד מקורית - מאחר ומרבית האנשים, דתיים כחילוניים, דוקא אוהבים את החגים,

את הסמליות שבהם, את שבירת השיגרה ואת האוירה המשפחתית המתקשרת אליהם.

כוידוי אישי-משהו אציין רק כי גם עבורי החגים, בעיקר אלה החלים בחודש תשרי, נתפשים כאיום

מסויים על השיגרה הנוחה והנינוחה של ימי-השנה - וכאדם דתי, הם מצטיירים גם כעמוסים מאד

מבחינת המטלות אותן יש לבצע במהלכם.  

גם אני הבחנתי בכפל-הלשון במקומות אחדים בשיר (אורבים/עורבים; מועדים/לא מועדים ועוד) -

אולם לא הבנתי מהי משמעות המילה 'לם' - האם זה קיצור של 'למו' (להם, בשפה המקראית) ?

אשמח לקבל את תגובתך, המסקרנת כתמיד.

עמי א.

 

הי עמי,

אענה על אחרונה ראשונה וראשונה אחרונה.

אז ככה, לם, זה באמת כמו למו (בשפה המקראית) כלומר להם. לי זה התאים משום שנשא את משקל המילה לבן שבאה שם בשיר לפניו.

ואם כבר דיברת על כפל הלשון אז יש עוד כמה. כמו 'באים בימים' שהכוונה היא גם לזקן וגם שהחגים באים בימים, ויש עוד, אפשר לחפש.

ובאשר להבנתך לגבי החגים. הנה אתה מודה. אני בטוחה שיש עוד שחושבים כמוני רק לא נעים להם להגיד. בעיני דווקא השגרה היא לא שגרתית, והחגים מאד שגרתיים. הם תמיד באים בדיוק באותו זמן, ונשארים לאותו זמן, הם חוזרים ומופיעים גם כשאנחנו לא נהיה כאן. תמיד קורה בהם אותו דבר בדיוק. אותם מנהגים, אותן תפילות, אותן ארוחות, אותה דביקות משפחתית - שגרה שגרה. ודווקא מה שכולם חושבים שהוא שגרה, בעיני הוא בכלל לא שגרה. כל יום הוא יום חדש.

אז כן, זה מה שיש לי להגיד על החגים שמסתובבים סביבינו ואורבים לנו ומצרים את צעדינו.

אולי החגים ייעלבו שככה אני אומרת עליהם, אז שיעלבו, מה לעשות. 

אני מוכנה לפשרה - שיגיעו במינון יותר קטן, לא בכזאת צפיפות. אבל כמוני כמוך יודעת אני שמה שנוגע לדת ,מסורת ומנהגים לא ניתן לשנות. אז לפחות אני כותבת שיר.

ואגב, לא סתם פרסמתי היום את השיר הזה. ראשית משום שבאמת אנחנו אחרי החגים. ושנית משום שהתחלתי עכשיו לרשום רשימות בבלוג שלי, שעוסקות בפסטיבל ה'חג של החגים' - שבו השתתפתי במשך שנים רבות כאמנית. הנך מוזמן לקרוא ולעקוב.