עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    שירה וכתיבה יוצרת

    קהילת "שירה וכתיבה יוצרת" בניהולם של שלמה אברמוביץ' ושל bfou, מיועדת למי שכותבים שירה, אוהבים לקרוא שירה ולמי שעוסקים בכתיבה יוצרת לסוגיה. הקהילה תעניק במה ליוצרים ותיקים ומנוסים לצד כותבים חדשים ומתנסים. הקהילה תיזום ותעודד דיונים ענייניים על יצירות וניתוחן, תוך שמירה על כבוד היוצרים. מדי פעם נארח כאן משוררים וכותבים בעלי שם, שחיים עדיין בינינו ונציג גם יצירות אלמותוית של יוצרי עבר, שכולנו גדלנו על ברכיהם. הקהילה תחשוף מפעם לפעם יוזמות חדשניות, שעיקרן עידוד הכתיבה והיצירה. בואו נהנה.

    אמנות ובמה

    חברים בקהילה (2288)

    amnonti
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    א. אפולינר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלי אלון-עית...
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    dmeir
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אלון בחורף
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רמיאב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ע~ ר~
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    כנרתשלי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    עד 200
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הפרות הקדושות אלי לוחשות

    12/8/11 12:13
    2
    דרג את התוכן:
    2011-08-22 15:56:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ נורית צדרבוים, שירה, פרות קדושות ]

    הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֵלַי לוֹחֲשׁוֹת / נורית צדרבוים


    הַפָּרוֹת  הַקְּדוֹשׁוֹת רָבְצוּ בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא

    אֵלַי הָיוּ לוֹחֲשׁוֹת, מִכָּל עֵבֶר שֶׁ

    זֶה וְזֶה וְזֶה -  אָסוּר לַעֲשׂוֹת.

    כַּמָּה אֲנִי כֹּה נִרְגֶּשֶׁת

    כְּשֶׁפָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לוֹעֲסוֹת [מַעֲלוֹת גֵרָה]

    וְלוֹחֲשׁוֹת לִי בְּעֹרֶף פָּרָה אַחַר פָּרָה

    (בְּלֹא הַפְסָקָה, בְּלֹא הֶרֵף)

    מָה-כֵּן-מָה-לֹא-וְלָמָּה-לֹא-לוֹ.

     

    וְנַפְשִׁי -  בֵּינֵיהֶם תִּתְרוֹצֵץ

    וְהָיְתָה לָהֶם וְלִי לְרוֹעֵץ

    כְּמוֹ רוֹצֶה הִיא לְנַתֵּץ

    פָּרוֹת מְדֻשָּׁנוֹת עֹנֶג.

    כְּמוֹ רוֹצֶה לְעַגֵּל פִּנּוֹת

    לְהַסְוֹת, לְהַסְוֹות, לְהַפְרוֹת.

    וְהֵן-  הַפָּרוֹת, מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי

    מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי נוֹתָרוֹת וּמַתְרוֹת,

    קְדוֹשׁוֹת מְעֻנּוֹת.

     

    וְנוֹתַרְתִּי לְבַדִּי בְּלֹא מַעֲנֶה

    בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא הַמּוֹרִיקִים

    שֶׁבָּהֶם פָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לִחֲכוּ,

    לִי חִכּוּ וְגָעוּ לִי

    מוּ נוּ נוּ.

     

    עָמַדְתִּי בָּאָחוּ בֵּין כַּרִים וְהָרִים

    וְהַפָּרָה הָאֲדֻמָה גָּעָתָה לִי בְּעֶדְנָה

    מְלַטֶּפֶת וְאָמְרָה, מִכָּל הַיְּלָדִים

    אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֶבֶת, וְיָסְפָה בִּלְחִישָׁה

    בְּלֹא שֶׁתִּפֹּל אַף שַׂעֲרָה מֵרֹאשָׁהּ

    שֶׁלֹּא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה.

     

    אָמְרָה

    מָה

    וְהֶאֱדִימָה.

     

    סִירוֹת בְּיָם פָּרְשׁוּ אֶת כַּנְפֵי הַמִּפְרָשִׂים

    רַכָּבוֹת הַזְּמַן אָצוּ רָצוּ עַל הַפַּסִים ( כְּמוֹ גַּמָּדִים)

    אֲנִי רָצִיתִי לַעֲצֹר וְלָרֶדֶת

    וְרַק הַפָּרָה הַקְּדוֹשָׁה נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת

    בְּשָׂדֶה יָרֹק מְלַחֶכֶת עֶשֶׂב, גּוֹעָה

    תּוֹהָה, וּמְחַיֶּכֶת -  מוּ נוּ נוּ.

     

    © כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הפרות הקדושות אלי לוחשות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    12/8/11 12:14
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-12 12:14:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הוספת תגובה

    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    16/8/11 12:03
    1
    דרג את התוכן:
    2011-08-16 14:44:33
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לנורית,

     

     

    וואו, איזה שיר. כל כך מזדהה איתך.

     

     

    הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֵלַי לוֹחֲשׁוֹת / נורית צדרבוים


    הַפָּרוֹת  הַקְּדוֹשׁוֹת רָבְצוּ בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא

    אֵלַי הָיוּ לוֹחֲשׁוֹת, מִכָּל עֵבֶר שֶׁ

    זֶה וְזֶה וְזֶה -  אָסוּר לַעֲשׂוֹת.

    כַּמָּה אֲנִי כֹּה נִרְגֶּשֶׁת

    כְּשֶׁפָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לוֹעֲסוֹת [מַעֲלוֹת גֵרָה]

    וְלוֹחֲשׁוֹת לִי בְּעֹרֶף פָּרָה אַחַר פָּרָה

    (בְּלֹא הַפְסָקָה, בְּלֹא הֶרֵף)

    מָה-כֵּן-מָה-לֹא-וְלָמָּה-לֹא-לוֹ.

     

     

    הפרות הקדושות האלה, שאנשים מקדשים אותן בלי בכלל להרהר בצדקתן, ובלי בכלל לערער עליהן, סתם מכוחו של הרגל.



     

    וְנַפְשִׁי -  בֵּינֵיהֶם תִּתְרוֹצֵץ

    וְהָיְתָה לָהֶם וְלִי לְרוֹעֵץ

    כְּמוֹ רוֹצֶה הִיא לְנַתֵּץ

    פָּרוֹת מְדֻשָּׁנוֹת עֹנֶג.

    כְּמוֹ רוֹצֶה לְעַגֵּל פִּנּוֹת

    לְהַסְוֹת, לְהַסְוֹות, לְהַפְרוֹת.

    וְהֵן-  הַפָּרוֹת, מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי

    מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי נוֹתָרוֹת וּמַתְרוֹת,

    קְדוֹשׁוֹת מְעֻנּוֹת.

     

     

     

    איזה יופי התיאור הזה:

     

    וְהָיְתָה לָהֶם וְלִי לְרוֹעֵץ

    כְּמוֹ רוֹצֶה הִיא לְנַתֵּץ

    פָּרוֹת מְדֻשָּׁנוֹת עֹנֶג.

     

     

    שמראה שגם למי שמעז לנתץ אותן (כמוך וכמוני) זה לו לא רק לטוב אלא גם לרועץ, כי הסביבה אוהבת אותן כל כך, אוהבת את אי הצורך במחשבה אישית, עצמאית, ולכן הן מדושנות עונג, אך המערער עליהן מוקע על ידי החברה.

     

     

     

    כְּמוֹ רוֹצֶה לְעַגֵּל פִּנּוֹת

    לְהַסְוֹת, לְהַסְוֹות, לְהַפְרוֹת.

    וְהֵן-  הַפָּרוֹת, מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי

    מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי נוֹתָרוֹת וּמַתְרוֹת,

    קְדוֹשׁוֹת מְעֻנּוֹת.

     

     

    וכאן שוב חזרה על כך שמי שרוצה קצת לשחוט אותן (לעגל פינות), להפרות את המחשבה האישית, הן לא נותנות לו מנוח, מפרות את שלוותו, למרות שהן מפארות את תומתו, והן נותרות קדושות מעונות.

     

     

     

    וְנוֹתַרְתִּי לְבַדִּי בְּלֹא מַעֲנֶה

    בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא הַמּוֹרִיקִים

    שֶׁבָּהֶם פָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לִחֲכוּ,

    לִי חִכּוּ וְגָעוּ לִי

    מוּ נוּ נוּ.

     

     

    ובבית לעיל, התחושה של הבדידות ברצון לשחוט אותן (תחושה המוכרת לי היטב), בלא שהמקדשים אותן יוכלו לתת מענה הוגן ואמיתי להתנגדות שחיטתן.

     

    עָמַדְתִּי בָּאָחוּ בֵּין כַּרִים וְהָרִים

    וְהַפָּרָה הָאֲדֻמָה גָּעָתָה לִי בְּעֶדְנָה

    מְלַטֶּפֶת וְאָמְרָה, מִכָּל הַיְּלָדִים

    אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֶבֶת, וְיָסְפָה בִּלְחִישָׁה

    בְּלֹא שֶׁתִּפֹּל אַף שַׂעֲרָה מֵרֹאשָׁהּ

    שֶׁלֹּא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה.

     

    והפרה האדומה, המסמלת את הפרה הקדושה בארץ אחרת, דווקא היא, השונה והקדושה, מלטפת ברוך את מי שחושב - אותו היא הכי אוהבת, ואפילו שחטה את הפרה הקדושה של עצמה - 

    שֶׁלֹּא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה.

     

     

     

    אָמְרָה

    מָה

    וְהֶאֱדִימָה.

     

    היא האדימה, כי לספר את האמת מאחורי ה'פרות הקדושות', זה לא כל כך מקובל, ומשסיפרה את הסוד, הסמיקה = האדימה.

     

     

    סִירוֹת בְּיָם פָּרְשׁוּ אֶת כַּנְפֵי הַמִּפְרָשִׂים

    רַכָּבוֹת הַזְּמַן אָצוּ רָצוּ עַל הַפַּסִים ( כְּמוֹ גַּמָּדִים)

    אֲנִי רָצִיתִי לַעֲצֹר וְלָרֶדֶת

    וְרַק הַפָּרָה הַקְּדוֹשָׁה נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת

    בְּשָׂדֶה יָרֹק מְלַחֶכֶת עֶשֶׂב, גּוֹעָה

    תּוֹהָה, וּמְחַיֶּכֶת -  מוּ נוּ נוּ.


     

    והדוברת, שרצתה לעצור ולרדת מהרכבת, שוב נתקלה בפרה הקדושה שנשארה עומדת, אך הפעם היא געתה תוהה -  ומחייכת.

     

     

     

     

    שיר המדבר על הצורך לחשוב על הקלישאות והפרות הקדושות שנולדנו לתוכן, על המחיר שמשלם מי שרוצה לשחוט אותן, ורק כאשר מוצאים מי שמבין ומכיר בכך, יש הבנה עם הצורך הזה לשחוט אותן  (או כאשר מסיבות קולקטיביות כלשהן הן נשחטות, ואז יש קבלה והבנה כלל חברתית לשחיטתן).

     

     

     

     

    אהבתי מאוד את התוכן, הרעיון להשתמש בדימוי של הפרה לתאר את ה'פרות הקדושות', ואת יתר הדימויים.

     

     

     

    שמחה במיוחד לפגוש במישהי או במישהו הדומים לי, המוכנים לשחוט פרות קדושות, תוך כדי הרהור שמוביל לערעור עליהן, במקום להיות חלק מעדר חסר חשיבה ויכולת הרהור וערעור.

     

     

     

    תודה,

     

     

    ג.ע.2

     

     

     

     

    16/8/11 12:22
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-16 12:22:20
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לא תמיד קל ואפשרי לפרום קשרים גם אם הם שליליים והדוברת מודעת להם ולמצבה.
    הפרות הקדושות אינן קדושות והפרה הקדושה באמת והיחידה בשיר היא הפרה האדומה וזו אינה נקראת קדושה, אלא שביהדות יש לה קשר למשיח, לטיהור ולקדושה.
    גם הדוברת עצמה היא פרה, לא ברור לחלוטין לאיזה סוג היא משתייכת למרות העובדה שהיא שונה, היא נותרת חלק מן העדר.
    אהבתי את הצבעוניות בשיר : אדום וירוק באופן בולט ושחור ולבן של הפרה באופן ניסתר - כמו השיר עצמו שיש בו פן ניסתר אבל צבעוני (בנפש הדוברת) ופן בולט של שחור לבן המבטא שיעמום ומיאוס במתרחש.
    ג'ודי.

    17/8/11 09:47
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-17 09:47:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ג.ע. 2 2011-08-16 14:44:33

    לנורית,

     

    לג. המסתורית -

    היה לי מעניין ביותר לקרוא כיצד את עוקבת אחר השיר, מבינה, מפרשת מזדהה. כיף לפגוש קוראת ( פרשנית ) כמוך. באיזה שהוא אופן הרגשתי שחיית את השיר. ומה צריך יותר? שימי לב בהמשך - פה ושם אני מגיבה ישירות להערותייך.

     ושוב תודה על דברייך ועל המעורבות העמוקה שנתנתה לשיר הזה עוד חיים.

     

    וואו, איזה שיר. כל כך מזדהה איתך.


    וואו , איזו תגובה ספונטנית ויפה - כיף לקבל קריאה כזאת.

     

     

    הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֵלַי לוֹחֲשׁוֹת / נורית צדרבוים


    הַפָּרוֹת  הַקְּדוֹשׁוֹת רָבְצוּ בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא

    אֵלַי הָיוּ לוֹחֲשׁוֹת, מִכָּל עֵבֶר שֶׁ

    זֶה וְזֶה וְזֶה -  אָסוּר לַעֲשׂוֹת.

    כַּמָּה אֲנִי כֹּה נִרְגֶּשֶׁת

    כְּשֶׁפָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לוֹעֲסוֹת [מַעֲלוֹת גֵרָה]

    וְלוֹחֲשׁוֹת לִי בְּעֹרֶף פָּרָה אַחַר פָּרָה

    (בְּלֹא הַפְסָקָה, בְּלֹא הֶרֵף)

    מָה-כֵּן-מָה-לֹא-וְלָמָּה-לֹא-לוֹ.

     

     

    הפרות הקדושות האלה, שאנשים מקדשים אותן בלי בכלל להרהר בצדקתן, ובלי בכלל לערער עליהן, סתם מכוחו של הרגל.

     

    יופי קלטת מי הן הפרות הקדושות שלי 

     

    וְנַפְשִׁי -  בֵּינֵיהֶם תִּתְרוֹצֵץ

    וְהָיְתָה לָהֶם וְלִי לְרוֹעֵץ

    כְּמוֹ רוֹצֶה הִיא לְנַתֵּץ

    פָּרוֹת מְדֻשָּׁנוֹת עֹנֶג.

    כְּמוֹ רוֹצֶה לְעַגֵּל פִּנּוֹת

    לְהַסְוֹת, לְהַסְוֹות, לְהַפְרוֹת.

    וְהֵן-  הַפָּרוֹת, מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי

    מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי נוֹתָרוֹת וּמַתְרוֹת,

    קְדוֹשׁוֹת מְעֻנּוֹת.

     

     

     

    איזה יופי התיאור הזה:

     

    וְהָיְתָה לָהֶם וְלִי לְרוֹעֵץ

    כְּמוֹ רוֹצֶה הִיא לְנַתֵּץ

    פָּרוֹת מְדֻשָּׁנוֹת עֹנֶג.

     

     

    שמראה שגם למי שמעז לנתץ אותן (כמוך וכמוני) זה לו לא רק לטוב אלא גם לרועץ, כי הסביבה אוהבת אותן כל כך, אוהבת את אי הצורך במחשבה אישית, עצמאית, ולכן הן מדושנות עונג, אך המערער עליהן מוקע על ידי החברה.

     

     יפה

     

    כְּמוֹ רוֹצֶה לְעַגֵּל פִּנּוֹת

    לְהַסְוֹת, לְהַסְוֹות, לְהַפְרוֹת.

    וְהֵן-  הַפָּרוֹת, מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי

    מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי נוֹתָרוֹת וּמַתְרוֹת,

    קְדוֹשׁוֹת מְעֻנּוֹת.

     

     

    וכאן שוב חזרה על כך שמי שרוצה קצת לשחוט אותן (לעגל פינות), להפרות את המחשבה האישית, הן לא נותנות לו מנוח, מפרות את שלוותו, למרות שהן מפארות את תומתו, והן נותרות קדושות מעונות.

     

     יפה. הבנת. ולא רק שהבנת גם הסברת לי.

     

    וְנוֹתַרְתִּי לְבַדִּי בְּלֹא מַעֲנֶה

    בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא הַמּוֹרִיקִים

    שֶׁבָּהֶם פָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לִחֲכוּ,

    לִי חִכּוּ וְגָעוּ לִי

    מוּ נוּ נוּ.

     

     

    ובבית לעיל, התחושה של הבדידות ברצון לשחוט אותן (תחושה המוכרת לי היטב), בלא שהמקדשים אותן יוכלו לתת מענה הוגן ואמיתי להתנגדות שחיטתן.

     

    עָמַדְתִּי בָּאָחוּ בֵּין כַּרִים וְהָרִים

    וְהַפָּרָה הָאֲדֻמָה גָּעָתָה לִי בְּעֶדְנָה

    מְלַטֶּפֶת וְאָמְרָה, מִכָּל הַיְּלָדִים

    אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֶבֶת, וְיָסְפָה בִּלְחִישָׁה

    בְּלֹא שֶׁתִּפֹּל אַף שַׂעֲרָה מֵרֹאשָׁהּ

    שֶׁלֹּא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה.

     

    והפרה האדומה, המסמלת את הפרה הקדושה בארץ אחרת, דווקא היא, השונה והקדושה, מלטפת ברוך את מי שחושב - אותו היא הכי אוהבת, ואפילו שחטה את הפרה הקדושה של עצמה - 

     

    ואם כבר עלית על הפרה הקדושה האדומה, צריך להבין את המשמעות של השערה שם. כי פרה אדומה היא טהורה רק אם אין לה אפילו שערה אחת אחרת ( שחורה, לבנה, חומה) - בעצם אין בנמצא פרה כזאת. ועל פי היהדות פרשת פרה אדומה היא אחת הפרשות הסתומות ביותר. כלומר יש כאן רמז לאיזה משהו נשגב ובלתי מושג ובלתי נתפס.

    ועוד דבר "מכל הילדים אותך אני הכי אוהבת" מתכתב ומצטט שיר ילדים 'בין הרים ובין סלעים וכו'...' שגם הוא מרמז על עוד רובד פנימי בשיר.


    שֶׁלֹּא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה.

     

     נכון

     

    אָמְרָה

    מָה

    וְהֶאֱדִימָה.

     

    היא האדימה, כי לספר את האמת מאחורי ה'פרות הקדושות', זה לא כל כך מקובל, ומשסיפרה את הסוד, הסמיקה = האדימה.


    ואולי דווקא קדושתה היא באי יכולתה להיות פרה אדומה אמיתית ממשית. מקסימום להסמיק

     

     

    סִירוֹת בְּיָם פָּרְשׁוּ אֶת כַּנְפֵי הַמִּפְרָשִׂים

    רַכָּבוֹת הַזְּמַן אָצוּ רָצוּ עַל הַפַּסִים ( כְּמוֹ גַּמָּדִים)

    אֲנִי רָצִיתִי לַעֲצֹר וְלָרֶדֶת

    וְרַק הַפָּרָה הַקְּדוֹשָׁה נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת

    בְּשָׂדֶה יָרֹק מְלַחֶכֶת עֶשֶׂב, גּוֹעָה

    תּוֹהָה, וּמְחַיֶּכֶת -  מוּ נוּ נוּ.


     

    והדוברת, שרצתה לעצור ולרדת מהרכבת, שוב נתקלה בפרה הקדושה שנשארה עומדת, אך הפעם היא געתה תוהה -  ומחייכת.

     

     

     

     

    שיר המדבר על הצורך לחשוב על הקלישאות והפרות הקדושות שנולדנו לתוכן, על המחיר שמשלם מי שרוצה לשחוט אותן, ורק כאשר מוצאים מי שמבין ומכיר בכך, יש הבנה עם הצורך הזה לשחוט אותן  (או כאשר מסיבות קולקטיביות כלשהן הן נשחטות, ואז יש קבלה והבנה כלל חברתית לשחיטתן).

     

     

     

     

    אהבתי מאוד את התוכן, הרעיון להשתמש בדימוי של הפרה לתאר את ה'פרות הקדושות', ואת יתר הדימויים.

     

     

     

    שמחה במיוחד לפגוש במישהי או במישהו הדומים לי, המוכנים לשחוט פרות קדושות, תוך כדי הרהור שמוביל לערעור עליהן, במקום להיות חלק מעדר חסר חשיבה ויכולת הרהור וערעור.

     

     

     

    תודה,

     

     

    ג.ע.2

     

     

     

     

     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    17/8/11 09:56
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-17 09:56:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: judi.m 2011-08-16 12:22:20

    לא תמיד קל ואפשרי לפרום קשרים גם אם הם שליליים והדוברת מודעת להם ולמצבה.
    הפרות הקדושות אינן קדושות והפרה הקדושה באמת והיחידה בשיר היא הפרה האדומה וזו אינה נקראת קדושה, אלא שביהדות יש לה קשר למשיח, לטיהור ולקדושה.
    גם הדוברת עצמה היא פרה, לא ברור לחלוטין לאיזה סוג היא משתייכת למרות העובדה שהיא שונה, היא נותרת חלק מן העדר.
    אהבתי את הצבעוניות בשיר : אדום וירוק באופן בולט ושחור ולבן של הפרה באופן ניסתר - כמו השיר עצמו שיש בו פן ניסתר אבל צבעוני (בנפש הדוברת) ופן בולט של שחור לבן המבטא שיעמום ומיאוס במתרחש.
    ג'ודי.

     

     

    ג'ודי היקרה שלום לך,

    הפתעת אותי ושמחת אותי עד מאד. הנה הבאת הוכחה נוספת וראוייה לכך שכוחו של השיר, חייו, עומקיו וסודותיו הם בידי הפרשנים. אני כתבתי את מה שכתבתי. חלק מזה היה מובן וברור לי וחלק מספר לי את עצמו או את עצמי בהרבה מן המקרים בשפת סוד שאותה יש לפענח.

    והנה את באת ומצאת הקשרים שחלקם היו ברורים בכלל וברורים לי - הפרות הקדושות וכו'.

    אבל ההבחנה המדהימה שמצאת שם בין האדום ( הפרה) הירוק (תיאורי הטבע) שאלה הם צבעים משלימים, ואחר כך בין השחור והלבן המנוגדים - גילו לי עוד כמה מן הרבדים הפנימיים של השיר. 

    ורובדים אלה הם לא רק הצבעוניות שנוספה לשיר אלה גם המשמעות הפסיכולוגית שלהם.

    לפני שאכנס לזה אומר לך שריגשת אותי מאד, שמחת אותי על מה שמצאת כאן ( נכון אני שמתי, אבל לא תמיד ידעתי)

    ומאחר ואני אמנית פלאסטית - המציאה הזאת שמחה אותי עוד הרבה יותר.

    באמת תודה על הראייה הנפלאה.

    ועכשיו להמשך הפרשנות - אני זורמת וממשיכה אתך.

    לפי יונג השלם מורכב מניגודים. רק כאשר אנחנו מכירים בניגודים שקיימים בנו ( האור והצל, השחור והלבן, היום והלילה) אנחנו יוכלים להיות אדם שלם, מגובש ואינטגרטיבי. והנה כאן יש את השחור והלבן ואליו מהדהדים האדום והירוק שהם לכשעצמם הצבעים המשלימים.

    יופי. ותודה רבה.

    נורית

     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    17/8/11 10:46
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-17 10:46:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    והנה גם אני למדתי משהו. תודה לך נורית ארט.

     

    צטט: נורית-ארט 2011-08-17 09:56:44

    צטט: judi.m 2011-08-16 12:22:20

    לא תמיד קל ואפשרי לפרום קשרים גם אם הם שליליים והדוברת מודעת להם ולמצבה.
    הפרות הקדושות אינן קדושות והפרה הקדושה באמת והיחידה בשיר היא הפרה האדומה וזו אינה נקראת קדושה, אלא שביהדות יש לה קשר למשיח, לטיהור ולקדושה.
    גם הדוברת עצמה היא פרה, לא ברור לחלוטין לאיזה סוג היא משתייכת למרות העובדה שהיא שונה, היא נותרת חלק מן העדר.
    אהבתי את הצבעוניות בשיר : אדום וירוק באופן בולט ושחור ולבן של הפרה באופן ניסתר - כמו השיר עצמו שיש בו פן ניסתר אבל צבעוני (בנפש הדוברת) ופן בולט של שחור לבן המבטא שיעמום ומיאוס במתרחש.
    ג'ודי.

     

     

    ג'ודי היקרה שלום לך,

    הפתעת אותי ושמחת אותי עד מאד. הנה הבאת הוכחה נוספת וראוייה לכך שכוחו של השיר, חייו, עומקיו וסודותיו הם בידי הפרשנים. אני כתבתי את מה שכתבתי. חלק מזה היה מובן וברור לי וחלק מספר לי את עצמו או את עצמי בהרבה מן המקרים בשפת סוד שאותה יש לפענח.

    והנה את באת ומצאת הקשרים שחלקם היו ברורים בכלל וברורים לי - הפרות הקדושות וכו'.

    אבל ההבחנה המדהימה שמצאת שם בין האדום ( הפרה) הירוק (תיאורי הטבע) שאלה הם צבעים משלימים, ואחר כך בין השחור והלבן המנוגדים - גילו לי עוד כמה מן הרבדים הפנימיים של השיר. 

    ורובדים אלה הם לא רק הצבעוניות שנוספה לשיר אלה גם המשמעות הפסיכולוגית שלהם.

    לפני שאכנס לזה אומר לך שריגשת אותי מאד, שמחת אותי על מה שמצאת כאן ( נכון אני שמתי, אבל לא תמיד ידעתי)

    ומאחר ואני אמנית פלאסטית - המציאה הזאת שמחה אותי עוד הרבה יותר.

    באמת תודה על הראייה הנפלאה.

    ועכשיו להמשך הפרשנות - אני זורמת וממשיכה אתך.

    לפי יונג השלם מורכב מניגודים. רק כאשר אנחנו מכירים בניגודים שקיימים בנו ( האור והצל, השחור והלבן, היום והלילה) אנחנו יוכלים להיות אדם שלם, מגובש ואינטגרטיבי. והנה כאן יש את השחור והלבן ואליו מהדהדים האדום והירוק שהם לכשעצמם הצבעים המשלימים.

    יופי. ותודה רבה.

    נורית

     

     

    17/8/11 16:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-17 16:58:30
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: נורית-ארט 2011-08-17 09:47:44

    צטט: ג.ע. 2 2011-08-16 14:44:33

    לנורית,

     

    לג. המסתורית -

    היה לי מעניין ביותר לקרוא כיצד את עוקבת אחר השיר, מבינה, מפרשת מזדהה. כיף לפגוש קוראת ( פרשנית ) כמוך. באיזה שהוא אופן הרגשתי שחיית את השיר. ומה צריך יותר? שימי לב בהמשך - פה ושם אני מגיבה ישירות להערותייך.

     ושוב תודה על דברייך ועל המעורבות העמוקה שנתנתה לשיר הזה עוד חיים.

     

    וואו, איזה שיר. כל כך מזדהה איתך.


    וואו , איזו תגובה ספונטנית ויפה - כיף לקבל קריאה כזאת.

     

     

     

    הַפָּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת אֵלַי לוֹחֲשׁוֹת / נורית צדרבוים


    הַפָּרוֹת  הַקְּדוֹשׁוֹת רָבְצוּ בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא

    אֵלַי הָיוּ לוֹחֲשׁוֹת, מִכָּל עֵבֶר שֶׁ

    זֶה וְזֶה וְזֶה -  אָסוּר לַעֲשׂוֹת.

    כַּמָּה אֲנִי כֹּה נִרְגֶּשֶׁת

    כְּשֶׁפָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לוֹעֲסוֹת [מַעֲלוֹת גֵרָה]

    וְלוֹחֲשׁוֹת לִי בְּעֹרֶף פָּרָה אַחַר פָּרָה

    (בְּלֹא הַפְסָקָה, בְּלֹא הֶרֵף)

    מָה-כֵּן-מָה-לֹא-וְלָמָּה-לֹא-לוֹ.

     

     

    הפרות הקדושות האלה, שאנשים מקדשים אותן בלי בכלל להרהר בצדקתן, ובלי בכלל לערער עליהן, סתם מכוחו של הרגל.

     

    יופי קלטת מי הן הפרות הקדושות שלי 

     

    וְנַפְשִׁי -  בֵּינֵיהֶם תִּתְרוֹצֵץ

    וְהָיְתָה לָהֶם וְלִי לְרוֹעֵץ

    כְּמוֹ רוֹצֶה הִיא לְנַתֵּץ

    פָּרוֹת מְדֻשָּׁנוֹת עֹנֶג.

    כְּמוֹ רוֹצֶה לְעַגֵּל פִּנּוֹת

    לְהַסְוֹת, לְהַסְוֹות, לְהַפְרוֹת.

    וְהֵן-  הַפָּרוֹת, מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי

    מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי נוֹתָרוֹת וּמַתְרוֹת,

    קְדוֹשׁוֹת מְעֻנּוֹת.

     

     

     

    איזה יופי התיאור הזה:

     

    וְהָיְתָה לָהֶם וְלִי לְרוֹעֵץ

    כְּמוֹ רוֹצֶה הִיא לְנַתֵּץ

    פָּרוֹת מְדֻשָּׁנוֹת עֹנֶג.

     

     

    שמראה שגם למי שמעז לנתץ אותן (כמוך וכמוני) זה לו לא רק לטוב אלא גם לרועץ, כי הסביבה אוהבת אותן כל כך, אוהבת את אי הצורך במחשבה אישית, עצמאית, ולכן הן מדושנות עונג, אך המערער עליהן מוקע על ידי החברה.

     

     יפה

     

    כְּמוֹ רוֹצֶה לְעַגֵּל פִּנּוֹת

    לְהַסְוֹת, לְהַסְוֹות, לְהַפְרוֹת.

    וְהֵן-  הַפָּרוֹת, מְפֵרוֹת שַׁלְוָתִי

    מְפָאֲרוֹת תֻּמָּתִי נוֹתָרוֹת וּמַתְרוֹת,

    קְדוֹשׁוֹת מְעֻנּוֹת.

     

     

    וכאן שוב חזרה על כך שמי שרוצה קצת לשחוט אותן (לעגל פינות), להפרות את המחשבה האישית, הן לא נותנות לו מנוח, מפרות את שלוותו, למרות שהן מפארות את תומתו, והן נותרות קדושות מעונות.

     

     יפה. הבנת. ולא רק שהבנת גם הסברת לי.

     

    וְנוֹתַרְתִּי לְבַדִּי בְּלֹא מַעֲנֶה

    בֵּין כָּרֵי הַדֶּשֶׁא הַמּוֹרִיקִים

    שֶׁבָּהֶם פָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת לִחֲכוּ,

    לִי חִכּוּ וְגָעוּ לִי

    מוּ נוּ נוּ.

     

     

    ובבית לעיל, התחושה של הבדידות ברצון לשחוט אותן (תחושה המוכרת לי היטב), בלא שהמקדשים אותן יוכלו לתת מענה הוגן ואמיתי להתנגדות שחיטתן.

     

     

    עָמַדְתִּי בָּאָחוּ בֵּין כַּרִים וְהָרִים

    וְהַפָּרָה הָאֲדֻמָה גָּעָתָה לִי בְּעֶדְנָה

    מְלַטֶּפֶת וְאָמְרָה, מִכָּל הַיְּלָדִים

    אוֹתָךְ אֲנִי אוֹהֶבֶת, וְיָסְפָה בִּלְחִישָׁה

    בְּלֹא שֶׁתִּפֹּל אַף שַׂעֲרָה מֵרֹאשָׁהּ

    שֶׁלֹּא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה.

     

    והפרה האדומה, המסמלת את הפרה הקדושה בארץ אחרת, דווקא היא, השונה והקדושה, מלטפת ברוך את מי שחושב - אותו היא הכי אוהבת, ואפילו שחטה את הפרה הקדושה של עצמה - 

     

    ואם כבר עלית על הפרה הקדושה האדומה, צריך להבין את המשמעות של השערה שם. כי פרה אדומה היא טהורה רק אם אין לה אפילו שערה אחת אחרת ( שחורה, לבנה, חומה) - בעצם אין בנמצא פרה כזאת. ועל פי היהדות פרשת פרה אדומה היא אחת הפרשות הסתומות ביותר. כלומר יש כאן רמז לאיזה משהו נשגב ובלתי מושג ובלתי נתפס.

    ועוד דבר "מכל הילדים אותך אני הכי אוהבת" מתכתב ומצטט שיר ילדים 'בין הרים ובין סלעים וכו'...' שגם הוא מרמז על עוד רובד פנימי בשיר.


    שֶׁלֹּא כָּל פָּרָה קְדוֹשָׁה הִיא גַּם טְהוֹרָה.

     

     נכון

     

    אָמְרָה

    מָה

    וְהֶאֱדִימָה.

     

    היא האדימה, כי לספר את האמת מאחורי ה'פרות הקדושות', זה לא כל כך מקובל, ומשסיפרה את הסוד, הסמיקה = האדימה.


    ואולי דווקא קדושתה היא באי יכולתה להיות פרה אדומה אמיתית ממשית. מקסימום להסמיק

     

     

    סִירוֹת בְּיָם פָּרְשׁוּ אֶת כַּנְפֵי הַמִּפְרָשִׂים

    רַכָּבוֹת הַזְּמַן אָצוּ רָצוּ עַל הַפַּסִים ( כְּמוֹ גַּמָּדִים)

    אֲנִי רָצִיתִי לַעֲצֹר וְלָרֶדֶת

    וְרַק הַפָּרָה הַקְּדוֹשָׁה נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת

    בְּשָׂדֶה יָרֹק מְלַחֶכֶת עֶשֶׂב, גּוֹעָה

    תּוֹהָה, וּמְחַיֶּכֶת -  מוּ נוּ נוּ.


     

    והדוברת, שרצתה לעצור ולרדת מהרכבת, שוב נתקלה בפרה הקדושה שנשארה עומדת, אך הפעם היא געתה תוהה -  ומחייכת.

     

     

     

     

    שיר המדבר על הצורך לחשוב על הקלישאות והפרות הקדושות שנולדנו לתוכן, על המחיר שמשלם מי שרוצה לשחוט אותן, ורק כאשר מוצאים מי שמבין ומכיר בכך, יש הבנה עם הצורך הזה לשחוט אותן  (או כאשר מסיבות קולקטיביות כלשהן הן נשחטות, ואז יש קבלה והבנה כלל חברתית לשחיטתן).

     

     

     

     

    אהבתי מאוד את התוכן, הרעיון להשתמש בדימוי של הפרה לתאר את ה'פרות הקדושות', ואת יתר הדימויים.

     

     

     

    שמחה במיוחד לפגוש במישהי או במישהו הדומים לי, המוכנים לשחוט פרות קדושות, תוך כדי הרהור שמוביל לערעור עליהן, במקום להיות חלק מעדר חסר חשיבה ויכולת הרהור וערעור.

     

     

     

    תודה,

     

     

    ג.ע.2

     

     

     

     

     

     

    לנורית היקרה,

     

    שוב אני,

     

     

     

     

    תודה רבה לך על המחמאות ובעיקר על התוספות שאת מקפידה להוסיף. כיף לדעת שאת אוהבת לקרוא את הביקורות שלנו (ראיתי גם לג'ודי), ושנעים לך לקבל אותן.

     

    אני מודה שעם השיר הזה יש לי הזדהות עמוקה במיוחד, אני בהחלט חיה אותו, יודעת על בשרי מה המחיר שמשלם מי שמנסה לבדוק אותן, ולאחר מכן רוצה לשחוט אותן (וזאת הסיבה שכל כך שמחתי לפגוש כאן את השיר הזה, ואותך).

     

    אבל אני, מעולם לא הייתי שייכת לשום עדר, אני תמיד הייתי הכבשה השחורה, ולדעתי כמעט רק מי שמחוץ לעדר, בעיקר הוא, יכול לראות איך העדר כולו צועד אחרי מי שמוביל אותו, בעיניים עצומות, מבלי לחשוב, ומבלי לנסות להגיע ליעד בדרכים אחרות.

     

     

    שוב תודה,

     

    ג.ע.2  

     

     

    17/8/11 20:47
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-17 20:47:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ג.ע. 2 2011-08-17 16:58:30

    צטט: נורית-ארט 2011-08-17 09:47:44

    צטט: ג.ע. 2 2011-08-16 14:44:33


     

    לנורית היקרה,

     

    שוב אני,

     

     

    תודה רבה לך על המחמאות ובעיקר על התוספות שאת מקפידה להוסיף. כיף לדעת שאת אוהבת לקרוא את הביקורות שלנו (ראיתי גם לג'ודי), ושנעים לך לקבל אותן.

     

    אני מודה שעם השיר הזה יש לי הזדהות עמוקה במיוחד, אני בהחלט חיה אותו, יודעת על בשרי מה המחיר שמשלם מי שמנסה לבדוק אותן, ולאחר מכן רוצה לשחוט אותן (וזאת הסיבה שכל כך שמחתי לפגוש כאן את השיר הזה, ואותך).

     

    אבל אני, מעולם לא הייתי שייכת לשום עדר, אני תמיד הייתי הכבשה השחורה, ולדעתי כמעט רק מי שמחוץ לעדר, בעיקר הוא, יכול לראות איך העדר כולו צועד אחרי מי שמוביל אותו, בעיניים עצומות, מבלי לחשוב, ומבלי לנסות להגיע ליעד בדרכים אחרות.

     

     

    שוב תודה,

     

    ג.ע.2  

     

     

    בכתיבת שיר אתה בעצם הופך להיות צינור. חלק מהדברים ידועים לי והשאר נודעים להם ולעצמי. הפרי הכי גדול שאני יכולה ורוצה לצפות אליו כאשר אני כותבת שיר שהוא משמש שופר לא רק לי אלא גם לאחרים.

    כי השיר ככל יצירה אמר עליו אלתרמן שמיטבו הוא בכזבו. כלומר באופן שהוא מגזים. לכן, מבחינתי הוא כבר יותר מאמירה אישית, הוא יצירה. וליצירה יש את חייה.

    לכן, שוב אני אומרת, אם הוא מבטא בדרך יפה ואולי ציורית את רחשי לבם של אחרים - יצאתי שמחה וגם נשכרת.

    תודה

    נורית

     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    21/8/11 08:12
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-21 08:12:56
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אני אוהבת את ההומור שבשיר הזה...וגם את השימוש במילים דומות, שמעניקות רדדי משמעות. "להסות" להסוות" וגם "פרות" "להפרות" "מפרות" "מפארות" וכמובן "מו נו נו"...איזה יופי...
    21/8/11 10:09
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-21 10:09:00
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: לילי קינמון 2011-08-21 08:12:56

    אני אוהבת את ההומור שבשיר הזה...וגם את השימוש במילים דומות, שמעניקות רדדי משמעות. "להסות" להסוות" וגם "פרות" "להפרות" "מפרות" "מפארות" וכמובן "מו נו נו"...איזה יופי...

     

     

    תודה תודה לך לילי.

    כיף לפגוש קוראות כמוך.

    נורית

     


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)
    22/8/11 10:40
    2
    דרג את התוכן:
    2011-08-22 10:46:06
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    לנורית,

     אני מצרפת את התגובה הנוספת הזאת, בעקבות קריאה חוזרת על הדיון שלך עם ג'ודי בנושא הצבעים הגלויים והנסתרים בשיר, נושא יפה שהיא העלתה ולא הייתי ערה לו בכלל. רציתי להוסיף, בעניין השחור והלבן, כחלק מהצבעים בשיר שג'ודי ראתה והעלתה, ואת ציינת כניגודיות, שלי הם מתחברים ישירות לנושא של "אסור" ו"מותר" מהשיר, שגם זה חלק מניגודיות, אבל באמת יצא כנראה באופן לא מכוון ומוסווה, ובכל זאת קיים בשיר. מדהים. פשוט מדהים. כמה שמתסכלים על השיר הזה יותר ויותר, יכולם לגלות בו אין-ספור רבדים. אני מודה לך ולג'ודי שפתחתן לי את העיניים בנושא הצבעים הסמויים והגלויים בשיר, ואיך שהם מתחברים לתוכן.

    תודה,

     ג.ע.2

    22/8/11 15:56
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2011-08-22 15:56:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ג.ע. 2 2011-08-22 10:46:06

    לנורית,

     אני מצרפת את התגובה הנוספת הזאת, בעקבות קריאה חוזרת על הדיון שלך עם ג'ודי בנושא הצבעים הגלויים והנסתרים בשיר, נושא יפה שהיא העלתה ולא הייתי ערה לו בכלל. רציתי להוסיף, בעניין השחור והלבן, כחלק מהצבעים בשיר שג'ודי ראתה והעלתה, ואת ציינת כניגודיות, שלי הם מתחברים ישירות לנושא של "אסור" ו"מותר" מהשיר, שגם זה חלק מניגודיות, אבל באמת יצא כנראה באופן לא מכוון ומוסווה, ובכל זאת קיים בשיר. מדהים. פשוט מדהים. כמה שמתסכלים על השיר הזה יותר ויותר, יכולם לגלות בו אין-ספור רבדים. אני מודה לך ולג'ודי שפתחתן לי את העיניים בנושא הצבעים הסמויים והגלויים בשיר, ואיך שהם מתחברים לתוכן.

    תודה,

     ג.ע.2

     

     

    חן חן 

    נורית


    --
    ד"ר נורית צדרבוים - www.nuritart.co.il

    "אנו נידונים להיות חופשיים" (סארטר)


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "הפרות הקדושות אלי לוחשות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה